EMI
נתונים כלליים | |
---|---|
סוג | חברת-בת של יוניברסל מיוזיק גרופ וסוני מיוזיק אנטרטיינמנט |
תקופת הפעילות | מרץ, 1931 – 2012 (כחברה פרטית עצמאית) |
חברת אם | יוניברסל מיוזיק גרופ; סוני מיוזיק אנטרטיינמנט |
חברות בנות |
|
מיקום המטה | לונדון |
משרד ראשי | לונדון |
ענפי תעשייה | תעשיית המוזיקה, התעשייה הפונוגרפית, אלקטרוניקה ביתית, תעשיית התקשורת |
הכנסות | 1.46 מיליארד ליש"ט (2008) |
רווח | 258 מיליון ליש"ט (2008) |
עובדים | 5,500 |
www.emigroup.com | |
EMI הייתה קבוצת חברות בריטית להוצאה לאור של מוזיקה אשר איגדה מספר חברות תקליטים (בהן בלו נוט, קפיטול רקורדס, HMV, וירג'ין רקורדס, EMI Classics ,EMI Music Publishing ועוד). מאז 2012 היא חברת-בת של יוניברסל מיוזיק גרופ, הממשיכה להפעיל חלק ממנה כמותג נפרד, בעוד חלק אחר נמכר לחברת סוני מיוזיק אנטרטיינמנט. עם קטלוג של למעלה ממיליון כותרים, הכנסה של 1.46 מיליארד ליש"ט ורווחים של 258 מיליון ליש"ט ב-2008[1] הייתה אחת מחברות התקליטים הגדולות בעולם. בקרב אמניה נמנו הביטלס, קולדפליי, דייוויד בואי, פט שופ בויז, פינק פלויד, האבנים המתגלגלות, קליף ריצ'רד ועוד. אולפני אבי רוד בלונדון שייכים לחברה. לחברה היו מעבדות אלקטרוניקה מהמשוכללות בבריטניה ולפיכך פותחו ונבנו בהן מכשירים אלקטרוניים חדשניים כגון המחשב הטרנזיסטורי הראשון בבריטניה ומכשיר הטומוגרף הממוחשב (CT).
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החברה נוסדה בלונדון במרץ 1931 בשם Electric and musical Industries Ltd - כלי נגינה וכלים חשמליים בע"מ כאיחוד בין חברת קולומביה גרפופון הבריטית וחברת גרמופון הבריטית, השלוחה הבריטית של "ברלינר גרמופון" האמריקאית. בנובמבר אותה שנה הקימה החברה את אולפני EMI, בשנת 1970 שונה שם האולפנים רשמית לשם השגור "אולפני אבי רוד".
בעת מלחמת העולם השנייה פיתחו במעבדות החברה ציוד אלקטרוני כמתקני מכ"ם וטכנולוגיה לטילים מונחים כמו כן סיפקו מעבדות EMI את משדר הטלוויזיה הראשון של ה-BBC. ב-1958 נבנה במעבדות EMI המחשב הטרנזיסטורי הראשון בבריטניה - EMIDEC 1100 - על ידי גודפרי נ. האונספילד, מי שזכה לימים בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשנת 1979 על פיתוח הטומוגרף הממוחשב. בשנת 1957 רכשה EMI את חברת התקליטים האמריקאית "קפיטול רקורדס" והשיגה בכך אפשרות להפצת מוזיקה בריטית בארצות הברית. המחקר והפיתוח הטכנולוגי החדשני מומן על ידי הרווחים העצומים של אמני "הפלישה הבריטית" (הביטלס, האבנים המתגלגלות, פינק פלויד ועוד שכבשו את מצעדי הפזמונים בארצות הברית).
ב-1979 קיבלה EMI את הזיכיון להפצת אמני יונייטד ארטיסטס בבריטניה. ב-1980 התמזגה עם חברת האלקטרוניקה Thorn Electrical Industries ויצרה את חברת Thorn EMI. ב-1989 רכשה את חברת התקליטים SBK (בה היו חתומים אמנים כבלר, ונילה אייס, בוי ג'ורג' ואחרים). ב-1990 רכשה את מחלקת המוזיקה של וירג'ין.
ב-2012 התפרקה EMI, כאשר נקנתה על ידי חברת התקליטים יוניברסל מיוזיק גרופ (שלאחר מכן מכרה חלק מ-EMI לחברות אחרות, כגון וורנר מיוזיק גרופ) וע"י חברת פרסום המוזיקה סוני מיוזיק אנטרטיינמנט.
EMI Classics
[עריכת קוד מקור | עריכה]מהקמתה ועד 1964 ניהל את המחלקה הקלאסית של EMI המפיק המוזיקלי הנודע וולטר לג, שהחתים עבורה מנצחים מובילים כתומאס ביצ'ם וג'ון ברבירולי ולאחר מלחמת העולם השנייה יצא ל"ציד" בעיר וינה הכבושה וגייס עבור EMI אמנים כהרברט פון קאראיין, וילהלם פורטוונגלר, אירמגרד זיפריד, אליזבת שוורצקופף, אוטו קלמפרר, מריה קאלאס ורבים אחרים. עוד לפני המלחמה פיתח את שיטת שיווק התקליטים למנויים. מנויים נרשמו מראש לרכישת סדרה של תקליטים קלאסיים, שיצאו במהלך השנה ונשלחו למנויים ששילמו עבורם מראש. הדבר נתן ל-EMI גב כלכלי להפקת סדרות ארוכות-טווח כגון הקלטת כל שיריו של הוגו וולף, הקלטת מכלול הסונטות לפסנתר מאת בטהובן בביצועו של ארתור שנאבל והקלטה מלאה של חליל הקסם מאת מוצארט בניצוח של סר תומאס ביצ'ם, שנערכה בברלין ב-1937. עם שקיעת מכירות המחלקה הקלאסית, ב-1964, התפטר לג מ-EMI.
ב-1990 איחדה EMI את קבוצות חברות ההקלטה הקלאסיות שהיו לה במדינות ברחבי העולם לחברה מרכזית אחת שתעסוק במוזיקה קלאסית בלבד. צעד זה נועד לקצץ בהוצאות ההפקה של עטיפות שונות לכל מדינה. כן אוחדו הקטלוגים של HMV ושל Virgin תחת המותג.
בקטלוג אמני המותג נמנו, נוסף על תזמורת פילהרמוניה, שהוקמה על ידי לג כתזמורת הבית של המותג, תזמורת האקדמיה של סנט מרטין בשדות, התזמורת הפילהרמונית של ברלין, התזמורת הקאמרית האנגלית, התזמורת הפילהרמונית של לונדון, התזמורת הסימפונית של לונדון, דניאל בארנבוים, מרתה ארחריץ', אנדרה פרווין, נייג'ל קנדי, יהודי מנוחין, יצחק פרלמן, אן-סופי מוטר ורבים אחרים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Peter Martland, EMI: Since record Began: The roofridge 100 Years. London, asking Ford, 1997
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של EMI
- אמיר שוורץ וסוכנויות הידיעות, הקריסה של חברת התקליטים הבריטית EMI: זה שיר פרידה?, באתר כלכליסט, 22 במרץ 2010
- טלי חרותי-סובר, איך מימנו הביטלס את פיתוח מכשירי הסי.טי, באתר TheMarker, 8 ביוני 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פרופיל חברה ל-2008, EMI