משפט האיינזצגרופן
משפט האיינזצגרופן, או בשמו הרשמי: ארצות הברית נגד אוטו אולנדורף ואח' (באנגלית: The United States of America vs. Otto Ohlendorf, et al.) היה התשיעי מבין שנים-עשר משפטי נירנברג הנוספים, אשר נידונו בפני בית דין צבאי של צבא ארצות הברית;אשר כונה "military tribunal 9" ונערכו בהיכל הצדק בנירנברג, גרמניה, עם תום מלחמת העולם השנייה. במשפט זה עמדו לדין באשמת ביצוע רצח המוני, 24 קצינים באיינזצגרופן.
פרטי המקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האַיְינְזַצְגְרוּפֶּן (מגרמנית: Einsatzgruppen - "קבוצות משימה") הוא השם הכולל לעוצבות המבצע של האס דה והסיפ"ו, אשר שימשו כגורם מרכזי בהשמדת יהודי אירופה בתקופת השואה. הן הורכבו ממספר רב של יחידות חיסול ממונעות שהתקדמו אחרי הצבא הפולש בחזית המזרחית, וביצעו מעשי רצח של למעלה ממיליון יהודים, וכן פולנים, צוענים קומוניסטים רוסים. 24 הנאשמים במשפט זה היו כולם קצינים באיינזצגרופן אשר הואשמו בביצוע רצח המוני. בהכרעתו ציין בית הדין הצבאי:
במקרה זה הנאשמים לא רק הואשמו בתכנון או בהנחיה של מעשי רצח סיטונאים בצינורות תקשורת. הם לא הואשמו בכך שישבו במשרד מאות ואלפי מילין מן השחיטה. כאן נטען בפרוטרוט כי אנשים אלה היו בשטח כשהם מפקחים באופן פעיל, שולטים, מכוונים, ולוקחים חלק פעיל בקציר הדמים.
— [1]
אב בית-הדין במשפט האיינזצגרופן היה השופט מיכאל א. מוסמאנו מפנסילבניה. ראש צוות התביעה היה בריגדיר גנרל טלפורד טיילור והתובע הראשי במשפט היה בנג'מין פרנץ. כתב האישום הוגש ביום 3 ביולי ותוקן ב-29 ביולי 1947, כאשר הוספו שישה נאשמים נוספים. המשפט התנהל מ-3 ביולי 1947 עד 10 באפריל 1948.
מתוך 24 נאשמים, 14 נדונו למוות, אולם גזר הדין בוצע רק בארבעה מקרים: אוטו אולנדורף שהודה באחריות לרצח 90,000 בני אדם, פאול בלובל, אריך נאומן וורנר בראון הוצאו להורג בתלייה; כל הנאשמים האחרים נדונו לתקופות מאסר שונות. כולם שוחררו מהכלא ב-1958 כולל ארנסט ביברשטיין שתחילה נדון לעונש מוות.
האישומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פשעים נגד האנושות על רדיפה ממניעים פוליטיים, גזעיים ודתיים, בדרך של רצח, השמדה, כליאה ומעשים לא אנושיים אחרים נגד אוכלוסיות אזרחיות, כולל אזרחים גרמנים ואזרחי מדינות אחרות, כחלק מתוכנית מאורגנת לרצח עם.
- פשעי מלחמה מסיבות זהות ועל ביצוע הרס והשמדה ללא הבחנה ומבלי שהדבר היה דרוש מבחינה צבאית.
- חברות בארגון פשע, האס אס, האס דה, או הגסטפו, אשר הוכרזו כארגוני פשע על ידי בית הדין הבינלאומי במשפטי נירנברג.
כל הנאשמים הואשמו בכל סעיפי האישום. כל הנאשמים הכחישו את האישומים. בית הדין מצא את כל הנאשמים אשמים בכל סעיפי האישום, להוציא את רוהל וגראף, אשר נמצאו אשמים בסעיף אישום 3 בלבד.
שם | תמונה | תפקיד | גזר דין | תוצאה, חנינת 1951 |
---|---|---|---|---|
אוטו אולנדורף (Otto Ohlendorf) | אס אס גרופן פיהרר (SS-Gruppenführer), מפקד האיינזצגרופה ד' | מוות בתליה | הוצא להורג ב-8 ביוני 1951 | |
היינץ יוסט (Heinz Jost) | אס אס בריגדה פיהרר (SS Brigadeführer); מפקד אינזצגרופה א' | מאסר עולם | הומתק ל-10 שנות מאסר; מת ב-1964. | |
אריך נאומן (Erich Naumann) | אס אס בריגדה פיהרר (SS Brigadeführer); מפקד איינזצגרופה ב' | מוות בתליה | הוצא להורג ב-8 ביוני 1951 | |
אוטו רש (Otto Rasch) | אס אס בריגדה פיהרר (SS Brigadeführer); מפקד איינזצגרופה ג' | משפטו הופסק ב-5 בפברואר 1948 בגלל מצבו הבריאותי | מת ב-1 בנובמבר 1948 | |
ארווין שולץ (Erwin Schulz) | אס אס בריגדה פיהרר (SS Brigadeführer); איש גסטפו. מפקד איינזצקומנדו 5 באיינזצגרופה ג' | 20 שנות מאסר | עונשו הומתק ל-15 שנות מאסר. שוחרר ב-9 בינואר 1954, מת ב-1981. | |
פרנץ סיקס (Franz Six) | אס אס בריגדה פיהרר (SS Brigadeführer); מפקד פורקומנדו מוסקבה באיינזצגרופה ב' | 20 שנות מאסר | עונשו הומתק ל-15 שנות מאסר. שוחרר ב-30 בספטמבר 1952, מת ב-1975. | |
פאול בלובל (Paul Blobel) | אס אס שטנדרטנפיהרר (SS-Standartenführer); מפקד זונדרקומנדו 4a באיינזצגרופה ג' | מוות בתליה | הוצא להורג ב-8 ביוני 1951 | |
ולטר בלום (Walter Blume) | אס אס שטנדרטנפיהרר (SS-Standartenführer); איש האס דה והגסטפו; מפקד זונדרקומנדו 7a באיינזצגרופה ב' | מוות בתליה | עונשו הומר ל-25 שנות מאסר. שוחרר ב-1955, מת ב-1974. | |
מרטין זנדברגר (Martin Sandberger) | אס אס שטנדרטנפיהרר (SS-Standartenführer); איש האס דה; מפקד זונדרקומנדו 1a באיינזצגרופה א' | מוות בתליה | עונשו הומתק למאסר עולם. שוחרר ב-1958, מת ב-2010 | |
וילי זייברט (Willy Seibert) | אס אס שטנדרטנפיהרר (SS-Standartenführer); איש האס דה; סגן מפקד איינזצגרופה ד' | מוות בתליה | עונשו הומתק ל-15 שנות מאסר, מת ב-1976. | |
אויגן שטיימלה (Eugen Steimle) | אס אס שטאנדרטנפיהרר (SS-Standartenführer); איש האס דה; מפקד זונדרקומנדו 7a באיינזצגרופה ב' וזונדרקומנדו 4a באיינזצגרופה ג' | מוות בתליה | עונשו הומתק ל-20 שנות מאסר; שוחרר ביוני 1954, מת ב-1987. | |
ארנסט ביברשטיין (Ernst Biberstein) | אס אס אובר שטורמבאנפיהרר (SS-Obersturmbannführer); חבר האס דה; מפקד איינזצקומנדו 6 באיינזצגרופה ג' | מוות בתליה | עונשו הומתק למאסר עולם; שוחרר ב-1958, מת ב-1986. | |
ורנר בראון (Werner Braune) | אס אס אובר שטורמבאנפיהרר (SS-Obersturmbannführer); חבר האס דה והגסטפו; | מוות בתליה | הוצא להורג ב-8 ביוני 1951 | |
ולטר האנש (Walter Haensch) | אס אס אובר שטורמבאנפיהרר (SS-Obersturmbannführer); חבר האס דה; מפקד הזונדרקומנדו 4b באיינזצגרופה ג' | מוות בתליה | עונשו הומתק ל-15 שנות מאסר | |
גוסטב נוסקה (Gustave Nosske) | אס אס אובר שטורמבאנפיהרר (SS-Obersturmbannführer); חבר הגסטפו; מפקד איינזצקומנדו 12 באיינזצגרופה ד' | מאסר עולם | עונשו הומתק ל-10 שנות מאסר. מת ב-1990 | |
אדולף אוט (Adolf Ott) | אס אס אובר שטורמבאנפיהרר (SS-Obersturmbannführer); חבר האס דה; מפקד הזונדרקומנדו 7b באיינזצגרופה ב' | מוות בתליה | עונשו הומתק למאסר עולם; שוחרר ב-9 במאי 1958. | |
אדוארד שטראוך (Eduard Strauch) | אס אס אובר שטורמבאנפיהרר (SS-Obersturmbannführer); חבר האס דה; מפקד האיינזצקומנדו 12 באיינזצגרופה ד' | מוות בתליה; הוסגר לשלטונות בלגיה ומת בבית חולים ב-11 בספטמבר 1955 | ||
אמיל האוסמן (Emil Haussmann) | אס אס שטורמבאנפיהרר (SS-Sturmbannführer); חבר האס דה; מפקד האיינזצקומנדו 2 באיינזצגרופה א' | התאבד ב-31 ביולי 1947, בטרם הקראת כתב האישום | ||
ולדמר קלינגלהופר (Waldemar Klingelhöfer) | אס אס שטורמבאנפיהרר (SS-Sturmbannführer); חבר האס דה; קצין בזונדרקומנדו 7b באיינזצגרופה ב' | מוות בתליה | עונשו הומתק למאסר עולם; שוחרר ב-1956, מת ב-1980. | |
לותר פנדלר (Lothar Fendler) | אס אס שטורמבאנפיהרר (SS-Sturmbannführer); חבר האס דה; סגן מפקד זונדרקומנדו 4b באיינזצגרופה ג' | 10 שנות מאסר[2] | עונשו הומתק ל-8 שנות מאסר | |
ולדמר פון רדצקי (Waldemar von Radetzky) | אס אס שטורמבאנפיהרר (SS-Sturmbannführer); חבר האס דה; סגן מפקד זונדרקומנדו 4a באיינזצגרופה ג' | 20 שנות מאסר | שוחרר | |
פליקס רוהל (Felix Rühl) | אס אס האופט שטורמפיהרר (SS-Hauptsturmführer); חבר הגסטפו; קצין בזונדרקומנדו 10b באיינזצגרופה ד' | 10 שנות מאסר[3] | שוחרר | |
היינץ שוברט (Heinz Schubert) | אס אס אובר שטורמפיהרר (SS-Obersturmführer); חבר האס דה; קצין באיינזצגרופה ד' | מוות בתליה | הומתק ל-10 שנות מאסר | |
מתיאס גראף (Mathias Graf) | אס אס אונטר שטורמפיהרר SS-Untersturmführer; חבר האס דה; קצין באיינזצקומנדו 6 באיינזצגרופה ד' | מאסר כאורך תקופת מעצרו[4] |
מתוך פסק הדין
[עריכת קוד מקור | עריכה][העובדות] הן כל כך מעבר לניסיון של האדם הרגיל וקשת התופעות יצירות-אדם עד שרק החקירה המשפטית השלמה ביותר, והליך משפטי ממצה, יכול לאמת את התרחשותן. אף שהאישום העיקרי הוא רצח, ...האישום של רצח בכוונה תחילה במקרה זה עולה לממדים כה דמיוניים ועובר כל גבול בר-אמון, עד שהיכולת לתת אמון חייבת להיות מחוזקת בביטחונות החוזרות על עצמן מאות פעמים.
...פשע בברוטליות חסרת תקדים שכזו ובאכזריות בלתי נתפסת עד כי המוח מתמרד כנגד התמונות העולות במחשבה והדמיון כושל בהגותו בהתדרדרות האנוש מעבר לכוחה של השפה לתאר באופן נאות.
מספר מקרי המוות שאירעו כתוצאה מפעילויות בהן נקשרו נאשמים אלה ואשר התביעה טוענת שהם מגיעים למיליון, הוא רק מספר מספר מופשט. האדם אינו יכול לתפוס את הטרור המצטבר של רצח החוזר על עצמו מיליון פעמים.
רק כאשר אותו מספר מסכם גרוטסקי מפורק לחלקים שהתפיסה יכולה לקלוט, יכול אדם להבין את המפלצתיות שבדברים שעליהם אנו חושבים במשפט הזה. צריך ליצור תמונה, לא של מיליון, אלא של עשרה בני אדם - גברים, נשים וילדים, אולי כולם ממשפחה אחת - הנופלים לפני רובי המוציא להורג. אם מחלקים מיליון בעשר, התמונה הזו חייבת לחזור על עצמה מאה אלף פעם, וכאשר אדם יוצר תמונה חוזרת של הזוועה, האדם מתחיל להבין את המשמעות של מילות התביעה, "בעצב ובתקווה אנו חושפים כאן את הטבח המכוון של יותר ממיליון גברים, נשים וילדים חפים מפשע וחסרי ישע.
— [1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 The "Einsatzgruppen Case". Mazal Library
- ^ אף שבית הדין מצא את פנדלר אשם בכל סעיפי כתב האישום, בית הדין התחשב בכך שעל פי הראיות שהוצגו לא ניתן היה להוכיח כי תכנן או פקד על הרציחות. נראה שעיקר עבודתו הייתה במשרה משרדית.
- ^ רוהל נמצא אשם רק בסעיף אישום מספר 3 וזוכה מסעיפים 1 ו-2 לכתב האישום, לאחר שהתקבלה טענתו כי כקצין בדרגה נמוכה לא היה אחראי לזוועות שבוצעו על ידי איינזצגרופה ד' ולא היה מסוגל למונען, אף שידע על הרציחות, לא הוכח כי השתתף בהן באופן אישי.
- ^ גראף נמצא אשם רק בחברות באס דה. הוא הודח מן האס אס על "אדישות כללית לארגון" ומאוחר יותר ניסה אף להשתחרר מן האס דה. הוא נמצא זכאי בסעיפים 1 ו-2 לכתב האישום כיוון שהיה קצין זוטר ללא סמכויות פיקוד כלשהן ואף סירב לקבל תפקיד פיקודי.
סדרת משפטי נירנברג | ||
---|---|---|
המשפט הראשי | משפט פושעי המלחמה בנירנברג | |
משפטי נירנברג הנוספים | משפט הרופאים בגרמניה • משפט מילך • משפט השופטים בגרמניה • משפט פוהל • משפט פליק • משפט אי גה פארבן • משפט בני הערובה • משפט RuSHA • משפט האיינזצגרופן • משפט קרופ • משפט השגרירים • משפט הפיקוד העליון |