יישוב – הבדלי גרסאות
תגית: שוחזרה |
הרחבה, נסיון מס' 02 לשחזר גירסה קודמת תגית: שוחזרה |
||
שורה 10: | שורה 10: | ||
[[קובץ:Arabnaim.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[כפר]] ה[[בדואים בישראל|בדואי]] [[ערב א-נעים|ערב אל נעים]].]] |
[[קובץ:Arabnaim.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[כפר]] ה[[בדואים בישראל|בדואי]] [[ערב א-נעים|ערב אל נעים]].]] |
||
== סוגי יישובים בישראל, <small>קטעים נבחרים מגירסה מוקדמת למען ההיסטוריה.</small> == |
|||
יישוב עירוני: [[עיר|יישוב עירוני]]: יישוב כפרי: [[מושבה]], [[קבוצה (התיישבות)|קבוצה]], [[קיבוץ]], [[מושב]], [[מושב שיתופי]], [[כפר#הכפר בישראל|כפר]], [[יישוב קהילתי]], [[יישוב מוסדי]] - יישוב המאכלס מוסד, כגון [[בית ספר]], [[בית חולים]] או [[בסיס צבאי|מחנה צבאי]] (היישוב מנוהל על ידי הנהלת המוסד, בנוסף, קיימים בארץ מאות [[כפר בלתי מוכר|יישובים בלתי מוכרים]]. לכל יישוב מוכר יש סמל יישוב בן 4 ספרות. |
|||
מוסדות ציבור נוגעים: [[משרד הפנים]], [[רשות מקומית]], [[עירייה]], [[מועצה מקומית]], [[ועד מקומי]]. |
|||
גרסה מ־10:50, 27 במאי 2022
יישוב הוא תחום גאוגרפי המהווה יחידה אחת בעלת מאפיינים מוגדרים ומשמש למגורי קבע של בני אדם. היישוב הוא המקום בו נעשתה התיישבות.
המאפיין הבולט ביותר של יישוב הוא המאפיין הגאוגרפי, כלומר - הפרדה אזורית בין היישוב לבין השטח הלא מיושב שסביבו ויישובים סמוכים. מאפיין אחר של היישוב הוא מאפיין השלטון, כלומר - ליישוב (בדרך כלל, אך לא בכל מקרה) שלטון אוטונומי במידה מסוימת (גם אם והוא כפוף לשלטון מרחבי). מלבד מאפיינים אלו, קיימים לעיתים מאפיינים כלכליים, תרבותיים ואחרים המגדירים את היישוב. כמו כן, קיימת כמעט בכל המקרים זיקה רגשית של האדם ליישובו.
סוגי יישובים
סוגי יישובים בישראל, קטעים נבחרים מגירסה מוקדמת למען ההיסטוריה.
יישוב עירוני: יישוב עירוני: יישוב כפרי: מושבה, קבוצה, קיבוץ, מושב, מושב שיתופי, כפר, יישוב קהילתי, יישוב מוסדי - יישוב המאכלס מוסד, כגון בית ספר, בית חולים או מחנה צבאי (היישוב מנוהל על ידי הנהלת המוסד, בנוסף, קיימים בארץ מאות יישובים בלתי מוכרים. לכל יישוב מוכר יש סמל יישוב בן 4 ספרות.
מוסדות ציבור נוגעים: משרד הפנים, רשות מקומית, עירייה, מועצה מקומית, ועד מקומי.
היישובים מתחלקים לשני סוגים עיקריים: יישובים עירוניים ויישובים כפריים.
- היישובים העירוניים הם, בדרך כלל, גדולים יותר מן היישובים הכפריים ומאופיינים בצפיפות אוכלוסייה גבוהה. ביישובים העירוניים נמצאים המרכזים הגדולים וכן הריכוזים הגדולים של שירותים, מסחר ותעשייה. סוגי יישוב עירוני הם ערים ועיירות. עיר גדולה נקראת גם בשם "כרך". אוסף של יישובים (בעיקר עירוניים) המקיימים זיקה אל עיר־אם נקרא מטרופולין.
- היישובים הכפריים (הנקראים בדרך כלל כפרים) מאופיינים על ידי הימצאותם בחיק הטבע ובדרך כלל, בעיסוק התושבים, או חלק גדול מהם, בחקלאות. בעבר הם הקיפו את רוב האוכלוסייה, אולם, עם המהפכה התעשייתית במאה ה-18 ובמאה ה-19, החל תהליך של עיור (אורבניזציה), דהיינו - מעבר תושבים מן הכפרים לערים. תהליך זה החל באירופה, התפשט בהדרגה על פני כל העולם, ונמשך עד היום. בעוד שבשנת 1800 מנתה האוכלוסייה הכפרית כ-97% מסך האוכלוסין על פני כדור הארץ, הרי בשנת 1900 ירד השיעור לכ-86%, ב-1950 - לכ-70%, ובראשית המאה ה-21 הוא עומד לחצות את גבול ה-50%.
סוגי יישובים בישראל
עירוני:
כפרי:
לכל יישוב מוכר יש סמל יישוב בן 4 ספרות. בנוסף, קיימים בארץ מאות יישובים בלתי מוכרים.
היישובים במדינת ישראל מנוהלים על ידי רשות מקומית, או על ידי ועד מקומי. על-פי הגדרת משרד הפנים, 'רשות מקומית' לעניין זה משמעו גוף-מינהל מקומי האחראי לספק לתושב את כל השירותים המגיעים לו מהממשל המקומי- דהיינו: מועצה מקומית או עירייה. בכמעט כל שאר היישובים אחריות המינהל המקומי מתחלקת בין ועד-מקומי לבין מועצה אזורית. ישנם 946 יישובים מסוג זה המסתייעות ב-54 מועצות אזוריות.
יישוב מוסדי
סוג נוסף של יישוב בישראל, שונה באופיו מיתר היישובים, הוא יישוב מוסדי. זהו יישוב קטן, המאכלס אך ורק מוסד מסוים, כגון בית ספר, בית חולים או מחנה צבאי. בניגוד ליישובים אחרים, יישוב זה אינו מנוהל על ידי גוף שנבחר על ידי תושבי היישוב, אלא על ידי הנהלת המוסד.
שימושים אחרים
המילה "יישוב" משמשת גם לתיאור פעולת האכלוס בתושבים (למשל: יישוב ארץ ישראל). המונח היישוב, המשמש לציון היישוב היהודי או היישוב העברי בארץ, קשור גם הוא במונח "התיישבות" ונגזר מאותו שורש.
קישורים חיצוניים
- יוחנן רטנר, עיקרי הביצור של נקודות ישוביות, מערכות אשמורות, נובמבר 1939
- א בן נר, בחירת מקום לישוב חדש, מערכות גיליון 1, אפריל 1940