ארץ הוויסלה – הבדלי גרסאות
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
לזמן קצר עוד שמרה המדינה על מידה מסוימת של [[אוטונומיה]], שהתבטאה בין היתר בכך שהומשך השימוש במטבע הפולני ([[זלוטי]]). [[דה פקטו]] הוחלף חוק העונשין הפולני בחוק העונשין הרוסי, אולם רק בשנת [[1832]] הוא הוכנס לשימוש באופן רשמי ובוטל גבול המכס. [[הכנסייה הקתולית]] נרדפה, ורוב הכנסיות הקתוליות נסגרו או הולאמו.{{הערה|בפולין ה[[נצרות]] השלטת הייתה [[נצרות קתולית|קתולית]], בעוד ברוסיה שלטה הכנסייה הפרבוסלבית}} בשנת [[1839]] פורקה [[נצרות מזרחית קתולית|הכנסייה היוונית-קתולית]], ואוחדה עם [[הכנסייה הרוסית האורתודוקסית|הכנסייה הפרבוסלבית]]. בשנת [[1863]] פרץ [[מרד ינואר]], שדוכא ביד קשה. בעקבות המרד, בוטל כל שריד לעצמאות פולנית, ופולין הקונגרסאית אוחדה רשמית לתוך האימפריה הרוסית ושמה שונה ל"ארץ הוויסלה". בשנת [[1867]] נערכה רפורמה אשר העבירה את פולין [[רוסיפיקציה]], שבמסגרתה השפה הפולנית נאסרה ללימוד. פולין עברה חלוקה מנהלית מחדש, וחולקה ל-10 מחוזות. חמישה מכל צד של הוויסלה. שם הארץ שונה באופן רשמי ל"ארץ הוויסלה", למרות שהוא עוד היה בשימוש מאז שנת [[1831]]. |
לזמן קצר עוד שמרה המדינה על מידה מסוימת של [[אוטונומיה]], שהתבטאה בין היתר בכך שהומשך השימוש במטבע הפולני ([[זלוטי]]). [[דה פקטו]] הוחלף חוק העונשין הפולני בחוק העונשין הרוסי, אולם רק בשנת [[1832]] הוא הוכנס לשימוש באופן רשמי ובוטל גבול המכס. [[הכנסייה הקתולית]] נרדפה, ורוב הכנסיות הקתוליות נסגרו או הולאמו.{{הערה|בפולין ה[[נצרות]] השלטת הייתה [[נצרות קתולית|קתולית]], בעוד ברוסיה שלטה הכנסייה הפרבוסלבית}} בשנת [[1839]] פורקה [[נצרות מזרחית קתולית|הכנסייה היוונית-קתולית]], ואוחדה עם [[הכנסייה הרוסית האורתודוקסית|הכנסייה הפרבוסלבית]]. בשנת [[1863]] פרץ [[מרד ינואר]], שדוכא ביד קשה. בעקבות המרד, בוטל כל שריד לעצמאות פולנית, ופולין הקונגרסאית אוחדה רשמית לתוך האימפריה הרוסית ושמה שונה ל"ארץ הוויסלה". בשנת [[1867]] נערכה רפורמה אשר העבירה את פולין [[רוסיפיקציה]], שבמסגרתה השפה הפולנית נאסרה ללימוד. פולין עברה חלוקה מנהלית מחדש, וחולקה ל-10 מחוזות. חמישה מכל צד של הוויסלה. שם הארץ שונה באופן רשמי ל"ארץ הוויסלה", למרות שהוא עוד היה בשימוש מאז שנת [[1831]]. |
||
בשנת [[1914]], עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], הבטיח קיסרה של רוסיה, [[ניקולאי השני, קיסר רוסיה|ניקולאי השני]] אוטונומיה נרחבת לעם הפולני. שטחה של פולין הפך לשדה קרב בין הרוסים לבין [[הקיסרות הגרמנית|הגרמנים]] והאוסטרים, כאשר הרוסים פלשו ל[[גליציה]] שהוחזקה בידי [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]], ואילו הגרמנים, מצדם, פלשו לשטחי פולין שהוחזקו על ידי הרוסים. בסוף [[1915]] כבר נסוגו הרוסים מגליציה, ופולין הוחזקה כולה בידי הגרמנים. [[מעצמות המרכז]] שאפו לנצל את הרגשות האנטי-רוסיים ששררו בפולין, ומנהיגיהן, [[וילהלם השני, קיסר גרמניה|וילהלם השני]], [[קיסר גרמניה]], ו[[פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה]], הכריזו על הקמת "[[ממלכת פולין (1916–1918)|ממלכת פולין]]".{{הערה|בראש הממלכה עמדה "מועצת עוצרים" שתפקידה היה לבחור מלך לפולין, אולם המועצה מעולם לא הצליחה למצוא מלך}} |
בשנת [[1914]], עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], הבטיח קיסרה של רוסיה, [[ניקולאי השני, קיסר רוסיה|ניקולאי השני]], אוטונומיה נרחבת לעם הפולני. שטחה של פולין הפך לשדה קרב בין הרוסים לבין [[הקיסרות הגרמנית|הגרמנים]] והאוסטרים, כאשר הרוסים פלשו ל[[גליציה]] שהוחזקה בידי [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]], ואילו הגרמנים, מצדם, פלשו לשטחי פולין שהוחזקו על ידי הרוסים. בסוף [[1915]] כבר נסוגו הרוסים מגליציה, ופולין הוחזקה כולה בידי הגרמנים. [[מעצמות המרכז]] שאפו לנצל את הרגשות האנטי-רוסיים ששררו בפולין, ומנהיגיהן, [[וילהלם השני, קיסר גרמניה|וילהלם השני]], [[קיסר גרמניה]], ו[[פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה]], הכריזו על הקמת "[[ממלכת פולין (1916–1918)|ממלכת פולין]]".{{הערה|בראש הממלכה עמדה "מועצת עוצרים" שתפקידה היה לבחור מלך לפולין, אולם המועצה מעולם לא הצליחה למצוא מלך}} |
||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
||
גרסה מ־22:43, 8 באוקטובר 2016
ארץ הוויסלה או מדינת הוויסלה (ברוסית: Привислинский край בפולנית: Kraj Nadwiślański) הוא השם שהוחל על אזור פולין בידי שלטונות האימפריה הרוסית, לאחר פירוקה של פולין הקונגרסאית. מקור השם הוא על שם נהר הוויסלה הזורם דרך פולין, והוא הוכנס לשימוש כבר לאחר מרד נובמבר (1830-1831) אך הפך להיות רשמי לאחר מרד ינואר (1863-1864).
היסטוריה
בעקבות קונגרס וינה, החל משנת 1815 נקראה פולין שנכללה בתחום האימפריה הרוסית בשם "פולין הקונגרסאית". אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה, הוכתר כמלך פולין, והתחייב לקיים את חוקת פולין. למדינה זו היו מטבע משלה, מערכת חוקים, תקציב וגבול מכס עם יתר האימפריה הרוסית. בשנת 1831, בעקבות מרד נובמבר של הפולנים, פורקו הצבא, הפרלמנט (סיים), ובוטלו מערכת החוקים והממשל העצמי של המדינה. החוקה הוחלפה בחוקה הרבה פחות ליברלית שהפכה אותה יותר ויותר לחלק מרוסיה, וכל האוניברסיטאות בשפה הפולנית נסגרו רק כדי להיפתח כמה שנים מאוחר יותר בשפה הרוסית.
לזמן קצר עוד שמרה המדינה על מידה מסוימת של אוטונומיה, שהתבטאה בין היתר בכך שהומשך השימוש במטבע הפולני (זלוטי). דה פקטו הוחלף חוק העונשין הפולני בחוק העונשין הרוסי, אולם רק בשנת 1832 הוא הוכנס לשימוש באופן רשמי ובוטל גבול המכס. הכנסייה הקתולית נרדפה, ורוב הכנסיות הקתוליות נסגרו או הולאמו.[1] בשנת 1839 פורקה הכנסייה היוונית-קתולית, ואוחדה עם הכנסייה הפרבוסלבית. בשנת 1863 פרץ מרד ינואר, שדוכא ביד קשה. בעקבות המרד, בוטל כל שריד לעצמאות פולנית, ופולין הקונגרסאית אוחדה רשמית לתוך האימפריה הרוסית ושמה שונה ל"ארץ הוויסלה". בשנת 1867 נערכה רפורמה אשר העבירה את פולין רוסיפיקציה, שבמסגרתה השפה הפולנית נאסרה ללימוד. פולין עברה חלוקה מנהלית מחדש, וחולקה ל-10 מחוזות. חמישה מכל צד של הוויסלה. שם הארץ שונה באופן רשמי ל"ארץ הוויסלה", למרות שהוא עוד היה בשימוש מאז שנת 1831.
בשנת 1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הבטיח קיסרה של רוסיה, ניקולאי השני, אוטונומיה נרחבת לעם הפולני. שטחה של פולין הפך לשדה קרב בין הרוסים לבין הגרמנים והאוסטרים, כאשר הרוסים פלשו לגליציה שהוחזקה בידי האימפריה האוסטרו-הונגרית, ואילו הגרמנים, מצדם, פלשו לשטחי פולין שהוחזקו על ידי הרוסים. בסוף 1915 כבר נסוגו הרוסים מגליציה, ופולין הוחזקה כולה בידי הגרמנים. מעצמות המרכז שאפו לנצל את הרגשות האנטי-רוסיים ששררו בפולין, ומנהיגיהן, וילהלם השני, קיסר גרמניה, ופרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה, הכריזו על הקמת "ממלכת פולין".[2]