רקפת – הבדלי גרסאות

רקפת
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	אברשאים
משפחה:	רקפתיים
סוג:	רקפת
מינים
	בישראל: רקפת מצויה; רקפת יוונית;
שם מדעי
	Cyclamen; ‏לינאוס, 1753

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־10:06, 19 בדצמבר 2019

ערך זה עוסק בצמח רב שנתי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו רקפת (פירושונים).

רַקֶפֶת (שם מדעי: Cyclamen) היא סוג גאופיט רב שנתי ממשפחת הרקפתיים, הנפוץ בעיקר באזורים הקרים והממוזגים של כדור הארץ.

מאפיינים

גבעול הרקפת הוא פקעת רב-שנתית, שנפחה הולך וגדל משנה לשנה והיא מצמיחה שורשים כלפי מטה, ועלים ופרחים כלפי מעלה.

פריחת הרקפת מתמשכת על פני תקופה ארוכה. לאחר ההאבקה נובל הפרח והשחלה המופרית מתפתחת להלקט. האבקת הרקפת נעשית בצורה ייחודית. לרקפת ישנם מספר מאביקים אך העיקרי מביניהם הוא עש מסוג Micropterix berytella אשר מאביק את הרקפת על ידי "האבקת זמזום". כלומר, העש משמיע זמזום בתדר גבוה שגורם לאבקנים לזוז ולפזר את האבקה. הזרעים מופצים בעיקר על ידי נמלים. לאחר הנביטה מפתח הנבט פקעת קטנה, המצמיחה בשנה הראשונה רק עלה אחד ובשנה השנייה מספר עלים. הפריחה אינה מתחילה אלא בשנה השלישית או הרביעית לחיי הצמח. לרקפת יש חמישה עלי כותרת, המופנים כלפי מעלה. הפקעת מכילה רעל הנקרא ציקלאמינין, המשמש דייגים לסימום דגים, אך לאחר שקולים את הפקעות הן ראויות למאכל, בנוסף שימשו חלקים שונים של הרקפת כתרופות עממיות שונות.

בישראל נפוצים שני מיני רקפת – רקפת יוונית ורקפת מצויה. הגננים פיתחו זנים תרבותיים מפוארים, המצטיינים בפרחיהם הגדולים וההדורים. הרקפת היא צמח מוגן בישראל ואסור לקטוף אותה. השם רקפת נפוץ לדוגמא רקפת ענזי השווה הזאת המילפית.

גלריית תמונות

רקפת מצויה ביער אשתאול
רקפת יוונית
Cyclamen cilicium
רקפת קיסוסית
רקפת מצויה
קבוצת רקפות
Cyclamen purpurascens
Cyclamen repandum (France)
cultivated cyclamen
רקפת מצויה
רקפת במבט מקרוב
רקפת מצויה ביער אשתאול

קישורים חיצוניים

רקפת, באתר ITIS (באנגלית)
רקפת, באתר NCBI (באנגלית)
רקפת, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
רקפת, באתר Tropicos (באנגלית)
רקפת, באתר GBIF (באנגלית)
רקפת, באתר IPNI (באנגלית)
רקפת מצויה, באתר למטייל

@@ שורה 22: / שורה 22: @@
 פריחת הרקפת מתמשכת על פני תקופה ארוכה. לאחר ההאבקה נובל הפרח וה[[שחלה (בוטניקה)|שחלה]] המופרית מתפתחת ל[[הלקט]]. האבקת הרקפת נעשית בצורה ייחודית. לרקפת ישנם מספר מאביקים אך העיקרי מביניהם הוא עש מסוג Micropterix berytella אשר מאביק את הרקפת על ידי "האבקת זמזום". כלומר, העש משמיע זמזום בתדר גבוה שגורם לאבקנים לזוז ולפזר את האבקה. ה[[זרע (בוטניקה)|זרעים]] מופצים בעיקר על ידי [[נמלה|נמלים]]. לאחר הנביטה מפתח הנבט פקעת קטנה, המצמיחה בשנה הראשונה רק עלה אחד ובשנה השנייה מספר עלים. הפריחה אינה מתחילה אלא בשנה השלישית או הרביעית לחיי הצמח. לרקפת יש חמישה [[עלי כותרת]], המופנים כלפי מעלה. הפקעת מכילה רעל הנקרא [[ציקלאמינין]], המשמש דייגים לסימום דגים, אך לאחר שקולים את הפקעות הן ראויות למאכל, בנוסף שימשו חלקים שונים של הרקפת כתרופות עממיות שונות.
-בישראל נפוצים שני [[מין (טקסונומיה)|מיני]] רקפת – [[רקפת יוונית]] ו[[רקפת מצויה]]. הגננים פיתחו זנים תרבותיים מפוארים, המצטיינים בפרחיהם הגדולים וההדורים. הרקפת היא [[צמחים מוגנים בישראל|צמח מוגן]] ב[[ישראל]] ואסור לקטוף אותה.
+בישראל נפוצים שני [[מין (טקסונומיה)|מיני]] רקפת – [[רקפת יוונית]] ו[[רקפת מצויה]]. הגננים פיתחו זנים תרבותיים מפוארים, המצטיינים בפרחיהם הגדולים וההדורים. הרקפת היא [[צמחים מוגנים בישראל|צמח מוגן]] ב[[ישראל]] ואסור לקטוף אותה. '''השם רקפת נפוץ לדוגמא רקפת ענזי השווה הזאת המילפית.'''
-== גלריית תמונות ==
+=='''גלריית תמונות'''==
 <gallery>
 File:Rakefet002.jpg|''[[רקפת מצויה]]'' ביער [[אשתאול]]

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: רקפת
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רקפת
טקסונומיה בוויקימינים: Cyclamen