קריית מטרסדורף
 | |
| הכניסה המערבית לקריית מטרסדורף - כיכר הרב קליין. | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | ירושלים |
| תאריך ייסוד | 1963 |
| מייסדים | הרב שמואל ארנפלד |
| על שם | העיר מטרסדורף בהונגריה |
| קואורדינטות | 31°47′45″N 35°12′07″E / 31.79581667°N 35.20186944°E |
| שכונות נוספות בירושלים | |
|
(למפת ירושלים רגילה)   קריית מטרסדורף | |
  | |
קריית מטרסדורף (בקיצור מטרסדורף) היא שכונה חרדית בצפון ירושלים. השכונה נבנתה כשכונה בת לשכונת רוממה עילית, עמה נבנתה גם קריית אוּנְסְדוֹרף הממוקמת בגבולותיה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוף שנות ה-50 ביקש הרב שמואל ארנפלד לעלות לישראל ולהקים בה קריה עבור חסידיו[1]. תחילה נבדקה אפשרות להקים את הקריה בבני ברק[2], או בכפר[3]. לבסוף, באוקטובר 1961, הוסכם על הקמת השכונה במערב ירושלים ומינהל מקרקעי ישראל הקצה את השטח לשכונה[4][5]. טקס הנחת אבן הפינה להקמת השכונה נערך ב-25 באפריל 1963[6]. בשלב ראשון נבנו 180 יחידות דיור[7].
השכונה נקראת על שם העיר מטרסדורף בהונגריה (כיום מטרסבורג באוסטריה), שם שכנה קהילה יהודית מפורסמת, אחת משבע קהילות.
העיר מטרסדורף
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב שמואל ארנפלד (יידיש: ערנפעלד) התמנה לרבה הראשי של העיר ההונגרית מטרסדורף בשנת תרל"ז (1877), בה הקדיש את חייו לטיפוח הקהילה ולחיזוק הישיבה בעיר. בישיבתו 'הרביץ' תורה בדרכו המיוחדת, ששאפה להבנה בהירה של התלמוד ולמיצוי ההלכות שבו. לאחר פטירתו של הרב שמואל ארנפלד, מילא בנו, הרב שמחה בונים ארנפלד, (מחבר הספר "מענה שמחה"), את מקומו ברבנות העיר. נכדו, הרב שמואל ארנפלד, היה אף הוא רב במטרסדורף עד שנת תרצ"ח (1938), אז היגר לניו יורק וייסד שם את ישיבת מטרסדורף. בסוף שנות ה-50 ייסד בירושלים את השכונה החרדית קריית מטרסדורף.
קריית מטרסדורף
[עריכת קוד מקור | עריכה]רחובה הראשי של השכונה נקרא 'פנים מאירות' על שמו של הספר 'פנים מאירות' המכיל מאגר של שאלות ותשובות הלכתיות אותו חיבר הרב מאיר איזנשטט. ברחוב פנים מאירות ממוקם מקווה הטהרה של קריית מטרסדורף. אל רחוב פנים מאירות מתחבר רחוב הרב זלמן סורוצקין שהוא רחובה הראשי של שכונת אונסדורף אך הבניינים הראשונים הרחוב מוגדרים בשטחה של קריית מטרסדורף. במפגש הרחוב פנים מאירות עם כיכר הרב קליין ממשיך הרחוב ולכל אורכו הוא נקרא המ"ג, רחוב זה הוא רחובה הראשי של שכונת רוממה המורחבת.
השכונות הגובלות במטרסדורף הן שכונות אונסדורף ורוממה המורחבת. השכונה ממוקמת בסמוך לשכונות חרדיות רבות אך הן אינן בעלות גבול משותף בהן שכונות קריית בעלז, קריית צאנז ושיכון חב"ד.
בתי הכנסת המרכזיים של מטרסדורף ממוקמים בקומפלקס הבניינים של מוסדות "מענה שמחה" אשר ברחוב פנים מאירות 1. המקום מורכב מבית הכנסת "היכל שמואל" לפי נוסח אשכנז, ובית הכנסת הכולל "שטיבלאך" הנושא את אותו שם ומכונה "ספרד" על שם נוסח התפילה במקום. במקום פועל גם תלמוד תורה ותיק בשם "מענה שמחה" וכן ישיבתו של הרב יצחק יחיאל עהרנפלד שמשמש גם רבה של הקריה ישיבת בית שמואל. בסמוך למוסדות אלו ממוקם גם בית הספר של בנות חסידות ויז'ניץ.
רחובותיה של שכונת מטרסדורף, כמו גם שאר רחובותיהן של השכונות החרדיות הסובבות את מטרסדורף, נסגרים לתנועת כלי רכב בשבתות ובחגים.
הקריה כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלק מהמשפחות המתגוררות בשכונה נמנה עם הזרם הליטאי מתוכן כאלה שבאו מרקע ישראלי, וכאלה שאבות המשפחה הם תלמידי הרב שיינברג שמקורן מארצות הברית.
בשנת 2022 נפתחה קבוצת וואטסאפ בשם "המטרסדורפאים", בה משתתפים כ-160 מבוגרי השכונה ילידי 1965–1990, ומועלים בה זכרונות ועדכונים מהוויי השכונה.
אחד המבנים הבולטים בשכונה הוא ישיבת תורה אור שנוסדה על ידי הרב חיים פינחס שיינברג בשנת 1960. הישיבה בולטת כמרכז תורני וכן בלטה עקב אישיותו המכובדת של ראש הישיבה.
בשכונה התגוררו ומתגוררים רבנים, ראשי ישיבות ואישי ציבור, ובהם שלמה לורינץ, אברהם יוסף לייזרזון והרב אורי זוהר.
רבה של הקריה הוא הרב יצחק יחיאל ארנפלד, ראש ישיבת בית שמואל.
מבנים מוכרים בשכונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בית כנסת אהל דוד ואלימלך
- בית אבות נווה שמחה
- בית כנסת וישיבת תורה אור
- קריית בנות
- מוסדות 'מענה שמחה'
- ישיבת בית שמואל
- בית הספר 'בית יעקב מטרסדורף'
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ א. בן שאול, הגאון ממטרסדורף עולה לאר"י, שערים, 8 במאי 1959
- ^ קרית מטרסדורף תוקם בבני ברק, שערים, 11 ביוני 1959
- ^ "רסקו" מנהלת מו"מ על הקמת שיכונים דתיים, חרות, 19 באוקטובר 1960
- ^ קריית מאטרסדורף תוקם בירושלים, על המשמר, 21 באוקטובר 1960
- ^ קריית מטרסדורף תוקם בירושלים, למרחב, 13 בנובמבר 1961
- ^ במעמד אלפים נורתה אבן פינה לקריית מאטרסדורף, הצופה, 26 באפריל 1963
- ^ קריית מטרסדורף בירושלים, הצופה, 6 בספטמבר 1964
| שכונות חרדיות בירושלים | ||
|---|---|---|
| תחילת היציאה מהחומות, לפני 1890 | בית ישראל • בתי ויטנברג • מאה שערים | 
|
| בנייה בתקופה הטורקית, מ-1890 | בתי אונגרין • בתי הורנשטיין • בתי ורשה • בתי נייטין • בתי ברוידא • בתי ראנד • כנסת ישראל • זיכרון משה (התחרדה) • חצר שטרויס • שכונת אחווה (התחרדה) • גבעת שאול (התחרדה) • כרם אברהם (התחרדה) • שערי חסד • רוחמה | |
| בנייה במנדט הבריטי | בתי מונקאטש • גאולה • מחניים • סנהדריה • שיכון פאג"י • תל ארזה (התחרדה) • בית וגן (התחרדה) • מקור ברוך (התחרדה) | |
| בנייה ישראלית לפני מלחמת ששת הימים | קריית אונסדורף • קריית מטרסדורף • קריית צאנז • קריית שומרי אמונים • שיכון חב"ד • שמואל הנביא (התחרדה) • כרם • רוממה (התחרדה) | |
| בנייה ישראלית אחרי מלחמת ששת הימים | גבעת משה • הר נוף • קריית איתרי • סנהדריה המורחבת • נוה יעקב מזרח • עזרת תורה • קריית בעלז • רמת אשכול (התחרדה) • רמות פולין • רמת שלמה • רמות אלון (התחרדה) | |
