אוגו פוסקולו
 | |
| הסופר בציור מאת פרנסואה-קסבייה פאבר משנת 1813 | |
| לידה |
6 בפברואר 1778 זקינתוס, יוון, הרפובליקה של ונציה  |
|---|---|
| פטירה |
10 בספטמבר 1827 (בגיל 49) טרנהם גרין, צ'יזיק, לונדון, אנגליה, הממלכה המאוחדת |
| שם לידה |
Niccolò Ugo Foscolo |
| מדינה |
הרפובליקה של ונציה |
| מקום קבורה | בזיליקת סנטה קרוצ'ה, פירנצה |
| שם עט |
Didimo Chierico |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת פדובה |
| שפות היצירה |
איטלקית, לטינית |
| יצירות בולטות |
The Last Letters of Jacopo Ortis, Dei Sepolcri |
| בן או בת זוג |
|
| צאצאים |
Floriana Foscolo |
| מספר צאצאים |
1 |
| חתימה |
 |
  | |
אוגו פוסקולו (באיטלקית: Ugo Foscolo; בשמו המלא ניקולו אוגו פוסקולו Niccolo Ugo Foscolo 6 בפברואר 1778 זקינתוס - 10 בספטמבר 1827) טרנהם גרין, על יד לונדון) היה משורר, היסטוריון ומבקר של הספרות ופטריוט איטלקי ממוצא יווני. נחשב הנציג העיקרי של הספרות האיטלקית בצומת המאות 18 וה-19. ביצירתו נפגשים האידיאלים האסתטיים של הנאו-קלסיציזם עם מוטיבים ורעיונות של הטרום-רומנטיזם והרומנטיזם.
הוכרח מגיל צעיר לחיות רחוק ממולדתו - האי היווני זקינתוס, אז זנטה, אחר כך הרפובליקה של ונציה. הרגיש גולה כל חייו, מושפע מעולם האידיאלים הקלאסיים של היוונים שבהם התחנך בילדותו. נדד מארץ לארץ, פוסקולו היה חסר אמונה דתית ודבק ברוח של עידן האורות, משורר של רגשות ושאיפות אוניברסליות.
יצירותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]שירים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- A Napoleone Bonaparte liberatore, (1799) אודה
- A Luigia Pallavicini caduta da cavallo, (1800) אודה
- All'amica risanata, (1802) אודה
- Non son chi fui, perì di noi gran parte, (1802) סונטה
- Che stai?, (1802) סונטה
- Te nutrice alle Muse], (1802) סונטה
- E tu ne' carmi avrai perenne vita, (1802) סונטה
- Perché taccia il rumor di mia catena, (1802) סונטה
- Così gl'interi giorni in luogo incerto, (1802) סונטה
- Meritamente, però ch'io potei, (1802) סונטה
- Solcata ho la fronte, (1802) סונטה
- Alla sera, (1803) סונטה
- A Zacinto, (1803) סונטה
- Alla Musa, (1803) סונטה
- In morte del fratello Giovanni, (1803) סונטה
- Dei sepolcri, carme (1806)
- Le Grazie (1803-1827) שיר לא גמור
רומנים וכתבי פרוזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Sesto tomo dell'io, (1799-1801) (הכרך השישי של אני) רומן אוטוביוגרפי
- Ultime lettere di Jacopo Ortis, (1802-1803) (המכתבים האחרונים של יאקופו אורטיס) רומן במכתבים
מחזות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Tieste, (1795), טרגדיה
- Aiace, (1810-1811), טרגדיה
- Ricciarda ,(1813) טרגדיה
כתבים אחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Epistolario
- Orazione a Bonaparte pel Congresso di Lione, (1802)
- Chioma di Berenice, (1803) תרגום של שיר מאת קלימכוס
- Viaggio sentimentale מסע סנטימנטלי - תרגום של הרומן מאת לורנס סטרן. הוחל ב-1805 ופורסם ב-1813 יחד עם Notizia intorno a Didimo Chierico (1805)
- Iliade , (1807]) תרגום של האיליאדה מאת הומרוס
- Dell'origine e dell'ufficio della letteratura (1809)
- Discorso sul testo della Divina Commedia
- Essays on Petrarch
- Discorso storico sul testo del Decamerone
- Della nuova scuola drammatica in Italia, לא גמור
תרגומים לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אוגו פוסקולו – מתוך 'שיעורים בצחות הלשון' (מאיטלקית: יונתן פיין), 'דחק', כרך יב', 2020
- אוגו פוסקולו – ארבע סונטות (מאיטלקית: אסף בנרף), 'הו!', גיליון 18, 2019
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פלגרינו ארטוזי - חיי פוסוקולו - פירנצה, 1878, באיטלקית - בפרויקט מנוציו (באיטלקית)
- אוגו פוסקולו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי אוגו פוסקולו בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- אוגו פוסקולו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
אוגו פוסקולו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אוגו פוסקולו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אוגו פוסקולו, באתר Discogs (באנגלית)
.svg){kind=logo}
