אולשטין

אולשטין
**Olsztyn**
סמל אולשטין סמל אולשטין	דגל אולשטין דגל אולשטין
	העיר העתיקה של אולשטין
	העיר העתיקה של אולשטין
מדינה	פולין
פרובינציה	ורמיה-מזוריה
ראש העיר	Piotr Grzymowicz
תאריך ייסוד	1348
שטח	88.328 קמ"ר
גובה	154 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	170,225 (31 במרץ 2021)
‑ צפיפות	1,997 נפש לקמ"ר (2009)
קואורדינטות	53°47′N 20°30′E / 53.783°N 20.500°E
אזור זמן	UTC +1
	http://www.um.olsztyn.pl
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת פולין רגילה) ורשה לודז' ורוצלב גדנסק קרקוב פוזנן ביאליסטוק שצ'צ'ין לובלין קטוביץ קיילצה בידגושץ' ז'שוב צ'כיה סלובקיה ליטא בלארוס אוקראינה רוסיה - מחוז; קלינינגרד; ג; ר; מ; נ; י; ה; הים הבלטי אולשטין

אוֹלְשְטִין (מפולנית: ‏Olsztyn^ⓘ‏^Ⓘ‏; בגרמנית: Allenstein, אָלֶנְשְטַיין; בליטאית Olštynas) היא בירת פרובינציית ורמיה-מזוריה שבצפון פולין, על נהר הלינה (Łyna). אוכלוסיית העיר מונה כ-175,000 איש.

היסטוריה

המסדר הטווטוני החל בבניית טירה במקום בו שוכנת כיום אולשטין בשנת 1347, והישוב מוזכר לראשונה בכתבים בשנת 1348. שמה המקורי בגרמנית, אלנשטיין, משמעו הטירה על נהר האל (Alle), כיום נהר הלינה. ממלכת פולין כבשה את העיר פעמיים, בשנת 1410 וב-1414, אך לאחר מכן היא הוחזרה למדינת המסדר הטווטוני. אלנשטיין הצטרפה לפדרציה הפרוסית ב-1440 ומרדה באבירים הטווטונים ב-1454 במסגרת מלחמת שלוש עשרה השנים ולאחר המלחמה היא הועברה לחסות הכתר הפולני. קופרניקוס היה מנהלה של העיר בין 1516 ל-1521, והיה אחראי על הגנתה בזמן המלחמה בין המסדר הטווטוני לבין ממלכת פולין (1519–1524). אלנשטיין סופחה לפרוסיה ב-1772 במסגרת חלוקת פולין הראשונה, ובצנזוס שנערך באותה שנה נרשמו ביישוב 1,770 איש. אלנשטיין הפכה לחלק מהאימפריה הגרמנית ב-1871 לאחר איחוד גרמניה.

בעקבות הפסד גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, בשנת 1945, בוטלה מדינת פרוסיה, וגבולות פולין הורחבו וכללו גם אזור ורמיה-מזוריה. תושביה הגרמנים של אולשטיין גורשו, ובמקומם יושבו תושבים פולניים שעברו למקום, חלקם מהגרים פולנים מהאזורים שסופחו לברית המועצות בקו קרזון, והעיר הפכה לחלק מפולין.

היסטוריה יהודית

יהודים נזכרים לראשונה כתושבי העיר בשנת 1764. היישוב היהודי בעיר היה קטן ברב שנות קיומו. לרשות הקהילה לא עמדו מוסדות ציבור עצמאיים, כמו בערים אחרות בפולין. מרבית מתושביה היהודים התפרנסו ממסחר. בין שתי מלחמות עולם הצטמצמו מקורות העבודה ויהודי העיר סבלו מאנטישמיות. בשנת 1942 פעל גטו בעיר אליו גם הגיעו פליטים מערים אחרות. ב-7 באוקטובר שולחו יהודי העיר למחנה ההשמדה טרבלינקה.^[1] רובם נרצחו.