כרם התימנים

כרם התימנים
	מודעה של עיריית תל אביב משנת 1925 אל תושבי "כרם קרטון"
מידע
עיר	תל אביב-יפו
מדינה	ישראל
שטח	374 דונם
אוכלוסייה	4,720 (2012)
קואורדינטות	32°04′11″N 34°46′05″E / 32.06973889°N 34.76797222°E
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת תל אביב רגילה) כרם התימנים כרם התימנים כרם התימנים מפת מרכז __ תל אביב; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] ממזרח: __ בני ברק, __ רמת גן, __ גבעתיים; ממערב: הים התיכון

כרם התימנים היא שכונה הממוקמת בדרום-מרכז תל אביב, בין הרחובות אלנבי, גאולה, הכובשים והכרמל. בבתיה הראשונים אשר נבנו מצפון לעיר יפו בשלהי המאה ה-19 התיישבו יהודים שהגיעו לארץ מתימן בגלי עליית אעלה בתמר (1881-1882).^[1] השכונה היא מאחת־עשרה שכונות מגורים נפרדות שנבנו לפני "אחוזת בית - תל אביב" "בין השנים 1903 ו-1909".^[2] ב-11 במאי 1923 הצטרפה השכונה, בפועל, עם שכונות יהודיות נוספות, לתחום העיר תל אביב, כאשר הפקודה להפרדתן של שכונות תל אביב מיפו התקבלה על ידי שלטונות המנדט כבר שנתיים קודם לכן ב-11 במאי 1921.^[2]

היסטוריה

השכונה הוקמה בשנת 1906 (לפני ייסוד תל אביב), על אדמתם של אהרון שלוש, יוסף בק מויאל וחיים אמזלג. הקרקע נמכרה בתנאים אטרקטיביים לקונים. רוב הרוכשים היו יוצאי תימן שהגיעו מירושלים. תחילה הייתה כוונה לקרוא לשכונה על שם עו"ד דוד מויאל, בנו של יוסף בק מויאל, אך מכיוון שהקמתה של השכונה נמשכה שנים רבות, הוצע לקרוא לה לאחר מכן בשם "מחנה ישראל", אלא שגם שם זה לא התקבל. רק בשנת 1929 התקבע השם כרם התימנים. על פי הסיפור, גרסת השם הראשונית הייתה "כרם התימני", ומקורה היא מהשומר התימני אשר שמר על כרמו של יוסף בק מויאל.^[3]

בין תושבי השכונה היו תלמידי חכמים כמו הרב יחיא נחום, שהיה רב השכונה, הרב אברהם אלנדאף והרב שלום יצחק הלוי.

השכונה התאפיינה בבנייה נמוכה, חצרות פנימיות, בתים צמודים וסמטאות צרות. בשל חסרון הכיס שאפיין את תושבי השכונה היו עשויים בתיה אף בראשית המאה ה-20 מקורות עץ, פחונים וחומרים זולים אחרים.

עד מלחמת העצמאות השתרעה השכונה בין הרחובות גאולה בצפון לרבי מאיר בדרום. מדרום לרחוב רבי מאיר ועד לרחוב דניאל (בקטע המזרחי שלו בין רחוב הכובשים לרחוב הכרמל) השתרעה שכונת פחים (חארת א-טאנק)^[4] שאומנם אוכלסה רובה ככולה ביהודים, אולם מבחינה מוניציפלית השתייכה ליפו, והמגרשים בה היו בבעלות ערבית. הייתה זו מובלעת של יפו בתוך תל אביב פרי החלטה של הבריטים מ-1921 עת שרטטו את הגבול העירוני בין יפו לתל אביב. זהותה היהודית של אוכלוסיית חארת א-טאנק והעובדה שהחלטת החלוקה הותירה את שכונותיה היהודיות של יפו בשליטה יהודית קבעה את קו השליטה הצבאי (חבל ג' של החזית הדרומית של תל אביב) במלחמת העצמאות, קו לאורכו צלפו הערבים ורגמו לעבר שכונות תל אביב, מדרום לחארת א-טאנק - רחוב דניאל (בקטע המזרחי שלו בין רחוב הכובשים לרחוב הכרמל).^[5]

בשנים 1945–1948

החזית שנמתחה בשלוש שנות המנדט הבריטי האחרונות, ערב מלחמת העצמאות, בתוככי כרם התימנים ונווה צדק הייתה 'חזית ותיקה', שתחילתה במאורעות תרפ"א (1921), והמשכה במאורעות תרפ"ט (1929) ובמאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1939-1936). בשלהי המנדט הבריטי סבלה כרם התימנים, כמו שכונות נוספות, מכדורי צלפים אשר ניצבו ביום ובלילה על צריח מסגד חסן בק.

השכונה נחשבה למעוז של מחתרות "הפורשים" בתל אביב, ותושביה נהגו לקלוט בבתיהם לוחמים נרדפים ופצועים של האצ"ל והלח"י. כך למשל לאחר התקפת אנשי הלח"י על מחנה של הצבא הבריטי ברחוב הירקון בתל אביב בכ"ד בניסן תש"ו (25 באפריל 1946) נמלטו התוקפים אל כרם התימנים "ונבלעו בבתיו".^[6] מאידך גיסא, פעלו כמה מתושבי השכונה להכללתה בשטח המוניציפלי של מובלעת העיר יפו; זו נכללה במדינה הערבית, על פי תוכנית החלוקה של האו"ם מ-1947.

"ההגנה" ביקשה גם היא לגייס את נוער השכונה לשורותיה, וכן צעירים שלא נטו אליה מלכתחילה משכונת התקוה ושכונת שפירא; לשם כך הוקמה תנועת נוער מיוחדת בשם "השחר" ומדריכיה נבחרו משכונות היעד של התנועה.^[7] לקראת יציאתם העתידית של הבריטים הוכן באביב תש"ז (1947) "עיבוד מדוקדק" של תוכנית קו הגנה למדינת ישראל שבדרך בגבולה בדרום מערב תל אביב: אזור כרם התימנים ונוה-צדק.^[8]

ב-1947 נכללה כרם התימנים בתוכניות "ההגנה" ב"חבל ג'" במחוז תל אביב במלחמת העצמאות הצפויה. "חבל ג'" הקיף את השכונות "על גבול יפו - נוה-שלום, נוה צדק, כרם התימנים, חארת א-טאנק, וכרם קרטון עד שפת הים. כל החזית, בפיקודו של ישראל שחורי 105 עמדות; ב-40 מהן ניצבו אנשים רק בשעות חירום. לרשות החזית עמדו 64 רובים".^[9] במקביל, ובתיאום עקרוני עם "ההגנה" ומוסדות "היישוב המאורגן", ניצבו בסמוך לקו החזית, מכרם התימנים ועד נווה שלום, מפקדות ועמדות לוחמי האצ"ל; מהן יצאו לקרב הסתערות וכיבוש של מנשייה ויפו אשר החל בט"ז בניסן תש"ח (25 באפריל 1948).^[10]

לאחר קום המדינה

בשכונה צמחו להקות כמו "צלילי הכרם", "השובלים", "הפרברים" ו"צמד העמרנים"; וכן זמרים כמו סולימאן הגדול, דקלון, חופני כהן, אהובה עוזרי, בעז שרעבי ועוד. בשכונה הוקמו מסעדות מתמחות במאכלים יהודיים תימניים, ובהן החלה תופעת ה"חאפלות", מסיבות ענק שאליהן נהרו רבים.

מועדון הכדורגל שמשון תל אביב מזוהה עם השכונה.

החל משנות ה-90 השתנו פניה של השכונה, נבנו בה בתי מידות מפוארים ועלה הביקוש להתגורר בה. רבים מזקני השכונה הלכו לעולמם ורבים מהצעירים עזבו. רוחו המקורית של הכרם נשמרה במועדון הקשישים בשכונה.

לקריאה נוספת

רזיאל ממט, "מפת ההתיישבות של יהודי תימן בישראל", בתוך: סעי יונה - יהודי תימן בישראל, תל אביב: הוצאת עם עובד, 1980
חנה רם, היישוב היהודי ביפו בעת החדשה: מקהילה ספרדית למרכז ציוני, ירושלים: הוצאת כרמל, תשנ"ו 1996
אילן שחורי, חלום שהפך לכרך, תל אביב, לידה וצמיחה: העיר שהולידה מדינה, תל אביב: הוצאת אביבים, תש"ן-1990, עמ' 13, 61, 193, 315.
בן-ציון דינור (עורך), ספר תולדות ההגנה, ג, תל אביב: הוצאת מערכות, 1973, עמ' 879, 1273–1281, 1375.
אלתר דרויאנוב, תל אביב, תל אביב: בהוצאת ועדת ספר תל אביב בהשתתפות העירייה, תרצ"ו^{[דרושה הבהרה]}

קישורים חיצוניים

דוד מורי, "יסודה והתפתחותה של שכונת כרם התימנים בתל אביב", תהודה, 17, תשנ"ז-1997, עמ' 35–42
פנחס בן-שחר, שכונות יהודיות בטרם עיר, באתר מט"ח
הסודות כמוסים של כרם התימנים. סיור טעמים, אנשים וריחות - סיור מצולם בכרם מבית אתר "תל אביב שלי", סרטון באתר יוטיוב
לייזי שפירא, מקדש מעט פרק 1 - "כרמי שלי לא נטרתי" – בית כנסת "שבת אחים", כרם התימנים
נתונים סטטיסטיים על רבעים ושכונות בתל אביב-יפו (2012), באתר עיריית תל אביב-יפו תל אביב-יפו
דני רכט, שכונת קרטון (חארת' אל טאנאק), באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
ארי ליבסקר, כרם התיירים, באתר כלכליסט, 4 באפריל 2019
גילי מלניצקי, "השכונה הזאת היא אי מבודד עם בנק נפרד. קונים פה בכל מחיר, כמו במונופול", באתר TheMarker‏, 24 ביוני 2022
כרם התימנים (תל אביב-יפו, ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ ראו: דוד מורי, יסודה והתפתחותה של שכונת כרם התימנים בתל אביב, תהודה, 17, תשנ"ז-1997, עמ' 36.
^ ¹ ² גדעון ביגר, התפתחות השטח הבנוי של תל אביב בשנים 1934-1909, באתר מט"ח, מתוך: מרדכי נאור (עורך), תל אביב בראשיתה: 1934-1909, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשמ"ד, עמ' 43-42
^ מרדכי אלקיים, יפו נוה-צדק, ראשיתה של תל-אביב., משרד הבטחון, 1990, עמ' 231
^ דני רכט, שכונת קרטון (חארת' אל טאנאק), באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
^ ספר תולדות ההגנה, כרך ג', חלק שני, עמ' 1374
^ בן-ציון דינור (עורך), ספר תולדות ההגנה, ג, ב, עמ' 879.
^ בן-ציון דינור (עורך), ספר תולדות ההגנה, ג, ב, עמ' 1281.
^ בן-ציון דינור (עורך), ספר תולדות ההגנה, ג, ב, עמ' 1283.
^ בן-ציון דינור (עורך), ספר תולדות ההגנה, ג, ב, עמ' 1375.
^ ראו: המערכה על יפו, באתר מוזיאון האצ"ל בתש"ח.

רחוב בשכונה
בית בשכונה
חצרות פנימיות אופייניות לשכונה

**כיכר מגן-דוד**
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.

[1] ראו: דוד מורי, יסודה והתפתחותה של שכונת כרם התימנים בתל אביב, תהודה, 17, תשנ"ז-1997, עמ' 36.

[ביגר-2] ¹ ² גדעון ביגר, התפתחות השטח הבנוי של תל אביב בשנים 1934-1909, באתר מט"ח, מתוך: מרדכי נאור (עורך), תל אביב בראשיתה: 1934-1909, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשמ"ד, עמ' 43-42

[3] מרדכי אלקיים, יפו נוה-צדק, ראשיתה של תל-אביב., משרד הבטחון, 1990, עמ' 231

[4] דני רכט, שכונת קרטון (חארת' אל טאנאק), באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"

[5] ספר תולדות ההגנה, כרך ג', חלק שני, עמ' 1374

[6] בן-ציון דינור (עורך), ספר תולדות ההגנה, ג, ב, עמ' 879.

[7] בן-ציון דינור (עורך), ספר תולדות ההגנה, ג, ב, עמ' 1281.

[8] בן-ציון דינור (עורך), ספר תולדות ההגנה, ג, ב, עמ' 1283.

[9] בן-ציון דינור (עורך), ספר תולדות ההגנה, ג, ב, עמ' 1375.

[10] ראו: המערכה על יפו, באתר מוזיאון האצ"ל בתש"ח.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]