לדלג לתוכן

יריב לוין – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הורדתי סעיף דת. אין סיבה שנציג ציבור ייוצג בדתו בטבלה הראשית מעודד הפליה על רקע דתי.
תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
MathKnight-at-TAU (שיחה | תרומות)
ביטול גרסה 35419209 של 2A0E:9CC0:2375:F100:8D18:7CDA:C6FB:3787 (שיחה) מידע רלוונטי, וציון דת של אדם היא לא עידוד להפליה על רקע דתי
שורה 9: שורה 9:
| השכלה = [[האוניברסיטה העברית בירושלים]]
| השכלה = [[האוניברסיטה העברית בירושלים]]
| מפלגה = [[הליכוד]]
| מפלגה = [[הליכוד]]
| דת = [[יהדות]]
| סיעה = [[הליכוד]] <small>(2009-2012, 2014-)</small>
| סיעה = [[הליכוד]] <small>(2009-2012, 2014-)</small>
[[הליכוד - ישראל ביתנו]] <small>(2012-2014)</small>
[[הליכוד - ישראל ביתנו]] <small>(2012-2014)</small>

גרסה מ־17:27, 5 בינואר 2023

יריב לוין
יריב גדעון לוין
יריב לוין, 2008
יריב לוין, 2008
לידה 22 ביוני 1969 (בן 55)
ז' בתמוז ה'תשכ"ט
ישראלישראל ירושלים, ישראל
שם מלא יריב גדעון לוין
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים
מפלגה הליכוד
סיעה

הליכוד (2009-2012, 2014-)

הליכוד - ישראל ביתנו (2012-2014)
דת יהדות
יושב הראש ה־18 של הכנסת
17 במאי 202013 ביוני 2021
(שנה)
13 בדצמבר 202229 בדצמבר 2022
(17 ימים)
כנסות ה־23 וה־25
שר המשפטים וסגן ראש ממשלת ישראל ה־27
הממשלה ה-37
29 בדצמבר 2022 – מכהן
(שנתיים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שר המודיעין ה־6
29 בדצמבר 20222 בינואר 2023
(5 ימים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שר התיירות ה־20
הממשלה ה-37
14 במאי 201517 במאי 2020
(5 שנים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
השר לביטחון הפנים ה־15
14 במאי 201525 במאי 2015
(12 ימים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חבר הכנסת
24 בפברואר 2009 – מכהן
(15 שנים)
כנסות ה־1825
תפקידים בולטים נוספים

יריב גדעון לוין (נולד ב-22 ביוני 1969, ז' בתמוז ה'תשכ"ט) הוא שר המשפטים, סגן ראש הממשלה וחבר הכנסת מטעם סיעת הליכוד. בעבר שימש כשר המודיעין, שר התיירות, יו"ר הקואליציה, יו"ר ועדת החוץ והביטחון, יו"ר הכנסת ויו"ר ועדת הכנסת, שימש גם כשר לביטחון הפנים במשך 11 ימים עד למינויו של גלעד ארדן לתפקיד. עורך דין במקצועו.

ביוגרפיה

ראשית חייו

לוין נולד בשכונת קטמון בירושלים. אמו גאיל הייתה מנהלת מחלקת אסיה ואפריקה בספרייה הלאומית, מאנשי תנועת החרות. אביו הוא פרופ' אריה לוין (האוניברסיטה העברית), חתן פרס ישראל לבלשנות. הוריה של אמו, מיכאל וקייטי קפלן, היו חברי האצ"ל. אליהו לנקין חבר האצ"ל, מפקד הספינה אלטלנה וחבר הכנסת הראשונה מטעם תנועת החרות, היה דודה של אמו. סנדקו בברית המילה היה השר מנחם בגין, לימים ראש ממשלת ישראל[1][2].

לוין סיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר בויאר בירושלים. בצה"ל שירת ביחידה 8200 שבחיל המודיעין, עסק בתרגום מערבית ולאחר מכן היה מפקד מגמה באולפן לערבית. הוא בעל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ועסק כעורך דין בתחום המסחרי-אזרחי.

ב-1995 חיבר מילון למונחים כלכליים עברי-ערבי-אנגלי, ערבי-עברי-אנגלי, אנגלי-ערבי-עברי, אשר יצא לאור בהוצאת קסת. מהדורה שנייה יצאה בהוצאת מינרוה בשנת 2010. המילון זכה בפרס "מילה בסלע" של חיל המודיעין לעבודות בתחום התרגום.

ראשית פעילותו הציבורית

פעילותו הציבורית של לוין החלה בתא הסטודנטים של הליכוד באוניברסיטה העברית בירושלים, שם שימש דובר ולאחר מכן סגן יו"ר התא. בשנת 1997 עמד בראש צוות ההקמה של סניף הליכוד בעיר מודיעין, ובשנת 2003 נבחר לתפקיד יו"ר הסניף. לוין שימש ראש מטה יום הבחירות לראשות עיריית מודיעין של חיים ביבס. היה נציג מתנגדי תוכנית ההתנתקות בוועדת הפיקוח על משאל המתפקדים שנערך בקרב חברי הליכוד, וייצג את חברי הכנסת שהתנגדו להתנתקות בהליכים משפטיים שונים.

בשנת 2006 מונה על ידי יו"ר הליכוד בנימין נתניהו לעמוד בראש המטה לביקורת השלטון שהוקם בליכוד, על מנת לרכז פעילות אופוזיציונית של התנועה מול ממשלת אולמרט. במסגרת פעילות זו עתר לוין לבג"ץ נגד ראש הממשלה בדרישה למנות שר הרווחה לאחר תקופה ארוכה בה לא אויש התפקיד. כמו כן היה חבר בפורום משפטי למען ארץ ישראל[3].

לצד פעילותו הציבורית במסגרת הליכוד, לוין היה שותף להקמתה של סיעת מח"ץ – משפטנים חדשים צעירים, אשר התמודדה לראשונה בבחירות למוסדות לשכת עורכי הדין בשנת 1999. לוין, שהוצב בראש רשימת הסיעה, נבחר כחבר המועצה הארצית של הלשכה וכחבר ועד מחוז ירושלים מטעמה. בבחירות שהתקיימו בקרב חברי המועצה הארצית, נבחר לוין לתפקיד סגן ראש הלשכה. בנוסף עמד לוין בראש ועדת עורכי הדין השכירים של הלשכה. בבחירות שנערכו למוסדות הלשכה בשנת 2003 הגדילה סיעת מח"ץ את כוחה, ובעקבות זאת כיהן לוין בשנים 2003–2005 בתפקיד ממלא מקום ראש הלשכה. במסגרת פעילותו בלשכה היה שותף לפרויקט הסיוע המשפטי שלה, "שכר מצווה", וכן הוביל שורה של רפורמות בכללי האתיקה של עורכי הדין. לוין היה מיוזמי משוב השופטים, במסגרתו נבחנה התנהלות השופטים באולמות המשפט. תוצאות המשוב פורסמו על ידי לשכת עורכי הדין.

ראשית הקריירה הפוליטית (2009–2015)

בבחירות המקדימות שהתקיימו לרשימת הליכוד לכנסת השמונה עשרה נבחר לוין כנציג מחוז השפלה, הוצב במקום ה-21 ברשימת הליכוד ונבחר לכנסת. לוין החל לכהן כחבר הכנסת עם השבעתה של הכנסת, ב-24 בפברואר 2009.

ב-3 באוגוסט באותה שנה נבחר לעמוד בראש ועדת הכנסת, ובתפקיד זה הוביל גיבוש של תקנון חדש לכנסת[4]. לוין כיהן גם כנציג הכנסת בוועדה לאיתור מועמדים למשרת היועץ המשפטי לממשלה. ביולי 2011 מונה על ידי יושב ראש הכנסת ליושב ראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית של הכנסת עם סיירה לאון.

לוין עמד בראש הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת, ולועדת החוקה, חוק ומשפט שדנה ב"חוק משאל העם", הקובע מנגנון של עריכת משאל עם במקרה של ויתור על שטח ריבוני של מדינת ישראל. החוק אושר בנובמבר 2010[5].

לוין נחשב למחוקק פורה במיוחד: במהלך שנותיו בכנסת הגיש 129 הצעות חוק[6]. 40 הצעות חוק שח"כ לוין נמנה עם יוזמיהן אושרו במהלך כהונת הכנסת השמונה עשרה[7], שיא של כל הזמנים לחבר כנסת בקדנציה אחת[8]. בין החוקים הבולטים שיזם נמנה החוק שאיפשר לשלול מח"כ לשעבר עזמי בשארה את כספי הפנסיה וההטבות הנוספות מהן הוא נהנה,[דרוש מקור] וכן החוק לסיוע משפטי למעוטי יכולת.[דרוש מקור] כמו כן, נמנה עם מובילי החוק[דרושה הבהרה] לשיפור השירות הניתן למשתמשי התחבורה הציבורית המחייב את החברות המפעילות את קווי התחבורה הציבורית להעביר מידע שוטף ומפורט לגבי קווי השירות שהן מפעילות למרכז מידע ארצי מאוחד, המאפשר לנוסע לקבל מענה פשוט וזמין, וכן הצבה הדרגתית של שילוט אלקטרוני בתחנות האוטובוס ברחבי הארץ[9].

בבחירות המקדימות שהתקיימו לרשימת הליכוד לכנסת התשע עשרה הגיע לוין למקום ה-9, הוצב במקום ה-17 ברשימת הליכוד - ישראל ביתנו ונבחר לכנסת.

ב-18 במרץ 2013 נבחר לוין לעמוד בראש הקואליציה ובראש סיעת הליכוד - ישראל ביתנו.

ב-3 ביוני 2013 נבחר שוב כנציג הכנסת בוועדה לאיתור מועמדים למשרת היועץ המשפטי לממשלה. לוין כיהן כיושב-ראש השדולה למען ארץ ישראל בכנסת יחד עם ח"כ אורית סטרוק.

בינואר 2014 מונה ליו"ר קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל-פנמה.

במאי 2014 מונה ליו"ר ועדת הכנסת[10], כחלק מהסכם רוטציה בינו לבין ח"כ זאב אלקין. במקביל, מונה ליושב ראש הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון. בנובמבר 2014 החליף אותו ח"כ אלקין כיושב ראש הקואליציה. בדצמבר אותה שנה התחלפו השניים בתפקידיהם בוועדות, ולוין היה ליושב ראש ועדת החוץ והביטחון[11].

גם בכנסת התשע עשרה חוקק לוין חוקים רבים, 38 חוקים שהיה בין יוזמיהם אושרו[12]. בין החוקים הבולטים שיזם נמנים חוק יסוד: משאל עם שהעלה יחד עם חברות הכנסת איילת שקד ואורית סטרוק המעגן בחוק יסוד את החובה לערוך משאל עם על הסכם שכולל מסירת שטחים[13], וחוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון – איסור שחרור רוצחים) שיזם ביחד עם ח"כ איילת שקד ותכליתו למנוע שחרור רוצחים במסגרת עסקאות עם ארגוני טרור ומחוות מדיניות.

בכנסת התשע עשרה יזם ביחד עם ח"כ איילת שקד (הבית היהודי) את הצעת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי שבאה לתת עיגון חוקתי להיותה של מדינת ישראל מדינת הלאום היהודי ומדינה יהודית ודמוקרטית. הצעת החוק, עוררה פולמוס רב בתוך הקואליציה. חוסר ההסכמה עליה מנע את העלאתה להצבעה במליאת הכנסת והיה אחת הסיבות להקדמת הבחירות לכנסת העשרים.

בבחירות המקדימות שהתקיימו לרשימת הליכוד לכנסת העשרים נבחר לוין במקום ה-9, דורג במקום ה-10 ברשימת הליכוד, ונבחר לכנסת. לוין שימש כחבר בצוות המשא ומתן הקואליציוני של הליכוד, וכן כיו"ר ועדת החוץ והביטחון הזמנית של הכנסת.

שר בממשלת ישראל (2015–2020)

ב-14 במאי 2015 מונה במסגרת ממשלת ישראל השלושים וארבע לשר התיירות, השר המקשר בין הממשלה לכנסת, וכן כנציג ראש הממשלה בוועדת השרים לענייני חקיקה בראשות שרת המשפטים ח"כ איילת שקד. מלבד זאת, מונה באופן זמני לתפקיד השר לביטחון פנים עד למינויו של גלעד ארדן לתפקיד ב-25 במאי[14].

כשר התיירות גיבש השר לוין תוכנית לפיתוח התיירות בישראל אשר במסגרתה בוצע שינוי בתפיסה השיווקית תוך מיצובה של ישראל כיעד תיירות המיועד לא רק לתיירות דתית, אלא גם כיעד לנופש תוך שילוב האפשרות לבקר באתרים הדתיים וההיסטוריים כערך מוסף וייחודי. בתקופה זו, בוצעו פרויקטים של תשתיות תיירותיות מרכזיות, ובראשם שדרוג החופים באזור המלונות הדרומי בים המלח[15]. כתוצאה מפעולות אלה חל גידול של למעלה מ-40% במספר התיירים המגיעים לישראל, מ-2.8 מיליון תיירים בשנת 2015 לשיא של כל הזמנים בתיירות לישראל עם כ-4.55 מיליון תיירים בשנת 2019. סך כל ההכנסות מתיירות נכנסת בשנת 2019 עמד על סך של כ־23 מיליארד [16][17].

במסגרת תפקידו כשר המקשר בין הממשלה לבין הכנסת, היה השר לוין ממובילי חקיקתו של חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, המכונה גם "חוק הלאום", עליו אמר: "חוק הלאום הוא חוק רטרו, הוא איננו קובע דברים מחדשים. הוא מעגן את עקרונות היסוד של מדינת ישראל, שהיו כה מובנים מאליהם בראשית ימי המדינה עד כי לא נדרש להעלות אותם על ספר החוקים"[18].

ב-23 בדצמבר 2018 במקביל לפיזור הכנסת העשרים מונה לממלא מקום שר הקליטה (במקומה של שרת הקליטה הפורשת מסיעת ישראל ביתנו, סופה לנדבר)[19]. לאחר מעברו של יואב גלנט לליכוד ופיטוריו ממשרת שר הבינוי והשיכון, מונה גלנט לתפקיד שר הקליטה במקום לוין, כדי שישאר חבר קבינט[20]. לכן, כהונתו של לוין כממלא מקום שר הקליטה הסתכמה בפחות מחודש והוא סיים את תפקידו ב-9 בינואר 2019.

בדירוג פעילות חברי הליכוד למען היהדות בכנסת העשרים, הגיע למקום השלישי[21].

בבחירות המקדימות שהתקיימו לרשימת הליכוד לכנסת העשרים ואחת, נבחר לוין במקום ה-6. לפיכך, הוא דורג במקום ה-7 ברשימת הליכוד, ונבחר לכנסת.

לאחר בחירות אלו, כשל בנימין נתניהו, בהרכבת הממשלה, והכנסת העשרים ואחת חוקקה חוק לפיזורה, חודש בלבד לאחר כינונה. בכך פרץ משבר פוליטי ארוך בישראל, ובו מערכות בחירות תכופות לכנסת, ואף הכנסת העשרים ושתיים התפזרה במהרה מבלי שהוקמה ממשלה חדשה. לאור התפזרות כנסות אלה מבלי שקמה ממשלה חדשה, לקראת הבחירות לכנסות העשרים ושתיים והעשרים ושלוש לא התקיימו בחירות מקדימות בליכוד וסדר המועמדים ברשימה לכנסת מטעם המפלגה לא השתנה בהשוואה לבחירות לכנסת העשרים ואחת. יחד עם זאת חלו שינויים קלים במיקומו של לוין ברשימת הליכוד לכנסת בכל אחת ממערכות הבחירות: בבחירות לכנסת העשרים ושתיים נבחר לוין לכנסת מהמקום ה-8, בשל מיזוג מפלגת כולנו לתוך רשימת הליכוד ושריונו של יו"ר מפלגה זו, משה כחלון, במקום ה-5 ברשימה, ובבחירות לכנסת העשרים ושלוש, שב לוין ונבחר לכנסת מהמקום ה-7 בשל פרישת כחלון מהחיים הפוליטיים.

לאורך כל התקופה בה לא קמה ממשלה חדשה, הוסיפה הממשלה השלושים וארבע לכהן כממשלת מעבר, ולוין המשיך לכהן כשר התיירות וכשר המקשר בין הממשלה לכנסת.

כהונה ראשונה כיושב ראש הכנסת (2020–2021)

עם תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושלוש, ולאחר שפעם נוספת לא הושגה הכרעה בבחירות, מועמדו הטבעי של הליכוד לתפקיד יושב ראש הכנסת היה היו"ר המכהן, יולי אדלשטיין. מאחורי הקלעים התנהל משא ומתן להקמת ממשלת אחדות לאומית של הליכוד עם מפלגת כחול לבן. רוב חברי הכנסת דרש לקיים בהקדם הצבעה על בחירתו של יו"ר. אדלשטיין סירב לקיים הצבעה טרם הקמת ממשלה חדשה, על-מנת למצות את המגעים להקמת ממשלת אחדות. לאחר פסיקת בג"ץ כי עליו לקיים בהקדם הצבעה שכזו, התפטר אדלשטיין מתפקידו מבלי לקיים את ההצבעה. בהצבעה, שהתקיימה בסופו של דבר, נבחר לתפקיד בני גנץ, יו"ר כחול לבן, עד להקמת ממשלה חדשה. במסגרת המגעים להרכבת הממשלה, שהפכו גלויים, כחול לבן דחתה על הסף את האפשרות שאדלשטיין ימונה שוב לתפקיד בשל סירובו לקיים את פסיקת בג"ץ. לאור זאת נבחר לוין על ידי סיעת הליכוד כמועמדה לתפקיד יושב ראש הכנסת. לאחר שנבחר בהצבעת הסיעה, התפטר מהממשלה, על-מנת לעמוד בעקרון הפרדת הרשויות. ב-17 במאי 2020, יום הקמת ממשלת ישראל השלושים ושש, ולאחר שגנץ התפטר מהתפקיד, נבחר לוין, ברוב של 73 חברי הכנסת העשרים ושלוש, לתפקיד יושב ראש הכנסת.

מאחר שלא עבר חוק התקציב במועד הנקוב בחוק, אף הבחירות לכנסת העשרים וארבע הוקדמו במהרה, והתקיימו כשנה לאחר הבחירות הקודמות. אף לקראת בחירות אלה לא התקיימו בחירות מקדימות לרשימת הליכוד, אך בשל כהונתו של גלעד ארדן כשגריר ישראל באו"ם ובארה"ב ופרישתו מהמפלגה של גדעון סער, נבחר לוין לכנסת העשרים וארבע מהמקום החמישי ברשימה. לוין כיהן כיו"ר הכנסת עד 13 ביוני 2021, עת נבחר מיקי לוי לתפקיד.

חבר כנסת באופוזיציה (2021–2022)

ב-13 ביוני 2021, עם כינונה של ממשלת ישראל השלושים ושש, חזר לוין להיות ח"כ מן המניין בשורות האופוזיציה יחד עם כל חבריו לסיעת הליכוד, ונבחר להיות יו"ר הסיעה ומרכז האופוזיציה.

מעט יותר משנה לאחר מכן, בבחירות המקדימות בליכוד שנערכו לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש, נבחר לוין למקום הראשון מבין המתמודדים ברשימה הארצית, מה שמיקם אותו במקום השני ברשימת הליכוד לבחירות.

כהונה שנייה כיושב ראש הכנסת (2022)

לאחר הבחירות לכנסת העשרים וחמש המליצו 64 חברי כנסת על בנימין נתניהו לתפקיד ראש הממשלה. כחלק מההסכמים בין נתניהו לשותפיו הקואליציונים הוחלט לקדם חקיקה עוד לפני השבעת הממשלה. עקב התנגדותה של האופוזיציה המסתמנת לשינויי חקיקה אלה, ורצונו של גוש נתניהו לשלוט בסדרי החקיקה, ביקשו רוב חברי הכנסת מיושב ראש הכנסת המכהן, מיקי לוי, לקיים הצבעה לבחירת יו"ר כנסת חדש עוד לפני הקמתה של ממשלה חדשה. מכיוון שבשלב זה עדיין לא הוחלט בקואליציה המסתמנת את מי למנות לתפקיד, סוכם עם יריב לוין שהוא ימונה לתפקיד, אך יתפטר ממנו לפני השבעת הממשלה, על מנת שיהיה ניתן לבחור חבר כנסת אחר לתפקיד.

בהתאם לכך, ב-13 בדצמבר 2022 בחרה הכנסת העשרים וחמש בלוין כיו"ר הכנסת. שבועיים לאחר מכן, ב-27 בדצמבר, התפטר לוין מתפקידו, על-מנת שיוכל להתמנות לשר המשפטים יומיים לאחר מכן עם השבעת הממשלה החדשה.

שר המשפטים (2023–היום)

עם השבעת הממשלה ב-29 בדצמבר 2022 מונה לוין לשר המשפטים. ב-4 בינואר 2023 הכריז על תוכניתו לשורת רפורמות במערכת המשפט בישראל בהן: שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, הגבלת סמכות בתי המשפט לפסול חוקים, אישור פסקת ההתגברות ברוב של 61 חברי כנסת, ביטול עילת הסבירות והפיכת היועצים המשפטיים מגורם שמחליט ובסמכותו להטיל וטו בשל גבולות החוק לגורם מייעץ שתפקידו לסייע לשר בגבולות החוק.[22] היועצים המשפטיים ימונו על ידי השרים.[23]

עמדותיו

בנושא המדיני

לוין מחזיק בדעות ימניות בנוגע לשאלות הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ארץ ישראל השלמה וההתנחלויות. הוא מתנגד להקמת מדינה פלסטינית ותומך בזכותו של העם היהודי על כל ארץ ישראל.

חוק ומשפט

לוין הוא מבקר חריף של המערכת המשפטית בישראל. בראיון שנתן לעלון "ארץ ישראל שלנו" אמר שעל המערכת המשפטית, ובעיקר על בית המשפט העליון "השתלטה קבוצת מיעוט שמאלנית קיצונית, שמנסה להכתיב את ערכיה לחברה כולה". לדבריו, גישתם של שופטי בית המשפט העליון לנושאי דת ומדינה "רחוקה מאוד מהתפישה המסורתית של מרבית הציבור בישראל, שנוטה לגישה מסורתית". מצב זה מהווה לדבריו "סכנה ליכולת שלנו להבטיח את קיומנו"[24][25][26].

כמו כן הוא מבקר את בית המשפט העליון על התערבותו בפעולות הרשויות האחרות, ובמיוחד ביטול חקיקה ראשית של הכנסת[27]. לוין גם מתנגד למה שהוא מכנה "האקטיביזם הייעוצי" ולתפיסה לפיה יש למנות "שומרי סף" שימנעו מנבחרי הציבור לעשות שימוש לרעה בסמכותם, מכיוון שלטענתו היא מושתתת על ההנחה כי נבחרי הציבור הם חשודים באופן מובנה[27].

בריאיון לידיעות אחרונות הביע תמיכה בקיום שימוע ציבורי למועמדים להתמנות לשיפוט בבית המשפט העליון[28].

חיים אישיים

לוין נשוי ליפעת, בתו של חבר-הכנסת לשעבר יעקב שמאי מהליכוד, ואב לשלושה. מתגורר במודיעין.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מעריב, 24 בפברואר 2009, עמ' 11
  2. ^ סרטונים שלמה צזנה ויעל לרנר, "המחירים גבוהים כי אין תחרות", באתר ישראל היום, 24 ביולי 2015
  3. ^ סרטונים אלירן אהרון, רוצה שופטים שמרניים ולא אקטיביסטיים, באתר ערוץ 7, 1 במאי 2016, בדקה ה-05:20
  4. ^ יריב לוין, באתר הכנסת
  5. ^ חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל) (תיקון), התשע"א-2010, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  6. ^ יריב לוין במאגר החקיקה הלאומי, 11 במרץ 2017
  7. ^ חוקים שאושרו בקריאה שלישית שיזם ח"כ לוין באתר של יריב לוין
  8. ^ אריק בנדר, לפני פיזור: הרגעים המביכים של הכנסת, באתר nrg‏, 15 באוקטובר 2012
  9. ^ אריק בנדר, האוטובוס עבר? בקרוב חובת שילוט אלקטרוני, באתר nrg‏, 17 בנובמבר 2010
  10. ^ מינויו של ח"כ יריב לוין ליו"ר ועדת הכנסת אושר פה אחד, באתר ynet, 2 ביוני 2014
  11. ^ עמרי נחמיאס‏, ראשות חוץ וביטחון לליכוד - שלח סירב להיות סגן שר, באתר וואלה, 12 במאי 2014
  12. ^ בואו להכיר את יריב, באתר האינטרנט של ח"כ יריב לוין
  13. ^ משאל עם אושר סופית במליאת הכנסת, אתר הכנסת, 12 במרץ 2014
  14. ^ אריק בנדר, ‏גלעד ארדן מונה לתפקיד השר לביטחון פנים, השר לעניינים אסטרטגיים וההסברה, באתר מעריב אונליין, 25 במאי 2015
  15. ^ ים המלח מתעורר: בקרוב שני מלונות חדשים, באתר ynet, ‏2017-12-04
  16. ^ שיא כל הזמנים בכניסות תיירים לישראל ב-2019!, אתר משרד התיירות, 31 בדצמבר 2019
  17. ^ 4.1 מיליון תיירים הכניסו לישראל 22 מיליארד שקל ב-2018, באתר גלובס, ‏2019-01-06
  18. ^ לוין: מטרת חוק הלאום - להחזיר את הרוב היהודי לגליל, באתר כיפה, ‏2018-07-16
  19. ^ דוד טברסקי, ‏קולטים?, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 24 בדצמבר 2018
  20. ^ טל שניידר, ‏הממשלה בסבב אישורים טלפוני: יואב גלנט מונה לשר הקליטה, באתר גלובס, 1 בינואר 2019
  21. ^ משה ויסטוך, ‏רגב בראש, גליק משתרך: דירוג חברי הליכוד בנושאי דת, באתר כיפה, 27 ביוני 2019
  22. ^ שר המשפטים מציג את הרפורמה, סרטון בערוץ "ערוץ 7", באתר יוטיוב (אורך: 25:57), 4 בינואר 2023.
  23. ^ המהפכה המשפטית של ממשלת נתניהו: מה קורה היום, ומה רוצים לשנות?, באתר www.ynet.co.il, ‏2023-01-04
  24. ^ יהונתן ליס, יו"ר ועדת הכנסת יריב לוין: בג"ץ מסכן את יכולת קיומנו, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2011.
  25. ^ יובל יועז, ‏ח"כ לוין: "קבוצה רדיקלית שמאלנית ששולטת בבית המשפט העליון", באתר גלובס, 1 בינואר 2012.
  26. ^ השר לוין בגלצ: "בעליון שולטת אסכולת שמאל רדיקלי", באתר גלי צה"ל, 28 ביולי 2015.
  27. ^ 1 2 יריב לוין, השליטה במדינה עברה מידי העם לקומץ שופטים, באתר מידה, 19 באוגוסט 2018
  28. ^ אתר למנויים בלבד גור מגידו, יריב לוין ממליץ: קחו כדור נגד חרדה לפני שאתם קוראים את הראיון הזה, באתר TheMarker‏, 3 באפריל 2019
יריב לוין - תבניות ניווט