ההפיכה בתימן (2011) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־00:30, 26 בנובמבר 2024

ההפיכה בתימן החלה בגל של הפגנות ומהומות רחבות היקף שהתחוללו בתימן לאחר השלב הראשון של ההפיכה בתוניסיה, בד בבד עם גל ההפגנות שהוביל להפיכה במצרים, כחלק מגל המחאות שנודע בשם "האביב הערבי". תחילה המפגינים מחו נגד אבטלה, מצוקה כלכלית ושחיתות, כמו גם נגד הצעות נשיא תימן, עלי עבדאללה סאלח לשינויים חוקתיים. לאחר מכן, דרישות המפגינים עלו מדרגה לכדי דרישה לפרישתו של הנשיא, וההפגנות החריפו לכדי התקוממות עממית או מלחמת אזרחים שהתנהלה בין השבטים מהם מורכבת אוכלוסיית תימן, תוך שימוש בנשק חם על ידי הצדדים המתעמתים, כאשר ארגונים אסלאמיסטיים קיצוניים כמו אל-קאעידה, מעורבים בהתקוממות וכובשים שטחים וערים בצפון המדינה.

בשנת 2014 כוחות החות'ים המתקוממים בתימן כבשו, בגיבוי איראן וחזבאללה, את צנעא בירת תימן, וביצעו הפיכה. ב-26 במרץ 2015 פתחה קואליציה של מדינות ערביות ומוסלמיות, בהובלת ערב הסעודית, במבצע סופה נחרצת, שמטרתו להדוף את החות'ים ולהחזיר את השלטון לידי הממשלה התימנית הגולה. אל-קאעידה והמדינה האסלאמית מחזיקות כיום גם הן טריטוריות נרחבות, בעיקר במרכז המדינה, ומתקיפות את שני הצדדים הלוחמים בה.

סקירה כללית

הפגנה מרכזית של למעלה מ-16,000 איש התרחשה בבירה צנעא ב-27 בינואר 2011. ב-2 בפברואר הכריז הנשיא סאלח כי לא יתמודד בבחירות שצפויות להתקיים ב-2013, ולא יעביר את סמכויות השלטון לידי בנו. ב-3 בפברואר הפגינו 20,000 איש כנגד הממשלה בצנעא, ואחרים הפגינו בעדן, לציון "יום הזעם", לדברי אחת ממארגנות ההפגנות, תווכל כרמאן. במקביל להפגנות אלה, התקיימו גם הפגנות של חיילים, חמושים אחרים מטעם קונגרס העם הכללי ורבים נוספים אשר הזדהו ותמכו בממשלה הנוכחית בצנעא.

ב-10 במרץ, כהמשך לסירובו של הנשיא עלי עבדאללה סלאח להתפטר, הוא הציע שבהמשך השנה יהיה מעבר לשיטה פרלמנטרית, שבה הסמכויות יהיו בידי הממשלה, אך הצעתו נדחתה בידי האופוזיציה שטענה כי "זה מעט מדי ומאוחר מדי". בחודש מרץ נערכו הפגנות רחבות שהובילו לעימותים קשים עם כוחות הביטחון, בהם נפצעו מאות מפגינים^[1]. ב-21 במרץ, מפקד צבאי בכיר הצטרף לאופוזיציה, מה שגרם להתפטרות של דיפלומטים ובכירי ממשל. בעקבות זאת הודיע הנשיא סלאח כי יפרוש באותה שנה, אך הצבא המשיך לתמוך בו בעוד באופוזיציה הודיעו כי הם דורשים את התפטרותו המיידית. ב-22 במרץ הוכרז מצב חירום לשלושה חודשים. ב-4 באפריל, לאחר עימותים אלימים נוספים, קראה ארצות הברית לנשיא סלאח לעזוב את תפקידו^[2]. ב-22 באפריל הציעה מועצת מדינות המפרץ יוזמה לפרישת סלאח תוך 30 יום, וקיום בחירות בתוך 60 יום. האופוזיציה הסכימה עקרונית, אך הסתייגה מסעיפים מסוימים^[3]. לפי ההסכם, סלאח היה אמור לקבל חסינות משפטית בתמורה לפרישתו. ב-30 באפריל סלאח אמור היה לחתום על ההסכם, אך סרב בטענה שברצונו לחתום כראש המפלגה השלטת ולא כראש המדינה, אך שב והביע תמיכה ביוזמת מדינות המפרץ. גם ב-18 במאי, לאחר לחצים נוספים מצד מדינות המפרץ וארצות הברית, נמנע הנשיא מלחתום על העסקה באמתלות שונות.^[4]

בסוף מאי פרצה מלחמת אזרחים במדינה, כשמאות טרוריסטים ופעילים מוסלמים סוניים קיצוניים מארגון הטרור אל-קאעידה, כבשו את העיר זינג'יבר וחיל האוויר של צבא תימן הפציץ את עמדותיהם מן האוויר^[5]. כמו כן, שר ההגנה של תימן הודיע על התפטרותו והצטרפותו לכוחות המורדים, תוך מתן נאום טלוויזיוני, שבו קרא לכל המשרתים בכוחות המזוינים של תימן, "לפעול לפי צו מצפונם", לערוק ולתמוך במתקוממים נגד שלטון הנשיא. בכיכר המרכזית של העיר תעז, אחד ממוקדי ההפגנות העיקריים נגד הנשיא, הקימו המפגינים מחנה אוהלים אך חיילי המשמר הרפובליקני מתוגברים בטנקים, הגיעו למקום לדיכוי המחאות, וככל הנראה נהרגו כ-20 בני אדם כתוצאה מירי של כוחות הצבא ויידויי בקבוקי התבערה והאבנים מצד המפגינים. מתחילת ההפגנות בתימן, מעריכים ארגוני זכויות אדם, כי נהרגו כ-300 בני אדם בכל רחבי המדינה^[6].

ב-3 ביוני 2011, דיווחו כלי התקשורת כי כתוצאה מהפצצת הארמון, נפצעו נשיא תימן ובכירים נוספים, בהם ראש הממשלה, סגן רה"מ, ויו"ר הפרלמנט שמצבו אנוש. שבעה אנשים נהרגו^[7]. בעקבות הזמנתו של עבדאללה, מלך ערב הסעודית, הוטסו הנשיא והבכירים שנפצעו לארצו לקבלת טיפול רפואי^[8]. סגן הנשיא, עבד אל ראב מנסור אל האדי, מונה לממלא מקום הנשיא בפועל ולמפקד העליון של הצבא^[9]. לאחר מספר ימים התברר, כי פציעת הנשיא חמורה וכוללת כוויות ב-40% מגופו^[10], עקב מפצצה שהוטמנה במסגד שבו התפלל, ולא מהפגזת הארמון^[11]. ב-2 ביולי, דיווח צבא תימן על כ-50 חיילים נעדרים לאחר התקפות של טרוריסטים אסלאמיים סונים של אל-קאעידה בעיר זינג'יבר בדרום המדינה^[12]. ב-8 ביולי נראה סאלח בפעם הראשונה מאז פציעתו כשנשא נאום בטלוויזיה מערב הסעודית. בנאום היה נראה כי פניו של סאלח נכוו וידיו היו חבושות. בנאומו הבטיח כי יפעל לרפורמות וטען שעוד יחזור לתימן וימשיך לכהן כנשיא^[13].

למרות הבטחתו, הרשויות הסעודיות הודיעו שסאלח התחרט ואינו מתכוון לשוב, בעיקר בגלל לחץ אמריקאי וחשש מפני העמדתו לדין בתימן, כפי שנעשה לנשיא מצרים לשעבר חוסני מובארכ, שמשפטו שודר בשידור חי^[14]. ב-16 באוגוסט הופיע בפעם נוספת נשיא תימן בטלוויזיה התימנית הממלכתית, והודיע כי בכוונתו לשוב לארצו בקרוב. ראש ממשלת תימן, עלי מוחמד מוג'אוור, שב למדינה ב-24 באוגוסט והנשיא סאלח חזר לתימן ב-23 בספטמבר^[15]^[16]. לאחר שיבתו, הודיע סאלח ב-8 באוקטובר כי הוא מתכוון להתפטר מתפקידו כנשיא תימן בעוד מספר ימים^[17]. ב-23 בנובמבר חתם סאלח בטקס שנערך בערב הסעודית בחסות בית המלוכה הסעודי ובנוכחות מנהיגי האופוזיציה בתימן על הסכם העברת סמכויות לסגנו אל האדי. ההסכם נוסח על ידי מדינות המפרץ וקבע כי סאלח ישמור זמנית על תוארו, אך יעביר את סמכויותיו במהלך החודש הקרוב לסגנו. תוך שלושה חודשים, יתקיימו בחירות בתימן לתפקיד הנשיא, שבהן לא יתמודד סאלח אך ההסכם העניק לו ולמקורביו חסינות מפני העמדה לדין."הפילוג של עשרת החודשים האחרונים השפיע באופן משמעותי על תימן בתחומי התרבות, הפיתוח והפוליטיקה", אמר סאלח. רבים מבני משפחתו של סאלח ממשיכים לאייש תפקידי מפתח בצבא ובכוחות הביטחון, שמפולגים בין תומכיו למתנגדיו. נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, אמר: "ארצות הברית מברכת על החלטת הנשיא להעביר מייד את סמכויותיו לסגנו. זה צעד חשוב לעם התימני, שמגיעה לו ההזדמנות לקבוע את עתידו"^[18].

ב-25 בפברואר 2012 הושבע סגן הנשיא של סאלח עבד אל ראב מנסור אל האדי לנשיא תימן החדש, כשבמקביל התרחש פיגוע טרור במדינה שהרג עשרות אנשים, ואל-קאעידה לקח אחריות על הפיגוע^[19].

מעבר השלטון לא עבר בצורה חלקה עקב מאבקי כוחות בין החות'ים לבין קבוצות אחרות בצפון תימן במקביל לפעילות טרור מצד לוחמי אל-קאעידה. בספטמבר 2014, כבשו לוחמים חות'ים שטחים נרחבים מצנעא, והכריזו על הקמת "ממשלת אחדות" הכוללת ייצוג למיעוטים. בינואר כבר שלטו המורדים החות'ים כליל על אל-חודיידה וצנעא. ב-20 בינואר 2015 השתלטו המורדים החות'ים על הבירה צנעא, פרצו אל ארמון הנשיאות והכניסו את הנשיא עבד רבו מנסור האדי למעצר בית. כעבור מספר ימים האדי נאלץ להתפטר עם ממשלתו. המורדים הכריזו על "ניצחון המהפכה".

ב-26 במרץ 2015 פתחה קואליציה של מדינות ערביות ומוסלמיות, בהובלת ערב הסעודית, במבצע סופה נחרצת, שמטרתו להדוף את החות'ים ולהחזיר את השלטון לידי ממשלו של האדי. במהלך המלחמה בתימן הותקפו גם יעדים צבאיים ואזרחיים בערב הסעודית. באפריל 2016 נפתחו שיחות שלום בכווית בין נציגי החות'ים לנציגי הממשלה הגולה. לאחר מספר סבבים של שיחות למשא ומתן על עתידה של תימן כשלו שיחות השלום באוגוסט לאחר שהחות'ים הכריזו על הקמת מועצת שלטון שתנהל את ענייני המדינה.

ב-4 בדצמבר 2017 נהרג הנשיא לשעבר עלי עבדאללה סאלח בידי המורדים החות'ים^[20].

ראו גם

הפצצת ההלוויה בצנעא

לקריאה נוספת

ענבל נסים-לובטון ועוזי רבי, "תימן: מ'מהפכת הצעירים' למלחמה אזורית", בתוך: אלי פודה, און וינקלר (עורכים), הגל השלישי: מחאה ומהפכה במזרח התיכון, הוצאת כרמל, 2017, עמ' 174–199.

קישורים חיצוניים

רועי נחמיאס והסוכנויות, נשיא תימן מאבד שליטה: מקורביו בעריקה המונית, באתר ynet, 21 במרץ 2011.
תימן: הנשיא הציב טנקים ומשוריינים בבירה, באתר nana10‏, 22 במרץ 2011.
דניאל פייפס, באתר ישראל היום, 12 ביוני 2011
סוכנויות הידיעות, תימן: הנשיא סאלח חזר לארצו אחרי 3 חודשים, באתר ynet, 23 בספטמבר 2011
ההפיכה בתימן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ תימן: לפחות 84 בני אדם נפצעו בעימותים בין מפגינים לכוחות הביטחון, באתר nana10‏, 17 במרץ 2011
סוכנויות הידיעות, דיווח בתימן: יותר מ-30 הרוגים מירי בהפגנה בבירה, באתר ynet, 18 במרץ 2011
^ סוכנויות הידיעות, ארה"ב: הגיע הזמן שנשיא תימן יפרוש מתפקידו, באתר ynet, 4 באפריל 2011
^ AP, עסקת חייו: נשיא תימן מוכן לפרוש תמורת חסינות, באתר ynet, 23 באפריל 2011
^ Yemen transition deal falls through at last minute, Ynetnews, ‏2011-05-18 (באנגלית)
^ תימן: חה"א של צבא תימן הפגיז מספר עמדות של אל-קאעדה בעיר זינג'בר, באתר nana10‏, 30 במאי 2011
^ תימן: חיילים פצחו באש חיה לעבר מפגינים - "20 נהרגו", באתר nana10‏, 30 במאי 2011
^ דיווח: נשיא תימן נפגע במתקפת פגזים על ארמונו, באתר וואלה, 3 ביוני 2011
^ סוכנויות הידיעות, זה הסוף? "נשיא תימן יצא לטיפול רפואי בסעודיה", באתר ynet, 4 ביוני 2011
^ רועי נחמיאס, כמו קדאפי ואסד, נשיא תימן שבה את עצמו, באתר ynet, 5 ביוני 2011
^ סוכנויות הידיעות, הפגיעה בנשיא תימן: סובל מכוויות ב-40% מגופו, באתר ynet, 7 ביוני 2011
^ רויטרס, "נשיא תימן נפצע מחומר נפץ שהוטמן במסגד", באתר ynet, 23 ביוני 2011
^ תימן: 50 חיילים נעדרים לאחר מתקפה של פעילי אל-קאעדה, באתר וואלה, 2 ביולי 2011
^ נשיא תימן נאם לראשונה מאז ניסיון ההתנקשות, באתר וואלה, 8 ביולי 2011
^ ניר יהב‏, לא רוצה לגמור כמו מובארק: "נשיא תימן לא ישוב", באתר וואלה, 8 באוגוסט 2011
^ ראש ממשלת תימן שב לארצו, ערוץ 7, 24 באוגוסט 2011
^ נשיא תימן שב לארצו, ערוץ 7, 23 בספטמבר 2011
^ המהפכה הצליחה? נשיא תימן סאלח הודיע כי יתפטר, באתר וואלה, 8 באוקטובר 2011
^ אחרי 33 שנים: נשיא תימן פרש, ישראל היום, 24 בנובמבר 2011
^ ניר יהב‏, תימן: בזמן השבעת הנשיא - פיגוע תופת רב נפגעים, באתר וואלה, 25 בפברואר 2012
^ רועי קייס, דרמה בתימן: הבית הופצץ, הנשיא לשעבר נהרג בקרבות, באתר ynet, 4 בדצמבר 2017

[1] תימן: לפחות 84 בני אדם נפצעו בעימותים בין מפגינים לכוחות הביטחון, באתר nana10‏, 17 במרץ 2011
סוכנויות הידיעות, דיווח בתימן: יותר מ-30 הרוגים מירי בהפגנה בבירה, באתר ynet, 18 במרץ 2011

[2] סוכנויות הידיעות, ארה"ב: הגיע הזמן שנשיא תימן יפרוש מתפקידו, באתר ynet, 4 באפריל 2011

[3] AP, עסקת חייו: נשיא תימן מוכן לפרוש תמורת חסינות, באתר ynet, 23 באפריל 2011

[4] Yemen transition deal falls through at last minute, Ynetnews, ‏2011-05-18 (באנגלית)

[5] תימן: חה"א של צבא תימן הפגיז מספר עמדות של אל-קאעדה בעיר זינג'בר, באתר nana10‏, 30 במאי 2011

[6] תימן: חיילים פצחו באש חיה לעבר מפגינים - "20 נהרגו", באתר nana10‏, 30 במאי 2011

[7] דיווח: נשיא תימן נפגע במתקפת פגזים על ארמונו, באתר וואלה, 3 ביוני 2011

[8] סוכנויות הידיעות, זה הסוף? "נשיא תימן יצא לטיפול רפואי בסעודיה", באתר ynet, 4 ביוני 2011

[9] רועי נחמיאס, כמו קדאפי ואסד, נשיא תימן שבה את עצמו, באתר ynet, 5 ביוני 2011

[10] סוכנויות הידיעות, הפגיעה בנשיא תימן: סובל מכוויות ב-40% מגופו, באתר ynet, 7 ביוני 2011

[11] רויטרס, "נשיא תימן נפצע מחומר נפץ שהוטמן במסגד", באתר ynet, 23 ביוני 2011

[12] תימן: 50 חיילים נעדרים לאחר מתקפה של פעילי אל-קאעדה, באתר וואלה, 2 ביולי 2011

[13] נשיא תימן נאם לראשונה מאז ניסיון ההתנקשות, באתר וואלה, 8 ביולי 2011

[14] ניר יהב‏, לא רוצה לגמור כמו מובארק: "נשיא תימן לא ישוב", באתר וואלה, 8 באוגוסט 2011

[15] ראש ממשלת תימן שב לארצו, ערוץ 7, 24 באוגוסט 2011

[16] נשיא תימן שב לארצו, ערוץ 7, 23 בספטמבר 2011

[17] המהפכה הצליחה? נשיא תימן סאלח הודיע כי יתפטר, באתר וואלה, 8 באוקטובר 2011

[18] אחרי 33 שנים: נשיא תימן פרש, ישראל היום, 24 בנובמבר 2011

[19] ניר יהב‏, תימן: בזמן השבעת הנשיא - פיגוע תופת רב נפגעים, באתר וואלה, 25 בפברואר 2012

[20] רועי קייס, דרמה בתימן: הבית הופצץ, הנשיא לשעבר נהרג בקרבות, באתר ynet, 4 בדצמבר 2017

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 [[קובץ:Yemen protest2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפגינים ב[[צנעא]] ב-3 בפברואר]]
 [[קובץ:Yemen Protests 21-Feb-2011 P01.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מפגינים בתימן ב-21 בפברואר]]
-[[קובץ:Yemeni Protests 4-Apr-2011 P01.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מפגנים ב[[צנעא]] ב- 4 באפריל]]
+[[קובץ:Yemeni Protests 4-Apr-2011 P01.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מפגנים ב[[צנעא]] ב-4 באפריל]]
-'''ההפיכה בתימן''' החלה בגל של [[הפגנה|הפגנות]] ומהומות רחבות היקף שהתחוללו ב[[תימן]] לאחר השלב הראשון של [[ההפיכה בתוניסיה (2011)|ההפיכה בתוניסיה]], בד בבד עם גל ההפגנות שהוביל ל[[ההפיכה במצרים (2011)|הפיכה במצרים]], כחלק מ[[גל המחאות בארצות ערב (2010‏-2012)]]. תחילה ה[[הפגנה|מפגינים]] מחו נגד [[אבטלה]], מצוקה כלכלית ושחיתות, כמו גם נגד הצעות [[נשיא תימן]], [[עלי עבדאללה סאלח]] לשינויים [[חוקה|חוקתיים]]. לאחר מכן, דרישות המפגינים עלו מדרגה לכדי דרישה לפרישתו של ה[[נשיא]], וההפגנות החריפו לכדי [[התקוממות]] עממית או [[מלחמת אזרחים]] שהתנהלה בין השבטים מהם מורכבת [[אוכלוסייה|אוכלוסיית]] תימן, תוך שימוש בנשק חם על ידי הצדדים המתעמתים, כאשר ארגונים [[אסלאמיזם|אסלאמיסטיים]] קיצוניים כמו [[אל-קאעידה]], מעורבים בהתקוממות וכובשים שטחים וערים בצפון המדינה.
+'''ההפיכה בתימן''' החלה בגל של [[הפגנה|הפגנות]] ומהומות רחבות היקף שהתחוללו ב[[תימן]] לאחר השלב הראשון של [[ההפיכה בתוניסיה (2011)|ההפיכה בתוניסיה]], בד בבד עם גל ההפגנות שהוביל ל[[ההפיכה במצרים (2011)|הפיכה במצרים]], כחלק מגל המחאות שנודע בשם "[[האביב הערבי]]". תחילה המפגינים מחו נגד [[אבטלה]], מצוקה כלכלית ושחיתות, כמו גם נגד הצעות [[נשיא תימן]], [[עלי עבדאללה סאלח]] לשינויים [[חוקה|חוקתיים]]. לאחר מכן, דרישות המפגינים עלו מדרגה לכדי דרישה לפרישתו של ה[[נשיא]], וההפגנות החריפו לכדי [[מרד החות'ים|התקוממות עממית]] או [[מלחמת האזרחים בתימן (2015 ואילך)|מלחמת אזרחים]] שהתנהלה בין השבטים מהם מורכבת [[אוכלוסייה|אוכלוסיית]] תימן, תוך שימוש בנשק חם על ידי הצדדים המתעמתים, כאשר ארגונים [[אסלאמיזם|אסלאמיסטיים]] קיצוניים כמו [[אל-קאעידה]], מעורבים בהתקוממות וכובשים שטחים וערים בצפון המדינה.
+בשנת [[2014]] כוחות ה[[חות'ים]] ה[[מרד החות'ים|מתקוממים בתימן]] כבשו, בגיבוי [[איראן]] ו[[חזבאללה]], את [[צנעא]] בירת תימן, וביצעו [[הפיכה]]. ב-[[26 במרץ]] [[2015]] פתחה קואליציה של מדינות ערביות ומוסלמיות, בהובלת [[ערב הסעודית]], ב[[מבצע סופה נחרצת]], שמטרתו להדוף את החות'ים ולהחזיר את השלטון לידי הממשלה התימנית הגולה. [[אל-קאעידה בחצי האי ערב|אל-קאעידה]] ו[[המדינה האסלאמית]] מחזיקות כיום גם הן טריטוריות נרחבות, בעיקר במרכז המדינה, ומתקיפות את שני הצדדים הלוחמים בה.
-הפגנה מרכזית של למעלה מ-160,000 איש התרחשה ב[[עיר בירה|בירה]] [[צנעא]] ב-[[27 בינואר]] [[2011]]. ב-[[2 בפברואר]] הכריז הנשיא סאלח כי לא יתמודד ב[[בחירות]] שצפויות להתקיים ב-[[2013]], ולא יעביר את סמכויות השלטון לידי בנו. ב-[[3 בפברואר]] הפגינו 20,000 איש כנגד הממשלה ב[[צנעא]], ואחרים הפגינו ב[[עדן]], לציון "יום הזעם", לדברי אחת ממארגנות ההפגנות, תווכל כרמאן. במקביל להפגנות אלה, התקיימו גם הפגנות של חיילים, חמושים אחרים מטעם [[קונגרס העם הכללי]] ורבים נוספים אשר הזדהו ותמכו בממשלה הנוכחית בצנעא.
+== סקירה כללית ==
-ב-[[10 במרץ]], כהמשך לסירובו של הנשיא עלי עבדאללה סלאח להתפטר, הוא הציע שבהמשך השנה יהיה מעבר לשיטה פרלמנטרית, שבה הסמכויות יהיו בידי הממשלה, אך הצעתו נדחתה בידי האופוזיציה שטענה כי "זה מעט מדי ומאוחר מדי".
+הפגנה מרכזית של למעלה מ-16,000 איש התרחשה ב[[עיר בירה|בירה]] [[צנעא]] ב-[[27 בינואר]] [[2011]]. ב-[[2 בפברואר]] הכריז הנשיא סאלח כי לא יתמודד ב[[בחירות]] שצפויות להתקיים ב-[[2013]], ולא יעביר את סמכויות השלטון לידי בנו. ב-[[3 בפברואר]] הפגינו 20,000 איש כנגד הממשלה בצנעא, ואחרים הפגינו ב[[עדן]], לציון "יום הזעם", לדברי אחת ממארגנות ההפגנות, תווכל כרמאן. במקביל להפגנות אלה, התקיימו גם הפגנות של חיילים, חמושים אחרים מטעם [[קונגרס העם הכללי]] ורבים נוספים אשר הזדהו ותמכו בממשלה הנוכחית בצנעא.
-בהפגנות שנערכו בהמשך החודש בהשתתפות רבבות אנשים, פרצו עימותים קשים עם כוחות חמושים של השלטון, בהם נפגעו מאות מפגינים.{{הערה|{{נענע10||תימן: לפחות 84 בני אדם נפצעו בעימותים בין מפגינים לכוחות הביטחון|788581|17 במרץ 2011||}}{{ש}}{{ynet|סוכנויות הידיעות|דיווח בתימן: יותר מ-30 הרוגים מירי בהפגנה בבירה|4044189|18 במרץ 2011||}}}} ב-21 במרץ, מפקד צבאי בכיר הודיע שהוא וכוחותיו מצטרפים ואף יגנו על האופוזיציה, בעקבות זאת שורה של דיפלומטים ובכירי ממשל התפטרו. למחרת, הודיע הנשיא סלאח כי יפרוש באותה שנה, שינוי קל מהצהרתו הקודמת כי יפרוש רק בתום כהונתו המלאה. גורמי אופוזיציה הודיעו כי הם דורשים את התפטרותו המיידית. הצבא הודיע כי הוא עדיין נותר נאמן לסלאח. יום למחרת הנשיא סלאח הכריז על שלושה חודשים של מצב וחוקי חרום.
+ב-[[10 במרץ]], כהמשך לסירובו של הנשיא עלי עבדאללה סלאח להתפטר, הוא הציע שבהמשך השנה יהיה מעבר לשיטה פרלמנטרית, שבה הסמכויות יהיו בידי הממשלה, אך הצעתו נדחתה בידי האופוזיציה שטענה כי "זה מעט מדי ומאוחר מדי". בחודש מרץ נערכו הפגנות רחבות שהובילו לעימותים קשים עם כוחות הביטחון, בהם נפצעו מאות מפגינים{{הערה|{{נענע10||תימן: לפחות 84 בני אדם נפצעו בעימותים בין מפגינים לכוחות הביטחון|788581|17 במרץ 2011||}}{{ש}}{{ynet|סוכנויות הידיעות|דיווח בתימן: יותר מ-30 הרוגים מירי בהפגנה בבירה|4044189|18 במרץ 2011}}}}. ב-21 במרץ, מפקד צבאי בכיר הצטרף לאופוזיציה, מה שגרם להתפטרות של דיפלומטים ובכירי ממשל. בעקבות זאת הודיע הנשיא סלאח כי יפרוש באותה שנה, אך הצבא המשיך לתמוך בו בעוד באופוזיציה הודיעו כי הם דורשים את התפטרותו המיידית. ב-22 במרץ הוכרז [[מצב חירום]] לשלושה חודשים. ב-4 באפריל, לאחר עימותים אלימים נוספים, קראה ארצות הברית לנשיא סלאח לעזוב את תפקידו{{הערה|{{ynet|סוכנויות הידיעות|ארה"ב: הגיע הזמן שנשיא תימן יפרוש מתפקידו|4051702|4 באפריל 2011}}}}. ב-22 באפריל הציעה [[מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ|מועצת מדינות המפרץ]] יוזמה לפרישת סלאח תוך 30 יום, וקיום בחירות בתוך 60 יום. האופוזיציה הסכימה עקרונית, אך הסתייגה מסעיפים מסוימים{{הערה|{{ynet|AP|עסקת חייו: נשיא תימן מוכן לפרוש תמורת חסינות|4060048|23 באפריל 2011}}}}. לפי ההסכם, סלאח היה אמור לקבל חסינות משפטית בתמורה לפרישתו. ב-30 באפריל סלאח אמור היה לחתום על ההסכם, אך סרב בטענה שברצונו לחתום כראש המפלגה השלטת ולא כראש המדינה, אך שב והביע תמיכה ביוזמת מדינות המפרץ. גם ב-18 במאי, לאחר לחצים נוספים מצד מדינות המפרץ וארצות הברית, נמנע הנשיא מלחתום על העסקה באמתלות שונות.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=Yemen transition deal falls through at last minute|אתר=Ynetnews|תאריך=2011-05-18|כתובת=https://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-4070807,00.html|שפה=en|תאריך_וידוא=2019-05-29}}}}
+בסוף מאי פרצה מלחמת אזרחים במדינה, כשמאות טרוריסטים ופעילים [[אסלאם סוני|מוסלמים סוניים]] קיצוניים מארגון ה[[טרור]] [[אל-קאעידה]], כבשו את העיר [[זינג'יבר]] ו[[חיל אוויר|חיל האוויר]] של [[צבא]] תימן הפציץ את עמדותיהם מן האוויר{{הערה|{{נענע10||תימן: חה"א של צבא תימן הפגיז מספר עמדות של אל-קאעדה בעיר זינג'בר|804585|30 במאי 2011||news}}}}. כמו כן, שר ההגנה של תימן הודיע על התפטרותו והצטרפותו לכוחות המורדים, תוך מתן נאום טלוויזיוני, שבו קרא לכל המשרתים ב[[הכוחות המזוינים של תימן|כוחות המזוינים של תימן]], "לפעול לפי צו מצפונם", לערוק ולתמוך במתקוממים נגד שלטון הנשיא. בכיכר המרכזית של העיר [[תעז (עיר)|תעז]], אחד ממוקדי ההפגנות העיקריים נגד הנשיא, הקימו המפגינים מחנה אוהלים אך חיילי המשמר הרפובליקני מתוגברים בטנקים, הגיעו למקום לדיכוי המחאות, וככל הנראה נהרגו כ-20 בני אדם כתוצאה מירי של כוחות הצבא ויידויי בקבוקי התבערה והאבנים מצד המפגינים. מתחילת ההפגנות בתימן, מעריכים ארגוני זכויות אדם, כי נהרגו כ-300 בני אדם בכל רחבי המדינה{{הערה|{{נענע10||תימן: חיילים פצחו באש חיה לעבר מפגינים - "20 נהרגו"|804555|30 במאי 2011||news}}}}.
-ב-4 באפריל, לאחר יומיים של התנגשויות קשות של המפגינים וכוחות הביטחון, עם כ-100 פצועים ושני מפגינים הרוגים בתאז, ארצות הברית הכריזה כי על הנשיא סלאח לעזוב את תפקידו ולהיענות לדרישות המפגינים{{הערה|‫{{ynet|סוכנויות הידיעות|ארה"ב: הגיע הזמן שנשיא תימן יפרוש מתפקידו|4051702|4 באפריל 2011|}}‬}}.
+ב-[[3 ביוני]] 2011, דיווחו כלי התקשורת כי כתוצאה מהפצצת הארמון, נפצעו נשיא תימן ובכירים נוספים, בהם ראש הממשלה, סגן רה"מ, ויו"ר הפרלמנט שמצבו אנוש. שבעה אנשים נהרגו{{הערה|{{וואלה!||דיווח: נשיא תימן נפגע במתקפת פגזים על ארמונו|1829382|3 ביוני 2011}}}}. בעקבות הזמנתו של [[עבדאללה, מלך ערב הסעודית]], הוטסו הנשיא והבכירים שנפצעו לארצו לקבלת טיפול רפואי{{הערה|{{ynet|סוכנויות הידיעות|זה הסוף? "נשיא תימן יצא לטיפול רפואי בסעודיה"|4078169|4 ביוני 2011}}}}. סגן הנשיא, [[עבד אל ראב מנסור אל האדי]], מונה לממלא מקום הנשיא בפועל ולמפקד העליון של הצבא{{הערה|{{ynet|רועי נחמיאס|כמו קדאפי ואסד, נשיא תימן שבה את עצמו|4078168|5 ביוני 2011}}}}. לאחר מספר ימים התברר, כי פציעת הנשיא חמורה וכוללת כוויות ב-40% מגופו{{הערה|{{ynet|סוכנויות הידיעות|הפגיעה בנשיא תימן: סובל מכוויות ב-40% מגופו|4079564|7 ביוני 2011}}}}, עקב מפצצה שהוטמנה במסגד שבו התפלל, ולא מהפגזת הארמון{{הערה|{{ynet|רויטרס|"נשיא תימן נפצע מחומר נפץ שהוטמן במסגד"|4086202|23 ביוני 2011}}}}. ב-[[2 ביולי]], דיווח צבא תימן על כ-50 חיילים נעדרים לאחר התקפות של [[טרור]]יסטים [[אסלאם סוני|אסלאמיים סונים]] של [[אל-קאעידה]] בעיר זינג'יבר בדרום המדינה{{הערה|{{וואלה!||תימן: 50 חיילים נעדרים לאחר מתקפה של פעילי אל-קאעדה|1837033|2 ביולי 2011}}}}. ב-[[8 ביולי]] נראה סאלח בפעם הראשונה מאז פציעתו כשנשא נאום בטלוויזיה מ[[ערב הסעודית]]. בנאום היה נראה כי פניו של סאלח נכוו וידיו היו חבושות. בנאומו הבטיח כי יפעל לרפורמות וטען שעוד יחזור ל[[תימן]] וימשיך לכהן כנשיא{{הערה|{{וואלה!||נשיא תימן נאם לראשונה מאז ניסיון ההתנקשות|1838871|8 ביולי 2011}}}}.
-ב-22 באפריל [[מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ]] (ה-GCC) יצאה ביוזמה על פיה יתפטר הנשיא בתוך 30 יום ותוך 60 יום יערכו בחירות לנשיא חדש, כאשר תוקם ממשלת אחדות הכוללת גם גורמי אופוזיציה {{הערה|[http://www.glz.co.il/newsArticle.aspx?newsid=81787]}}. ב-23 באפריל דיווחה רשת החדשות הערבית [[אלג'זירה]] כי הנשיא סלח קיבל את היוזמה של מדינות המפרץ. האופוזיציה גם קיבלה את היוזמה בברכה, אך הסתייגו מסעיף המאפשר לפרלמנט לדחות את התפטרות הנשיא כמו גם סירבו להשתתף בממשלת אחדות{{הערה|‫{{ynet|AP|עסקת חייו: נשיא תימן מוכן לפרוש תמורת חסינות|4060048|23 באפריל 2011|}}‬}}. על פי ההסכם הנשיא סלח גם צפוי לזכות לחסינות משפטית בתמורה לפרישתו המהירה.
+למרות הבטחתו, הרשויות הסעודיות הודיעו שסאלח התחרט ואינו מתכוון לשוב, בעיקר בגלל לחץ אמריקאי וחשש מפני העמדתו לדין ב[[תימן]], כפי שנעשה ל[[נשיא מצרים]] לשעבר [[חוסני מובארכ]], שמשפטו שודר בשידור חי{{הערה|{{וואלה!|ניר יהב|לא רוצה לגמור כמו מובארק: "נשיא תימן לא ישוב"|1848455|8 באוגוסט 2011}}}}. ב-[[16 באוגוסט]] הופיע בפעם נוספת נשיא תימן בטלוויזיה התימנית הממלכתית, והודיע כי בכוונתו לשוב לארצו בקרוב. ראש ממשלת תימן, [[עלי מוחמד מוג'אוור]], שב למדינה ב-[[24 באוגוסט]] והנשיא סאלח חזר לתימן ב-[[23 בספטמבר]]{{הערה|1=[http://www.inn.co.il/News/Flash.aspx/337504 ראש ממשלת תימן שב לארצו], [[ערוץ 7]], 24 באוגוסט 2011}}{{הערה|1=[http://www.inn.co.il/News/Flash.aspx/340886 נשיא תימן שב לארצו], ערוץ 7, 23 בספטמבר 2011}}. לאחר שיבתו, הודיע סאלח ב-[[8 באוקטובר]] כי הוא מתכוון להתפטר מתפקידו כנשיא תימן בעוד מספר ימים{{הערה|{{וואלה!||המהפכה הצליחה? נשיא תימן סאלח הודיע כי יתפטר|1866765|8 באוקטובר 2011}}}}.
-ב-30 באפריל, היה צפוי כי הנשיא עלי עבדאללה סלאח יחתום על עסקת הפשרה של מדינות המפרץ, אולם שליחי ה-GCC יצאו בידיים ריקות לאחר שהנשיא סלאח סירב לחתום על העסקה בטקס החתימה ב[[ריאד]] שב[[סעודיה]], בטיעון שהוא מעוניין לחתום על ההסכם כראש המפלגה השלטת ולא כראש המדינה. למרות זאת, חזר על עמדתו כי הוא מברך על היוזמה של מדינות המפרץ.
+ב-[[23 בנובמבר]] חתם סאלח בטקס שנערך בערב הסעודית בחסות בית המלוכה הסעודי ובנוכחות מנהיגי האופוזיציה בתימן על הסכם העברת סמכויות לסגנו [[עבד אל ראב מנסור אל האדי|אל האדי]]. ההסכם נוסח על ידי מדינות המפרץ וקבע כי סאלח ישמור זמנית על תוארו, אך יעביר את סמכויותיו במהלך החודש הקרוב לסגנו. תוך שלושה חודשים, יתקיימו בחירות בתימן לתפקיד הנשיא, שבהן לא יתמודד סאלח אך ההסכם העניק לו ולמקורביו חסינות מפני העמדה לדין."הפילוג של עשרת החודשים האחרונים השפיע באופן משמעותי על תימן בתחומי התרבות, הפיתוח והפוליטיקה", אמר סאלח. רבים מבני משפחתו של סאלח ממשיכים לאייש תפקידי מפתח בצבא ובכוחות הביטחון, שמפולגים בין תומכיו למתנגדיו. [[נשיא ארצות הברית]], [[ברק אובמה]], אמר: "ארצות הברית מברכת על החלטת הנשיא להעביר מייד את סמכויותיו לסגנו. זה צעד חשוב לעם התימני, שמגיעה לו ההזדמנות לקבוע את עתידו"{{הערה|1=[https://web.archive.org/web/20180830185042/http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_article.php?id=13888&hp=1&newsletter=24.11.2011 אחרי 33 שנים: נשיא תימן פרש], ישראל היום, 24 בנובמבר 2011}}.
+ב-[[25 בפברואר]] [[2012]] הושבע סגן הנשיא של סאלח [[עבד אל ראב מנסור אל האדי]] לנשיא תימן החדש, כשבמקביל התרחש [[פיגוע טרור]] במדינה שהרג עשרות אנשים, ו[[אל-קאעידה]] לקח אחריות על הפיגוע{{הערה|{{וואלה!|ניר יהב|תימן: בזמן השבעת הנשיא - פיגוע תופת רב נפגעים|2511717|25 בפברואר 2012}}}}.
-ב-18 במאי, לאחר לחצים מצד ה-GCC וארצות הברית, שוב הוכרז מידי עוזר הנשיא סלאח כי הוא צפוי לחתום על העסקה, ואולם העסקה לא נחמה שוב בסופו של דבר{{הערה|[http://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-4070807,00.html]}}.
+מעבר השלטון לא עבר בצורה חלקה עקב מאבקי כוחות בין ה[[חות'ים]] לבין קבוצות אחרות בצפון תימן במקביל לפעילות טרור מצד לוחמי אל-קאעידה. בספטמבר 2014, כבשו לוחמים חות'ים שטחים נרחבים מצנעא, והכריזו על הקמת "ממשלת אחדות" הכוללת ייצוג למיעוטים. בינואר כבר שלטו המורדים החות'ים כליל על [[אל-חודיידה (עיר)|אל-חודיידה]] וצנעא. ב-[[20 בינואר]] [[2015]] השתלטו המורדים החות'ים על הבירה צנעא, פרצו אל ארמון הנשיאות והכניסו את הנשיא עבד רבו מנסור האדי למעצר בית. כעבור מספר ימים האדי נאלץ להתפטר עם ממשלתו. המורדים הכריזו על "ניצחון המהפכה".
-בימים האחרונים של חודש מאי, פרצה למעשה [[מלחמת אזרחים]] במדינה, כאשר מאות טרוריסטים ופעילים [[אסלאם סוני|מוסלמים סוניים]] קיצוניים מארגון ה[[טרור]] [[אל-קאעידה]], כבשו את העיר [[זינג'יבר]] ו[[חיל אוויר|חיל האוויר]] של [[צבא]] תימן הפציץ את עמדותיהם מן האוויר{{הערה|‫{{נענע10||תימן: חה"א של צבא תימן הפגיז מספר עמדות של אל-קאעדה בעיר זינג'בר|804585|30 במאי 2011||news}}‬}}. כמו כן, שר ההגנה של תימן הודיע על התפטרותו והצטרפותו לכוחות המורדים, תוך מתן נאום טלוויזיוני, שבו קרא לכל המשרתים בכוחות המזוינים של תימן, "לפעול לפי צו מצפונם", לערוק ולתמוך במתקוממים נגד שלטון הנשיא. בכיכר המרכזית של העיר [[תעיז]], אחד ממוקדי ההפגנות העיקריים נגד הנשיא, הקימו המפגינים מחנה אוהלים אך חיילי המשמר הרפובליקני בצירוף טנקים, הגיעו למקום לדיכוי המחאות, וככל הנראה נהרגו כ-20 בני אדם כתוצאה מירי של כוחות הצבא ויידויי בקבוקי התבערה והאבנים מצד המפגינים. מתחילת ההפגנות בתימן, מעריכים ארגוני זכויות אדם, כי נהרגו כ-300 בני אדם בכל רחבי המדינה{{הערה|{{נענע10||תימן: חיילים פצחו באש חיה לעבר מפגינים - "20 נהרגו"|804555|30 במאי 2011||news}}}}.
+ב-[[26 במרץ]] 2015 פתחה קואליציה של מדינות ערביות ומוסלמיות, בהובלת [[ערב הסעודית]], ב[[מבצע סופה נחרצת]], שמטרתו להדוף את החות'ים ולהחזיר את השלטון לידי ממשלו של האדי. במהלך המלחמה בתימן הותקפו גם יעדים צבאיים ואזרחיים ב[[ערב הסעודית]]. באפריל [[2016]] נפתחו שיחות שלום ב[[כווית]] בין נציגי החות'ים לנציגי הממשלה הגולה. לאחר מספר סבבים של שיחות למשא ומתן על עתידה של תימן כשלו שיחות השלום ב[[אוגוסט]] לאחר שהחות'ים הכריזו על הקמת מועצת שלטון שתנהל את ענייני המדינה.
-ב-[[3 ביוני]] [[2011]], דיווחו כלי התקשורת כי כתוצאה מהפצצת הארמון, נפצעו נשיא תימן ובכירים נוספים, בהם ראש הממשלה, סגן רה"מ, ויו"ר הפרלמנט שמצבו אנוש. שבעה אנשים נהרגו{{הערה|{{וואלה||דיווח: נשיא תימן נפגע במתקפת פגזים על ארמונו|1829382|3 ביוני 2011||22}}}}. בעקבות הזמנתו של עבדאללה מלך [[ערב הסעודית]], הוטסו הנשיא והבכירים שנפצעו לארצו לקבלת טיפול רפואי{{הערה|‫{{ynet|סוכנויות הידיעות|זה הסוף? "נשיא תימן יצא לטיפול רפואי בסעודיה"|4078169|4 ביוני 2011|}}‬}}. סגן הנשיא, [[עבד אל ראב  מנסור אל האדי]], מונה לממלא מקום הנשיא בפועל ולמפקד העליון של הצבא{{הערה|‫{{ynet|רועי נחמיאס|כמו קדאפי ואסד, נשיא תימן שבה את עצמו|4078168|5 ביוני 2011|}}‬}}. לאחר מספר ימים התברר, כי פציעת הנשיא חמורה וכוללת כוויות ב-40% מגופו{{הערה|‫{{ynet|סוכנויות הידיעות|הפגיעה בנשיא תימן: סובל מכוויות ב-40% מגופו|4079564|7 ביוני 2011|}}‬}}, ועל פי דברי דיפלומט מערבי שדיווח ל[[רויטרס]], פציעתו נגרמה מפצצה שהוטמנה במסגד שבו התפלל ולא מהפגזת הארמון{{הערה|‫{{ynet|רויטרס|"נשיא תימן נפצע מחומר נפץ שהוטמן במסגד"|4086202|23 ביוני 2011|}}‬}}.
-ב-[[2 ביולי]], דיווח צבא תימן על כ-50 חיילים נעדרים לאחר התקפות של [[טרור]]יסטים [[אסלאם סוני|אסלאמיים סונים]] של [[אל-קאעידה]] בעיר זינג'יבר בדרום המדינה{{הערה|‫{{וואלה!||תימן: 50 חיילים נעדרים לאחר מתקפה של פעילי אל-קאעדה|1837033|2 ביולי 2011||22}}‬}}.
+ב-[[4 בדצמבר]] [[2017]] נהרג הנשיא לשעבר עלי עבדאללה סאלח בידי המורדים החות'ים{{הערה|{{ynet|רועי קייס|דרמה בתימן: הבית הופצץ, הנשיא לשעבר נהרג בקרבות|5051716|4 בדצמבר 2017}}}}.
-ב-[[8 ביולי]] נראה סאלח בפעם הראשונה מאז פציעתו כשנשא נאום בטלוויזיה מ[[ערב הסעודית]]. בנאום היה נראה כי פניו של סאלח נכוו וידיו היו חבושות. בנאומו הבטיח כי יפעל לרפורמות וטען שעוד יחזור ל[[תימן]] וימשיך לכהן כנשיא.{{הערה|‫{{וואלה!||נשיא תימן נאם לראשונה מאז ניסיון ההתנקשות|1838871|8 ביולי 2011||13}}‬}}.
+== ראו גם ==
-למרות הבטחתו של סאלח לחזור לארצו ולכהן כנשיא, הרשויות הסעודיות הודיעו שסאלח התחרט ואינו מתכוון לשוב לארצו, בעיקר בגלל לחץ אמריקאי וחשש מפני העמדתו לדין ב[[תימן]], כפי שנעשה ל[[נשיא מצרים]] לשעבר [[חוסני מובארכ]], שמשפטו שודר בשידור חי.{{הערה|‫{{וואלה!|ניר יהב|לא רוצה לגמור כמו מובארק: "נשיא תימן לא ישוב"|1848455|8 באוגוסט 2011||2}}‬}}.
-ב-[[16 באוגוסט]] הופיע בפעם נוספת נשיא תימן בטלוויזיה התימנית הממלכתית, והודיע כי בכוונתו לשוב לארצו בקרוב. ראש ממשלת תימן, [[עלי מוחמד מוג'אוור]], שב למדינה ב-[[24 באוגוסט]] והנשיא סאלח חזר לתימן ב-[[23 בספטמבר]]{{הערה|1=[http://www.inn.co.il/News/Flash.aspx/337504 ראש ממשלת תימן שב לארצו], [[ערוץ 7]], 24 באוגוסט 2011}}{{הערה|1=[http://www.inn.co.il/News/Flash.aspx/340886 נשיא תימן שב לארצו], ערוץ 7, 23 בספטמבר 2011}}. לאחר שיבתו, הודיע סאלח ב-[[8 באוקטובר]] כי הוא מתכוון להתפטר מתפקידו כנשיא תימן בעוד מספר ימים{{הערה|‫{{וואלה!||המהפכה הצליחה? נשיא תימן סאלח הודיע כי יתפטר|1866765|8 באוקטובר 2011||13}}‬}}.
-ב-[[23 בנובמבר]] חתם סאלח בטקס שנערך בערב הסעודית בחסות בית המלוכה הסעודי ובנוכחות מנהיגי האופוזיציה בתימן על הסכם העברת סמכויות לסגנו [[עבד אל ראב מנסור אל האדי|אל האדי]]. ההסכם נוסח על ידי מדינות המפרץ וקבע כי סאלח ישמור זמנית על תוארו, אך יעביר את סמכויותיו במהלך החודש הקרוב לסגנו. תוך שלושה חודשים, יתקיימו בחירות בתימן לתפקיד הנשיא, שבהן לא יתמודד סאלח אך ההסכם העניק לו ולמקורביו חסינות מפני העמדה לדין."הפילוג של עשרת החודשים האחרונים השפיע באופן משמעותי על תימן בתחומי התרבות, הפיתוח והפוליטיקה", אמר סאלח. רבים מבני משפחתו של סאלח ממשיכים לאייש תפקידי מפתח בצבא ובכוחות הביטחון, שמפולגים בין תומכיו למתנגדיו. [[נשיא ארצות הברית]], [[ברק אובמה]], אמר: "ארצות הברית מברכת על החלטת הנשיא להעביר מייד את סמכויותיו לסגנו. זה צעד חשוב לעם התימני, שמגיעה לו ההזדמנות לקבוע את עתידו".{{הערה|1=[http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_article.php?id=13888&hp=1&newsletter=24.11.2011 אחרי 33 שנים: נשיא תימן פרש], ישראל היום, 24 בנובמבר 2011}}.
+* [[הפצצת ההלוויה בצנעא]]
-ב-[[25 בפברואר]] [[2012]] הושבע סגן הנשיא של סאלח [[עבד אל ראב מנסור אל האדי]] לנשיא תימן החדש, כשבמקביל התרחש פיגוע טרור במדינה שהרג עשרות אנשים, ו[[אל קאעידה]] לקח אחריות על הפיגוע{{הערה|1=[http://news.walla.co.il/?w=/13/2511717 נשיא חדש הושבע בתימן, באותו זמן מתרחש פיגוע טרור של אל קאעידה], וואלה!, 25 בפברואר 2012}}.
+==לקריאה נוספת==
+* ענבל נסים-לובטון ועוזי רבי, "תימן: מ'מהפכת הצעירים' למלחמה אזורית", בתוך: אלי פודה, און וינקלר (עורכים), '''הגל השלישי: מחאה ומהפכה במזרח התיכון''', [[הוצאת כרמל]], 2017, עמ' 174–199.
 ==קישורים חיצוניים==
@@ שורה 37: / שורה 39: @@
 * {{ynet|רועי נחמיאס והסוכנויות|נשיא תימן מאבד שליטה: מקורביו בעריקה המונית|4045357|21 במרץ 2011}}.
 * {{נענע10||תימן: הנשיא הציב טנקים ומשוריינים בבירה|789583|22 במרץ 2011}}.
-* ‫{{ישראל היום||דניאל פייפס|6388|12 ביוני 2011}}‬
+* {{ישראל היום||דניאל פייפס|6388|12 ביוני 2011}}
-* ‫{{ynet|סוכנויות הידיעות|תימן: הנשיא סאלח חזר לארצו אחרי 3 חודשים|4126453|23 בספטמבר 2011|}}‬
+* {{ynet|סוכנויות הידיעות|תימן: הנשיא סאלח חזר לארצו אחרי 3 חודשים|4126453|23 בספטמבר 2011}}
+* {{בריטניקה}}
 ==הערות שוליים==
-{{הערות שוליים|טורים=כן}}
+{{הערות שוליים}}
 {{גל המחאות בארצות ערב (2011-2010)}}
 [[קטגוריה:תימן: פוליטיקה]]
-[[קטגוריה:תימן: היסטוריה]]
+[[קטגוריה:מלחמות תימן]]
-[[קטגוריה:2011]]
+[[קטגוריה:2011 בפוליטיקה]]
 [[קטגוריה:האביב הערבי]]
+[[קטגוריה:שנות ה-2010 בתימן]]