לדלג לתוכן

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 288

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הגרסה להדפסה אינה נתמכת עוד וייתכן שיש בה שגיאות תיצוג. נא לעדכן את הסימניות בדפדפן שלך ולהשתמש בפעולת ההדפסה הרגילה של הדפדפן במקום זה.
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
321 322 323 324 325 326 327 328 329 330
331 332 333 334 335 336 337 338 339 340
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

לראש הדף
לתחתית הדף


קומוניזם = שואה ?

לפחות ארבעה משטרים קומוניסטיים שונים ביצעו פשעים מחרידים והמוניים בסדר גודל חסר תקדים נגד העמים של עצמם, כולל הרעבה המונית מכוונת, התעללות נפשית, מרתפי עינויים, מחנות ריכוז והשמדה... אני מדבר כמובן על ברית המועצות, סין, קמבודיה וצפון קוריאה. אולי יש עוד דוגמאות שאני לא מכיר. מצד אחד, ברוסית אומרים "מקרה אחד- מקריות, שני מקרים- צירוף מקרים, שלושה מקרים- חוקיות". מצד שני, הרי אין זכר לכל הזוועות האלה בתיאוריה הקומוניסטית. אז איך זה שפעם אחר פעם, במקומות שונים ובתקופות שונות, המשטרים הקומוניסטיים מגיעים לאותו כיוון?--185.175.34.213 17:04, 31 במרץ 2019 (IDT)

משטר קומוניסטי בהכרח הופך לשלטון ללא מצרים של מפלגה אחת - כי האידאולוגיה מחייבת שרק המפלגה הקומניסטית תשלוט. זה יוצר מבנה כוח סגור, ללא הפרדת רשויות וללא ביקורת חיצונית. מפה לדיקטטורה הדרך קצרה, והצירוף של דיקטטור ואמונה במהפכה של הפרולטריון מבשר על גם על כיסוח האליטה, אותה אליטה שבקפיטליזם היא מהווה את הגורם היזמי והממריץ, וגם על כפייה מלאכותית של שיוויון - מה ששולל מבני אדם את המניע הטבעי לנסות להתקדם ע"י יוזמה ויצרנות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:08, 31 במרץ 2019 (IDT)

הערה קטנה: בנערותי ניגשתי לקרוא ספר של טרוצקי. אני זוכר שהגעתי למשפט שהיה בערך "בניגוד למערב המנוון, מעולם לא שגינו בהבל שנקרא זכויות אדם". בנקודה זו סגרתי את הספר וקבעתי את דעתי על קומניזם באופן סופי למדי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:20, 31 במרץ 2019 (IDT)

כל אידיאולוגיה המגיעה לקיצונות ולדיקטטורה קיצונית יכולה להביא למעשי זוועה. במקרה הקומוניזם כפיית השיוויון כביכול הפכה מהר לכיסוי לאי שיוויון ולשחיתות שאין דוגמתם, ומערכת הדיכוי המאורגן עלתה תכופות באכזריותה אפילו על המשטרים המלכותיים הקודמים. יש לציין שדיכוי אכזרי ליוו את המשטרים הסטליניסטים ודומיהם גם במדינות קומוניסטיות אחרות במזרח אירופה ובמזרח אסיה אך ללא ספק שיאי דיכוי ורציחות והרעבות המוניות קרו בברית המועצות, סין , קמבודיה, וככל הנראה צפון קוריאה Ewan2 - שיחה 03:54, 1 באפריל 2019 (IDT)
קומוניזם כולל בתוכו תמיד אלמנט של כפיה ואלימות. אדם אמור לוותר על רכושו (דבר שלא באמת יכול להיות מרצון). על מנת לגרום לעשות זאת, הוא חייב לדעת שהאלטרנטיבה גרועה בהרבה. משמע קומוניזם חייב להיות דיקטטורי, מדכא וריכוזי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:42, 1 באפריל 2019 (IDT)
היו משטרות חשאיות במדינות שונות לפחות החל מהמאה ה־16. אבל רק בסוף המאה ה־19 פותחו אמצעי תקשורת מספיק יעילים כדי לאפשר מדינת משטרה בשטח שגדול מעיר. רצח עם במאה העשרים היה גם רצח העם הארמני, בנגלדש, רואנדה ועוד כמה. לפחות חלקם היו מסעות הרג מאורגנים היטב. גם במקרה של ברית המועצות, הרעבה המונית מכוונת כוונה בעיקר נגד עמים בעייתיים (המקרה הידוע ביותר היה באוקראינה). אז הבעיה היא שקנאי צובר כח לא מרוסן. וצריך לזכור שדמוקרטיה אינה סתם שלטון הרוב, אלא גם זכויות מלאות למיעוט. אחרת עלולים להגיע למקרה רואנדה. Tzafrir - שיחה 13:57, 1 באפריל 2019 (IDT)
גדלתי תחת שלטון קומוניסטי ומשום כך הייתי מאז ומתמיד מתנגד לקומוניזם, אבל יש, היו וכנראה גם יהיו משטרים גרועים יותר. הקומוניזם הוא דיקטטורה בהגדרה, דיקטטורה של מעמד הפועלים, זה בהגדרה ולמעשה הופך לדיקטטורה בירוקרטית. במצע יש כוונות טובות, אבל דיקטטורה, שלא מלווה בחילופי שלטון, מתפתחת מהר מאוד לעריצות מלווה בשחיתות. זה נכון לגבי כל שלטון שלא מתחלף, לידיעת חסידי נתניהו. בברכה. ליש - שיחה 14:05, 1 באפריל 2019 (IDT)
אם לזה תקרא דיקטטורה, אני לגמרי בעדה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:52, 2 באפריל 2019 (IDT)
רק אזכיר לך שבארץ הציבור יכול להחליף את ה'דיקטטור' שעומד בראשו ברגע שירצה... מיכאל.צבאןשיחה • ב' בניסן ה'תשע"ט • 11:50, 7 באפריל 2019 (IDT)

בגדול, כולכם הסברתם את זוועות הקומוניזם בכך שקומוניזם=דיקטטורה. אבל הרי רוב המשטרים בהיסטוריה היו דיקטטורות מסוגים כאלה ואחרים ורובם המוחלט לא ביצעו זוועות בהיקפים כאלה...--185.175.34.213 23:28, 28 באפריל 2019 (IDT)

הסיכום שלך מחמיץ את זה שקומניזם בא לכפות שוויון, תהליך שתמיד חייב להיות אלים. שהוא נוטל את המוטיבציה הפיננסית לייצר, וכך מבטיח חקלאות מנוונת ורעב בהיקף עצום. שהוא נוטל את המוטיבציה הפיננסית לניהול יעיל, וכך מייצר ביורוקרטיה אפאתית. שהוא גורס שטובת האדם והאושר שלו לא נמדדים על פי השקפתו הסובייקטיבית של האדם, אלא על פי מידת השוויון ומידת שליטת מעמד הפועלים, ולסיכום - ראה דברי טרוצקי על זכויות אדם. ראה את ה"צעד גדול קדימה" של מאו. תוכנית קומניסטית עד מאד, שלחלוטין לא לוקחת בחשבון את גורמי המוטיבציה והיכולת של בני אדם וחוללה רעב שהרג מליונים. את ההולודומור באוקראינה, שברור מאליו לדיקטטור קומניסטי שחיי אדם אינם נחשבים בעיניו ושלטון ללא מצרים הוא מטרתו. את טבח המשכילים והבורגנים של פול פוט, שבא לחסל את כל אלה ש"שעבדו וניצלו את מעמד הפועלים", תהליך דומה רק פחות רצחני קורה כרגע בונצואלה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:24, 29 באפריל 2019 (IDT)
תודה אילן.--185.175.34.213 09:15, 29 באפריל 2019 (IDT)
היו הרבה מעט מאוד משטרים מסדר גודל כזה במהלך ההיסטוריה. גם שלטון ריכוזי יחסית כמו של לואי הארבעה עשר בצרפת לא קרוב למידת הריכוזיות של מדינה מודרנית (ללא קשר לאידאולוגיה שלה). Tzafrir - שיחה 10:50, 29 באפריל 2019 (IDT)

שאלה קצת מצחיקה ...

מה העונש לשחקן כדורגל על הנפת אצבע שלישית לעבר שחקני/אוהדי הקבוצה היריבה? התו השמיניהבה נשוחחתובנות 19:47, 31 במרץ 2019 (IDT)

נראה לי שזה כבר קרה; אאל"ט לרוב זה גורר עמידה לדין בבית המשפט הכדורגלאי. דגש20:01, 31 במרץ 2019 (IDT)

אם יש לי חשבון בנק בחו"ל ושיניתי שם משפחה במרשם האוכלוסין בארץ, איך להוכיח זאת לבנק בחו"ל?

שלום, נניח ויש לי חשבון בנק בחו"ל במדינה שבה אני תייר בלבד (אין לי שם אזרחות וגם לא תושבות), אבל שיניתי שם משפחה במרשם האוכלוסין בארץ, איך להוכיח זאת לבנק בחו"ל? אם אני מוציא דרכון ותעודת זהות חדשים האם יהיה כתוב שם מה היה השם משפחה הקודם שלי בישראל? תודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא. הבנק יכול לפתוח לך חשבון רק על סמך מה שכתוב בדרכון, כך שאם שינית את השם לפני שהוצא את הדרכון, אין לרשויות בחו"ל שום אופציה לדעת מהו שם המשפחה הקודם שלך. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 04:51, 1 באפריל 2019 (IDT)
ואוו, אז אם כך זה סיכון להפסיד את הכסף אלא אם אמשוך אותו קודם והחשבון יישאר פתוח על יתרה 0 כל עוד הבנק קיים, נפרד מחשבון אחר אחר עם שם משפחה ודרכון אחרים... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
אמנם כרגע אין לי חשבון כזה אבל טוב לדעת כשאני חושב לפתוח. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא בטוח לגבי מה שאני עונה, אבל, לפי דעתי, אם פתחת חשבון בחו"ל, אחד מהפרטים שנדרשו לפתיחת החשבון הוא מספר דרכון. מספר הדרכון שלך הוא מספר מזהה ייחודי (בכל הדרכונים שמנפיקה מדינה מסויימת) שאינו משתנה גם לאחר שינוי שם המשפחה (ממש כמו מספר זהות). מה שאומר שהבנק יודע ש"משה לוי" זה אותו אדם שעכשיו נקרא "משה כהן", משום שמשה כהן מציג דרכון שמספר הדרכון בו זהה למספר הדרכון בדרכון שהציג פותח החשבון "משה לוי". אביתר ג'שיחה08:56, 1 באפריל 2019 (IDT)

אביתר, מה שאתה כותב נשמע לי סביר ונכון; אמנם מקודם סימנתי בטעות נענה (אין לי כוונה לחזור על טעות דומה אי פעם) אבל למעשה דווקא הייתי מהמר על התשובה שלך כי אכן כמעט בכל מהלך ביורוקרטי מחוץ לישראל נדרשתי לספק מספר דרכון וככלל זה יקרה בכל בנק ואני בלי נדר גם אברר שזה יקרה (תודה גם לך התו השמיני על נכונותך הראויה לפרגון לעזור). בברכה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
סך הכול, זה בדיוק התפקיד של מספר דרכון (ומספר זהות): לזהות באופן חד משמעי אדם. עיין גם במספר זהות. כמו כן, היה מקרה של אדם שביקש לשנות את מספר הזהות שלו לאחר שזהותו נגנבה, ונעשה שימוש במספר הזהות שלו בתעודות זהות מזויפות כדי לפתוח חשבונות בנק וכדומה. בג"ץ פסק שאין יכולת לשנות את מספר הזהות בשל חוק מרשם האוכלוסין. לא סתם זה כך. אם אדם היה יכול לשנות את מספר הזהות שלו לא היה ניתן לזהות אף אחד באופן ודאי. כל פרט אחר בזהות ניתן לשנות, שם פרטי, שם משפחה, מצב אישי, רק מספר הזהות (או מספר הדרכון, למי שאינו תושב המדינה) ייחודי לאדם מסוים ולא ניתן לשנותו. אביתר ג'שיחה14:26, 1 באפריל 2019 (IDT)
מספר הדרכון אולי ייחודי, אבל הוא לא קבוע. מספרי הדרכון שלי השתנו בכל פעם שחידשתי דרכון. זה נכון גם לדרכון הישראלי וגם לדרכון הלא-ישראלי שלי. בברכה, Easy n - שיחה 18:34, 1 באפריל 2019 (IDT)
זה תלוי בדרישות המדינה שבה הבנק פועל. למיטב ידיעתי ידרשו בדרך כלל תעודה רשמית על שינוי השם. סביר להניח שמה שתצטרך לעשות זה לקבל תמצית רישום ממרשם האוכלוסין, לתרגם את זה תרגום נוטריוני לשפה המקובלת באותה ארץ ולאשר את זה בדרך המקובלת לתעודות ציבוריות (אפוסטיל/אישור בשגרירות). אמיר מלכי-אור - שיחה 22:55, 1 באפריל 2019 (IDT)
מספר הדרכון מתחלף בעת הנפקת דרכון חדש; שמות קודמים עד 7 שנים אחורה – מצוינים בו. חזרתישיחה 13:30, 6 באפריל 2019 (IDT)

האם יש רבנים התומכים בהגבלת ילודה?

אשמח לקרוא עמדותיו של רב משפיע שטען בעד הגבלת ילודה בתנאים מסוימים כגון פיצוץ אוכלוסין ועומס חריף על תשתיות מדינה. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

"אמר ריש לקיש: אסור לאדם לשמש מטתו בשני רעבון" (תלמוד בבלי מסכת תענית י"א ע"א). הגמרא ובעקבותיה הרמב"ם מצמצם את האיסור לאנשים שאינם חשוכי ילדים. דעת בעלי התוספות היא שזו רק מידת חסידות ולא חובה. ‏DGtal‏ - שיחה 11:11, 1 באפריל 2019 (IDT)
אין לי מקור מבוסס, אך שמעתי פעם, שיש רבנים המורים לבני זוג עם בעיות קשות בשלום בית, להשתמש באמצעי מניעה מסוימים, כל עוד ועתידם כבני זוג אינו ברור. מה שכן, במקרים בהם יש סיכון רפואי במקרה שהאשה תכנס להריון, מקובל גם כן, להשתמש באמצעי מניעה. בדרך כלל, מדובר על אמצעים בהם משתמשת האשה, שכן האיסור ההלכתי-יהודי רבני, על השחתת נוזל הזרע, חל בעיקר על הגבר. ישראל - שיחה 01:47, 7 באפריל 2019 (IDT)

עד כמה מנגנון "הכנסה בסיסית לכל" תלוי באוטומציה?

באיזה ענפים צריך אוטומציה, וכמה אוטומציה צריך, בשביל להבטיח מנגנון יעיל של הכנסה בסיסית לכל? נראה לי שבלי אוטומציה כלל לא ייתכן מצב שכולם יקבלו אפילו סכום זעום של כסף - גם אלה שלא עובדים (אחרת יווצר גירעון שלילי) ומכאן ברור לי שנדרשת אוטומציה, אבל איזה וכמה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אין שום קשר בין הכנסה בסיסית לכל לבין אוטומציה. הכנסה בסיסית לכל אמורה להיות ממומנת מכספי המיסים של האזרחים העובדים. כבר היום ניתן לחלק לכל אזרח שקל אחד בחודש- בתור הכנסה בסיסית לכל... זה יעלה 12 שקל לשנה לאדם. אם כוללים את כולם- בכל גיל, אז יש לנו כמעט 9 מיליון אנשים. כך שההוצאה הזאת תעלה כמאה מליון שקל. לשם השוואה- תקציב המדינה הוא פי 4000 מזה.

כנראה אבל שאנחנו לא רוצים לחלק לכל אזרח הכנסה בסיסית של שקל לחודש. לשאלתך, אם האזרחים העובדים יהיו מאוד יעילים בעבודתם וירוויחו הרבה כסף, אז הם יוכלו לשלם הרבה מיסים כדי לממן הכנסה בסיסית לכל. אחת הדרכים להיות יותר יעילים היא באמצעות אוטומציה. אבל גם השכלה או סתם תפקיד ניהולי עוזרים. רליק לש טפשמ - שיחה 17:48, 8 במאי 2019 (IDT)

האם חברי עמותות בישראל מקבלים משכורת מן המדינה?

האם תחת איזה שהוא תנאי (כמו ותק שנים לעמותה עצמה או לחבר ספציפי בה, או, מחזור שנתי נמוך מסף מסוים) מי מחברי עמותה מקבלים שכר בסיסי מהמדינה כגון שכר מינימום או פחות מכך? תודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אין כלל כזה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:37, 2 באפריל 2019 (IDT)
לא. אבל יש עמותות שנתמכות ע"י המדינה. ז"א שהמדינה משתתפת בתשלום המשכורות של עובדיה. יש גם עמותות שקיומן בזמנים מסוימים תלויות לגמרי בכספי המדינה. בלי קשר, לא כל חברי עמותות מקבלים משכורת. לדוג', בעמותת ויקימדיה ישראל יש המון מתנדבים שלא מקבלים אגורה שחוקה. רליק לש טפשמ - שיחה 17:50, 8 במאי 2019 (IDT)

שאלה במשפטים בעקבות פמת״א

בסדרה המדהימה הנ"ל, עו"ד קמינסקי מגלה תוך כדי עבודה שהלקוח שלו, ברגמן, הוא רוצח. אם קורה מצב כזה במציאות- האם לפי החוק הישראלי העורך דין צריך לדווח עליו? או במלים אחרות- למי העורך דין מחויב יותר- לחוק או ללקוח?--185.175.34.213 16:31, 2 באפריל 2019 (IDT)

תאגיד מיחזור פסולת אלקטרונית? או פמת"א? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:36, 2 באפריל 2019 (IDT)
תוקנה הכותרת, וקושר הערך. Tzafrir - שיחה 00:45, 3 באפריל 2019 (IDT)
חייב לדווח. ישנה ערימה של עבירות עליהן חלה עבירת דיווח: "באם יש לאדם יסוד סביר לחשוב שנעברה עבירה (עבירת זנות ותועבה, עבירה של סיכון החיים והבריאות, עבירת מין, עבירה של נטישה או הזנחה, עבירה של תקיפה או התעללות ועבירה של סחר בבני אדם), לפני זמן קצר (זמן קצר קיבל פרשנות רחבה וחל לא רק על תקופה מיידית טרם הדיווח) בקטין, או בחסר ישע (חסר ישע: אדם שבגלל גילו, מחלתו או מגבלתו גופנית או נפשית, ליקוי שכלי, או מכל סיבה אחרת לא יכול לדאוג לעצמו), ע"י האחראי עליו, (האחראי: הורה או מי שעליו האחריות לדאוג לקטין, בן משפחתו של הקטין שמלאו לו 18 ואשר איננו חסר ישע, מי שהקטין נמצא אצלו והוא מעל לגיל 18 ויש ביניהם יחסי תלות או מרות).

מי שמפר חובה זו – דינו מאסר שלושה חודשים."
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:55, 2 באפריל 2019 (IDT)

אם כך, סתם רצח לא נכלל בקטגוריה הזאת, הלא כן?--185.175.34.213 19:47, 2 באפריל 2019 (IDT)
ודאי שכלול. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:25, 2 באפריל 2019 (IDT)
ודאי שאינו כלול. חובת הדיווח הזאת חלה רק על עבירות שנעברו בקטין או בחסר ישע על ידי האחראי עליו. רצח שאינו עומד בתנאים אלה, אינו חייב בדיווח. באופן כללי אין אדם חייב לדווח על עבירה שהוא יודע עליה, אלא אם כן יש חובה כזאת. יש מקרים שאף אסור לו לדווח עליה. אחד המקרים האלה הוא של עורך דין שמקבל מלקוחו מידע על עבירה שביצע הלקוח בעבר, כחלק מהשירות המשפטי שעורך הדין נותן. החוק אוסר על גילוי מידע זה על ידי עורך הדין אלא אם הלקוח מוותר על חסינות המידע. אגב, לגבי עבירה עתידית אין חסיון כזה, ועורך הדין חייב לדווח עליה אם יש חובת דיווח כללית (או חובת מניעה כפי שיש לגבי עבירות פשע). אמיר מלכי-אור - שיחה 23:34, 2 באפריל 2019 (IDT)
צודק, הבאתי את הפסקה הלא נכונה. הפסקה הנכונה הבהירה שיש אבחנה בין "פשע", "עוון" ו"חטא", וכל מה שמוגדר כפשע (אאל"ט שדינו מאסר של 3 שנים ומעלה) חייב בדיווח. אנסה למצוא אותה שוב. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:28, 3 באפריל 2019 (IDT)
מצאתי את הפסקה, אבל היא מדברת בכלל על מעשה שטרם בוצע (חובת דיווח על כוונה, לא על מעשה שבוצע בפועל). חזרתי לנקודת ההתחלה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:33, 3 באפריל 2019 (IDT)
פשע הוא עברה שעונשה המרבי חמור ממאסר של שלוש שנים. החובה לגבי פשע אינה לדווח אלא למנוע אותו (או למען הדיוק לנקוט את כל האמצעים הסבירים לשם כך), וכאמור עורך דין שנודע לו שמרשו מתכוון לבצע פשע חייב לדווח על כך (או למנוע זאת בדרך אחרת). אמיר מלכי-אור - שיחה 19:41, 3 באפריל 2019 (IDT)

האם חלבון יכול להפוך לשומן?

האם מבכינה ביו-כימית, הדבר אפשרי? נניח אדם אוכל חלבון נקי, ללא שומנים ופחמימות כלל. ולא שורף את קלוריות מיידית בתרגילי כושר. האם החלבון "העודף" יהפוך לשומן או יסולק מן הגוף? Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:39, 3 באפריל 2019 (IDT)

עקרונית זה אפשרי, דרך גלוקוז. הגוף מפרק חלבונים לחומצות אמינו שמשמשות כאבני בניין לחלבונים אחרים, אך הכבד מסוגל לייצר מהן גלוקוז בתהליך הגלוקונאוגנזה. גלוקוז יכול להפוך לשומן בתהליך הרגיל של אחסון שומנים. עם זאת ישנן חומצות שומן חיוניות(אנ') שהגוף לא יודע לסנתז וחייב לקבל במזון. בבני אדם אלו חומצה אלפא-לינולנית וחומצה לינולאית. הן לא דרושות לייצור שומן לאחסון אלא כשלבי ביניים לחומרים אחרים כגון הורמונים. מסיבות נוספות (שעדיין לא נחקרו ביסודיות עקב נדירות הסיטואציה הזו) מאוד לא מומלץ דיאטה עשירה בחלבונים ודלה בשומנים, ראה (אנ').H. sapiens - שיחה 23:16, 3 באפריל 2019 (IDT)
אוקי. כלומר אם נניח מישהו מנסה לעבור לדיאטת חלבון נקי (אבקה שנמכרת בחנויות הספורט), יש סיכוי טוב שהוא הולך להשמין? Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:26, 4 באפריל 2019 (IDT)
אני לא חושב שהוא ישמין, אולי תלוי כמה אבקה יאכל. אבל לפי הערך שהפניתי אליו הוא יסבול משלשול, כאבי ראש, תשישות, לחץ-דם נמוך, דופק נמוך, ותחושות אי-נוחות ורעב. H. sapiens - שיחה 16:34, 4 באפריל 2019 (IDT)
ללא שומנים בכלל פשוט מתים. אם יש דרישה אנסה למצוא את הערך המתאים בויקינגליש. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:32, 4 באפריל 2019 (IDT)
אני מניח שהסיבה לסתירה-כביכול בין התשובה הנכונה של סאפי לתשובה הנכונה שלי היא שהגוף מפרק חלבונים לסוכרים רק כאשר יש מחסור אקוטי בפחמימות. במצב כזה הסוכר שייווצר בפירוק החלבונים ינוצל מייד לאנרגיה זמינה לתאים (ATP) ולא יומר לשומן - מה שהגוף עושה רק במצב של עודף סוכרים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:26, 5 באפריל 2019 (IDT)
אם אינני טועה מחמשת אבות המזון, היחיד שאפשר בלעדיו הוא פחמימות. הגוף משלים את החסר מתוך שומנים ואפילו חלבונים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:33, 4 באפריל 2019 (IDT)
השאלה היא לא האם זה בריא. השאלה היא האם אפשרי פיזית מבחינת תגובות כימיות להגיע מדיאטת חלבונים טהורים לשומנים שיצטברו בגוף. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:39, 4 באפריל 2019 (IDT)
לא. מתים מזה. זה קרה בפועל בקנדה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:36, 4 באפריל 2019 (IDT)
אף אחד לא ביקש ממני, אבל בכל זאת הנה הערך המתאים בויקינגליש (Protein poisoning). תתעלמו מזה שהשם שלו הוא הרעלת חלבון. בגוף הערך מובהר שמדובר בתת תזונה קטלנית שמקורה באי-צריכה של שומנים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:00, 4 באפריל 2019 (IDT)

שאלת המשך- אז לא שורפים חלבונים?

אז לפי מה שהבנתי, כך עוד הגוף לא מגיע למצב של מחסור חמור בפחמימות, הוא לא עושה גלוקונאוגנזה. כלומר אם אורניזם מקבל תזונה סבירה בה יש הן פחמימות, הן שומנים והן וחלבונים: החלבונים לא ישמשו את הגוף כמקור אנרגיה. אם כך:

  1. מה קורה לחלבון המיותר? האם יוצא מהגוף בהפרשות? מצטבר בדם כממומס? שוקע איפשהו?
  2. האם ניתן להגיד שבתזונה מאוזנת (שלא מציפה את הגוף ב-1000% מהחלבון יומי הדרוש) החלבון לא תורם קלוריות?

Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:53, 8 באפריל 2019 (IDT)

1: לפחות חלק ניכר אם לא כל החלבון העודף מסונן דרך הכליות לשתן (זו אגב הסיבה שאנשים עם כשל כלייתי מצווים לצרוך חלבונים בזהירות. יותר מדי חלבון והלך על הכליות שלהם). אולי יש מנגנונים נוספים.
2: נכון. ראה גלוקגון. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:55, 8 באפריל 2019 (IDT)

פלסטין, הגייה ערבית

למה ערבים אומרים Falestine ולא Balestine? בדרך כלל הפ' הדגושה נאמרת בערבית כמו ב' דגושה. (נא לא לחרוג מהשאלה הבלשנית לטובת שיח פוליטי) שואל השאלות - שיחה 20:04, 3 באפריל 2019 (IDT)

המעתק P הופך ל-F הוא ידוע ומקובל. למשל "פרס" נהגית בערבית Fars למרות שבפרסית המקור הוא Pars. וחוץ מזה הם אומרים Filastin.
Palestine זו הצורה המאונגלזת של המילה. סיון ל - שיחה 08:55, 4 באפריל 2019 (IDT)
אני קצת מבולבל: נראה לי שבזמן הרומאים כבר היו שני שמות: מצד אחד הרודוטוס מתייחס לאזור בשם Παλαιστίνη‏ (Palaistinê) וכותבים יווניים ורומאיים ממשיכים לעיתים להתייחס בשם הזה לא רק לארץ הפלישתים אלא גם לחלקים אחרים בארץ/ לאחר מרד בר כוכבא זה הפך להיות שמה של הפרובינציה יודאה (ר’ w:Palestine (region)#History of the name. מצד שני, השם של העם עצמו, למרות שבתקופת היוונים כבר נעלם לחלוטין, נקרא ביוונית עם פ’ רפה, מה שהוביל בהמשך למילת הגנאי "פיליסטינים" ששרדה באנגלית. Tzafrir - שיחה 16:37, 4 באפריל 2019 (IDT)
המילה הערבית לפלסטין, היא فلسطين, כלומר Falastin. ניתן לשמוע גם הגיות כמו Flastin. בכל השורשים השמיים, כמעט תמיד העיצור P, יומר בערבית ל-F. שתי דוגמאות פשוטות, הן مفتوح (מַפְתּוּח; פתוח) המקבילה לשורש פ. ת. ח., ו-تفاح (תֻּ(פְ)פַאח; תפוח). ישראל - שיחה 22:41, 6 באפריל 2019 (IDT)
בהוספה על דברי ישראל - למיטב ידיעתי, בהקשר השם Palestina או Palestine, הארץ תמיד כונתה בשם עם פ' דגושה או פ' רפה; כל ערבי ששמעתי אי פעם אמר Falastin או Balestine (כעיוות ל Palestine) כי הוא פשוט המיר את ה P ל B לא בגלל שזה שגור אלא כי קשה לו לבטא P בגלל שאין P בערבית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
במילים מודרניות צליל P נהגה בערבית כמעט תמיד כ-B, למשל BEBSI (פפסי קולה). לעומת זאת מילים ושמות שחדרו לערבית בעבר הרחוק מתועתקות ב-F. אני לא בטוח איך התגלגל השם פלסטין. דב ט. - שיחה 18:23, 17 באפריל 2019 (IDT)

MediaWiki: איך אפשר למחוק משתמש מתוך בסיס הנתונים?

נגיד והתקנתי MediaWiki להתנסות איתה קצת אך אני לא מבין גדול בבסיסי נתונים, אילו שורות באילו טבלאות אני צריך למחוק אם ברצוני למחוק את משתמש xyz שיצרתי רק מתוך התנסות? תודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם המשתמש רק נוצר ולא נעשה בו שימוש נוסף ניתן למחוק כל שורה שלו שלו בטבלאות להלן (מניסיוני יש רק שורה אחת): user, recentchanges, logging. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למה עישון מרגיע?

האם בטבק יש חומר שגורם להפרשת הורמונים מרגיעים?--185.175.34.213 22:41, 4 באפריל 2019 (IDT)

דר. טוביה לרר ז"ל הסביר שקולטני הניקוטין בסינפסות, מרגע שהם מופעלים ע"י צריכת ניקוטין, מייצרים תחושת דחק (סטרס) כשאין ניקוטין זמין במרווח הסינפטי. לפי ההסבר הזה ההשפעה המרגיעה אינה אלא הקלה מתחושת סטרס בשל ההתמכרות הפיזית. כמו כן הוא ציין ששאיפת סיגריה, למעט איזה 3,000 תרכובות רעילות, היא תרגיל נשימה, שיש לו אפקט מרגיע מוכח. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:56, 4 באפריל 2019 (IDT)
אינני מומחה לכימיה ולביולוגיה, אבל עד כמה שזכור לי, הטבק מעודד במח יצירת דופמין. ישראל - שיחה 22:43, 6 באפריל 2019 (IDT)
זה נכון, אבל למיטב ידיעתי דופמין אינו מרגיע. אנשים הסובלים ממאניה או היפומאניה מתאפיינים ברמות דופמין גבוהות מאד, והדבר האחרון שניתן לומר עליהם זה שהם רגועים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:30, 6 באפריל 2019 (IDT)

קמפיין גיוועלד

מה זה קמפיין גיוועלד ועל שם מה הוא קרוי.

גוואלד, הידוע גם בכתב היידי שלו (געוואלד) ולעיתים בכתיב היידי השגוי שלו (גוועלד). קמפיין גוואלד מנסה לשכנע את הבוחרים שיש אסון גדול בפתח (אם לא תצביעו עבור מי שמנסה לשכנע אתכם). בכתיב גיוועאלד עדיין לא נתקלתי. Tzafrir - שיחה 12:12, 5 באפריל 2019 (IDT)
כותרת בהארץ עם אפשרות אחרת: „יומיים לבחירות: ראשי המפלגות החלו בקמפיין הגוועאלד; נתניהו: "מצביעי הליכוד שאננים"״ (הדגשה שלי). Tzafrir - שיחה 11:57, 7 באפריל 2019 (IDT)
האיות בכותרת הכתבה תוקן, אך בתוכה יש עוד שימוש באיות השגוי. Tzafrir - שיחה 14:45, 7 באפריל 2019 (IDT)
לגבי שגיאות האיות, זוהי התופעה הרגילה שבה אדם לא מבין בנושא כלשהו, ובמקום לשאול או לברר אצל מי שמבין הוא מחרטט כאילו הוא מבין, ומקווה שלא ישימו לב. במקרים קיצוניים הוא אפילו מאמין שהוא אכן מבין בנושא. אביתר ג'שיחה09:59, 14 באפריל 2019 (IDT)

כמה מרוויחים מאדסנס באתר של 20 אלף כניסות יוניקיות (איי פי ייחודיים) בחודש?

בערך? תודה רבה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הדבר תלוי במספר המשתמשים שיקליקו על המודעה. מיכאל.צבאןשיחה • ב' בניסן ה'תשע"ט • 11:57, 7 באפריל 2019 (IDT)
כמה בד"כ מקליקים? אם יש לך ממוצע סביר חשוב לי מאד שתסתמך עליו למתן ההערכה. בתודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בניה בהתנחלויות לעומת שאר הארץ

שאלה עובדתית ללא פוליטיקה: בסוף שיחה:התנחלות#בניית התנחלויות במאה ה-21 העליתי שני נתונים שונים, משני מקורות שונים, שמצירופם נראה שבשנת 2018 עשירית מהדירות שנמכרו בארץ נמכרו בהתנחלויות. בהתנחלויות גרים בערך 1/20 מהאוכלוסייה ובאותה פסקה יש תלונות על מגבלות בניה חמורות. האם יש לי שגיאה בהבנת הנתונים (בהחלט סביר: אם כן: איפה אפשר למצוא נתונים רלוונטיים יותר)? Tzafrir - שיחה 14:49, 8 באפריל 2019 (IDT)

אם אני מבין נכון הנתון של שלום עכשיו מתייחס להתחלות בנייה, ואילו הנתון של 20 אלף ומשהו דירות מתייחס לדירות שמכרו חברות קבלניות. לא נכללות בו יח"ד אחרות, שמוגדרות כ"בנייה עצמית" - צמודי קרקע, קבוצות רכישה ועמותות. (זה משמעותי, ב-2017 נבנו כ-17,000 יח"ד בהגדרות אלה לפי התאחדות בוני הארץ[1]).
כאן נטען שהיו ב-2018 47 אלף התחלות בנייה, וגם זו ירידה ניכרת מהשנים הקודמות. [2]. דב ט. - שיחה 14:01, 17 באפריל 2019 (IDT)
קשה לחפש בימינו באתר הלמ"ס, אבל מצאתי הודעה על מספר התחלות הבנייה ב-12 החודשים שקדמו ליוני 2018, בפילוח לפי מחוז. [3]. הבנייה במחוז יהודה ושומרון היוותה 4.3% מסך התחלות הבנייה. (ועוד 7.8% במחוז ירושלים, שבחלקו מעבר לקו הירוק). סכ"ה הוחל בבנייתן של 44,000 יח"ד ב-12 החודשים. דב ט. - שיחה 14:05, 17 באפריל 2019 (IDT)
כלומר, לפי אותו הנתון מדובר בערך על החלק העשרים, בדומה לחלקם באוכלוסיה. והירידה לעומת שנה שעברה כמעט זהה לזו הכללית בארץ – הנתון הזה היה נכון גם בשנה הקודמת. Tzafrir - שיחה 15:38, 17 באפריל 2019 (IDT)
כך נראה. צריך לבחון את המצב גם לעומת השנים הקודמות. כאן (ראה טבלה בסוף) מדווחים על היקף הבנייה במחוז יו"ש בשנים 2011-2016 [4], יש פערים די קיצוניים, 1100-1200 ב-2011-2012 לעומת 2800 ב-2013. בגדול נראה שברוב שנות אובמה בנו פחות מאשר כיום ופחות מ-5% מכלל הבנייה. לפי הכתבה ב-2013-2016 יחידות הדיור במחוז יו"ש היוו 3.7% מכלל יחידות הדיור שהושלמה בנייתן, ו-4% מכלל היחידות שהחלה בנייתן. דב ט. - שיחה 17:05, 17 באפריל 2019 (IDT)
אוכלוסיית מחוז יו"ש מהווה כיום 5.3% מאוכלוסיית ישראל. דב ט. - שיחה 17:12, 17 באפריל 2019 (IDT)
אתה בטוח? נראה לי שיותר לכיוון 5.0%‏. Tzafrir - שיחה 07:50, 18 באפריל 2019 (IDT)
לפי מחוז יהודה ושומרון, ישראל, זה 448 אלף מתוך 8.424 מיליון (2018), שהם 5.3%. דב ט. - שיחה 10:43, 18 באפריל 2019 (IDT)
לא הצצתי במקורות שהובאו, אך יש להביא בחשבון שדירות שנמכרות יכולות להיות גם דירות ישנות (יד שניה, שלישית וכן הלאה) ולא רק דירות חדשות שנבנו זה עתה, כך שזה ש"עשירית מהדירות שנמכרו בארץ נמכרו בהתנחלויות" לא אומר דבר על "מגבלות בנייה חמורות" יותר או פחות. באופן תיאורטי ולצורך הדיון, יכול להיות שלא נבנו בכלל דירות חדשות באזור מסוים בשנה מסוימת, ובכל זאת, באותה שנה ובאותו אזור, נמכרו אלפי דירות. אביתר ג'שיחה15:38, 22 באפריל 2019 (IDT)

איך נקרא הכשל הלוגי מהסוג הבא?

אם עידו מניח שטענה א' נכונה, ועל סמך ההנחה הזאת הוא תמה ומקשה על יאיר (שעשה דבר מנוגד לטענה א'), כל זאת בזמן שיאיר מאמין שטענה ב' נכונה. במילים פשוטות יותר: כשאדם תמה על אדם אחר בהנחה מסוימת, בזמן שההנחה הזאת לא רלוונטית כלפי מי שתמהים עליו. דוגמה: עידו אכל תפוח אדום, והוא חושב שתפוחים ירוקים הם בוסריים ומסוכנים. הוא ראה את יאיר אוכל תפוח ירוק ואמר לו "מדוע אתה אוכל תפוח ירוק?!, זה מסוכן!". ליאיר התפוח הירוק אינו מסוכן ואולי אף בריא יותר מהתפוח האדום. ניסיתי להבהיר את מה שאני מתכוון לו במגוון דרכים, מקווה שלא ציירתי כאן מקרים שונים, אבל הדוגמה הראשונה היא בעיקר מה שאני מתכוון אליו. כמו כן עיינתי בערך כשל לוגי ולא הצלחתי להבין תשובה לשאלתי. 93.126.116.89 18:09, 8 באפריל 2019 (IDT)

לא ברור לי למה התכוונת. חלק מהתפוחים שאינם אדומים (או חלק מהתפוחים הירוקים) הם בוסריים. אבל אי אפשר להסיק מכאן שכל תפוח הוא בוסרי. האם כך כיוונת? Tzafrir - שיחה 18:35, 8 באפריל 2019 (IDT)
לא. אני מתכוון שתפיסת העולם של הראשון שגויה לפי תפיסת העולם של השני ולכן זה לא רלוונטי שהראשון יתמה על השני כשההנחה שלו (של הראשון) אינה נכונה בעיני השני.212.199.114.139 18:29, 9 באפריל 2019 (IDT)
זו לא טריטוריה של טיעונים לוגיים אם עידו ויאיר לא מסכימים על ההנחות. טיעון לוגי הוא ביסוס של טענה כלשהי (חדשה) על בסיס טענה/טענות נתונות - ההנחות. כשל לוגי הוא מקרה שבו הטענה החדשה לא נובעת בהכרח מההנחות, אבל אם אין הסכמה על ההנחות, אין משחק.
"ההנחה לא רלוונטית כלפי מי שתמהים עליו" - המשפט הזה דורש הבהרה כי בדוגמה שלך התייחסת למצב שבו צד כלשהו שלא מקבל את הטענה הנתונה כנכונה - בתור צד שההנחה לא רלוונטית כלפיו. הפכת את זה למשחק של אמונות. לעומת זאת, אם ההנחה היתה "אכילת תפוחים ירוקים מסכנת את בריאותו של מי שמאמין שהם מסוכנים", והטיעון של עידו היה "יאיר אוכל תפוח ירוק ולכן הוא מסכן את בריאותו", היה כאן כשל לוגי כי המסקנה לא נובעת מההנחה. R.G. - שיחה 11:29, 10 באפריל 2019 (IDT)

מהו בשר פרא?

מצאתי מספר התייחסויות, אבל באף אחד מהם לא מוסבר מהו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:10, 8 באפריל 2019 (IDT)

זה הבשר הגדל מעל ציפורן חודרנית. שנילי - שיחה 11:11, 13 באפריל 2019 (IDT)
תודה רבה, שנילי, כבר חשבתי שאשאר בור לנצח !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:09, 13 באפריל 2019 (IDT)
העברתי את העכבר מעל המונח "ציפורן חודרנית" ונחשפתי לתמונה מזוויעה שהייתי חוסך מעצמי. לעיתים הבורות נעימה יותר. אביתר ג'שיחה10:04, 14 באפריל 2019 (IDT)

טעות שיצא ממנה משהו טוב

מה המונח המדעי? 93.173.166.202 00:33, 9 באפריל 2019 (IDT)

אולי אתה מתכוון ל-Serendipity (אנ'); שאול יצא לחפש אתונות ומצא מלוכה. עוזי ו. - שיחה 17:27, 9 באפריל 2019 (IDT)
אצלנו סרנדיפיות. H. sapiens - שיחה 18:21, 10 באפריל 2019 (IDT)

בול! תודה. 93.173.166.202 18:15, 11 באפריל 2019 (IDT)

הצפנה מקצה לקצה ב-whatsapp

שמתי לב שכשמחליפים מכשיר מקבלים את ההודעות שנשלחו כשלא הייתי מחובר. איך זה מסתדר? האם זה אומר שהם שומרים אצלם את המפתחות הפרטיים שלי? 2607:FB90:13DD:840B:0:31:8F:2C01 03:57, 9 באפריל 2019 (IDT)

רשמית, ווטסאפ טוענים שהם לא יכולים לראות את תוכן ההודעות, אך ייתכן שבאמת ההצפנה מקצה לקצה היא בין המשתמש לשרת ווטאסאפ. כך, אינך באמת יכול לדעת שאתה מבצע את החלפת המפתחות עם השרת ולא עם המשתמש בצד השני.הצפנה מקצה לקצה דווקא אמורה למנוע מספק השירות מלראות את התוכן. ווטסאפ דווקא דיווחו, או שזה הודלף, שכל המידע שעובר דרכם נשמר ולא נמחק, למרות שהם לא מאפשרים למשתמשים גישה למידע ישן. נראה לי שגם אמרו שהם יודעים מה תוכן המידע שמועבר למרות ההצפנה. אני זוכר שגם יצא לי לקרוא כתבה באתר חדשות אמריקאי שאומרת שההצפנה לא מונעת מהם מלקרוא את תוכן ההודעות. המצב שאתה מתאר דווקא יכול מאוד להראות שהם לא באמת מגנים על הפרטיות שלך. הרי, אם המפתחות נשמרים אצלם, ההגנה היא בסך הכל מהאזנה, לא שונה מתפקידו של SSL/TLS.
(¯`gal´¯) - שיחה 04:27, 18 באפריל 2019 (IDT)
אתה טועה. הצפנה מקצה לקצה מתייחסת להצפנה בין מכשיר אחד, למכשיר אחר. כך שהשרתים שלהם לא נחשפים לתוכן ההודעות. ברגע שמשתמש אחד כותב משהו לאחד אחר בפלאפון חדש- אז שני המשתמשים יוצרים תקשורת מאובטחת בטרם הם שולחים הודעה כלשהי- את העובדה שההודעות הקודמות לא הגיעו לחבר שלך בגלל שהמכשיר שלו מקולקל המכשיר שלך יודע לבד, ולכן ישלח אותן ברגע שתהיה מחובר- גם אם זה עם מכשיר חדש. אתר החדשות האמריקאי מתייחס לסוגיה הבאה: אם אתה מצהיר שהמנעול שלך הוא בטוח, אבל לא נותן לאף אחד לבדוק אותו- אז אף אחד לא יכול לוודא שהוא באמת בטוח. אז הם אולי יצרו מנעול שהם מאמינים שכדאי לפרסם שהוא בטוח- אבל אם אף אחד לא יכול לבדוק אותו- כי הוואטסאפ זה לא קוד פתוח, אז ייתכן שהמנעול הזה לא באמת בטוח כפי שהם מפרסמים. רליק לש טפשמ - שיחה 18:02, 8 במאי 2019 (IDT)
מעבר לכך, גם אם הם לא מאזינים בשרת, הם יכולים להאזין באחד הקצוות. בעיקרון יכול להיות שהלקוח שלהם מעביר חלק מההודעות (או את כולן) לשרתים. אם אתה לא סומך עליהם, אל תעביר דרכם הודעות. Tzafrir - שיחה 19:09, 8 במאי 2019 (IDT)

בעניין חסרי בית בישראל

אני יודע שיש חסרי בית שבגלל מחלה נפשית מעדיפים לישון ברחוב ב"מרכז העניינים" אך יש חסרי בית שממש לא יעדיפו כך ויעדיפו למצוא מחסה כמו בית החולים איכילוב בתל אביב (פעם ראיתי עיתונאי שהפך להומלס והתראיין על תקופתו כהומלס שסיפר איך ישן באיכילוב) אבל אם הם לא יכולים לישון בחניון של בית חולים (ששם גם ידאגו להם אנשי צוות) או מחוץ לתחנת משטרה או משהו כזה, איפה הומלסים כאלה יוכלו לישון? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראה סיוע לדרי רחוב. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:23, 9 באפריל 2019 (IDT)

ספרי נביאים או כתובים מקודשים שנגנזו?

בתלמוד הבבלי מובא בכמה מקומות שחז"ל רצו לגנוז כמה ספרי נביאים וכתובים (ר' לדוגמה שבת ל ע"ב, חגיגה יג ע"א). האם היו גם כן ספרי נביאים או כתובים שגנזו למעשה? 212.199.114.139 18:31, 9 באפריל 2019 (IDT)

ר' כתבי יד אבודים בתולדות ישראל. הגיוני גם שספרים שנגנזו פשוט נמחקו מהזיכרון הקולקטיבי... בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 21:08, יום שלישי בשבת, ד' בניסן ה'תשע"ט (IDT).
ולדוגמה: ספר בן סירא לא נגנז. אבל לא התקדש. ולכן לא הועתק מספיק ובסופו של דבר מקורו אבד. Tzafrir - שיחה 09:15, 10 באפריל 2019 (IDT)

חישוב אחוז החסימה

האם אחוז החסימה מתחשב בכל המפלגות בבת אחת? אחדד - נאמר שישנן שלוש מפלגות מתחת לאחוז החסימה, שתיים עם 2% מהקולות ואחת עם 3.2%. מתוך סך הקולות הכשרים המפלגה שקיבלה 3.2% אחוזים אינה עוברת את אחוז החסימה, אך אם ייפסלו המפלגות שקיבלו 2% ואז ייספרו מחדש יתר המפלגות, תקבל המפלגה השלישית 3.26% (בערך), ותעבור את אחוז החסימה. באיזו מהדרכים מחשבים את אחוז החסימה? Eyalweyalw - שיחה 02:54, 10 באפריל 2019 (IDT)

למיטב ידיעתי הקולות הכשרים כולם קובעים מי מעל ומי מתחת. לא מתבצע חישוב מחדש. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה
מה זאת יפסלו? לוקחים את כל הקולות הכשרים ומחפשים מי עבר את אחוז החסימה. כעת לוקחים את כל "הקולות שעברו" ומחלקים ל-120. אח"כ הסכמי עודפים כחלק מבדר-עופר. Shannen - שיחה 06:08, 10 באפריל 2019 (IDT)
מחשבים פעם אחת. במקרה שהצגת שלוש המפלגות אינן עוברות. עוזי ו. - שיחה 09:46, 10 באפריל 2019 (IDT)
אם כך, מדוע יצא לי להיתקל במשפטים כגון ״מה גם שבל״ד יכול מאוד להיות יפלו ואולי גם בנט, ואז מה טוב - עוד יותר מעלה את האחוזים״ (בהקשר של מפלגת זהות)? איך מעבר או אי-מעבר של בל״ד והימין החדש משפיעים על סיכויי המעבר של זהות (פרט, כמובן, לעובדה שקול שהגיע לימין החדש לא יגיע לזהות)? Eyalweyalw - שיחה 21:10, 10 באפריל 2019 (IDT)
לא שמעתי משפט כזה, אבל הצעה לפרשנות: אי מעבר של מפלגה כלשהי לא משפיע על מעבר של אחרת, אבל אם בעקבות ספירה של קולות נוספים מפלגה שלא עברה את אחוז החסימה מכלל הקולות הכשרים שנספרו קודם לכן עכשיו כן עוברת, ואם בעקבות אותם קולות נוספים, מפלגות שעברו את אחוז החסימה קודם לכן עכשיו כבר לא עוברות אותו (כי כעת יש יותר קולות כשרים ולכן אחוז החסימה שווה יותר קולות) - אם יותר מפלגות נפסלו בעקבות השינוי, עבור המפלגות שכן עברו, הקולות שלהם שווים יותר מנדטים. R.G. - שיחה 03:01, 11 באפריל 2019 (IDT)

איך לשנות גודל של תמונה מ-300 על 300 פיקסלים ל-150 על 150 פיקסלים אם אני לא מעצב גראפי?

אין לי תוכנות עיצוב גראפי ואני מעדיף לא להתקין (גם לא חינמיות); אני הגעתי למסקנה שאני לא מעצב גראפי ומעדיף כמה שפחות להתקין תוכנות על המחשב בכל מקרה, מה אפשר לעשות אם ברצוני להקטין תמונה מ-300 על 300 פיקסלים ל-150 על 150 פיקסלים וזהו? נראה לי קצת טרחני\קטנוני\מצחיק לשלם על דבר כזה לגרפיקאי (אפשרי, אבל בכל זאת). בתודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בתוכנת הצייר (paint) שמגיעה עם חלונות יש כפתור "שנה גודל" (resize).!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:53, 10 באפריל 2019 (IDT)

מינוי ראש ממשלה בישראל

ניסיתי לקרוא את חוק־יסוד: הממשלה ואת הערכים הרלוונטיים, ויש כמה דברים מהותיים שלא הבנתי. אשמח אם מישהו יוכל להבהיר לי (ואולי גם לערוך את הערכים). לא תמיד ממנים ממלא מקום ראש הממשלה, נכון? האם הנשיא יכול להטיל את הרכבת הממשלה על כל חבר כנסת? או רק על מי שהוא „מספר אחד” של סיעה? אם ממונה ממלא מקום ראש ממשלה וראש הממשלה מתפטר מרצונו, האם ממלא המקום נהיה ראש ממשלה קבוע והשרים נשארים אותם שרים? או שממלא המקום נהיה ראש ממשלה רק באופן זמני, ונשיא המדינה צריך למנות ראש ממשלה חדש ולתת לו זמן מוגבל לנסות להרכיב קואליציה ולמנות שרים כאילו אחרי בחירות? האם במקרה כזה הנשיא יכול לבחור כל חבר כנסת, או שזה צריך להיות ממלא המקום? אם אין ממלא מקום ראש ממשלה, וראש הממשלה מתפטר מרצונו, האם יש מישהו שמתמנה אוטומטית להיות ראש ממשלה, לפחות זמנית? או שזה צריך לעבור הליך מינוי? ואם כן, מי הממנה – חברי הממשלה, הכנסת, או נשיא המדינה? תודה! --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 11:42, 10 באפריל 2019 (IDT)

1. לא תמיד ממנים ממלא מקום לראש הממשלה. בממשלה הנוכחית למשל אין ממלא מקום. 2. הנשיא יכול להטיל את הרכבת הממשלה על כל חבר כנסת שהסכים לכך, ובפועל אכן הוטלה הרכבת המממשלה לא אחת על חבר כנסת שלא עמד בראש הרשימה במקרים שבהם הוקמה ממשלה נוספת לפני הבחירות. למשל יצחק רבין היה בבחירות לכנסת השמינית במקום 20 ברשימת המערך, אך אחרי התפטרות גולדה בעקבות דוח הביניים של ועדת אגרנט, הקים ממשלה חדשה, פחות מחצי שנה לאחר הבחירות. 3. התפטרות ראש הממשלה - כהתפטרות הממשלה. בכל מקרה שכהונת הממשלה מסתיימת, ובכלל זה בהתפטרותו של ראש הממשלה, יש צורך בהרכבת ממשלה חדשה בהתאם להליכים הרגילים (כלומר הטלת התפקיד על ידי הנשיא על חבר כנסת), אלא אם כן יש בחירות. הממשלה היוצאת ממשיכה לכהן כממשלת מעבר עד לכינון הממשלה הבאה כשבראשה עומד מי שעמד בראשה לפני כן (אלא אם כן נפטר, נבצר ממנו למלא תפקידו דרך קבע או הודח בגלל עבירה). כך, אולמרט התפטר ב-21 בספטמבר 2008 אך נותר ראש ממשלה במהלך הניסיון של לבני להרכיב ממשלה ומערכת הבחירות לכנסת השמונה עשרה ועד שממשלת נתניהו קיבלה את אמון הכנסת ב-31.3.2009. במקרה שבו ראש הממשלה אינו ממשיך לכהן בראשות ממשלת המעבר הממשלה ממנה ראש ממשלה בפועל שהוא אחד השרים שהוא חבר כנסת וחבר סיעתו של ראש הממשלה הקודם. כך למשל כשמלאו 100 ימים לנבצרותו של שרון מלכהן כראש ממשלה נבחר אולמרט לשמש כראש ממשלה בפועל ב-16 באפריל 2006, ערב התכנסותה של הכנסת שנבחרה שבועיים לפני כן (ובלי קשר ישיר לכך) עד לכינונה של הממשלה בראשותו כשלושה שבועות לאחר מכן. אמיר מלכי-אור - שיחה 13:28, 10 באפריל 2019 (IDT)
להבהרה נוספת,
  1. אם מונה ממלא מקום לראש הממשלה על ידי רוה"מ המכהן, הוא ממלא את מקומו רק עד תקופה של 100 ימים מנבצרותו או העדרותו של רוה"מ המכהן. מעבר לכך, מכהנת ממשלת מעבר, שבה ממנה הממשלה רוה"מ בפועל. רוה"מ בפועל עשוי להפוך לרוה"מ המכהן ועשוי שלא, בכפוף להחלטתו של הנשיא, שצריך להטיל את התפקיד על אחד מחברי הכנסת, תוך התייעצות עם חברי הכנסת.
  2. אם לא מונה ממלא מקום לראש הממשלה על ידי רוה"מ המכהן, הממשלה ממנה כזה כפי שתואר קודם, אך הוא ממלא את מקום רוה"מ רק עד תקופה של 100 ימים מנבצרותו או העדרותו של רוה"מ המכהן. מעבר לכך, ישנה ממשלת מעבר כנ"ל, ומינוי כנ"ל לרוה"מ מכהן.
  3. בסוף 2018, היה ניסיון לשנות בחקיקה את סעיף 7 בחוק יסוד: הממשלה כך שהנשיא יוכל להטיל את תפקיד ראש הממשלה רק על ראשה של סיעה, ולא על כל אחד מחברי הכנסת. קראו לזה "חוק גדעון סער". שינוי החוק עבר בקריאה טרומית, ולאחר מכן אינני יודע מה קרה עם זה. אביתר ג'שיחה10:39, 14 באפריל 2019 (IDT)

האם אפשר להכניס שתי עמודות לערך ויקיפדי בצורה של Drag and Drop?

נניח שבאחד הפרקים של ערך אני רוצה לשים 2 עמודות, של שני טקסטים שונים (למשל, אחד בעברית ואחד בארמית), אבל אני רוצה לעשות את זה עם Drag and Drop, כלומר, אני רוצה לעשות זאת בלי לכתוב HTML ו CSS בעצמי, האם יש אפשרות לזה כיום, אולי דרך העורך החזותי או תוסף JS שניתן להתקין? תודה רבה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כנראה התבלבלת קצת במושגים: זה יותר WYSIWYG מאשר „Drag and Drop”.
אבל התשובה העיקרית לשאלה שלך היא: כן, אפשר לעשות את זה באמצעות העורך החזותי. אם אתה רואה לשוניות „עריכה” ו„עריכת קוד מקור”, השתמש בלשונית „עריכה”. אם אתה רואה רק לשונית „עריכה”, אז השתמש בה, ואז לחץ על כפתור העיפרון בקצה השמאלי של סרגל הכלים, ואז עבור לעריכה חזותית.
במצב עריכה חזותית, השתמש בכפתורים „הוספה” ו„טבלה”, ועקוב אחר ההוראות על המסך. זה די פשוט. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 18:54, 10 באפריל 2019 (IDT)
אמיר הטענה "כנראה התבלבלת קצת במושגים" איננה נכונה, בפירוש לא התכוונתי ל WYSIWYG אלא ל Drag and Drop editor או בלשון אחר Page builder. מעבר לכך, גם בניתי טבלאות רבות עד כה בתחביר Wiki ולא לזה התכוונתי... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
למיטב ידיעתי אין דבר כזה. העורך הויזואלי עושה עבודה לא רעה. אינני רואה שום פסול בטבלה מעוצבת לצורך שתארת. הזרקת קוד HTML ועיצוב במידה רבה אינה נוהג רצוי או מקובל. עורכים נוספים יגיעו לערך בהמשך ואין להקשות עליהם בקוד סבוך, זו לפחות לדעתי חלק מהמשמעויות של מיזם שיתופי. אני מבקש שתבדוק את הסוגיה במזנון לפני שתיגש לזה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:54, 10 באפריל 2019 (IDT)

למה על שקלים כתוב באנגלית?

עברית וערבית: ברור. אבל למה אנגלית? 213.55.211.102 22:57, 10 באפריל 2019 (IDT)

לינגואה פרנקה !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 07:56, 11 באפריל 2019 (IDT)
אנגלית אינה שפה רשמית בישראל, אך יש לה מעמד מיוחד בארץ מאז ימי המנדט, ראו מדיניות לשונית בישראל. דב ט. - שיחה 12:09, 11 באפריל 2019 (IDT)
לאחר חקיקת חוק הלאום, הופעת ערבית על השטרות אינה מובנת מאליה. דוד שי - שיחה 22:10, 14 באפריל 2019 (IDT)
החוק קובע כי אין בו כדי "לפגוע במעמד המוענק בפועל לשפה הערבית כיום". גם לפניו הופעת הערבית על שטרות לא היתה "מובנת מאליה". דב ט. - שיחה 13:50, 17 באפריל 2019 (IDT)

איך רץ בוט ויקיפדי?

הועבר לוויקיפדיה:דלפק ייעוץ ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ויקיפדיה:דלפק ייעוץ הוא המקום שכדאי (ונכון) לשאול שאלות כאלה, ויש סיכוי טוב יותר לקבל תשובות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:09, 11 באפריל 2019 (IDT)

האם פוטנציאל חשמלי הוא ריכוז מטענים חיוביים או שליליים?

למשל, כשמדברים על הפרשי פוטנציאל, מטענים חיוביים ינועו מפוטנציאל גבוה לפוטנציאל נמוך וההפך, לכן אני מסיק שפוטנציאל הוא "ריכוז מטענים חיוביים או שליליים" ושואל אם זו הגדרה נכונה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש מצב שכדאי לשאול בויקיפדיה:הכה_את_המומחה/שאלות_במדעים_מדויקים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:30, 13 באפריל 2019 (IDT)
גם חלקיק בודד בעל מטען חשמלי ינוע מפוטנציאל גבוה לפוטנציאל נמוך, ויכול ליצור בעצמו הפרש פוטנציאלים. הגדרה ריכוז מטענים נראית לי מצומצמת ולא מדויקת. Uziel302 - שיחה 19:15, 13 באפריל 2019 (IDT)
פוטנציאל הוא הפער בין כמות המטענים החיוביים לשליליים בנקודות שונות. אם נקודה אחת היא הרקה אז יש טעם לדבר על חיובי ושלילי. אם שתי הנקודות אינן האדמה- הפוטנציאל מתייחס רק ליחס בין נקודה אחת, לאחרת. אם אוויר בחדר כלשהו הוא ממש קר יחסית לבחוץ אז יש פוטנציאל זרימת חום מבחוץ פנימה. ואותו הדבר אם בחדר ממש חם. אבל מה נאמר אם שני החדרים בכלל לא קשורים לעולם שמחוץ להם? אז הפוטנציאל הוא ההפרש. ואין שום משמעות לנקודת אפס נייטרלית כלשהי. רליק לש טפשמ - שיחה 18:09, 8 במאי 2019 (IDT)

למה יורם זה חנון?

יורם זה שם רגיל. למה הוא הפך לשם נרדף לחנון? האם זה בא מספר/סרט כלשהו?

אולי בהשראת ספרי ילדים. "מילון הסלנג המקיף". Uziel302 - שיחה 19:13, 13 באפריל 2019 (IDT)

כמה זמן מקציבים להקים ממשלה?

אחרי השבעת הכנסת החדשה, כמה זמן יקח יש לנשיא להכריז על הקמת הממשלה?

באופן כללי ביותר, לנשיא יש תקופה של שבוע מאז ההכרזה הסופית על תוצאות הבחירות, להטיל את הרכבת הממשלה החדשה ואת תפקיד רוה"מ על אחד מחברי הכנסת. לאותו חבר כנסת יש תקופה של ארבעה שבועות להרכיב את הממשלה בראשותו, ולהביא את הרכב הממשלה הנ"ל להצבעת אמון של הכנסת. הנשיא יכול להאריך את הזמן הנתון לרוה"מ המיועד, להרכיב את ממשלתו ולקבל את אמון הכנסת, בעוד שבועיים לכל היותר. בסך הכול, מדובר על תקופה של שבעה שבועות מאז ההכרזה הסופית על תוצאות הבחירות, לכל היותר. כיוון שההכרזה הסופית באה שבוע ויום אחרי הבחירות, התהליך כולו מתמשך לכל היותר כשמונה שבועות. אם ברצונך לראות את הדברים בצורה מדויקת יותר, עיין בחוק יסוד: הממשלה, בסעיפים 7 – 10. אביתר ג'שיחה10:51, 14 באפריל 2019 (IDT)

עקמומיות של כדור

על פני שטח כדור הארץ, הוא נראה שטוח. אם נעמוד על כדור ברדיוס של 100 מטר נראה שהוא עקום. השאלה היא איפה הגבול? כלומר מה האגיס המקסימלי שבו עדיין ניתן לראות עקמומיות

לא קיים גבול כזה.
נתחיל ממקרה אידאלי - כדור חלק לחלוטין, שהולך ומתנפח לאיטו מקוטר של 100 מ' והלאה. במצב הזה, בהינתן מכשיר מדידה רגיש דיו, תמיד ניתן יהיה למדוד עקמומיות. תוכל להגיע לגבול ההפרדה של אור נראה, ואז תצטרך למדוד עם אולטרה סגול, רנטגן וקרני גמא (בסדר זה), אבל תמיד האופק יהיה עגלגל.
על כדור הארץ המצב שונה: פני השטח אינם חלקים. השאלה באילו תנאים תוכל לראות עקמומיות אינה עבור קוטר הארץ, אלא השאלה עד כמה פני השטח מישוריים עד הרריים.!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 06:13, 14 באפריל 2019 (IDT)
פני הים (ונוח יותר: אגם) חלקים יותר. אפשר למדוד עקמומיות ממרחקים של בערך עשרה קילומטרים. Tzafrir - שיחה 08:57, 14 באפריל 2019 (IDT)

"אני יודעת שאתה יודע שאני יודעת..."

תרחיש: לבן משקר ליעקב. שקר כלשהו על עזים, על רחלים, לא משנה על מה. יעקב מביט בו (בלבן שבעיניים) ויודע שהוא משקר. שניהם לא אומרים דבר אבל יודעים כל מה שיש לדעת. השאלה שלי היא: מה בדיוק הם יודעים? יעקב יודע שלבן משקר. לבן יודע שיעקב יודע שהוא משקר. יעקב יודע שלבן יודע שהוא יודע שלבן משקר. לבן יודע שיעקב יודע שהוא יודע שיעקב יודע שהוא משקר. זה קצת מביך, אבל פה אני כבר מבולבל לגמרי. ברור לי שבאיזשהו שלב המעגל הזה אמור להיסגר, כך שידע נוסף כביכול של אחד מהצדדים לא באמת יוסיף אינפורמציה. אבל מתי זה קורה בדיוק, וכיצד? ראובן מ. - שיחה 19:37, 14 באפריל 2019 (IDT)

יש גישות פורמליות שמטפלות במצבים כאלה (במסגרת לוגיקה אפיסטמית). זה עשוי להיות מקור טוב: [5]. אני לא רואה סיבה עקרונית לכך שהשרשרת הזו תעצור: לגבי כל עובדה p, אפשר לתאר מצב שבו יעקב יודע את p, ולבן יודע שיעקב יודע את p, אבל יעקב לא יודע שלבן יודע שיעקב יודע את p. אם כך, אפשר לתאר מצב שבו (לבן יודע שיעקב יודע)-בחזקת n, אבל לא נכון ש(לבן יודע שיעקב יודע)-בחזקת n+1. עוזי ו. - שיחה 21:31, 14 באפריל 2019 (IDT)
לא ניתן פשוט לסכם ב"לבן יודע את כל מה שיעקב יודע לגבי ידיעתו של לבן וכך גם יעקב"? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה
זו תהיה טענה בלוגיקה אפיסטמית: . אבל הטענה לא מוכרחה להיות נכונה. עוזי ו. - שיחה 15:06, 15 באפריל 2019 (IDT)
התחושה האינטואיטיבית שלשרשרת צריך "להיות סוף" נובעת מכך שלבני-אדם יש רציונליות מוגבלת מאוד, ואחרי לא הרבה שלבים בסגנון "יעקב יודע שלבן יודע..." זכרון העבודה שלהם קורס. H. sapiens - שיחה 15:51, 15 באפריל 2019 (IDT)
אבל לבני אדם, או לפחות לחלק מכובד מהם, יש גם יכולת מוגבלת לזהות ולהסיק מסקנות לגבי תהליכים אינסופיים. רוב בני האדם יזהו שהגבול של 1/2+1/4+1/8+1/6... הוא 1 (למרות שהם לאו דווקא יאמרו שהטור שווה ל 1). במקרה הזה יש בעייה, אם אני מבין נכון, מפני שטענה שנכונה לכל n לא מוכחת עבור אינסוף. עוזי, זה נכון? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:24, 15 באפריל 2019 (IDT)
הגבול הזה איננו 1, אלא אינסוף. הוא עולה במהירות log(n. סכומו הוא מחצית הסכום של הטור ההרמוני. רליק לש טפשמ - שיחה 22:58, 13 במאי 2019 (IDT)
רליק לש טפשמ, הגבול הוא 1: התבלבלת בהגדרת הטור. קל לראות שבכל שלב סופי סכום הטור עומד על קצת פחות מ־1 ולא יכול אף פעם להיות יותר מ־1. אילן: לא ברור לי למה הכוונה ב„אינסוף״. ר’ גבול של סדרה. Tzafrir - שיחה 07:20, 14 במאי 2019 (IDT)
מתמטיקאים לא עוסקים באנשים אלא באבסטרקטיזציה שלהם... אבל אני דווקא יכול לדמיין מצב שבו ה"ידע-ברמה-19" שונה מה"ידע-ברמה-20". יש חידות העוסקות במצבים כאלה (מדי לילה קורה משהו ואף אחד לא מגיב, עד שבלילה ה-20 כולם מגלים משהו בבת אחת). עוזי ו. - שיחה 17:21, 15 באפריל 2019 (IDT)
אני לא למדתי לוגיקה פורמלית, ואם מטרת הניסוח של השאלה היא להמחיש בעיה מתמטית אז אין לי מה להוסיף. אבל אם הניסוח הוא בדווקא, כלומר, לנתח בעיה מציאותית, אז אין כאן בעיה של אינסופים. שניהם יודעים ששניהם מבינים את הסיטואציה באופן מלא, וזו כל האינפורמציה הקיימת בבעיה. או אם תרצה במילים אחרות, כל אחד מהם יכול היה להשתתף בדיון הזה, להסביר את הבעיה, ולנסות לנסח אותה מתמטית. אין כאן באמת בעיה של אינסופים. וזה לא משהו נדיר. בכל סיטואציה בה האינפורמציה נמצאת על השלחן, ושני השחקנים מודעים לכך, השאלה ששאלת מתקיימת. משה פרידמן - שיחה 20:21, 16 באפריל 2019 (IDT)
התאור הזה מחמיץ הרבה ניואנסים. אמנם "שניהם... יודעים כל מה שיש לדעת", אבל זו אינה תוצאה של לבן שאומר "שיקרתי" ויעקב ש"יודע" שאכן כך, אלא תוצאה של "מביט ויודע". זו אינה אותה רמה של ידיעה ודאית (שבה הם מחזיקים באותו ידע על העולם). אולי זו עובדה שלבן אכן יודע שיעקב יודע שהוא יודע שיעקב יודע שהוא משקר, אבל יעקב אינו יודע את העובדה הזו. או שהמעגל נקטע במקום אחר. עוזי ו. - שיחה 03:02, 17 באפריל 2019 (IDT)
באופן שהשואל תאר את זה, מדובר בידיעה מוחלטת של שני הצדדים, מפני שהוא תיאר את תהליך ללא שום תנאי סיום. רק אומר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:41, 17 באפריל 2019 (IDT)
אני לא משוכנע שירדתי לסוף דעתך. בהנחה שאני מבין את השאלה, ושניהם יודעים את כל האינפורמציה הקיימת בבעיה, שאלת הניסוח המתמטי שלה היא חסרת משמעות בעיני. יעקב לא "יודע שלבן יודע" n פעמים, זה ניסוח מיותר, בעיני. שניהם יודעים את המציאות, וגם עובדה זו ברורה לשניהם, ובזה השרשרת נגמרת. אבל גם אם לא נקבל את הטענה שלי, ונאמר שיש כאן אכן בעיה רקורסיבית, אין צורך לפרוט אותה כדי להבין את הרקורסיה באופן מלא על ידי הבנת שלב בודד (או שנים) - בדיוק כפי שאתה, עוזי, מבין זאת מהשאלה שנשאלה מבלי שהוא כתב אותה על פני אינסוף שורות. משה פרידמן - שיחה 18:53, 17 באפריל 2019 (IDT)
1. לבן יודע שעל המדף העליון מונח ספר אדום (משום שהוא שם אותו שם).
2. יעקב יודע שלבן יודע את העובדה הזו (משום שהוא הציץ מפתח המנעול בשעה שלבן שם שם את הספר).
3. לבן יודע שיעקב יודע שהוא יודע (משום שהמשרתים סיפרו לו שיעקב הציץ).
4. יעקב יודע שלבן יודע שיעקב יודע שלבן יודע (משום שהוא הסתתר מאחורי הוילון בשעה שהמשרתים סיפרו).
5. לבן יודע שיעקב יודע שלבן יודע שיעקב יודע שלבן יודע (משום שראה את הרגליים של יעקב מציצות בתחתית הוילון).
6. יעקב יודע שלבן יודע שיעקב יודע שלבן יודע שיעקב יודע שלבן יודע (יעקב שלח את רגליו להציץ בכוונה; הוא יודע שלבן תמיד בודק מתחת לוילון, אבל לבן אינו יודע שיעקב יודע על ההרגל הזה).
כל אחד מהתרחישים האלה הוא סיפור שונה, ואינו גורר את המציאות המתוארת בתרחיש שבא אחריו. וכולם שונים מן התרחיש הבא:
. יעקב ולבן יושבים לאכול. המפה אדומה. שניהם יודעים זאת. שניהם יודעים ששניהם יודעים, וכן הלאה. עוזי ו. - שיחה 19:24, 17 באפריל 2019 (IDT)
תודה, עוזי. עכשיו הבנתי את כוונתך. אנחנו לא התייחסנו לאותה השאלה. משה פרידמן - שיחה 20:01, 17 באפריל 2019 (IDT)

תודה לכולכם על התגובות. יפה קיימתם את דברי ההגדה: "ושאינו יודע לשאול - את פתח לו". עוזי קלע יותר לכוונתי (לולא נכוויתי ברותחין הייתי אומר "ירד לסוף דעתי"...) מבחינת תיאור המקרה. אנסה להסביר, מקווה שהפעם אדייק יותר במילותיי: לא חשבתי כאן על הפשטה מתמטית (לא הצד החזק שלי) וגם לא על סיטואציה שבה הכול שקוף וחד-משמעי לשני הצדדים. מה שאני מדמיין זה תרחיש שבו יש חשיבות לאינטראקציה הסמויה או המשחק שמתנהל בין הצדדים, מעבר למסר המילולי הגלוי (שאין בו עניין בפני עצמו, מעבר לעובדה שהוא יחיד, ושהוא שקרי). באינטראקציה כזאת הידע של כל אחד מהצדדים איננו נתון מראש אלא מתהווה (אפילו בן-רגע), גם אם לצורך פישוט הדיון הנחתי שהצדדים מנחשים נכונה בהתמדה. כשאני מתבונן בתרחיש הזה אני רואה שעד גבול מסוים, אני יכול להבין איך הסיטואציה משתנה ואיך עוד פיסת אינפורמציה מתווספת עם כל חוליה בשרשרת. אבל באיזשהו שלב, ש-H. sapiens אבחן אותו יפה, השרשרת נעשית ארוכה מדי ואני כבר לא מסוגל לתפוס אותה באופן בלתי אמצעי. בכל זאת, הייתה לי תחושה חזקה שהשרשרת הזאת מוכרחה - ואני מתכוון להכרח לוגי ולא פרגמטי - להסתיים היכן שהוא; ובהתאם להנחה שהצדדים צודקים בניחושיהם, היא תסתיים "בידיעה מוחלטת של שני הצדדים", כפי שניסח זאת אילן (מהתחושה הזאת נובע גם הניסוח הלא מוצלח "יודעים כל מה שיש לדעת", ושאר ניסוחים בשאלה שלי שמניחים את המבוקש). אבל מתשובותיהם של עוזי ושל H. sapiens ומהמשך הדיון, אני מבין שהתחושה הזאת מוטעית ונובעת מקוצר השגתי, ושאין סיום "טבעי" לשרשרת הזאת, לפחות לא במובן שחשבתי בתחילה. ראובן מ. - שיחה 19:45, 17 באפריל 2019 (IDT)

המונח המקצועי שאני מכיר לדבר הזה הוא (כולם יודעים עד אינסוף) הוא ידע משותף (באנגלית: Common knowledge) משתמשים בו בתורת המשחקים כדי לפתור דברים כמו "חידת הבגידות" (וגם מה חידש הכומר אם כולם כבר ידעו את הדברים כבר קודם). אכן הבעיה במצבים כאלה שצריך להניח שבני אדם הם מכונות עם יכולת הסק אינסופי , בעוד שהרבה אנשים מתקשים אפילו לבצע היקש של 2-3 איטרציות. בני אדם הם יצור ביולוגי לא מחשב. האזרח דרור - שיחה 19:56, 17 באפריל 2019 (IDT)
כדי להשלים את התמונה, אני אנסח את "חידת הבגידות" בנוסח האחרון ששמעתי.
עשרה אנשים יושבים בקרון רכבת (במעגל, כך שכולם רואים זה את זה). כשהרכבת יוצאת מהמנהרה נכנס הכרטיסן, ומזכיר להם שלפי חוקי הרכבת על כל מי שיודע שפניו מלוכלכות לרדת בתחנה הקרובה. הנוסעים מהנהנים. כל אחד מהם רואה פנים מלוכלכות, אבל התחנות חולפות והם אינם עושים דבר. אחרי המנהרה הבאה שוב נכנס הכרטיסן, מזכיר את החוקים ומוסיף "יש כאן אנשים עם פנים מלוכלכות". בתחנה הבאה לא קורה דבר. גם לא בזו שאחריה. בתחנה השלישית יורדים פתאום כמה נוסעים. (1) כמה? (2) למה? (3) מה נשתנה? עוזי ו. - שיחה 17:29, 21 באפריל 2019 (IDT)
תשובה: שלושה ירדו עם פנים מלוכלכות. כל אחד מהם רואה שתי פנים מלוכלכות ועושה חשבון כזה: אם הוא עצמו נקי אז כל אחד מהמלוכלכים האחרים רואה רק מלוכלך אחד ועושה חשבון כזה: אם פניו שלו נקיות אז המלוכלך היחיד יראה רק פנים נקיות ולכן יסיק שהוא עצמו המלוכלך וירד בתחנה הראשונה. מכיוון שלא ירד, כל אחד משני המלוכלכים יכול להסיק שגם פניו מלוכלכות ולרדת בתחנה השנייה. מכיוון שלא ירדו, כל אחד מהמלוכלכים מסיק שגם הוא עצמו חייב להיות מלוכלך, ושלושתם יורדים בתחנה השלישית. הפתרון תלוי בהנחה שכל אחד מן האנשים מספיק רציונלי ופיקח כדי להסיק את המסקנה הנכונה עד התחנה המתאימה. אם מוסיפים אפילו סיכוי קטן שאחד מהם לא מסיק נכון או מספיק מהר, הבעייה הופכת קשה מאוד, וכל אי-וודאות מצטברת במהירות רבה (כל אחד לא בטוח אם כל אחד מן האחרים בטוח אם כל אחד... וכיו"ב) למצב בלתי-פתיר. H. sapiens - שיחה 18:28, 21 באפריל 2019 (IDT)
ומה נשתנה? כלומר, מה ההבדל בין המנהרה הראשונה, שאחריה הכרטיסן מזכיר את הכללים ותו לא (ואז לא קורה כלום), לבין המנהרה השניה, שאחריה הוא גם מעיר שיש בעלי פנים מלוכלכות? הרי כולם ידעו את זה ממילא! בעלי הפנים הנקיות ראו שלושה מלוכלכים, ובעלי הפנים המלוכלכות ראו שניים. מה חידש הכרטיסן? התשובה היא שכולם ידעו שיש בעלי פנים מלוכלכות, וכולם ידעו שכולם יודעים, אבל רק אחרי שהכרטיסן אמר את דברו, כולם ידעו שכולם יודעים שכולם יודעים! עוזי ו. - שיחה 17:26, 22 באפריל 2019 (IDT)
יש לי דוגמה טובה, שאני לא זוכר היכן קראתי, לגבי הרעיון של ידיעה משותפת. שני מפקדים בצבא, אריק ובנץ, צריכים לתאם מתקפה בדוא"ל. כל אחד מהם יתקוף אך ורק בהינתן ודאות של לפחות 50% ששניהם יגיעו באותו היום ויתקפו. אבל לאימייל יש סיכוי, נמוך אך לא זניח, שלא להגיע. אריק לכן כותב לבנץ "נצא מחר עם שחר למתקפה", ובהיסוס של רגע אחרון מוסיף "אנא אשר קבלה". מרגע שזה קרה, ישנו כמובן הסיכוי שבנץ לא יקבל את המכתב. אבל אם בנץ יקבל את המכתב, אז הוא יאשר קבלה, אבל יתקל בבעיה - איך הוא יהיה בטוח שאריק אכן קיבל את ההודעה? הוא רוצה להעלות את סיכויי ההצלחה כמה שיותר, ולכן ישלח לאריק "קיבלתי, נצא עם שחר" ויוסיף "אנא אשר קבלה". וכך ירוץ הגלגל שוב ושוב. אם נשוב למפקדים כעבור שעה קלה, נגלה שאריק יודע שבנץ יודע ש... יוצאים לקרב מחר, וגם בנץ יודע שאריק יודע ש... יוצאים לקרב מחר, אבל השרשרת היא סופית. כאשר אחד מהם, נאמר אריק, לא יקבל את המכתב המאשר, מבחינתו יש שתי אפשרויות - או שהמכתב האחרון שלו לא הגיע, או שהמכתב שלו הגיע אבל התגובה של בנץ לא נשלחה. חישוב מראה שההסתברות של האפשרוות השניה נמוכה יותר - אם p הוא סיכוי הכשל, לאפשרות הראשונה סיכוי p, ולשניה p(1-p). לכן מבחינתו, סביר יותר שהמכתב שלו כלל לא הגיע - ועדיף שלא יצא. כך נכון גם עבור בנץ, ולכן כל ידיעה סופית שהיא - גם אם היא "עמוקה" מאוד - לעולם לא תוכל להחליף ידיעה משותפת אינסופית; ידיעה ודאית של שני המפקדים שההודעה הגיעה (למשל, נוכחות משותפת בתדרוך לפני המבצע) לעולם לא תוחלף על ידי שרשרת סופית של "הוא יודע שאני יודע שהוא יודע ש...". Eyalweyalw - שיחה 00:26, 18 באפריל 2019 (IDT)
זה מכונה בעיית שני הצבאות. ובשם מקובל יותר Two Generals' Problem. האזרח דרור - שיחה 18:10, 18 באפריל 2019 (IDT)

(אולי מישהו יכתוב את חידות של ידיעה?) עוזי ו. - שיחה 17:29, 21 באפריל 2019 (IDT)

לאיזה בנק בישראל יש את עמלות המט"ח הכי טובות?

אולי יש בנק כזה שזכה בתואר כזה? תודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מדוע השם קיבורן ממשחקי הכס נכתב באנגלית Qyburn עם Q?

Q שלא באה אחריה U איננה תקנית באנגלית (למעט כשמתעתקים ق ולעיתים גם ק' וכדומה). מהי הסיבה אם כן לכתיב ההוא? (דוגמה, באתר Game of Thrones Wiki (באנגלית)) האם השם מתועתק משפה בה הוא נהגה עם ק' "קשה"? ישראל - שיחה 19:59, 16 באפריל 2019 (IDT)

אולי על מנת להמחיש את זה שהשפה בווסטרוס אינה אנגלית? או אולי זה שם קיים (כמו ג'יימי, נאמר) שכך מאייתים אותו !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:35, 16 באפריל 2019 (IDT)
הייתי חושב שבכללי על שמות חוקי תחביר אינם חלים שכן מקורותיהם אינם מילים מהניב המקובל - נדדו ממקום ושפה אחרת או מניב וצורת כתיבה עתיקה יותר. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 10:19, 21 באפריל 2019 (IDT)
Q נפוצה באנגלית לתעתוק שפות זרות באופן שאינו תקני בשפה האנגלית (למשל Iraq) ולכן השימוש בה מוסיף ניחוח אקזוטי. H. sapiens - שיחה 19:55, 21 באפריל 2019 (IDT)

למה בני נוער רעים?

שמתי לב שאמפתיה ורחמים מתפתחים באדם בתקופה מאוד מתקדמת. ילדים לפעמים מאוד ישרים ורעים, כלומר תוקפים ולועגים לחלשים ושונים. מבצעים עבירות מוסר שלא היו נסלחות לאדם בוגר (אלימות פיזית לדגומה). אבל השאלה היא על בני נוער, לא ילדים (גיל 15-18). נערים בשלב הזה מגלים חוסר אמפתיה קיצונית, לצד רצון מובהק להזיק. הם משחיתים רכוש ציבורי בזדון, לועגים לנכים, מפיצים דברים פוגעניים ומנסים לראות בדברים מאוד קשים בדיחה (האחרון הוא כמובן דרך התמודדות). לדגומה: עובד תחזוקה בבית ספר צולע מקבל במקום יחס מרחם, חיקויים וצחוקים על הפגם שלו, לצד נזק לרכוש שבו הוא מטפל. כאשר בני הנוער מקבלים הסבר על כך שהנכות נובעת מאירוע קשה בו נהרגו חבריו, הם מקבלים את זה כנושא משעשע. אנשים מבוגרים לעומת זאת, יקבלו את האירוע בחומרה ויגלו רגשי רחמים ואמפתיה. למה תכונות אלו מתפתחות בשלב כה מאוחר ומדוע לבני נוער יש יצר פגיעה והרס? 213.55.184.140 02:15, 17 באפריל 2019 (IDT)

בני נוער לא "רעים יותר" מגילאים אחרים, יש גם מבוגרים "רעים", והנזק שהם עושים גדול הרבה הרבה הרבה יותר מלצחוק על עובדים בבצפר. הבעיה היא שבני נוער מרבים להסתובב בקבוצות, וכשאדם נמצא בקבוצה ההתנהגות שלו הרבה יותר מסוכנת מאשר כשהוא לא בקבוצה. באופן כללי לפי המחקר רוב בני האדם אינם "טובים" או "רעים", אלא "רגילים", כלומר פועלים בתפיסת גמול, עוזרים למי שעזר להם, ופוגעים במי שפגע בהם. יש מיעוט שמרבה לעזור ("טובים"), ויש מיעוט שמרבה לפגוע ("רעים"), בלי קשר להתנהגות הצד השני. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
אמפתיה , כרסום באמפתיה ואפס אמפתיה (סינדרום E) נחקרים בעשורים האחרונים. אחד הראשונים שכתב דברים מעניינים בנושא היה אדם סמית "התיאוריה של הסנטימנט המוסרי" (סימפתיה בטקסט שלו היא מה שמכונה כיום אמפתיה).
המנגנון הרגשי של אמפתיה הוא מנגנון שנתגלה לראשונה אצל קופים, והוא קיים גם בקרב בני אדם וכנראה גם בקרב יונקים אחרים. מנגנון זה קשור ל"נוירוני מראה" - כאשר רואים מישהו חובה סבל או מצוקה (לדוגמה נחתך ביד, בוכה, וכו') יש נוירונים במוח שמחקים חוויה דומה אך חלשה יותר במוח שלנו, כאילו אנו עצמנו עברנו את הסבל הזה. משום כך בקרב רוב בני האדם צפיה באדם אחר סובל מובילה לתחושה של סבל. תהליך זה הוא אינסטינקטיבי ומולד. מחקרים רבים נעשו על התנהגויות אמפתיות בקרב פילים, קופים, כלבים ובעלי חיים נוספים. מושא האמפתיה הוא בעל חיים נוסף מאותו מין. בשנת 2011 התפרסם מחקר במגזין המדעי Science המתאר ניסוי שנעשה באוניברסיטת שיקגו על אמפתיה בקרב חולדות.
המנגנון המחשבתי-תפיסתי של אמפתיה מופיע בבני אדם רק בגיל 3-4 שנים, הוא קשור לאונה הקדמית במוח ויכול להתפתח עם התבגרות האדם וצבירת חוויות וכן עקב לימוד והבנה. המהות של המנגנון הזה היא היכולת לשים את עצמנו בנעליים של מישהו אחר ולהבין מה עובר עליו.
הניסוי של מילגרם בציות לדמויות סמכותיות הראה כי כ-60% מהאנשים הרגילים מוכנים להשתתף בניסוי שבו הם כבכול מסכנים חיים של אדם אחר, וזאת במסגרת כניעה לסמכות. כנראה שיש מנגוננים שמאפשרים לדכא אמפתיה או לתת הצדקה לדיכוי שלה -. ראה גם האמת על באמת של דן אריאלי שנותן את תאוריית עיגול הפינות לסיבות שאנחנו משקרים לאחרים ולעצמנו.
פרופ' קימברלי שונרט־רייכל, פסיכולוגית התפתחותית מאוניברסיטת קולומביה הבריטית, היא מחלוצות חקר התחום של "למידה חברתית־רגשית" — Social and Emotional Learning, בראשי תיבות SEL , ומאחוריה יותר מ–20 שנות מחקר בתחום האקלים הבית־ספרי. הנחת היסוד ללמידה החברתית־רגשית היא שניתן ללמד ולחזק תכונות כמו אמפתיה, מודעות עצמית לרגשות ולרגשותיו של האחר, רגישות לסביבה ויכולת לקיים מערכות יחסים יציבות וחיוביות.‏ המחקרים שלה מתמקדים בשאלה איך אפשר לעודד תכונות חיוביות כמו אמפתיה, עזרה לזולת וגמישות מחשבתית בקרב ילדים ומורים בבית הספר.‏ מחקר של שונרט־רייכל בחן 28 כיתות ד'־ז' שהשתתפו בתכנית "שורשי האמפתיה". המחקר טוען כי תלמידים שהשתתפו בתוכנית הציגו שיפור במדדים כמו עזרה לזולת, שיתוף פעולה, שיתוף ושליטה בתוקפנות. אשת החינוך הקנדית מרי גורדון יזמה בשנת 1996 תכנית חינוכית בשם "שורשי האמפתיה" שבה תינוק והורה מגיעים לביקור חודש בכיתה בבית ספר.
לדעתי הלא מלומדת בתחום, ילדים הם "טובים" למדי משום שא' בדרך כלל הם לא יכולים להפעיל יותר מידי אלימות וב' הם מחקים התנהגות של מבוגרים ושל החברה שבה הם נמצאים, (ראוי להזכיר את ניסוי בנדורה בהקשר זה ועוד ניסויים בפסיכולוגיה חברתית. לעומת זאת נערים מאתגרים נורמות חברתיות וכללים שהם מקבלים מסביבת המבוגרים כחלק טבעי בכך שהם בודקים את היכולות והעצמאות שלהם. זה יכול אולי לכלול גם בדיקה מחדש של גבולות כאלה ויכול אולי להחמיר עקב דברים כמו חיזוק מצד הקבוצה להתנהגות אלימה. עם הזמן מבוגרים מכירים עוד צורות של סבל מסביבתם הקרובה ונדרשים לטפל בחלשים מהם - מפתחים אמפתיה. מקווה שזה עוזר .האזרח דרור - שיחה 19:50, 17 באפריל 2019 (IDT)
ההיפך הוא הנכון. בני האדם האלימים ביותר הם בני שנתיים - הם לא לומדים את זה, הם נולדים עם זה. דווקא מה שהסביבה נותנת שם מעצורים לאלימות המולדת. ראה תהליך התירבות, ואני יכול גם לחפש לך מקור לנושא אלימות בני השנתיים.
בני אדם לא נולדים רעים. הם נולדים עם "ארגז כלים" של התנהגויות ואסטרטגיות שנרכשו במהלך האבולוציה, וכלים רבים סותרים זה את זה, באפשרם טווח פעולה נרחב על פי הסיטואציה. ככל שאדם מתבגר בחברה שעברה את תהליך התירבות, הוא מפנים יותר ויותר מעצורים כלפי התנהגות רתחנית ואלימה. השווה למשל כיצד חברות הביטוח דורשות סכומים גבוהים משמעותית מנהגים צעירים - ככל שאדם (בחברה שעברה את תהליך וכ"ו) מתבגר התנהגותו שקולה יותר והוא משקלל יותר ויותר את הטווח הארוך על פני הטווח הקצר.
מה שהשואל שאל הוא פשוט העניין הזה: בני עשרים פחות אלימים מבני עשרה, בני עשרה אלימים פחות מילדים. ילדים גדולים אלימים פחות מילדים קטנים. ג אלימות מילולית וחברתית כרוכות בעניין.
הסתייגות אחת וחשובה היא שהחל מגיל ההתבגרות מופיע מניע חדש לקונפליקטים ולהתנהגות תוקפנית - הרצון להצליח יותר בזיווגים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:14, 23 באפריל 2019 (IDT)

יישוב בשם כ"ע

נתקלתי במסמך שבו מצוין יישוב, ככל הנראה בישראל, בשם כ"ע שהיה קיים כבר בשנת 1939. אשמח לקבל פיענוח של ראשי תיבות אלו. תודה 109.186.52.193 12:59, 17 באפריל 2019 (IDT)

אולי כפר עבודה, כפר עציון. אבי84 - שיחה 13:46, 17 באפריל 2019 (IDT)
אולי כפר עטא. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 20:47, יום רביעי בשבת, י"ב בניסן ה'תשע"ט (IDT)

איזונים ובלמים

לאחרונה שומעים הרבה על ניסיונות מצד נתניהו והליכוד לחוקק חוקים אנטי-דמוקרטיים ולהחליש את הדמוקרטיה ומעמד בתי המשפט. ראיתי שניסו לקדם חוק שמאפשר להעביר חוק ברוב בכנסת לאחר שנפסל ע"י בג"ץ. השאלה שלי היא, למה שיוכלו להעביר כזה חוק? למה שבג"ץ לא יפסול את תיקון החוק בטענה שהוא לא דמוקרטי, במיוחד שידוע מה המטרה שעומדת מאחורי החקיקה הזאת והגורמים שמעורבים בקידום כאלה חוקים? (¯`gal´¯) - שיחה 22:18, 17 באפריל 2019 (IDT)

בגץ לא יכול לפסול חוקים כרצונו. כדי לפסול חוק, החוק צריך להיות מנוגד לחוק יסוד קיים. הכוונה היא לתקן את חוק היסוד באופן שלא יאפשר לבג"ץ לפסול חוק המנוגד לדעתו לחוק היסוד הזה בהנתן תנאים מסויימים. אסור להתבלבל - בג"ץ שואב את סמכותו מהחוק, הוא לא קובע אותו. משה פרידמן - שיחה 22:25, 17 באפריל 2019 (IDT)
אז מה קורה במקרה של החוק הזה? כשמנסים להאציל סמכות לפסילת חוקים מהרשות השופטת? האם בג"ץ יכול למנוע חקיקה כזאת כי זה פוגע בדמוקרטיה? הפרדת הרשויות גם מעוגנת בחוק. זה לא מנוגד לניסיון להעביר חוק כזה? (¯`gal´¯) - שיחה 22:48, 17 באפריל 2019 (IDT)
באופן פשוט התשובה שלילית, כי אם הכנסת משנה את חוק היסוד שעליו מבוססת סמכותו של בית המשפט לפסול חוקים, הרי שניטלה ממנו הסמכות הזו. לא בטוח שזו הפרשנות היחידה לסמכות הפסילה של בג"ץ. כדאי לקרוא את הערך ביקורת שיפוטית. משה פרידמן - שיחה 23:40, 17 באפריל 2019 (IDT)
אבל הסמכות לפסול אותו היא על פי החוק המקורי. נדרש שבג"ץ לא ימנע את החקיקה, כדי שהחוק יעבור ורק אז הסמכות בעצם תילקח מהרשות השופטת. אם הפסילה של החוק אפשרית לפי החוק במתכונתו הנוכחית, אין מניעה שבג"ץ יפסול אותו, וכך ימנע את המצב שבו אין לו סמכות לבטל חוקים. (¯`gal´¯) - שיחה 23:52, 17 באפריל 2019 (IDT)
אני אומר זאת כך: אם בג"ץ אכן יאמץ את הפרשנות שאתה מציע, זה עשוי ליצור מציאות מאוד מאוד בעייתית. הרבה יותר מזו שאתה חושש ממנה. אני לא מאמין שבג"ץ אכן יפעל באופן שכזה. אבל אולי אני טועה. הסיבה לכך היא שבפרשנות הזו, למעשה, בג"ץ שם את עצמו באופן מובהק מעל לכל שאר הרשויות באופן שלא קיים במדינה גוף כלשהו שמסוגל להגביל את הסמכות שלו. אני נותן אמון בשופטי בג"ץ שלא יפעלו באופן כזה. משה פרידמן - שיחה 23:57, 17 באפריל 2019 (IDT)
כמו שאמרת מקודם, בג"ץ לא יכול לפעול בכוחות עצמו, אלא לפעול רק לפי ספר החוקים. במקרה הזה, מדובר בפרשנות שנועדה להגן על הפרדת רשויות תקינה והיכולת של בקרה ופיקוח של הגופים אחד על השני. חוק כזה יבטל את משמעותה של מערכת המשפט באיזון הדמוקרטיה. במקרה ההפוך, באם החוק הזה היה עובר, דווקא הכנסת הייתה בעל סמכות בלתי מוגבלת, שלא ניתן לערער עלייה וזה יותר בעייתי, כי הם קובעים את החוקים והמדיניות. במקרה של ישראל, אכן לבתי המשפט מעט יותר כוח, לפחות לפי הביקורת שמטיחים בבתי המשפט, אך גם קיימת האנומליה הזאת שהממשלה כפופה לכנסת וזאת כנראה הדרך לאזן. מה גם שבבית המשפט ישנם אנשים מקצועיים בתחום החוק והמשפט, בשונה מהכנסת, שכל אחד ללא רקע יכול להגיע לתפקיד. עובדה שכדי להיות שר בתפקיד, לא צריך את הרקע וההכשרה בתחום שהתיק בו אתה מכהן עוסק, וזה לדעתי בעייתי. (¯`gal´¯) - שיחה 03:06, 18 באפריל 2019 (IDT)
באופן בסיסי בדמוקרטיה, בתי המשפט כפופים לחוק ולא להיפך. כמו כן, באופן בסיסי בדמוקרטיה, השופטים כפופים לעם ולא להיפך. כדי לפסול חוקים, השופטים צריכים לקבל סמכות מהעם, בין אם באמצעות חוקה, בין אם באמצעות חוקי יסוד, בין בכל דרך לגיטימית אחרת. לא יעלה על הדעת במדינה דמוקרטית שהשופטים יטלו מהעם את הזכות לקבוע את הסמכויות שלהם. אין לי ספק שבג"ץ מבין את זה ולא יגיע לפינה הזו, לא מפחד אלא מסיבות מהותיות. וכמובן, יש גם את עניין הפחד. ברמה הבסיסית ביותר, מציאות בה בג"ץ נוטל מהעם את הסמכות לקבוע את סמכויותיו תגרור מאבק הרבה יותר אגרסיבי בין בג"ץ לשאר הרשויות. מאבק שהנזק שלו גדול לאין שיעור. ביחס לטענת ההכשרה המקצועית, זו טענה מוכרת, וביקורת ידועה על השיטה הדמוקרטית. השיטה הדמוקרטית הכריעה שעדיף לספוג את הנזק הכרוך בחופש של האזרחים להחליט על גורלם, מאשר לספוג את הנזקים האחרים הכרוכים במציאות בה אנשים חכמים נוטלים מהם את החופש הזה כדי לשלוט בהם בצורה נאורה. משה פרידמן - שיחה 05:11, 18 באפריל 2019 (IDT)
לפי מגילת העצמאות אמורה להתכנס אספה מכוננת שתכתוב חוקה תוך תשעה חודשים. אותה אספה מכוננת לא הצליחה לכתוב חוקה וחליטה במקום זאת להסכים שהחוקה תיכתב בעתיד בפרקים נפרדים: חוקי יסוד. ההתנגדות לכתיבת החוקה הגיעה בעיקר מהדתיים אבל גם בדוד בן גוריון לא לחץ חזק מאוד ואמנם כל ממשלות מפא"י לגלגוליה לא נלהבו לקדם חוקי יסוד בעייתיים. בשנת 1988 ניסה שר המשפטים דן מרידור שוב להשלים את החקיקה. מאמץ ראשון נכשל ואז הוא החליט לפצל את השלמת החוקה לארבעה חוקי יסוד נפרדים ולראות איך להעביר כל אחד מהם. דווקא ממשלת הימין היא זו שהצליחה להעביר שניים מהם (חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו וחוק יסוד: חופש העיסוק). מה שהם לא הצליחו להעביר, והוא החלק העיקרי שחסר עד היום לחוקה הישראלית, הוא הצעת חוק יסוד: החקיקה. מכיוון שאין חקיקה, מה שיש הוא פסיקות של בין המשפט העליון.
חוק יסוד קודם לחוק רגיל. ומעבר לכך, לממשלות האחרונות יש הרגל מעצבן לעשות מעשים לא חוקיים ולהסתמך על כך שבג״צ יפסול אותם (ואז להתרגז עליו שהוא עושה את זה). הדוגמה הכי מובהקת היא ועדת הבחירות המרכזית שמורכבת מנציגי סיעות וכל פעם מחליטה החלטות מופרכות על פסילת משתתפים, מתוך ידיעה ברורה שיש זכות ערעור על החלטותיה לבית המשפט העליון ושבית המשפט העליון יכול לנקות.
ושוב צריך להדגיש: דמוקרטיה אינה סתם החלטה של הרוב. חוק עם פסקת התגברות אוטומטית יכול להיות לגיטימי, אבל הוא נדרש למקרים שבהם יש קונצנזוס ברור שמדובר על בעיה. כלומר: לא סתם רוב פשוט של קואליציה צרה. זהו כלי מסוכן שמותר להשתמש בו רק במקרים חריגים. ונראה שכיום רוצים להשתמש בו בצורה כמעט אוטומטית. Tzafrir - שיחה 07:47, 18 באפריל 2019 (IDT)
תודה, צפריר, על הסקירה. אני רק מבקש להדגיש שלא הבעתי עמדה ביחס לפסקת ההתגברות, או ביחס להתנהלות חברי הכנסת מצד זה או אחר של המפה הפוליטית. כפי שעולה מן הסקירה שלך, ובהמשך למה שכתבתי למעלה, תפקיד הכנסת הוא להגדיר את סמכויותיו של בג"ץ, ועל כן לא סביר שבג"ץ יפסול חקיקה שמטרתה להסדיר בחוק יסוד את סמכויותיו של בג"ץ. משה פרידמן - שיחה 17:32, 18 באפריל 2019 (IDT)

גל, כדאי לנסות להבין גם את העמדה המנוגדת לדעתך, ממה היא נובעת, ועל מה היא מתבססת, אחרת, בעצם, אתה יכול פשוט להמשיך לדבר אל עצמך ולשכנע את עצמך כל היום כולו, ואין שום צורך בפנייתך לפורום "הכה את המומחה". אני מניח שפנית אלינו בשאלה כדי לשמוע את תשובותינו ודעתנו, ולא רק כדי להמשיך ולפמפם את דעתך.

  1. הטענה (שלדעתי, יש בה הרבה מן האמת) של חלקים בציבור, היא שבית המשפט העליון מצרף לשורותיו שופטים חדשים בשיטת "חבר מביא חבר", כך שרובם של שופטי בית המשפט העליון מגיעים אליו עם אג'נדה פוליטית, מוסרית וחברתית מאד מסוימת. הטענה הזו מסתמכת על הרכב הוועדה לבחירת שופטים המונה רוב של חמישה שופטים או שופטים לעתיד (חברי לשכת עורכי הדין, שגם הם מקווים להיבחר ביום מן הימים להיות שופטים, ועל כן ידם רוחצת את יד השופטים, שאולי יבחרו בהם) מתוך תשעה חברים ועל הצורך בהסכמה של שבעה מתוך תשעה חברים כדי למנות שופט ביהמ"ש עליון, כך שאם כל שלושת השופטים מתנגדים למינוי מסוים אין שום דרך להעבירו (אמנם, גם לשני השרים יחד עם חבר הכנסת מהקואליציה ישנו כוח דומה, ומכל מקום, אם מונה שופט בית משפט עליון ברור שלפחות שניים מבין שלושת השופטים הסכימו לכך). כעת מגיעים לטענה המרכזית: אם בית המשפט העליון, או בכלל, כל בית משפט בישראל, היה בעל סמכות מקצועית בלבד – פרשנות של חוקים ופסיקת דין על פיהם – אף שהיה טעם רע בכך שאין ייצוג הולם לדעות ולגווני כל הציבור במוסד, לא הייתה בכך בעיה אקוטית. אם השופט יודע לפרש את החוק ומספיק מקצועי בתחומו, אחת היא לי אם הוא ימני או שמאלני, אם הוא שמרן או ליברל, אם הוא תלמיד האוניברסיטה העברית או תלמיד אוניברסיטה או מכללה אחרת (וכאן אני רומז רמז עבה), אם הוא יהודי או ערבי, אם הוא אשכנזי או ספרדי (עוד רמז עבה) וכו' וכו'. אלא, שלאחר המהפכה השיפוטית של אהרן ברק, סמכותם של השופטים בישראל אינה מוגבלת לפרשנותם של חוקים, אלא מורחבת גם לשיפוט ערכי ומוסרי, שעומד במידת מה מעל החוק: מי מחליט אם התכלית שהציגה הכנסת לחיקוק חוק שפוגע בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו אכן "ראויה" (וכאן אני מצטט את חוק היסוד)? מי מחליט אם החוק הנ"ל אכן "פוגע במידה שאינה עולה על הנדרש", או אם הוא "הולם את ערכיה של מדינת ישראל"? ומדוע דעתו הערכית של השופט בעניין יש לה יותר משקל מדעתם של חברי הכנסת שחוקקו? כאן כבר נראה שיש הרבה יותר בעייתיות בכך שהשופטים אינם מייצגים נאמנה את דעותיו של הציבור. מוסר וערכים אנושיים אינם מוחלטים, ואם אנו במדינה דמוקרטית, קביעתם תלויה בציבור הבוחר את נבחריו בדיוק לפי מידותיו המוסריות. ראוי שמי שקובע נורמות מוסריות במדינה דמוקרטית ייצג את אזרחיה של אותה מדינה ולא את דעתו הפרטית של פלג מסוים.
  2. אתה טוען ש"אם החוק הזה היה עובר, דווקא הכנסת הייתה בעלת סמכות בלתי מוגבלת, שלא ניתן לערער עליה וזה יותר בעייתי...", אך טענתך (לדעתי), אין לה על מה לסמוך. שים לב לשני דברים: האחד, במשך שנים רבות, עוד טרם המהפכה החוקתית ועוד טרם חקיקתם של חוקי היסוד הנפלאים, הייתה קיימת כאן הכנסת, הממשלה ומערכת המשפט, ואף אחד לא טען מעולם שהכנסת ומערכות הממשל בתקופה זו היו בעלות כוח בלתי מוגבל ובלתי מרוסן, וכי מערכת המשפט לא הצליחה לרסנן ולערער ולבקר את החלטותיהן ומעשיהן. ועדת לנדוי פעלה כאן לפני חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וכך גם ועדת זורע והשופט בנימין הלוי. ביקורת תמיד ישנה, ובכך בית המשפט העליון אינו עומד לבדו. גם היועצים המשפטיים ומבקר המדינה עושים את עבודתם נאמנה, ואף התקשורת כגוף בלתי פורמלי אינה חוסכת את שבטה וביקורתה. נא לזכור גם שהציבור גם הוא יש לו מה לומר, והוא יודע בהחלט לומר. שנית, גם בהצעת החוק המדוברת לא נאמר שלבית המשפט אין סמכות לפסול חוקים, אם לדעתו הם נוגדים חוק יסוד במידה שאינה ראויה. כל מה שהצעת החוק רוצה הוא נתינת סמכות לחברי הכנסת, ברוב מיוחד מאד ובמקרים ספציפיים, להחזיר את אותו חוק שנפסל. לא כל חוק שנפסל יוחזר, משום שנדרשים לשם כך (אם אינני טועה) רוב של שמונים חברי כנסת. האם כל השמונים יסכימו להחזיר את החוק, אם הוא חוק ש"דגל שחור מתנוסס מעליו"?

בכבוד, אביתר ג'שיחה13:48, 18 באפריל 2019 (IDT)

המהפכה החוקתית של ברק? אהרון ברק לא היה המחוקק. אחד ממובילי החקיקה היה אוריאל לין ולדבריו, זו בפירוש הייתה כוונת המחוקק. Tzafrir - שיחה 15:03, 18 באפריל 2019 (IDT)
דיון בנושא ניתו למצוא בערך המהפכה החוקתית. משה פרידמן - שיחה 17:38, 18 באפריל 2019 (IDT)

שחרור אדים רעילים כתוצאה משריפת חומרים

שלום למומחים. יש לי שאלה לא שגרתית, אבל אני מקווה לקבל התייחסות עניינית. אם אעביר להבת מצית על 2-3 סיכות שדכן במשך שלושים שניות בערך, האם יפלטו חומרים רעילים שיש סכנה בשאיפתם?יודה אווזי - שיחה 06:18, 18 באפריל 2019 (IDT)

מאד לא סביר שיפלט משהו. מעט מאד מתכות (לדוגמה בדיל ועופרת) מתאדות בטמפרטורות כאלה, ואני לא רואה שום סיבה להשתמש במתכות רכות ושבירות בסיכות שדכן.
מסקרנות גרידא: בשביל מה? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:39, 18 באפריל 2019 (IDT)
תודה אילן שמעוני! באשר לשאלתך, יש לי באנג ישן שאני מנסה לתקן. החור במבחנה גדול מדי וחיפשתי דרך להצר אותו מעט בלי להשתמש בחומרים מסוכנים.יודה אווזי - שיחה 14:47, 18 באפריל 2019 (IDT)
נראה שאתה חושש מהאדים הרעילים הלא נכונים. נכון להיום בערך אחד מכל חמישה ישראלים מת מעישון טבק, נרגילות ושות' לא פחות מסוכנות . ראה גם השפעות בריאותיות של עישון טבק. שומר נפשו ירחק האזרח דרור - שיחה 18:06, 18 באפריל 2019 (IDT)
האזרח דרור צודק. מוטב לעבור לשימוש בופורייזר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:01, 18 באפריל 2019 (IDT)

האם הפסיקה הונדורס להיות רפובליקת בננות, ואם כן, מתי?

בערך רפובליקת בננות וכן בערכים הונדורס וחברת הפירות המאוחדת מתוארת שליטתה של "חברת הפירות המאוחדת" על הונדורס. לא כתוב בשום מקום מתי (אם בכלל) הפסיקה החברה לשלוט בהונדורס. האם יש כאן מי שיודע פרט זה ויוכל לעדכן את הערכים הרלוונטיים ואותי? יום נעים, אביתר ג'שיחה12:33, 18 באפריל 2019 (IDT)

לפי הונדורס#היסטוריה נראה שסביבות שנות החמישים של המאה העשרים נשברה השליטה המוחלטת של חברות הפירות האמריקאיות. Tzafrir - שיחה
חברת הפירות המאוחדת המשיכה את מעלליה גם בשנות ה- 1950. בסרט התעודה "המאה של העצמי" מתוארת קנוניה של החברה יחד עם גורמי ממשל לגרום הפיכה צבאית בגווטמלה ב 1953 כדי להמליך שם את ארמנס. ארמנס נרצח בידי שומר ראשו לאחר 3 שנים בשנת 1957. במקומו עלה לשלטון הדיקטטור אידיגורס פואנטס שניהל משטר אוטוקרטי הולך וגובר. קבוצה של קצינים ניסו למרוד בפואנטס בשנת 1960, מרד זה נכשל והחלה מלחמת אזרחים בת 36 שנה, שנסתיימה רק בשנת 1996 עם חתימה על הסכם שלום עם כוחות הגרילה. מה שמראה כי השפעת חברה מושחתת יכולה להתקיים גם לאחר שהחברה עצמה כבר לא בסביבה. - שכן בשנת 1969 רכש תאגיד זאפטה, חברה לסחר בנפט בבעלות ג'ורג' הרברט ווקר בוש, לימים נשיא ארצות הברית, חלקים נכבדים ממניות חברת הפירות המאוחדת - וזו חדלה להתקיים בשנת 1970.
אשר להונדורס נראה כי השפעת ארה"ב עליה באמצעים לא ממש לגיטימיים נמשכה גם לאחר מעללי חברת הפירות - הנה מה שכתוב בערך בעברי - בשנות ה-80 הייתה בהונדורס פעילות צבאית אמריקאית אינטנסיבית מפני שלטון הסנדיניסטה בניקרגואה. חיילי ארצות הברית אומנו על אדמות הונדורס כדי להפיל את שלטון הסנדיניסטה השמאלני, בתמיכתה ועזרתה של אל סלוודור. לאורך ההיסטוריה ארצות הברית סיגלה לעצמה סגנונות דיכוי מהפכות ללא התערבות ישירה של כוחות אמריקאים. קציני צבא מדרגות בכירות בהונדורס אומנו בבית הספר הצבאי אמריקאי בפנמה ולאחר 1984 בג'ורג'יה. בשנת 1982 ביקר רייגן בהונדורס, נפגש עם הנשיא גוואטמלה ריוס מונט, שעלה לשלטון בהפיכה והביע את תמיכתו בה. זאת אף על פי שבין השנים 1981–1983 כ-100,000 איכרים משבט בני המאיה נהרגו תחת הצבא הגוואטמולי שתחת הנהגתו באזור ההתקוממות השמאלנית. מעבר לגבול עם ניקרגואה, בהונדורס, התאגדו חברי המשמר הלאומי לשעבר של סמוזה וביקשו תחת הנהגתו של קיסי את עלייתם לשלטון – הם קראו לעצמם "מהפכני הנגד" - קונטראס. המלחמה החלה בשנת 1982 הקונגרס האמריקאי אסר על מימון ממשלת הסנדיניסטה אולם קייסי ואוליבר נורת' מהוועדה לביטחון לאומי תוך סיוע של סוחרי נשק ישראלים מכרה ארצות הברית לאיראן אמל"חים במחירים מופקעים ועם ההפרש/הרווחים ממנה את הקונטרס (אשר חטפה, עינתה, אנסה, רצחה, תקפה בתי-חולים בתי-ספר, חברות חקלאיות, גשרים ותחנות כח). כאשר סוחרי סמים באמריקה הלטינית היוו כמתווחים ובתמורה זכו לגישה נוחה יותר לשווקים האמריקאים בתמורה. כ-60% אחוז מהאוכלוסייה חי מתחת לקו העוני. לפי האו"ם, הונדורס היא המדינה בעלת שיעורי הרצח הגבוהים בעולם. אל סלבדור עצמה היא עוד "נקודת אור" - ראה לדוגמה " כנופיה שיש לה מדינה: הפשיעה באל סלוודור מושרשת עמוק בדנ"א הלאומי", באתר הארץ, 22 במרץ 2019. האזרח דרור - שיחה 18:03, 18 באפריל 2019 (IDT)
דרך אגב, לפי הונדורס#היסטוריה קרו שם כמה דברים מאוד מעניינים בשנת 1960 (מיוחד:הבדל/20819926). מי מתנדב לתקן? Tzafrir - שיחה 18:12, 18 באפריל 2019 (IDT)

תמונה

שמתי לב שבעברית של היום (2019) משתמשים במילה "תמונה" כשם נרדף ל"צילום", בזמן שיצירות אומנות נקראות "ציורים". לפני שני עשורים דווקא למדתי שליצירות אמנות קוראים תמונות ו"ציור" זה אחת הטכניקות יצירת תמונה (בדומה לרישום ואיור). אז השאלה היא האם זה תקין להשתמש במילה "תמונה" כשמדברים על ציור? האם זה באמת תקין להגיד "תמונה" כשמדברים על צילום? שואל השאלות - שיחה 19:53, 18 באפריל 2019 (IDT)

נראה לי שהשאלה יותר מתאימה לויקיפדיה:ייעוץ לשוני. מיכאל.צבאןשיחה • י"ד בניסן ה'תשע"ט • 08:29, 19 באפריל 2019 (IDT)

חלל צה"ל

לפני זמן לא רב היתה תאונה מחרידה שבה אוטובוס דרס נערים במהלך גיבוש ליחידה צה"לית, ונער אחד נהרג. האם נער זה זכאי לאיזשהו מעמד מבחינת צה"ל (לעניין ההגדרה הרשמית כחלל צה"ל על כל המשתמע מכך). האם קרו עוד מקרים כאלה - האם ידוע לכם על תקדים בנדון? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

איני יודע לעניין דברים כגון קבורה. למיטב ידיעתי לצורך התמיכה הכספית במשפחתו הוא עשוי להיחשב לחלל צה"ל (בהתאם לסעיף 2ג לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה). אמיר מלכי-אור - שיחה 23:14, 18 באפריל 2019 (IDT)
הערך שקישרת אליו מציין במפורש שחלל צהל הוא „חייל שנספה במערכה כחייל או חייל משוחרר, שמת כתוצאה מחבלה, ממחלה או מהחמרת מחלה, שאירעו בתקופת שירותו עקב שירותו.״ רובם המוחלט לא נהרגו בקרבות. תאונת אימונים הוא אצלנו הפניה. עם השנים הצליח הצבא לצמצם במידה ניכרת את הנפגעים בתאונות אימונים. המקרה הזה הוא בעיקרון תאונת אימונים אבל מאוד לא טיפוסית. Tzafrir - שיחה 08:28, 19 באפריל 2019 (IDT)
צפריר, ברור לי שמדובר בתאונת אימונים. שאלתי היא האם הוא מוגדר חייל, בהיותו מלש"ב (או אולי הגדרה אחרת?)...
בשנת 2006, איתי שרון ז"ל נהרג במהלך גיבוש. הוא נקבר בחלקה צבאית ומונצח כחלל צה"ל. ראה קורות החיים של איתי שרון, באתר "יזכור" של משרד הביטחון. --א 158 - שיחה 10:03, 20 באפריל 2019 (IDT)
תודה א 158, זה עונה על שאלתי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

איך עושים חיפוש על ביטוי גולמי בויקיפדיה בלי לעבור לערך שלו (בהינתן ויש עליו ערך?)

שלום. תודה מראש. ברצוני לראות באיזה ערכים מופיע ביטוי מסוים שיש עליו ערך. איך עושים חיפוש על ביטוי גולמי בויקיפדיה בלי לעבור לערך שלו (במקרה כזה שיש עליו ערך)? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אתה יכול להכניס את הביטוי המבוקש בתיבת החיפוש למעלה, וללחוץ על "חפש במנוע החיפוש הפנימי" למטה. אם אתה רוצה למצוא רק ערכים שבהם מופיע הביטוי המדויק, הוסף מרכאות לפני ואחרי הביטוי. לדוגמה: "פיזיקה". מיכאל.צבאןשיחה • ט"ז בניסן ה'תשע"ט • 22:47, 20 באפריל 2019 (IDT)

ציד איילים בפינלנד

עד כמה, אם בכלל, אייל הצפון ניצוד בפינלנד? האם זה נכון שבעבר תזונתם של הפינים הייתה מבוססת על ציד איילים?--185.175.34.213 20:52, 20 באפריל 2019 (IDT)

גם כיום תזונת הפינים מבוססת בחלקה על רעיית איילים (ולא ציד איילי בר), ראה (Reindeer herding). איילי בר לפחות החל מן המאה ה-20 היו קרובים להכחדה. אני מנחש שקשה להעריך בכל תקופה היסטורית איזה חלק מהתזונה התבסס על ציד ואיזה על רעייה. H. sapiens - שיחה 19:17, 21 באפריל 2019 (IDT)
תודה, סאפיינס תותח. האם עצם העובדה שהם קרובים לסכנת הכחדה לא מעידה על ציד המוני?--185.175.34.213 19:24, 21 באפריל 2019 (IDT)
זה גם יכול להיות תוצאה של שינוי הסטטוס של איילים מאיילי בר לאיילי רעייה (מכיוון שאיילי הצפון לא ממש מבוייתים) או שינוי הסטטוס של השטחים בהם נמצאים האיילים מציד לרעייה. אפילו ציד אינטנסיבי לא בהכרח יעיל תזונתית וכלכלית, למשל בארה"ב במאה ה-19 ניצוד הביזון האמריקאי כמעט עד הכחדה אך בשום שלב תזונת אזורי הספר לא התבססה עליו. H. sapiens - שיחה 19:42, 21 באפריל 2019 (IDT)

שאלה על מסע בזמן לעתיד על פי תורת היחסות

אסטרונאוט נמצא בחללית הנעה בזמן, ובזמן שבכדור הארץ התאריך הוא ה-1 בינואר, בחללית כבר ה-2 בינואר. כעת האסטרונאוט מתחבר לאינטרנט, האם הוא יקרא את החדשות של הראשון לחודש, או של השני? ישראל - שיחה 21:20, 20 באפריל 2019 (IDT)

לא ניתן לנוע קדימה בזמן. ניתן רק לנוע אחורה (ולא יותר רחוק מזמן הרכבת המכונה). אבל לצורך העניין נניח שהאסטרנאוט נמצא בחללית, וכל כדור הארץ נע יום אחד אחורה בזמן. האסטרונאוט קורא את החדשות שקיימות באותו רגע, היינו, החדשות שנכתבו ב-2 בינואר, כשהאסרונאוט מתחבר לאינטרנט, הוא מתחבר לאינטרנט של השני בינואר. לא ניתן לתקשר בין תקופות שונות בזמן. מיכאל.צבאןשיחה • ט"ז בניסן ה'תשע"ט • 22:47, 20 באפריל 2019 (IDT)
נראה לי שהתבלבלת בין מסע לעתיד שכבר נעשה ברמות כאלו ואחרות לבין מסע אל העבר שהוא תיאורטי על גבול הבדיוני. בכל אופן, לדבריך, אילו האסטרונאוט ייצור קשר עם אדם הנמצא על כדור הארץ, האם שניהם יהיו באותו תאריך? ישראל - שיחה 23:07, 20 באפריל 2019 (IDT)
לפי הפיזיקה המקובלת כרגע, ניתן "לנסוע לעתיד" במודל מקובל, אם טסים במהירות הקרובה למהירות האור, ואז הזמן בטיסה עובר בצורה שונה בהשוואה לכדור הארץ, ולכן כשהנוסע יחזור לכה"א הוא "יגיע לעתיד". לדוגמה הוא יטוס שנה אחת, ועל הכדור יעברו עשר שנים (המספרים להמחשה בלבד). נסיעה בזמן לעבר אינה אפשרית במודל מקובל. כשיהיו חלליות שמגיעות למהירות כזאת, הנושא כמובן ייבדק בפועל. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
מה שאתה מדבר עליו נקרא תופעת התרחבות הזמן. בפועל ככל שנעים במהירות גבוהה יותר יחסית למהירות האור הזמן שהנוסע חווה משתנה. העולם בשבילו נע מהר מאוד, בעוד בשביל מישהו שמביט מהצד נראה שהוא נע ממש לאט. המדענים די בטוחים שהתופעה איך שהיא מתוארת בתורת היחסות הכללית היא נכונה. למעשה לוויני ה-GPS כוללים תיקון יחסית תופעת התרחבות הזמן, כי הם נעים מהר יחסית אלינו והשעון שלהם חייב להיות מדוייק מאוד.
עם זאת ישנה שיטה נוספת ל"נסיעה קדימה בזמן" והיא מתוארת בצורה יפה בסרט בין כוכבים, בקרבת גוף מאסיבי מאוד, כגון חור שחור, מימד המרחב-זמן "נמתח" והזמן נע שם לאט יותר יחסית לצופה מבחוץ. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 04:37, 21 באפריל 2019 (IDT).
ובכן, הנקודה היא לא האם מסע כזה או אחר הוא אפשרי או שלא, אלא מה קורה במסע לעתיד כאשר הנוסע מתחבר או יוצר קשר עם גורמים או אנשים הנמצאים בכדור הארץ או פועלים ממנו. ישראל - שיחה 05:07, 21 באפריל 2019 (IDT)
אם נגיד נוסעים במהירות האור ומתרחקים מכדור הארץ, אזי האותות שקולטים ממש אחרי שמאיטים זה אותם האותות שהתקדמו איתך או ממש אחריך. כלומר אתה מסכל אחורה בזמן מבחינת המידע שמגיע אליך. אם נוסעים לאט יותר, אז התרחבות הזמן קטנה יותר ולכן תסתכל אחורה בזמן אבל פחות. אם יוצאים מהשפעה כבידתית של חור שחור, אז חל אותו הדיליי האופייני למהירות האור, כלומר כמה זמן לוקח לאות להגיע אליך במהירות האור מהמקור שלו. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 10:06, 21 באפריל 2019 (IDT)
מתייג את בעלי הידע בפיזיקהנדב ס, Tshuva, hagay1000, רמי (ידע בסיסי), eman, Eyalweyalw, משה פרידמן, בנצי, E L Yekutiel, saroad, שלום אורי, GidiD, avronj. ישראל - שיחה 14:43, 21 באפריל 2019 (IDT)
צריך להבדיל בין שני גורמים בלתי תלויים: המרחק מכדור הארץ והמהירות של החללית ביחס לכדור הארץ. נניח שמכדור הארץ משדרים כל יום ב-20:00 את מהדורת החדשות אל החללית. אם המהירות של החללית נמוכה ביחס למהירות האור, החדשות יגיעו כל 24 שעות ועוד קצת. ככל שהחללית מתרחקת העיכוב בהגעה הולך וגדל. כאשר החללית במרחק של שעת-אור מכדור הארץ (בערך 1.1 מיליארד קילומטרים) החדשות יקלטו בחללית בשעה 21:00. כאשר החללית תגיע למרחק של יום-אור מכדור הארץ (בערך 26 מיליארד קילומטרים) החדשות של יום א’ יגיעו ב-20:00 ביום ב’, כאשר החללית תגיע למרחק של שנת-אור החדשות יגיעו באיחור של שנה. אם החללית נעה במהירות שקרובה למהירות האור, החישוב יותר מסובך כי שעון החללית ושעון כדור הארץ לא מסונכרנים והזמן בחללית מאט, כך שייתכן שבכל יום של החללית עוברים שני ימים בכדור הארץ ומשודרות שתי מהדורות חדשות, אבל בזמן הזה גם החללית מאוד מתרחקת וצריך לחשב במדוייק על פי מהירות החללית ומרחקה מתי תגיע כל מהדורה. בהחלט ייתכן מצב שאם החללית נעה מספיק מהר, אז נגיד אחרי שנה של כדור הארץ היא נמצאת במרחק של כמעט שנת אור מכדור הארץ ובזמן הזה שודרו 365 מהדורות חדשות, אבל בחללית עבר רק חודש, כך שמבחינתם הם מקבלים חדשות מתאריך מאוחר יותר מהתאריך שמראה השעון שלהם. בברכה, Easy n - שיחה 20:40, 21 באפריל 2019 (IDT)
בדיוק כפי שאמר Easy n, מהדורת החדשות תסתנכרן לפי שעון כדור הארץ. למעשה, אין שום הבדל עקרוני בין מהדורת חדשות (ברדיו, לצורך העניין) שמשודרת פעם בשעה, מטוטלת שמתנדנדת פעם בשניה או אטום צזיום שרוטט 9,192,631,770 פעמים בשניה. תורת היחסות הפרטית מנבאת שכל ה"שעונים" האלה ינועו מהר על כדור הארץ עבור צופה נע, ולכן מי שיטייל לעתיד (בעזרת תנועה מהירה או בעזרת שדה כבידה, לפי יחסות פרטית וכללית בהתאמה) יגלה שהשעונים על כדור הארץ - יהיו שעונים אטומים מבוססי צזיום, שעוני מטוטלת או 'שעוני חדשות', שמשנים את התאריך כל 24 מהדורות שעתיות - נעו בהיעדרו מהר יותר משעונו שלו. בשאלה כפי שנכתבה מתואר דווקא מסע אחורה בזמן - אם עבור האסטרונאוט עברו יומיים מאז 31 בדצמבר, ובכדוה"א עבר רק יום אחד, הרי שעבור הטייס בחללית הוא נע יום אחד אחורה בזמן, ולא קדימה. אם הכוונה היא הפוכה - הטייס התבגר ביום בעוד שמי שנותר על כדור הארץ התבגר ביומיים - אז המשמעות של הקביעה "התבגר ביומיים" היא בדיוק "ראה 48 מהדורות חדשות" ולכן הטייס בחללית יראה את העיתון של 2 בינואר. Eyalweyalw - שיחה 23:52, 21 באפריל 2019 (IDT)

האם מדברים בפיזיקה על מכונה שאיננה עשויה מחומר אלא מחלקיקים הקטנים מאטום?

אפשר ערך לקרוא על מכונה כזו? תודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ידוע לי שבהקשר למחשבים קוונטיים מנסים לעשות שימוש בפוטונים כקיוביטים, זה עדיין לא ישים כמכונה ולא מדובר על כלל המכונה, אלא על חלק ממנה. (¯`gal´¯) - שיחה 00:59, 21 באפריל 2019 (IDT)

על-קפיאה

איך נקרא מצב שבו מים מתקררים מתחת לנקודת הקיפאון שלו אבל לא קופא, ואז ברגע שמתרחשת בו תזוזה קלה הוא קופא בן-רגע? מיכאל.צבאןשיחה • ט"ז בניסן ה'תשע"ט • 22:47, 20 באפריל 2019 (IDT)

קירור על (ובאנגלית - super cooling). Eyalweyalw - שיחה 23:01, 20 באפריל 2019 (IDT)
(אנ'). תודה. מיכאל.צבאןשיחה • ט"ז בניסן ה'תשע"ט • 16:10, 21 באפריל 2019 (IDT)

מחפש את המקרה שנציג ישראל באו"ם אמר לנציג ערבי שהוא התכוון אליו

אני מחפש מקרה בו הנציג הישראלי אמר משהו לא מוגדר, וכשהערבי שאל אותו למי הוא התכוון, הוא ענה לו אליך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

רעש של בלם יד

מדוע הקול שמשמיע בלם יד מזכיר נפיחה? 95.118.61.186 23:38, 20 באפריל 2019 (IDT)

אתה מתכוון לנקישות? אם כן, אז זה השיניים של מכלול הרצ'ט (אנ') המותח את הכבל של המעצור. השיניים של הרצ'ט תופסות את הידית ומונעות ממנה להשתחרר. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 04:22, 21 באפריל 2019 (IDT)
והקישור המתבקש: רצ'ט. Tzafrir - שיחה 15:21, 21 באפריל 2019 (IDT)

מה אוכלים השבלולים

ראה חלזונות#אורח חיים. ישראל - שיחה 17:08, 21 באפריל 2019 (IDT)

נפוליאון הצהיר על מדינת היהודים?

מסתובב בוואטסאפ "נפוליאון הכריז על עצמאות ישראל" וזה נתון במחלוקת ההיסטוריונים. יש תיעוד לעניין ?

ראה נפוליאון והיהודים#נפוליאון ומדינה יהודית בארץ ישראל --א 158 - שיחה 09:17, 23 באפריל 2019 (IDT)

שאלה אכזרית - למה הנאצים נתנו אוכל למחנות הריכוז?

הרי הנאצים הקימו מחנות השמדה בהם הם הרגו יהודים שרובם הגיעו ממחנות הריכוז, וגם במחנות הריכוז עצמם, אם יהודי עשה בלאגן, היו יורים בו במקום. אז למה מראש להביא להם אוכל למחנות הריכוז? אחרי שבוע בלי אוכל, לא יהיה להם כוח למרוד, ואחרי חודש בלי אוכל (ושתיה) רובם המוחלט ימות גם ככה. אז למה להביא (גם אם מעט) אוכל? הרי מראש יכלו לעשות סלקציה, לקחת את הגברים החזקים למחנות ריכוז אחרים עם מעט אוכל, ואת כל שאר האוכלוסיה פשוט להרוג מרעב...
באתר הזה הזה מתארת ניצולה כמה חשוב היה לה הלחם שלה. למה מראש היה לה לחם? רן כהןשיחה 15:55, 23 באפריל 2019 (IDT)

השתמשו בהם כעבדים מתכלים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:23, 23 באפריל 2019 (IDT)
אז למה להשאיר בחיים נשים וזקנים? רן כהןשיחה 01:54, 24 באפריל 2019 (IDT)
במקור, בגטאות ובמחנות, מי שמשמש כעובד כפייה צריך אוכל כדי לעבוד. האוכל המוקצב חוקית לאסירים אינו מספיק, כלומר מי שאוכל רק אותו, ללא תוספות, מת מרעב או ממחלות, תשישות וכו'. התוצאה היא שהאסירים מתים מוות "טבעי" (למעשה נרצחים כמובן), והגרמנים יכולים להסביר לעצמם ולעולם שהם לא ביצעו רצח עם, אלא היהודים מתו "מוות טבעי" כי הם לא היו מתאימים לחיים של עבודה "רגילה", בהתאם ל"דרוויניזם חברתי" (היכחדות והישרדות "טבעית" של עמים). כשראו שקצב המוות מרעב, מחלות, התאבדות וכו' ("טבעי") לא מהיר מספיק, והמלחמה מתקדמת כך שלא בטוח כמה זמן יישאר לביצוע השמדת העם, החליטו לעבור לרצח ישיר ומהיר יותר, בירי, בגז וכו'. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
"להסביר לעולם"?! באיזה סרט אתה חי?? תכף תגיד שהם נתנו להם אוכל כי הם פחד משיימינג בפייסבוק.--185.175.34.213 23:37, 23 באפריל 2019 (IDT)
זה דווקא אפשרי. היו מהלכים של הנאצים להראות לעולם שכביכול טוב ליהודים תחת המשטר. לדוגמא, היה מטבע עבור האסירים במחנות, נפרד מהמטבע המקומי - הרייכסמארק. במה זה בדיוק היה יכול לעזור להם? אך זה נועד להראות שכביכול מתקיימים חיים רגילים במחנות. (¯`gal´¯) - שיחה 00:19, 24 באפריל 2019 (IDT)
השמדת העם הייתה סוד מדינה, כי היא נחשבה פשע מוסרי חמור מאוד (מחוץ למשטר), והיה חשש שהיא תעורר התנגדות מכל הכיוונים. בכל זאת היה צריך להסביר לגרמנים ולעולם לאן היהודים (שמתו) נעלמו, בשלב הראשון העדיפו להסביר שהייתה היכחדות "טבעית". בשלב מתקדם יותר בוצע רצח המוני ישיר, ואותו כבר לא הייתה אפשרות להסתיר או להסביר, בגלל המימדים, השותפים, הניצולים, הראיות וכו'. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
אז למה כשבוצע הרצח הישיר, לא מנעו אוכל? רן כהןשיחה 01:54, 24 באפריל 2019 (IDT)
בנוסף למה שהוסבר לעיל, הנאצים היו בעד סדר, התנגדו לאנארכיה, החליטו שכל דבר צריך להתנהל לפי סדר, בשיטות ולפי לוח זמנים שקבעו. למשל מתחו בקורת קשה על השלטון הרומני בטרנסינסטריה כשרצח יהודים באופן לא מסודר, בלי לוח זמנים ובשיטות "פרימיטיביות". האוכל היה חלק מהסדר - יצר גם אשליה מסוימת בעיני האסירים עצמם ומראית עין בעיני ההגרמנים עצמם, ולפעמים אף בעיני העולם.Ewan2 - שיחה 02:50, 24 באפריל 2019 (IDT)
השאלה אינה אכזרית, אלא נבונה. הנאצים ניהלו מערכת הונאה גדולה, שנועדה להסתיר את הפיתרון הסופי. כדי לאסוף את היהודים מרחבי אירופה, לרכז אותם במחנות ריכוז, להוביל אותם למחנות השמדה, להרוג אותם ולהיפטר מגופותיהם נזקקו הגרמנים לסיוע של המוני אנשים, המשטרה היהודית, השלטונות המקומיים ברחבי אירופה, מערכת הרכבות, שוטרים ושומרים, סייענים מקומיים, מלשינים ועוד. כל זה פעל על בסיס המנטרה של גירוש היהודים למזרח, שם יאלצו לעבוד. אם היהודים היו מגלים שאחת דינם - מוות, הם היו מנסים לברוח, להיסתתר, להתנגד בכל כוחם ואם זה היה קורה ומיליוני היהודים היו עושים זאת, הנאצים היו צריכים להפעיל כוחות הרבה יותר גדולים, כוחות להם נזקקו במלחמה.לשם כך אולצו היהודים, שהגיעו למחנות השמדה לשלוח לקרוביהם גלויה אופטימית לפני שנשלחו לתאי הגזים, לשם כך הייתה הכתובת "העבודה משחררת" בכניסה לאושוויץ, לשם כך היה שווה להם להקציב אוכל מועט וברמה נמוכה לשוכני מחנות הריכוז, כי מניעת האוכל הייתה מסר חד: "אתם הולכים למות" ואת זה הנאצים הסתירו עד הרגע האחרון. בברכה. ליש - שיחה 06:02, 24 באפריל 2019 (IDT)
טעות נפוצה: לנאצים לא היה דבר נגד יהודי אירופה דווקא, אלא נגד יהודים באשר הם, ככל אשר תשיג ידם. ראה תוניסיה ולוב למשל, וכן, כמעט, יהודי מצרים, ארץ ישראל ושכנותיהן (אם כי בשתי הראשונות היו מעורבים שיקולים שונים, מדיניים בעיקר, שעכבו את ביצועו המלא של 'הפתרון הסופי' בהן). ראה גם ולטר ראוף. בנצי - שיחה 17:11, 24 באפריל 2019 (IDT)
הצגת מצג-שווא של מחנות עבודה היתה נחוצה כלפי פנים וחוץ. בנוסף, במידה מסוימת אכן היה ניסיון לסחוט מהמושמדים שמץ ערך כלכלי על-ידי עבודה במחנות. מי שלא היה כשיר הושמד מייד (לא בהרעבה אלא בגז, בדר"כ). למי שהיה כשיר נתנו כמות אוכל מינימלית כדי שיוכל לעבוד כמה שבועות או חודשים. דב ט. - שיחה 13:42, 5 במאי 2019 (IDT)
כי אם תרעיב אוכלוסיה אזרחית, היא תמרוד בך די מהר ולא תוכל להשתלט עליה או להכניס אליה חברים חדשים. עזה זו דוגמה קלאסית למצב כזה. רליק לש טפשמ - שיחה 18:15, 8 במאי 2019 (IDT)
זה פשוט שגוי, חד וחלק. יש תיעוד מלא של הרעב עד כדי מוות בגטאות, ללא מרידות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:51, 12 במאי 2019 (IDT)

הסכם הסגרה: איפה אפשר לראות לאילו מדינות יש הסכם הסגרה עם ישראל?

חיפשתי בגוגל לא מעט ועברתי על קישורים שונים אך אלו בעיקר הפנו אותי לאתרי מאמרים של עורכי דין --- לא מצאתי מה שאני מחפש שזה רשימה מסודרת מטעם ממשלת ישראל של מדינות שיש בינן לבין ישראל הסכם הסגרה. איפה אפשר למצוא רשימת מדינות עדכנית אשר לישראל יש עימן הסכם הסגרה? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

http://www.knesset.gov.il/LegalDept/heb/docs/Survey090512_2.pdf
תתחיל לקרוא מסוף הקובץ.

תמרור 610 (מודיעין על מרחק בק"מ מהיעד) - לאיזו נקודה ביעד הוא מפנה?

נקודת האפס בצרפת, בחזית כנסיית נוטרה דאם

האם לכניסה, למרכז או למשהו ספציפי? ראיתי בשעשועון מסוים שהמרחק המצוין הוא עד לסניף הדואר המרכזי ביישוב. האם יש תימוכין לזה היכנשהו? תודה לעונים, יונה. 2A01:6500:A040:49E8:A3FA:7245:9629:D9FD01:51, 24 באפריל 2019 (IDT)

בעיקרון בכל מקום יש "נקודת אפס" ממנה סופרים. בפריז לדוגמא הנקודה היא קתדרלת נוטרדאם (ראה תמונה). ראה הערך קילומטר אפס, ובייחוד לשאלתך אבני קילומטר בישראל דרור - שיחה 21:58, 27 באפריל 2019 (IDT)

מידת החום(טמםרטורה)מירבית של "ראש"בכיריים חשמליים

מידת החום(טמםרטורה)מירבית של "ראש"בכיריים חשמליים במעלות צלזיוס?

העומסים בנתב"ג

הפכו לבלתי נסבלים, כמויות אדירות של אנשים וזיהום רעש חריף. מתי מוסיפים טרמינל או משפצים את הקיימים? תודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אין כוונה נכון לעכשיו להוסיף לנתב”ג טרמינל חדש. טרמינל 3 הורחב לא מזמן ונוספה לו זרוע E ומתוכננת להתווסף לו זרוע נוספת. כמו כן, הורחבו איזורי הצ’ק-אין והבידוק הבטחוני ונוספו עשרות עמדות אוטומטיות לביקורת גבולות בכניסה וביציאה. הצפיפות בנתב”ג תיפתר כנראה רק אם וכאשר יוקם נמל תעופה בינלאומי חדש, ככל הנראה ברמת דוד, אבל אולי בנבטים או דווקא בשדה התעופה חיפה. בברכה, Easy n - שיחה 17:32, 25 באפריל 2019 (IDT)
מה זה לא מזמן? למה הכוונה בזרוע? התורים באזורים שמנית ארוכים מאד.
הזכרת ביקורת גבולות שם אין ספק שהעומס ירד אבל מעבר לזה לדעתי כל המצבים הוחמרו.
תוהה מה יסייע להקטין עומס גם בשדה תעופה חדש (אם גם הוא יגיע לשיעורי עומס דומים - מה שאמנם לא סביר). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
רוב ההרחבות הסתיימו בשנתיים האחרונות. אולם היוצאים מורכב מאולם מרכזי (מכונה “רוטונדה”) ומארבע זרועות שבהן נמצאים שערי העלייה למטוס, כיום קיימות זרועות B-E ומתוכננת זרוע נוספת, A. שדה תעופה בינלאומי נוסף יאפשר להעביר אליו חלק מהטיסות שמגיעות כיום לנתב”ג ויוצאות ממנו וכך להפחית את העומס וכן לאפשר הגדלה של מספר הטיסות הבינלאומיות בין ישראל ובין שאר העולם. בברכה, Easy n - שיחה 22:24, 26 באפריל 2019 (IDT)

לרדת בקונקשן

אם מישהו מחליט לצאת באיסטמבול בדרך לברלין ולא להמשיך לברלין, האם הוא יכול לחסוך כסף ככה? תודה.

לפעמים כן, אבל:
  • אם הוא שלח מזוודה, היא תגיע לברלין.
  • אם הוא קנה באותה החברה כרטיס הלוך ושוב, החברה לא תאפשר לו להשתמש בכרטיס החזור מיעד הביניים.
  • ככלל, חברות התעופה לא אוהבות את הטריק הזה והנוסע עלול להכנס לרשימה השחורה של מסורבי שירות בחברה (לא שמעתי על אף אחד שזה ממש קרה לו).
בברכה, Easy n - שיחה 17:26, 25 באפריל 2019 (IDT)

האם אני פליט?

נולדתי בברית המועצות. היא התפרקה ונשארתי לחיות באוקראינה. ההורים שלי לקחו אותי כילד קטן מאוקראינה לישראל. במהלך הזה נשללה אזרחותם האוקראינית של הורי (ולכן גם שלי), כך שלמעשה המעבר היה כרוך באובדן זכויות אזרח ונבע מסיבות של אנטישמיות במדינת המוצא. חלק גדול מהרכוש אבד. האם אני פליט? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

פליט מבחינת מי? המוסר או החוק במדינה? הרבה יהודים בעולם עברו את התהליך שתיארת. אם אתה אזרח ישראלי, מבחינת מדינת ישראל אתה אזרח ישראלי, לא פליט. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
פליט הוא מי שנתון להגנות שונות בחוק הבינלאומי.
אלמלא היתה קיימת מדינת ישראל - ברגע שנשללה אזרחותך אתה פליט, אבל בשביל זה קמה המדינה - קיבלת אזרחות ישראלית, ואז אתה לא פליט. דרור - שיחה 21:37, 27 באפריל 2019 (IDT)

למה דינוזאור הוא לטאה?

למה מגדירים את הדינוזאורים כלטאות? אולי הם היו תנינים? איך יודעים? או אם נלך יותר רחוק: איך יודעים שהם לא יונקים או עופות? 95.115.29.64 12:03, 26 באפריל 2019 (IDT)

לא מגדירים את הדינוזאורים כלטאות. לפי הערך, הם שייכים לקבוצה שנקראת ארכוזאוריה שכוללת כיום את התנינים וכן (אם רוצים) את העופות, צאצאי הדינוזאורים. הדינוזאורים נקראו על שם לטאות, אבל בהמשך התברר שאין קשר ישיר. יודעים את זה (אני מניח) לפי מאפיינים שונים שיש בתנינים ובדינוזאורים אך לא בלטאות. Tzafrir - שיחה 18:43, 26 באפריל 2019 (IDT)
ככל הידוע לי אפילו ריצ'רד אוון שטבע את השם "דינוזאור" לא סיווג את הדינוזאורים כלטאות. שם מדעי הוא בסופו של דבר רק שם ואינו מחוייב לדיוק מדעי (למשל הסיומת "לונג" בשמותיהם המדעיים של דינוזאורים רבים שהתגלו בשנים האחרונות בסין פירושה במנדרינית דרקון, אך הפלאונטולוגים הסינים בהחלט אינם מגדירים דינוזאורים כדרקונים). הסיווג של דינוזאורים מול קבוצות אחרות מתבסס בעיקר על תכונות השלד שלהם, ראו למשל התייחסות לצורת האגן בערך דינוזאורים ולפתחי הצדע בפרק האבולוציה בזוחלים. H. sapiens - שיחה 18:56, 26 באפריל 2019 (IDT)

איך הוצגו הערות שוליים בויקיפדיה העברית עד שנת 2007?

הגרסה המוקדמת ביותר שמצאתי לתבנית:הערות שוליים, היא משנת 2007. זה קצת מוזר לי בהינתן שויקיפדיה קיימת משנת 2003. אם כך, איך הוצגו כאן הערות שוליים לפני שנת 2007? הייתי שמח לראות את התבנית שעשתה אוטומציה להצגת תגי ref לפי סדרם (עוד בטרם פותחה תבנית {{הערה|}}). תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני לא הייתי כאן כל כך מזמן. מה שאני יודע לעשות זה להסתכל על ההיסטוריה. לדוגמה, על זו של ערך ותיק כמו ישראל. הערות שוליים בצורה המוכרת לנו מופיעות לראשונה שם במיוחד:הבדל/1463555. אפשר לראות שהיה שם שימוש ישירות בתגיות <nowiki><ref></nowki>. מה שאפשר לראות שם הוא שלפני כן היה שימוש בתבנית בשם {{שוליים}} שלה היית צריך להעביר את מספר ההערה וכמובן ששמה מטעה כי היא יצרה הערת תחתית ולא הערת שוליים. אתם מוזמנים לחפור עוד בהיסטוריה (או לשתף מניסיון אישי). Tzafrir - שיחה 19:05, 26 באפריל 2019 (IDT)

שאלה על קריסת מגדלי התאומים

נטען כי האש העזה החלישה את קורות הפלדה האופקיים אשר החזיקו למעשה את הקומות והמגדלים קרסו כתוצאה מהתמוטטות פרוגרסיבית, כלומר מרגע שקומה אחת החלה לקרוס אז שאר הקומות קרסו אחריה כמו בדומינו. האם זה קרה בגלל המשקל של הקומות? והאם נכון לומר שהקומה הראשונה הן של המגדל הצפוני והן של המגדל הדרומי היא זאת שספגה את המשקל הרב ביותר, שהרי 109 קומות התרסקו עליה? 93.173.65.141 12:39, 27 באפריל 2019 (IDT)

כמעט מדויק. הקומות התחתונות לא רק שתמכו במשקל של הקומות שמעליהן (לזה הן היו מתוכננות) אלא גם את התנע של ההתמוטטות מעליהן - מכפלת משקלן במהירות ההתמוטטות. זה היה להן יותר מדי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:35, 27 באפריל 2019 (IDT)
מר אילן שמעוני, מה בנוגע לתאוצה שלילית? הרי אמרת בעצמך שהקומות התחתונות תמכו במשקל של הקומות שמעליהן, מכאן ובמידה שהקומות שמעליהן קורסות לפתע הקומות התחתונות יהוו סוג של התנגדות ואם הן לא יצליחו להדוף לחלוטין את קריסת המגדל, לפחות יאטו את הקריסה. זה אף פעם לא הצלחתי להבין. כנראה אני ופיזיקה לא הולכים ביחד. 93.173.65.141 15:53, 27 באפריל 2019 (IDT)
מחד, השיקול שאתה מתאר קיים. מאידך, התנע גדל באופן פרופורציונלי למאסה, וזו גדלה עם כל קומה נוספת שקרסה. העובדה האמפירית שהקריסה התרחשה קובעת שהתנע נשאר גדול דיו לכל גובה הבניין, כלומר האפקט הבולם שאתה מתאר לא היה מספיק מול האפקט ההפוך. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:24, 27 באפריל 2019 (IDT)
אילן, האם אתה מודע לכך שחלק מהמעטפת החיצונית של מגדלי התאומים נותר עומד על תילו לאחר קריסת המגדלים? יש תמונה של אותה מעטפת גם כאן בויקיפדיה. אם אותו תנע שאתה מציין כל הזמן הוא זה שהביא לריסוק מוחלט, כתישה לאבק ולרסיסים של מגדלי התאומים בגלל שכביכול כל הקומות קרסו ובכך הגדילו את המסה שלהם אז האזור בו קרסו מגדלי התאומים היה צריך להיות שטוח. בטח לא היה צריך להישאר עומד על תילו חלק מהמעטפת החיצונית של המגדלים בגובה של עשרות מטרים. מה גם שעוד בטרם קרסו מגדלי התאומים עשרות אלפי הטונות של הבטון שהיו במגדלים הפכו לאבק. הם היו האבק שאפף את כל מנהטן תחתית. כך שכל מה שכתבת כאן, אילן, אולי נכון בתיאוריה, מבלי לדעת כלום על מה התרחש באותו יום, אבל הלכה למעשה ההסבר לא עומד במבחן המציאות. 185.32.176.121 21:31, 27 באפריל 2019 (IDT)
אני לא מודע לכך. על איזה בניין מדובר בדיוק? ר’ הערך האנגלי. Tzafrir - שיחה 22:28, 27 באפריל 2019 (IDT)
אהא, בחסות תאוריית הקונשפירציה הכי מגוכחת המאה ה 20. מניין לך מהו יחס חוזק-משקל של המעטפת? אין שום סיבה שהוא יהיה נמוך יותר משל פנים הבניין. אם המעטפת קלה דייה, היא יכולה להחזיק (ולדבריך גם החזיקה) כשכל החלק הפנימי, הכבד, קרס לחלוטין.!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:43, 27 באפריל 2019 (IDT)
מדובר על חלק מהמעטפת החיצונית אשר היתה מורכבת מ- 59 עמודי פלדה מסיביים בכל אחת מארבע צלעות המגדל. העובדה שחלק מהמעטפת הזאת נותר עומד באותו מקום, בעוד שחלקים אחרים של המעטפת נמצאו נעוצים בבניינים סמוכים מלמדת שמה שקרה כאן הוא לא סתם קריסת גורד שחקים כתוצאה מאש. אתה הרי אמרת בהתחלה שהמשקל הגבוה ביותר נחת על הקומה הראשונה. אתה יכול כמובן לבטל את הכל בלומר את מילת הקסם "קונספירציה" אבל אני מחפש הסבר יותר משכנע ממה שאתה סיפקת. 185.32.176.121 23:24, 27 באפריל 2019 (IDT)
שאלה אחת: כיצד "תעלומת" המעטפת מעידה על החשד לפיצוץ מבוקר? הרי גם לו היה פיצוץ מבוקר המעטפת התחתונה איכשהו נשארה למרות שכל מהיה מעליה קרס. זה באמת לא משנה ממה נגרמה הקריסה.
המעטפת לא נחשפה ללחץ ישיר של ההתמוטטות, שהיה מרכז הבניין וקרס כלפי מטה. אני לא רואה שום תעלומה בזה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 07:36, 28 באפריל 2019 (IDT)
חס ושלום. הישארות המעטפת לא מלמדת מה גרם לקריסת המגדלים, אבל היא מלמדת מה לא גרם לקריסתם - ההתמוטטות הפרוגרסיבית. אני מסכים שהקריסה החלה ממרכז המגדלים, היכן שפירי המעליות, אבל כפי בוודאי ראית בסרטוני הקריסה, המגדלים קרסו בצורה סימטרית, כאשר גם מרכז המגדל וגם המעטפת החיצונית קרסו ביחד. ודווקא בקומות התחתונות, אשר היו אמורות לספוג הכי הרבה משקל נותר עומד על תילו חלק מהמעטפת החיצונית. אגב, הסוכנות הפדרלית שהתבקשה להסביר מדוע קרסו מגדלי התאומים לא נתנה את ההסבר שלך, כי היא פשוט לא נתנה שום הסבר, ועל כן אין גרסה רשמית לשאלה כיצד קרסו מגדלי התאומים. ומדוע זה חשוב? כי גורד שחקים מעולם לא קרס קודם לכן בגלל אש, ולפתע ביום בהיר אחד שלושה גורדי שחקים קורסים מאש באותו יום ממש. 185.32.176.121 08:04, 28 באפריל 2019 (IDT)
חשוב על זה כך: כשהאש משתוללת והפלדה מתחילה להחלש, נוצר שקע במרכז, מפני שהוא מרכז המאסה. כשזה מגיע לנקודת הכשל נוצר מעין קליע שמרכזו במרכז הבניין, ורוב הסיכויים שאורך הקליע עולה על קומה אחת (למעשה יש תימוכין לזה בתעוד- רואים אבק פורץ מקומות שעדיין לא קרסו - לא קרסו מבחוץ.זו עדות חזקה למדי לכך שהקריסה בחלק הפנימי מקדימה בכמה קומות את הקריסה של המעטפת). המעטפת נחשפת רק ללחץ הלטרלי של החלק הקורס - הצידה ולא כלפי מטה - ובודאי שלחץ זה נמוך הרבה יותר מהלחץ כלפי מטה. כשהקריסה מגיעה לסיומה, ההבדל במידת הלחץ מתבטא בזה שהחלק הפנימי קרס לגמרי, ואעלו מהמעטפת שרדו כמה קומות. האם משהו בתאור הזה נראה לך לא סביר? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 08:10, 28 באפריל 2019 (IDT)
אם כבר אנחנו דנים בתאוריות קונספירציה, אז היחידה שנראית לי נכונה היא תאוריית ריבוי הצלפים ברצח קנדי. זו מסקנה פשוטה מסרטון הרצח. זה כמובן לא אומר שום דבר על השאלה מי עמד מאחורי הקנוניה, רק שהייתה קנוניה. ועכשיו אני רץ להתחיל את היום. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 08:15, 28 באפריל 2019 (IDT)
הכל טוב ויפה, אבל תסתכל על התמונות: קריסת מגדלי התאומים החריבה לא רק את שני מגדלי התאומים אלא את כל מרכז הסחר העולמי. היא גרמה לנזק בל ישוער לכל ארבעת הבניינים הסמוכים, ולכן נאלצו להרוס אותם בהריסה מבוקרת. הקריסה כאמור העיפה עמודי פלדה למרחק של מאות מטרים וענני אבק אימתניים כיסו את כל מנהטן תחתית. זהו אבק שלא נוצר יש מאין - הוא היה קודם לכן המגדלים עצמם. מתברר, אם כך, שכוח עצום מאין כמוהו גם כתש את המגדלים לאבק תוך כדי שהוא מעיף עמודי פלדה ושברים נוספים לכל עבר תוך כדי שהוא מביא לקריסת המגדלים בתוך 10 שניות. אותו כוח, מתברר, כתש לרסיסים גם מעליות, כספות, דלתות חירום ועצמות בני אדם. אז אני שואל: מהו אותו כוח שגרם לכך? ועוד קודם לכן - מהו אותו כוח שגרם למגדלים להתחיל לקרוס מלכתחילה? שהרי בהיסטוריה מתועדים עשרות גורדי שחקים בעלי שלד פלדה שבערו במשך שעות בלהבות ענק שעטפו את כל הבניין (בניגוד למה שקרה בפיגועי 11 בספטמבר) ולא קרסו. ואיש גם לא ציפה שיקרסו. אגב, רצח קנדי לא מעניין אותי, פשוט בגלל שכל המעורבים כבר מתו. אז מה זה כבר משנה? 185.32.176.121 08:49, 28 באפריל 2019 (IDT)
הכל טוב ויפה, אבל לא קיבלתי תשובה לשאלתי הפשוטה: קרסו שלושה בניינים באותו היום (שני המגדלים הגדולים, ואחרי הצהריים מגדל נמוך יותר בצד: מספר 7) למי בדיוק התכוונת? אילן, בבקשה לא לפזר את הדיון. אם אתה רוצה לדון בזה: בדיון נפרד. Tzafrir - שיחה 09:58, 28 באפריל 2019 (IDT)
במגדלי התאומי היו מעורבים גם כמה טונות(?) של דלק מטוסים, כך שההשוואה לבניינים בוערים אחרים אינה במקומה. ניתן לחשב את כמות החום שהדלק ייצר בבעירתו, וה-guesstimate שלי היא שמדובר בכמות חום גדולה עשרות מונים מעל בעירה של חומרי הבניין בלבד.
בקשר לשאלת הכוח - אני חושב שכבר עניתי לזה - התנע של הקומות העליונות שמתמוטטות. תשווה בין משקולת של 10 ק"ג שמונחת לך על הראש לאותה משקולת שנופלת על קודקודך מגובה חצי מטר בלבד. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:32, 28 באפריל 2019 (IDT)
בדברים שכתבתי התכוונתי לקריסת מגדלי התאומים. קריסת בניין מספר שבע, אשר היה במרחק של מאה מטרים מהמגדל הצפוני ושקרס לתוך עצמו באופן סימטרי ביותר, זה כבר סיפור אחר. שם, על פי הגרסה הרשמית, עמוד פנימי זז ממקומו כתוצאה מהתפשטות תרמית והדבר הביא לקריסת כל 47 קומות הבניין בתוך 6.5 שניות. היה זה לגורד השחקים הראשון בהיסטוריה שקרס בגלל אש, מבלי שנפגע ממטוס, אלא רק משברים שהוטחו עליו בעת קריסת המגדל הצפוני, כאשר התפתחו בו שריפות והוא קרס כעבור שבע שעות. שני הבניינים שלידו, גם עם שלד פלדה, ואשר נבנו חמישים שנה ויותר לפני בניין מספר שבע אומנם ניזוקו בעקבות קריסת המגדל הצפוני, אבל לא קרסו ולא היו בסכנת קריסה. ובאשר לדלק המטוסים, תופתע לדעת, אבל על פי NIST, אותה סוכנות פדרלית שחקרה את קריסת המגדלים ושכל מה שהיא טוענת אמור להיות האמת המוחלטת בעיניך, מרבית דלק המטוסים התכלה בכדור האש הגדול שהופיע עם פגיעת המטוס ובדקות שלאחריו, כאשר לאחר מכן מעט דלק המטוסים שנותר גרם לשריפות, אבל לשריפות משרדיות בלבד, לא חריגות בשום צורה כשהטמפרטורה שלהן לחלוטין לא היתה גבוהה, לא אלף מעלות צלסיוס ולא 600 מעלות צלסיוס. אבל את זה יכולת לראות גם בטלוויזיה: ראית המון עשן, אבל האש? איפה האש? היתה מעט מאוד אש במגדלי התאומים ובבניין מספר שבע עוד אף פחות מכך. ככל שמתעמקים יותר ויותר בפרטי הפרטים קשה יותר ויותר להבין מה קרה שם באותו יום, אבל מה שבטוח שזה לא מה שהתקשורת סיפרה לנו. 185.32.176.121 10:58, 28 באפריל 2019 (IDT)
וכמה מהחום של כדור האש ושאר הדלק נוסף לחום השריפות המשרדיות הרגילות? אני רואה כאן שלוש אופציות: א. חום הדלק היוה את ההבדל הקריטי. ב. המגדלים נבנו באופן תת-תקני. ג. בבניין היו כמויות ניכרות של חומרים שפולטים בשריפה חום רב, למשל אלומיניום. אני לא חושב שיש צורך ללכת להסברים אזוטריים.
לגבי הדוח הרשמי, אני דווקא לא סומך עליו, ראה מסקנות וועדת וורן, או לחילופין מסקנות וועדת החקירה לאסון השייטת. דוחות רשמיים נוטים לסגור פינות ובלבד שהדוח יוגש ולא יעורר יותר מדי מהומה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:36, 28 באפריל 2019 (IDT)
אם אתה לא סומך על ועדת החקירה הרשמית שחקרה את קריסת מגדלי התאומים ובניין מספר שבע במשך שנים ושנעזרה במיטב מדעניה ותקציביה כדי שנוכל לדעת מה בדיוק קרה באותו יום למרכז הסחר העולמי, אז על מה אתה כן סומך? כי אם אין גרסה רשמית אז כל אחד יכול להביא את הגרסה שלו. מה שכתוב בספרי ההיסטוריה ומה שהתקשורת מוכרת 18 שנה לציבור זה אך ורק את מסקנות ועדת החקירה הרשמית, NIST. כל מי שטוען משהו אחר הוא conspiracy theorist. יש רק אמת אחת והיא של NIST. ואם תקרא את הדו"ח הסופי של NIST תיווכך לדעת שהם בחלק גדול מהמקרים אומרים את מה שתומכי התיאוריות האלטרנטיביות אומרים, רק שהמסקנות של NIST שונות. כך שגם מדעניה הדגולים ושופעי התקציב של NIST יכולים לספק לא יותר מתיאוריה, והם אמרו את זה בעצמם. ובנוגע לשלוש האופציות שרשמת למעלה - אף אחד מהן לא תקפה: א. פגיעת המטוס הסבה נזק למעטפת החיצונית של המגדלים, אך לאחר דקות מתחילת הפגיעה חום הפיצוץ דעך ודלק המטוסים המועט שנותר בער פחות או יותר באותה הטמפרטורה של האש המשרדית. תבדוק מהי טמפרטורת הבעירה של דלק מטוסים. אתה תופתע לדעת. ב. המגדלים נבנו היטב. הם נחשבו לפלא הנדסאי. אתה יכול לקרוא את הפרוטוקולים מהמשפט של מבצעי הפיגוע במגדל הצפוני ב- 1993. הם הטמינו מכונית תופת עם כמות רבה של חומרי נפץ בקומת המרתף של בניין מספר 3, צמוד למגדל הצפוני. חור ענקי נפער בארבע קומות המרתף של המגדל הצפוני, שכמובן לא קרס. ג. מגדלי התאומים היו מגדלי משרדים והחומרים שהיו בהם לא היו שונים משום גורד שחקים עם משרדים אחר. אם אתה רומז לכך שהאלומיניום של המטוס בער בטמפרטורה כה גבוהה או שהתמזג עם חומרים אחרים במגדל ושיצר פיצוץ אדיר מימדים שהביא לקריסת כל המגדל, זאת תיאוריה ששמעתי אותה, אבל אין לה כמעט תומכים. המטוס התכלה בפיצוץ הגדול, ואם האלומיניום הביא לקריסה, אז המגדלים היו צריכים לקרוס מיד עם הפגיעה. אגב, היו הרבה מטבחים במגדלי התאומים, אבל ללא גז. כך שפיצוץ גז גם לא הביא לקריסת המגדלים. אני גם אומר לעצמי שצריך לתת קרדיט לבן לאדן - הוא לא כזה מטומטם: הוא לא הצליח להפיל את מגדלי התאומים באמצעות מכונית תופת בבסיס המגדלים, היכן שנמצאים כל יסודות המגדל, אז הוא ינסה להוריד את מגדלי התאומים באמצעות... אש? מה עם האפשרות שהמטוסים היו בסך הכל הסחת דעת כדי שנחשוב שאלה המטוסים שהביאו לקריסת המגדלים ולא משהו אחר? 185.32.176.121 14:51, 28 באפריל 2019 (IDT)
  1. ועדת חקירה או לא, אני מסתמך על ההיגיון הפשוט. מטוס פוגע במגדל במהירות רבה ופוער בו חור די גדול. במשך זמן מה לאחר אותה פגיעה מעלה המגדל עשן, ואט אט הוא הולך וקורס. צריך לעשות הרבה פלפולים והרבה תנועות ידיים כדי לחשוב שקריסת המגדל אינה נובעת מפגיעת המטוס. מה עוד, שלא ברור מה יכול להיות האינטרס של גורם עלום כלשהו שלא ברור מיהו ומה טיבו ליצור "הסחת דעת כדי שנחשוב שאלה המטוסים", ולא ברור מהו אותו "משהו אחר" שגרם לקריסת המגדלים. צריך להמציא הרבה המצאות כדי להסביר תופעה שנראית לכאורה די פשוטה. השימפנזה עומד מול פנינו וצווח, ואנחנו ממציאים כל מיני גורמים עלומים שמקרינים מול פנינו הולוגרמה של שימפנזה, ומפעילים מיקרופון המשדר את קולו.
  2. כדי להוכיח לי אחרת, אתה מוזמן לשחזר את התופעה: לקחת מטוס בערך במסתו ובצורתו של המטוס המקורי, לרסק אותו בגובה, במהירות ובזווית הנכונים, בתוך מגדל בעל ממדים ופיזור מסה דומים למקור. אם אכן לא יקרוס המגדל או לא יתנהג כמו שהתנהג המגדל המקורי - אודה שטעיתי. (להבהרה, הדברים נאמרים כאן באירוניה, וללא שום עידוד כלשהו לעשיית מעשים שכאלו באמת)
  3. באחד הפיתולים הקודמים בשרשור שאלת על המעטפת שאינה קורסת לגמרי, בעוד תוך המגדל קורס. אמרו לך שאולי חימום המגדל ובעירתו התרכזו במרכז מסתו, מה שדווקא מסביר יפה מאד את ריבוי העשן ואת מיעוט האש שנראים על פני השטח: לא רואים אש לא מפני שאין אש (שהרי עשן אכן רואים, ו"אין עשן בלי אש"), אלא מפני שהאש בוערת לה בתוככי המגדל במקום שבו לא רואים אותה, ומכלה ומקריסה אותו, בעוד המעטפת נותרת יציבה יחסית. גם בארובות בתי הזיקוק של חברת החשמל רואים רק עשן, ואין הדבר אומר שאין כל אש הבוערת לה מבפנים. אביתר ג'שיחה23:21, 28 באפריל 2019 (IDT)

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

היי אביתר. יש לי כמה דברים לומר וכמה דברים לשאול אותך, על סמך ההיגיון הפשוט בו ניחנת. א. המגדל הדרומי קרס בתוך 9 שניות והמגדל הצפוני בתוך 11 שניות. את זה אמר ראש צוות החוקרים של NIST. כך שהקריסות התרחשו בבת אחת ובאופן פתאומי, בטח שלא "אט אט". ב. במרכז המגדלים היו בעיקר גרמי המדרגות ופירי המעליות. אין שם חומרים שיכולים לגרום לשריפה להיות ממושכת. ג. הקופסאות השחורות של שני המטוסים שפגעו במגדלי התאומים מעולם לא נמצאו. ההגיון אומר שהם לא עפו לנהר ההדסון כי לא ראינו את זה בסרטונים ועל פי הויקיפדיה העברית קופסאות שחורות של מטוס ישרדו גם כאשר מטוס מתכלה בפיצוץ גדול עם פגיעתו במגדלים. אז מה קרה לקופסאות השחורות? ד. על פי הסרטונים ששודרו בטלוויזיה המטוס שפגע במגדל הדרומי נבלע, פשוטו כמשמעו, בתוך המגדל, כאילו המעטפת החיצונית של המגדלים היתה עשויה מפיברגלס או קיר גבס ולא מפלדה מסיבית. באיזו מהירות, אם כך, מטוס הבואינג היה צריך לטוס כדי להיות מסוגל לחדור כך למגדל? והאם טייס שרק שנה קודם לכן קיבל רשיון טייס ושמעולם לא הטיס מטוס בואינג קודם לכן יכול לבצע הישג כה פנומנלי כאשר טייסים עם אלפי שעות טיסה לא מסוגלים לבצע בסימולטורים? ואחרי שנקבת במספר של המהירות, האם מטוס בואינג יכול בכלל לטוס כה מהר כמעט בגובה הקרקע, בו האוויר דחוס פי שלושה מבגובה בו מטוסי בואינג משייטים בכל שאר הזמן? ה. מה לדעתך גרם לקריסת בניין מספר שבע? מה היה מיוחד בו שהוא הפך לגורד השחקים הראשון בהיסטוריה שקורס בגלל אש? ומדוע כל שאר גורדי השחקים בעל שלד הפלדה אשר עלו באש ולהבות ענק עטפו עשרות קומות בהם במשך שעות לא קרסו? ו. האם אתה סבור שבן לאדן התכוון להפיל את מגדלי התאומים באמצעות שריפות משרדיות ותו לא? האם אתה חושב שהוא לא התכוון להפיל את מגדלי התאומים (למרות שב- 1993 הוא כן התכוון) ופשוט יצא לו בפוקס שהמגדלים קרסו ואפילו גורד שחקים נוסף קרס? אשמח אם תוכל לענות על השאלות הללו ברצינות מבלי ללגלג על מישהו שמה לעשות, אוהב לשאול שאלות ולהטיל ספק. 185.32.176.121 00:49, 29 באפריל 2019 (IDT)

הקריסה עצמה הייתה תוך מספר שניות. אבל היא הייתה רק שיאו של תהליך. בינתיים עוד קצת על בניין מס’ 7. Tzafrir - שיחה 11:03, 29 באפריל 2019 (IDT)
התגובות לאותו בלוג ששמת כאן די מפריכות את מה שכותב הבלוג כתב. אין לך עוד דברים לומר לאור הדברים שכתבתי למעלה? לענות תשובות קונקרטיות לשאלותיי? 185.32.176.121 12:36, 29 באפריל 2019 (IDT)
ממש לא מפריכות (כתבתי בערך מה שאתה כתבת). בתגובה שלך למעלה אתה פוסל מקור רציני בגלל שהוא לא נראה לך. עם שיטת דיון כזו קשה להתווכח. Tzafrir - שיחה 13:50, 29 באפריל 2019 (IDT)
על איזה מקור רציני אתה מדבר? לא התכוונת לבלוג הזה בוודאי. אני נוטה לחשוב שאין לך תשובות לשאלות ששאלתי אותך למעלה, או שאין לך עניין להשיב עליהן. עליך להפריך כל טענה שאני מעלה אחרת אנשים שקוראים את הדברים הללו יחשבו שוואלה, אולי יש משהו במה שהבחור אומר. אומנם לא נעים לנו לשמוע את זה אבל יש היגיון בטענות. הן לא כה מופרכות. על כתפיך מוטלת אחריות כבדה. 185.32.176.121 14:17, 29 באפריל 2019 (IDT)
אילן כתב (ואני לא מסכים): „לגבי הדוח הרשמי, אני דווקא לא סומך עליו, ראה מסקנות וועדת וורן, או לחילופין מסקנות וועדת החקירה לאסון השייטת. דוחות רשמיים נוטים לסגור פינות ובלבד שהדוח יוגש ולא יעורר יותר מדי מהומה.״ כאמור: אני לא מתכוון לדון כאן בכל נושא אחר. Tzafrir - שיחה 15:07, 29 באפריל 2019
הקריסה, אגב, ארכה קצת יותר מ־9 או 11 שניות. לפי הדו״ח של NIST פרק הזמן הזה היה הזמן שלקח לשברים מגג הבניינים להגיע לקרקע. תהליכי הקריסה עצמם ארכו פרק זמן ארוך יותר (ולא לגמרי ברור, בגלל ענני האבק). זו רק דוגמה אחת לנתון לא ממש נכון שאתה זורק כהנחה לשאלה שלך. Tzafrir - שיחה 21:15, 29 באפריל 2019 (IDT)

להרבה אנשים יש ביקורת על הדו"חות הרשמיים על פיגועי 11 בספטמבר. להעביר ביקורת ולחשוב מחוץ לקופסה הן תכונות ראויות ביותר בעיניי. חבל שרוב האנשים לא חושבים כמוני. 185.32.176.121 16:30, 29 באפריל 2019 (IDT)

בעיני אתה מגיע למחוזות האי-גיון. בכל ארוע מורכב תמיד תשארנה שאלות פתוחות. נראה שאתה נסמך על כאלה על מנת להגיע לתאורייה סופר לא סבירה, שלבין לאדן היה איזשהו נשק סודי (בו מעולם לא עשה שימוש לאחר מכן כשפרקו את אל קעידה לגורמים ולצורך הסתרתו הרים מבצע מתוחכם). אגב, גוף המטוסים עשוי מאלומיניום. אני חושב שסימנת את המטרה (להסיק שלא המטוסים גרמו לקריסה) ואתה אוגר חיצים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:49, 29 באפריל 2019 (IDT)
זה לא רק מדוע מגדלי התאומים קרסו. כל היבט בגרסה הרשמית הוא סופר לא סביר. למשל, הסופר לא סביר שרק יכול להיות - מטוס בואינג עשוי סגסוגת אלומניום חודר בשלמותו לתוך גורד שחקים בעל מעטפת פלדה מסיבית. זה לפחות מה שראינו בטלוויזיה. זה לא סביר בעליל שעמודי הפלדה לא ריסקו לרסיסים את המטוס מיד עם פגיעתו במגדל ואיפשרו למטוס לחדור בשלמותו. אני מבין שאתה לא יכול להבין את מה שאמרתי, כי ראית את זה בטלוויזיה, ועוד בשידור חי, אז זה חייב להיות נכון. אני יכול להמשיך ככה עד אין קץ. אבל אני חושב שזה באמת לא מעניין אותך, ולא יגרום לך להרהר ולו לרגע בדברים. 185.32.176.121 18:32, 29 באפריל 2019 (IDT)