רקפת – הבדלי גרסאות
אמא של גולן (שיחה | תרומות) מ הפעילה הגנה על הדף "רקפת": השחתות רבות ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (פוקעת ב־06:14, 22 ביולי 2019 (UTC)) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (פוקעת ב־06:14, 22 ביולי 2019 (UTC))) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 22: | שורה 22: | ||
פריחת הרקפת מתמשכת על פני תקופה ארוכה. לאחר ההאבקה נובל הפרח וה[[שחלה (בוטניקה)|שחלה]] המופרית מתפתחת ל[[הלקט]]. האבקת הרקפת נעשית בצורה ייחודית. לרקפת ישנם מספר מאביקים אך העיקרי מביניהם הוא עש מסוג Micropterix berytella אשר מאביק את הרקפת על ידי "האבקת זמזום". כלומר, העש משמיע זמזום בתדר גבוה שגורם לאבקנים לזוז ולפזר את האבקה. ה[[זרע (בוטניקה)|זרעים]] מופצים בעיקר על ידי [[נמלה|נמלים]]. לאחר הנביטה מפתח הנבט פקעת קטנה, המצמיחה בשנה הראשונה רק עלה אחד ובשנה השנייה מספר עלים. הפריחה אינה מתחילה אלא בשנה השלישית או הרביעית לחיי הצמח. לרקפת יש חמישה [[עלי כותרת]], המופנים כלפי מעלה. הפקעת מכילה רעל הנקרא [[ציקלאמינין]], המשמש דייגים לסימום דגים, אך לאחר שקולים את הפקעות הן ראויות למאכל, בנוסף שימשו חלקים שונים של הרקפת כתרופות עממיות שונות. |
פריחת הרקפת מתמשכת על פני תקופה ארוכה. לאחר ההאבקה נובל הפרח וה[[שחלה (בוטניקה)|שחלה]] המופרית מתפתחת ל[[הלקט]]. האבקת הרקפת נעשית בצורה ייחודית. לרקפת ישנם מספר מאביקים אך העיקרי מביניהם הוא עש מסוג Micropterix berytella אשר מאביק את הרקפת על ידי "האבקת זמזום". כלומר, העש משמיע זמזום בתדר גבוה שגורם לאבקנים לזוז ולפזר את האבקה. ה[[זרע (בוטניקה)|זרעים]] מופצים בעיקר על ידי [[נמלה|נמלים]]. לאחר הנביטה מפתח הנבט פקעת קטנה, המצמיחה בשנה הראשונה רק עלה אחד ובשנה השנייה מספר עלים. הפריחה אינה מתחילה אלא בשנה השלישית או הרביעית לחיי הצמח. לרקפת יש חמישה [[עלי כותרת]], המופנים כלפי מעלה. הפקעת מכילה רעל הנקרא [[ציקלאמינין]], המשמש דייגים לסימום דגים, אך לאחר שקולים את הפקעות הן ראויות למאכל, בנוסף שימשו חלקים שונים של הרקפת כתרופות עממיות שונות. |
||
בישראל נפוצים שני [[מין (טקסונומיה)|מיני]] רקפת – [[רקפת יוונית]] ו[[רקפת מצויה]]. הגננים פיתחו זנים תרבותיים מפוארים, המצטיינים בפרחיהם הגדולים וההדורים. הרקפת היא [[צמחים מוגנים בישראל|צמח מוגן]] ב[[ישראל]] ואסור לקטוף אותה. |
בישראל נפוצים שני [[מין (טקסונומיה)|מיני]] רקפת – [[רקפת יוונית]] ו[[רקפת מצויה]]. הגננים פיתחו זנים תרבותיים מפוארים, המצטיינים בפרחיהם הגדולים וההדורים. הרקפת היא [[צמחים מוגנים בישראל|צמח מוגן]] ב[[ישראל]] ואסור לקטוף אותה. '''השם רקפת נפוץ לדוגמא רקפת ענזי השווה הזאת המילפית.''' |
||
== |
=='''גלריית תמונות'''== |
||
<gallery> |
<gallery> |
||
File:Rakefet002.jpg|''[[רקפת מצויה]]'' ביער [[אשתאול]] |
File:Rakefet002.jpg|''[[רקפת מצויה]]'' ביער [[אשתאול]] |
גרסה מ־10:06, 19 בדצמבר 2019
רקפת | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | צומח |
מערכה: | בעלי פרחים |
מחלקה: | דו-פסיגיים |
סדרה: | אברשאים |
משפחה: | רקפתיים |
סוג: | רקפת |
מינים | |
בישראל:
רקפת מצויה | |
שם מדעי | |
Cyclamen לינאוס, 1753 |
רַקֶפֶת (שם מדעי: Cyclamen) היא סוג גאופיט רב שנתי ממשפחת הרקפתיים, הנפוץ בעיקר באזורים הקרים והממוזגים של כדור הארץ.
מאפיינים
גבעול הרקפת הוא פקעת רב-שנתית, שנפחה הולך וגדל משנה לשנה והיא מצמיחה שורשים כלפי מטה, ועלים ופרחים כלפי מעלה.
פריחת הרקפת מתמשכת על פני תקופה ארוכה. לאחר ההאבקה נובל הפרח והשחלה המופרית מתפתחת להלקט. האבקת הרקפת נעשית בצורה ייחודית. לרקפת ישנם מספר מאביקים אך העיקרי מביניהם הוא עש מסוג Micropterix berytella אשר מאביק את הרקפת על ידי "האבקת זמזום". כלומר, העש משמיע זמזום בתדר גבוה שגורם לאבקנים לזוז ולפזר את האבקה. הזרעים מופצים בעיקר על ידי נמלים. לאחר הנביטה מפתח הנבט פקעת קטנה, המצמיחה בשנה הראשונה רק עלה אחד ובשנה השנייה מספר עלים. הפריחה אינה מתחילה אלא בשנה השלישית או הרביעית לחיי הצמח. לרקפת יש חמישה עלי כותרת, המופנים כלפי מעלה. הפקעת מכילה רעל הנקרא ציקלאמינין, המשמש דייגים לסימום דגים, אך לאחר שקולים את הפקעות הן ראויות למאכל, בנוסף שימשו חלקים שונים של הרקפת כתרופות עממיות שונות.
בישראל נפוצים שני מיני רקפת – רקפת יוונית ורקפת מצויה. הגננים פיתחו זנים תרבותיים מפוארים, המצטיינים בפרחיהם הגדולים וההדורים. הרקפת היא צמח מוגן בישראל ואסור לקטוף אותה. השם רקפת נפוץ לדוגמא רקפת ענזי השווה הזאת המילפית.
גלריית תמונות
-
רקפת מצויה ביער אשתאול
-
Cyclamen cilicium
-
רקפת קיסוסית
-
רקפת מצויה
-
קבוצת רקפות
-
Cyclamen purpurascens
-
Cyclamen repandum (France)
-
cultivated cyclamen
-
רקפת מצויה
-
רקפת במבט מקרוב
-
רקפת מצויה ביער אשתאול