פרוקופיוס

פרוקופיוס
Προκόπιος Καισαρεύς
לידה	500 לערך; קיסריה, פלשתינה פרימה, האימפריה הביזנטית
פטירה	בין 554 לסביבות 570; קונסטנטינופול, האימפריה הביזנטית
מדינה	האימפריה הביזנטית
שפות היצירה	יוונית ביזנטית, יוונית עתיקה
יצירות בולטות	על המבנים, אנקדוטה, היסטוריה של המלחמות

ערך זה עוסק בפרוקופיוס מקיסריה. אם התכוונתם לפרוקופיוס מעזה, ראו פרוקופיוס מעזה.

פְּרוֹקוֹפְּיוּס מקיסריה (ביוונית: Προκόπιος ὁ Καισαρεύς;‏ ~500 – בין 554 בערך לסביבות 570) היה היסטוריון ביזנטי בן המאה השישית. כתביו הם מקור המידע העיקרי על תקופת קיסרותו של יוסטיניאנוס הראשון, כמו גם על דמותו של יוסטיניאנוס עצמו, אנשי חצרו והמצביא הידוע בליסאריוס.

חייו

פרוקופיוס נולד בקיסריה, ככל הנראה בשלהי המאה החמישית. מעט מאוד ידוע על מוצאו ונעוריו. מלומדים אחדים שיערו כי היה יהודי או שומרוני שהתנצר. השערה זו אינה בלתי סבירה, לאור המאפיינים הדמוגרפים של קיסריה אז. גם הטון הביקורתי שבו הוא כותב על דיכויו ביד קשה של המרד השומרוני בימי יוסטיניאנוס, תומך בהשערה כי לא היה נוצרי. מצד שני, סביר שאת ההשכלה שרכש בצעירותו כ"רטור", כלומר פרקליט, יכול היה להשיג רק בן האליטה הנוצרית.

את הקריירה שלו בשירות הציבורי החל בקונסטנטינופול, כיועץ משפטי ומזכיר של בליסאריוס, החל משנת 527. זמן קצר לאחר מכן עלה יוסטיניאנוס לשלטון ובליסאריוס התקדם בסולם הפיקוד, עד שהיה למפקד הבכיר ביותר של הקיסרות. פרוקופיוס היה עד ראייה לרבים מהאירועים שכתב עליהם, כשנדד עם צבאו של בליסאריוס במלחמותיו: כשדיכא את מהומות ניקה, כשגבר על הונדלים בצפון אפריקה וכבש את קרתגו; כשנלחם באוסטרוגותים וכשנכנס מנצח לבירה הגותית רוונה ב-540.

בשנות הארבעים של המאה השישית כבר לא היה פרוקופיוס נספח לבליסאריוס, אלא ישב בקונסטנטינופול. בתקופה זו החל לכתוב את חיבורו "היסטוריה של המלחמות". ככל הנראה השלים ב-545 את שבעת חלקיו הראשונים של חיבור זה, עדכן אותם ב-551 והוסיף חלק שמיני ומסכם ב-552. את "על המבנים" חיבר בשנות החמישים, ככל הנראה לפני 558‏.^[1]

תאריך מותו שנוי במחלוקת. המקדימים גורסים שמת בסביבות 554. ידוע שב-562 עמד בליסאריוס למשפט בפני מושל בשם פרוקופיוס, אולם הזיהוי של אותו מושל עם פרוקופיוס מקיסריה מוטל בספק. העובדה שאירועים רבים שהתרחשו בשנות החמישים המאוחרות נעדרים מכתביו, כמו גם העדרן של עבודות נוספות שהבטיח (בכתביו הקיימים) לכתוב בעתיד, תומכת בהשערה שמת קודם לכן. יש המתארכים את ה"אנקדוטה" ל-559^[2] ולפיהם מת מאוחר יותר.

כתביו

ההיסטוריון הבריטי אדוארד גיבון שיבח את כתיבתו של פרוקופיוס ותמצת את המגוון הייחודי של סוגות שבהם שלח את ידו: "פרוקופיוס חיבר האחת אחרי השנייה את ההיסטוריה, את דברי הקילוסין ואת הסאטירה של זמנו".^[3] כוונתו של גיבון לשלוש עבודותיו של פרוקופיוס ששרדו עד ימינו: "היסטוריה של המלחמות", "על המבנים" ו"אנקדוטה", בהתאמה. בין היתר הוא תיאר החורף הוולקני בשנת 536.

היסטוריה של המלחמות

עבודתו ההיסטורית המרכזית של פרוקופיוס, "היסטוריה של המלחמות" (Ὑπὲρ τῶν Πολέμων Λόγοι), עוסקת בעיקר במלחמותיו של בליסאריוס, בהן חזה המחבר בעצמו כשהתלווה אל המצביא הגדול. "מלחמות" נחלק לשמונה ספרים: שני הראשונים עוסקים במלחמות יוסטיניאנוס בפרסים, השלישי והרביעי במלחמותיו בוונדלים; ושלושת הבאים במלחמותיו עם הגותים. הספר השמיני נכתב זמן מה לאחר שבעת הראשונים. הוא מסכם את קודמיו ומוסיף עליהם השלמות מאוחרות יותר, שככל הנראה מגיעות עד 552 או 554.

בכתיבתו על "המלחמות" פרוקופיוס שואב השראה רבה ממסורת הכתיבה ההיסטורית "הקלאסית", שמזוהה עם כותבים כמו הרודוטוס ותוקידידס. ההשראה הקלאסית באה לידי ביטוי במבנה היצירה והסגנונות בהם מתוארים אירועים שונים, כמו קרבות, שיחות או נאומים, כמו גם טכניקות ספרותיות שונות – למשל, נאומי המנהיגים הצבאיים לפני הקרבות שמסבירים את האסטרטגיה שמובילה אותם. בנוסף, עושה פרוקופיוס שימוש ברמיזות והתייחסויות לחלקים ספציפיים מתוך היצירות הקלאסיות שקדמו לו, כמו למשל המשפט הראשון של היצירה, שמחקה את הכתיבה של תוקידידס.^[4]

פרוקופיוס מציג את עצמו במלחמות כמי שהיה עד ממקור ראשון לרבים מהאירועים שהוא מתאר, וככל הנראה ליווה את הצבא בהנהגתו של בליסאריוס בחלק נכבד ממסעותיו ברחבי האימפריה. עם זאת מדובר במקור היחיד שנמצא כרגע בידינו לרבים מהאירועים המתוארים ולכן קשה להעריך את אמינות היצירה באופן מלא.

תמורה ניכרת חלה בטון הכתיבה לאורך הספרים: פרוקופיוס החל את הכתיבה כמעריץ של גיבורו בליסאריוס, אולם בפרקים המאוחרים הלך ומיעט בערכו. אולם הסגנון הכולל של החיבור הוא היסטוריוגרפי אובייקטיבי, בניגוד גמור לסגנונו של חיבורו החשוב השני. יחסו של פרוקופיוס כלפי יוסטיניאנוס בחיבור זה הוא לא חד משמעי. באופן כללי, ניתן לומר שגישתו יותר ביקורתית מזו שמופיעה ב"על המבנים" אך הרבה פחות ביקורתית מזו שב"אנקדוטה". בעיקר לקראת סוף היצירה, במקביל לעלייה בביקורת ביחס לבליסאריוס, ניתן לשים לב לביקורת המובעת ביחס ליוסטיניאנוס, אם כי היא לא מבוטאת בצורה ישירה. למשל, לפעמים ניתן לראות את הביקורת באה לידי ביטוי דרך דבריהן של דמויות בתוך היצירה.^[5]

פרוקופיוס מזכיר בספר את האי "יוטבה" (יוונית: Ἰωτάβη). לדבריו פעלה באי מושבה יהודית אוטונומית, שעברה לשלטון ביזנטי בימי יוסטיניאנוס הראשון.^[6] האי מתאים בתיאורו לאי טיראן שמדרום לחצי האי סיני.

בספר^[7] כותב פרוקופיוס על מבצר בנומידיה, במקום שבו שוכנת העיר טיגיסיס (אנ'), וכי ישנם שם שני עמודי אבן עם כתובת בשפה הפיניקית: "אנו הם אלו שנמלטו מפניו של יהושע השודד, בן נון".^[8]

האנקדוטה

ערך מורחב – אנקדוטה (פרוקופיוס)

הטקסט המוכר בשם "אנקדוטה" מכונה לעיתים גם בשם "ההיסטוריה הסודית" (Ἀπόκρυφη Ἱστορία), או לחלופין "זכרונות שלא פורסמו" (בתרגום חופשי מיוונית) הטקסט נכתב על ידי ההיסטוריון פרוקופיוס ומעולם לא הופץ באופן פומבי אלא נשמר כסוד בשל תוכנו הקיצוני. בעוד שבמהלך הטקסט "ההיסטוריה של המלחמות" אותו פרסם פרוקופיוס ברבים עוד במהלך חייו מתאר פרוקופיוס את ההיסטוריה הרשמית והגלויה של תקופת שלטונו של הקיסר יוסטיניאנוס, ב"אנקדוטה" בוחר פרוקופיוס לתאר את חייהם של הקיסר יוסטיניאנוס וזוגתו תאודורה, וכך גם את חייהם של הגנרל בליסאריוס וזוגתו תוך כדי מתיחת ביקורת בוטה וקשה עליהם, על חייהם ועל התנהגותם.

בניגוד ל"היסטוריה של המלחמות" אשר מהווה עד ימינו אנו את אחד ממקורות המידע העיקריים אשר מתאר את תקופת השלטון המשמעותית של יוסטיניאנוס ומהווה אמצעי מידע חשוב בתהליך הלמידה והניתוח של היסטוריונים החוקרים תקופה זו, ה"אנקדוטה" שונה ממנו מן היסוד. בשל הנושאים הרגישים והניסוחים הפוגעניים בהם בחר פרוקופיוס להשתמש לאורך כתיבת הטקסט, הוא לא נודע ברבים ואף לא הופץ באופן פומבי, עובדה ניתנת להבנה בהתחשב בהשלכות האפשריות שהפצתו הייתה עלולה לגרום לחיי כותבו. יחד עם זאת, נראה כי קיומו היה ידוע לכותבי האנציקלופדיה הביזנטית "סודא" אשר נכתבה במהלך המאה העשירית, ואלה תיארו את הכתב כ"לעז ופגיעה בשמם של הקיסר יוסטיניאנוס ואשתו תאודורה כמו של בליסאריוס עצמו ואשתו"^[9].

ה"אנקדוטה" הוצא לאור ופורסם ברבים בשנת 1623, לאחר שעותק שלו התגלה בספריית הוותיקן. בהקדמתו לטקסט מסביר פרוקופיוס כי הפעם בכוונתו לכתוב את האמת כולה, ולתאר את חצרו של יוסטיניאנוס כפי שהיא אכן נראית, דבר שלא היה ביכולתו לעשות בכתבו את כתביו הקודמים בשל ההשלכות הקשות שהיה סובל. ואמנם, הדבר העיקרי הבולט לעינו של הקורא הוא השיפוטיות העזה והתיעוב הרב אותם רוכש המחבר לנושאי הטקסט, הלא הם יוסטיניאנוס, תאודורה, בליסאריוס ואשתו אנטונינה. פרוקופיוס נוקט גישה ביקורתית ונוקשה בכתיבתו, ואינו בוחל באף אמצעי על מנת להשחיר את פניהם של יוסטיניאנוס ותאודורה. יוסטיניאנוס מצטייר בחיבור כשליט אכזרי, אנוכי ותאוותן, הקיסרית מתוארת כאישה מופקרת ונהנתנית בעלת דחף מיני בלתי נשלט^[10], וכל הסובבים את הזוג הקיסרי מוקעים ככסילים, מושחתים וטיפשים, חסרי כל עמוד שדרה.

פרוקופיוס אף מרחיק לכת עד כדי העלאת הטענה שיוסטיניאנוס ותאודורה אינם בני אדם כלל אלא שדים שלבשו דמות אדם ונשלחו ארצה על מנת להחריב את כל הסובב אותם. הוא אף מוסיף דוגמאות לסיטואציות שונות בהן, ברגע של חוסר תשומת לב, נחשפו דמויותיהם השדיות בפני הסובבים אותם. בנוסף לכך מפליג פרוקופיוס בתיאוריו השונים אודות כל הרוע השורץ בחצרו של יוסטיניאנוס וחוגג תחת ניצוחו, כדוגמת מסיבות המין הנהנתניות והמופקרות שעורכים בני הזוג הקיסרי ואותן פוקדים כל המי ומי באוכלוסיית הבירה. פרוקופיוס מתאר בטקסט מסיבות אלו בסלידה גלויה^[11].

בדומה ל"היסטוריה של המלחמות" אשר הנחשב לטקסט היסטורי חשוב ומבוסס, גם ב"אנקדוטה" פרוקופיוס אינו זונח את יסודות עבודתו כהיסטוריון ומדייק בתיאוריו ההיסטוריים. אך כאשר הוא פונה לדון בהתנהלותם של יוסטיניאנוס, תאודורה ובליסאריוס, מושאיו האמיתיים של הטקסט, נותן פרוקופיוס דרור לסלידתו הרבה מן הדמויות, וזו נחשפת לעין כל. מטרתו העיקרית של החיבור היא אפוא הביקורת על בעלי השררה אותם תיעב פרוקופיוס, ולשם כך לא בחל ההיסטוריון באף אמצעי.

אמיתות טענותיו של פרוקופיוס ב"אנקדוטה" כנגד חצרו של יוסטיניאנוס שנויה במחלוקת בקרב היסטוריונים, זאת בשל שילובו של החיבור בין ביקורתיות ריאליסטית כלפי יוסטיניאנוס לבין טענות הרואות בו שד במסווה, אשר מסוגל לנתק את ראשו מגופו ולהתהלך מחוסר ראש בארמונו.

על המבנים

היצירה "על המבנים" (Περὶ Κτισμάτων) נכתבה על ידי פרוקופיוס ככל הנראה ב-554 לספירה. היא עוסקת במבנים והבניינים ברחבי האימפריה הביזנטית שהקיסר יוסטיניאנוס סייע בבנייתם או הוביל אותה.

המבנים העיקריים אשר את בנייתם מתאר פרוקופיוס הם כנסיות, ביצורים ומבנים שמטרתם לשפר את אספקת המים כמו אמות מים. פרוקופיוס מתייחס לתהליך הבנייה ולקשיים בהם נתקלו העובדים, ונוסף לכך מתאר את המבנים בפירוט. תיאור בניית המבנים והשפעתם נעשה מנקודת מבט נוצרית, המתבטאת בתיאור כיצד שלח אלוהים את אנשי המקצוע, או נתן את ההשראה לבנייה, ועד שימוש בציטוטים מהברית החדשה.^[5]

לאורך היצירה מוצג יוסטיניאנוס באור חיובי במיוחד, כשהדגש המרכזי הוא על הטוב שהביא לאימפריה בזכות מפעלי הבנייה שלו. כבר בפרק הראשון מפליג פרוקופיוס ומתאר את יוסטיניאנוס כקיסר עילאי ממגוון בחינות, ותיאור סגולותיו המרשימות של חוזר שוב ושוב לאורך היצירה. נושא מרכזי החוזר בכתיבתו הוא הקרבה הגדולה בין יוסטיניאנוס לאל, רעיון המבוסס על הנחה מקובלת במאה ה-6 לפיה נחשב הקיסר במידה רבה לנציג האל עלי אדמות. גישה זו עומדת בניגוד לאופן הצגתו של יוסטיניאנוס ביצירות אחרות של פרוקופיוס כמו "מלחמות", ובעיקר ב"אנקדוטה".

הגישה המקובלת המסבירה את האופן בו פרוקופיוס מציג את יוסטיניאנוס ב"על המבנים", היא שמדובר ביצירה שנכתבה בהזמנת החצר הקיסרית ותוכנה נקבע בהתאם על בסיס האידאולוגיה הקיסרית במטרה להלל ולפאר את יוסטיניאנוס. אולם יש הטוענים כי דעותיו של פרוקופיוס לא נעלמות לחלוטין מהיצירה. טענה אחת היא שפרוקופיוס מציג ביצירה את דמות הקיסר האידיאלית לפי דעתו, וביצירותיו האחרות מסביר כיצד יוסטיניאנוס סטה מדמות זו. טענה נוספת היא שניתן למצוא גם ב"על המבנים" ביקורת כלפי יוסטיניאנוס המעידה על דעותיו האמיתיות של פרוקופיוס, גם אם היא פחות גלויה מביצירותיו האחרות, דרך שימוש ברמיזות ליצירות מוכרות אחרות בקאנון הקלאסי או מילים בעלות משמעות כפולה.^[12]

ספרות בהשראתו

הרומן ההיסטורי "הרוזן בליסאריוס", מאת רוברט גרייבס, מבוסס על כתיבתו ההיסטורית (ה"סודית" כמו גם הרשמית) של פרוקופיוס.

לקריאה נוספת

כתבי פרוקופיוס:
- במקור היווני: ג'ייקוב האורי (עורך), Procopii Caesariensis opera omnia, הוצאת טויבנר 1964
- בתרגום לאנגלית: ה"ב דיואינג (מתרגם), Procopius, הוצאת Loeb Classical Library, שבעה כרכים 1914–1940
אווריל קמרון, Procopius and the Sixth Century, הוצאת ראטלדג', לונדון\ניו יורק 1996

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פרוקופיוס בוויקישיתוף

כתבי פרוקופיוס בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
ההיסטוריה הסודית ומבנים בתרגום דיואינג, במאגר המידע המקוון LacusCurtius
פרוקופיוס מקיסריה באתר האנציקלופדיה הקתולית
אלי אשד, "ההיסטוריה הסודית של תאודורה"
יורם צפריר, ‏פרוקופיוס על כנסיית הנֶאָה, הקרדו ו'אצבעו של עוג' בירושלים, קתדרה 115, ניסן תשס"ה 2005
פרוקופיוס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
פרוקופיוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
פרוקופיוס מקיסריה, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ ב"על המבנים" משבח פרוקופיוס את הקיסר על בניית הכיפה המרשימה של האיה סופיה, כדוגמה לחסד אלוהי שממנו נהנה יוסטיניאנוס. סביר להניח שלא היה כותב זאת לאחר שהכיפה התמוטטה, ב-7 במאי 558. אך כתביו של פרוקופיוס נכתבו בהמשכים, וייתכן שחלקים מאוחרים יותר של "על המבנים" פורסמו לאחר 558.
^ בפרק העשרים וארבעה של האנקדוטה מדובר על מה שעשה יוסטיניאנוס, ומה שלא עשה, בשלושים ושתיים שנות שלטונו. יוסטיניאנוס עלה לשלטון ב-527, ומכאן נגזר תאריך של 559 לכל המוקדם. אולם פרוקופיוס מתאר את הקיסר שקדם ליוסטיניאנוס, דודו יוסטיניוס הראשון, כבובה בידי אחינו. מספר חוקרים גורסים אם כן שאת שלושים ושתים השנים יש למנות משנת עלייתו לשלטון של הדוד - 518.
^ גיבון, "ההיסטוריה של עלייתה ונפילתה של האימפריה הרומית", פרק 40 [1] (הקישור אינו פעיל, 6.4.19)
^ Anthony Kaldellis, Procopius of Caesarea : tyranny, history, and philosophy at the end of antiquity, Philadelphia: University of Pennsylvania Press, 2004
^ ¹ ² Averil Cameron, Procopius and the sixth century, Berkeley and Los Angeles: University of California Press, 1985
^ פרוקופיוס, היסטוריה של המלחמות, I. ‏xix. ‏4 (באנגלית)
^ ספר 4, פרק 10 (באנגלית)
^ ראה מאמרו של פיליפ שמיץ, לעניין האמינות והאותנטיות של הנ"ל
^ פרוקופיוס, בסודא
^ פרוקופיוס, אתר אנציקלופדיית בריטניקה
^ Pokopios, The Secret History, Indianapolis\Cambridge: Hackett Publishing Company, inc
^ J. A. S. Evans, Justinian and the Historian Procopius, Greece & Rome

[1] ב"על המבנים" משבח פרוקופיוס את הקיסר על בניית הכיפה המרשימה של האיה סופיה, כדוגמה לחסד אלוהי שממנו נהנה יוסטיניאנוס. סביר להניח שלא היה כותב זאת לאחר שהכיפה התמוטטה, ב-7 במאי 558. אך כתביו של פרוקופיוס נכתבו בהמשכים, וייתכן שחלקים מאוחרים יותר של "על המבנים" פורסמו לאחר 558.

[2] בפרק העשרים וארבעה של האנקדוטה מדובר על מה שעשה יוסטיניאנוס, ומה שלא עשה, בשלושים ושתיים שנות שלטונו. יוסטיניאנוס עלה לשלטון ב-527, ומכאן נגזר תאריך של 559 לכל המוקדם. אולם פרוקופיוס מתאר את הקיסר שקדם ליוסטיניאנוס, דודו יוסטיניוס הראשון, כבובה בידי אחינו. מספר חוקרים גורסים אם כן שאת שלושים ושתים השנים יש למנות משנת עלייתו לשלטון של הדוד - 518.

[3] גיבון, "ההיסטוריה של עלייתה ונפילתה של האימפריה הרומית", פרק 40 [1] (הקישור אינו פעיל, 6.4.19)

[4] Anthony Kaldellis, Procopius of Caesarea : tyranny, history, and philosophy at the end of antiquity, Philadelphia: University of Pennsylvania Press, 2004

[:0-5] ¹ ² Averil Cameron, Procopius and the sixth century, Berkeley and Los Angeles: University of California Press, 1985

[6] פרוקופיוס, היסטוריה של המלחמות, I. ‏xix. ‏4 (באנגלית)

[7] ספר 4, פרק 10 (באנגלית)

[8] ראה מאמרו של פיליפ שמיץ, לעניין האמינות והאותנטיות של הנ"ל

[9] פרוקופיוס, בסודא

[10] פרוקופיוס, אתר אנציקלופדיית בריטניקה

[11] Pokopios, The Secret History, Indianapolis\Cambridge: Hackett Publishing Company, inc

[12] J. A. S. Evans, Justinian and the Historian Procopius, Greece & Rome

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]