נסיך מצרים – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ בוט החלפות: \1-\2, ]] ( |
||
| (7 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
| מוזיקה = [[הנס צימר]]{{ש}}'''שירים:'''{{ש}}[[סטיבן שוורץ]] |
| מוזיקה = [[הנס צימר]]{{ש}}'''שירים:'''{{ש}}[[סטיבן שוורץ]] |
||
| מדינה = ארצות הברית |
| מדינה = ארצות הברית |
||
| הקרנת בכורה = {{דגל|ארצות הברית}} [[16 בדצמבר]] [[1998]]{{ש}}{{דגל|ישראל}} [[25 בפברואר]] [[1999]](טרום בכורה){{ש}}{{דגל|ישראל}} [[26 בפברואר]] [[1999]] (בכורה ארצית) |
| הקרנת בכורה = {{דגל|ארצות הברית}} [[16 בדצמבר]] [[1998]]{{ש}}{{דגל|ישראל}} [[25 בפברואר]] [[1999]] (טרום בכורה){{ש}}{{דגל|ישראל}} [[26 בפברואר]] [[1999]] (בכורה ארצית) |
||
| משך הקרנה = 99 דקות |
| משך הקרנה = 99 דקות |
||
| שפת הסרט = [[אנגלית]]{{ש}}[[עברית]] |
| שפת הסרט = [[אנגלית]]{{ש}}[[עברית]] |
||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
'''נסיך מצרים''' (ב[[אנגלית]]: '''The Prince of Egypt''') הוא [[סרט הנפשה]] [[קולנוע אמריקאי|אמריקאי]] שהופק על ידי חברת [[דרימוורקס]] בשנת [[1998]]. |
'''נסיך מצרים''' (ב[[אנגלית]]: '''The Prince of Egypt''') הוא [[סרט הנפשה]] [[קולנוע אמריקאי|אמריקאי]] שהופק על ידי חברת [[דרימוורקס]] בשנת [[1998]]. |
||
הסרט מספר את סיפור חייו של [[משה]] רבנו, הדמות המקראית. העלילה גוללת את |
הסרט מספר את סיפור חייו של [[משה]] רבנו, הדמות המקראית. העלילה גוללת את קורות משה מהולדתו והשלכתו ליאור, דרך חייו בבית [[פרעה]], פגישתו את יתרו ואת בתו [[ציפורה]], התגלות האל אליו ב[[הסנה הבוער|סנה הבוער]], הכאת מצרים ב[[עשר המכות]] ועד ל[[יציאת מצרים]] של בני ישראל ו[[קריעת ים סוף]]. הסרט מתמקד ביחסים שבין משה ואחיו החורג, רעמסס בנו של מלך פרעה. לסרט הוכנסו מסרים הומניסטיים רבים, המאירים את הסיפור התנכ"י באור חדש. יועצי הפקת הסרט לסיפורי [[מקרא]] הם פרופסור [[אביגדור שנאן]] מ[[האוניברסיטה העברית]] והרב [[עדין אבן ישראל]] מ[[המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים|מרכז שטיינזלץ]]. |
||
בדומה לסרט "[[עשרת הדיברות (סרט, 1956)|עשרת הדיברות]]" מ[[שנות ה-50 של המאה ה-20]] של [[ססיל דה-מיל]], הרשו לעצמם היוצרים לצאת מפשוטו של הטקסט המקראי, וזאת על מנת לספר סיפור שישבה את לב הצופים, ויהיה בעל מסר חדש לעולם המודרני, ולכן אפשר לראות בסרט סוג של מדרש מודרני המאיר את סיפור יציאת מצרים באור חדש. הסרט אינו מתיימר להיות נאמן לפסוקי התנ"ך בנושאים עקרוניים כמו יחסיהם של משה ופרעה, יחסיהם של משה ואהרן ועוד, ומבחינה זו הוא מעין יצירה נפרדת. |
בדומה לסרט "[[עשרת הדיברות (סרט, 1956)|עשרת הדיברות]]" מ[[שנות ה-50 של המאה ה-20]] של [[ססיל דה-מיל]], הרשו לעצמם היוצרים לצאת מפשוטו של הטקסט המקראי, וזאת על מנת לספר סיפור שישבה את לב הצופים, ויהיה בעל מסר חדש לעולם המודרני, ולכן אפשר לראות בסרט סוג של מדרש מודרני המאיר את סיפור יציאת מצרים באור חדש. הסרט אינו מתיימר להיות נאמן לפסוקי התנ"ך בנושאים עקרוניים כמו יחסיהם של משה ופרעה, יחסיהם של משה ואהרן ועוד, ומבחינה זו הוא מעין יצירה נפרדת. |
||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
==עלילה== |
==עלילה== |
||
[[קובץ:נסיך מצרים כרזה עברית 2.png|250px|ממוזער|ימין|כרזה נוספת בה נעשה שימוש ב-1999]] |
|||
העלילה מתרחשת ברובה ב[[מצרים העתיקה]]. |
העלילה מתרחשת ברובה ב[[מצרים העתיקה]]. |
||
| שורה 44: | שורה 45: | ||
משה שב אל מצרים עם ציפורה. הם נכנסים לארמון בעיצומה של חגיגה גדולה. משה מבורך בשמחה על ידי רעמסס (שהוא כעת פרעה ואבא לנסיך צעיר). חוטפ והוי, החרטומים, מזכירים את המעשה שעשה משה לפני שברח, אך רעמסס עדיין מקבל אותו בברכה ובשמחה. משה מוצא הזדמנות לאמור לרעמסס שישלח את העבריים מארצו בציווי ה', ומוכיח את כוחו של אלוהים באמצעות שינוי מטה הצאן שלו לנחש קוברה. חוטפ והוי מתרברבים "לחזור" בעצמם על מעשה השינוי כשהם משתמשים באשליות כדי להמיר שני מטות לשני נחשים, כסימן לכוחם של אלי מצרים. הנחשים שלהם נאכלים על ידי הנחש של משה. לאחר שלא לקח ברצינות את דברי אחיו, רעמסס לוקח את משה לחדר הכס. שם מבין רעמסס כי משה שב אל מצרים רק כדי לשחרר את העבריים. במקום להשתכנע, רעמסס נעשה קשוח יותר ומכפיל את עומס העבודה של העבריים. משה וציפורה הולכים לחיות עם מרים, אשר סולחת למשה על חוסר האמון שלו לשעבר, ומשכנעת את אהרון ואת שאר העבריים לתת בו אמון. משה מתעמת עם רעמסס ששט על פני הנילוס. רעמסס מצווה על שומריו להביא אליו את משה, אך הם נסוגים כאשר משה הופך את מי הנהר לדם בעזרת המטה; הראשונה מתוך מכות מצרים. בדומה למטות הקסם, חוטפ והוי משתמשים בתחבולה וצובעים באדום מים כדי לגרום לקערת מים להראות בדם גם כן. משוכנע בעוצמתם של האלים המצריים ואלוהותו שלו, שוב רעמסס מסרב לשחרר את העבריים. |
משה שב אל מצרים עם ציפורה. הם נכנסים לארמון בעיצומה של חגיגה גדולה. משה מבורך בשמחה על ידי רעמסס (שהוא כעת פרעה ואבא לנסיך צעיר). חוטפ והוי, החרטומים, מזכירים את המעשה שעשה משה לפני שברח, אך רעמסס עדיין מקבל אותו בברכה ובשמחה. משה מוצא הזדמנות לאמור לרעמסס שישלח את העבריים מארצו בציווי ה', ומוכיח את כוחו של אלוהים באמצעות שינוי מטה הצאן שלו לנחש קוברה. חוטפ והוי מתרברבים "לחזור" בעצמם על מעשה השינוי כשהם משתמשים באשליות כדי להמיר שני מטות לשני נחשים, כסימן לכוחם של אלי מצרים. הנחשים שלהם נאכלים על ידי הנחש של משה. לאחר שלא לקח ברצינות את דברי אחיו, רעמסס לוקח את משה לחדר הכס. שם מבין רעמסס כי משה שב אל מצרים רק כדי לשחרר את העבריים. במקום להשתכנע, רעמסס נעשה קשוח יותר ומכפיל את עומס העבודה של העבריים. משה וציפורה הולכים לחיות עם מרים, אשר סולחת למשה על חוסר האמון שלו לשעבר, ומשכנעת את אהרון ואת שאר העבריים לתת בו אמון. משה מתעמת עם רעמסס ששט על פני הנילוס. רעמסס מצווה על שומריו להביא אליו את משה, אך הם נסוגים כאשר משה הופך את מי הנהר לדם בעזרת המטה; הראשונה מתוך מכות מצרים. בדומה למטות הקסם, חוטפ והוי משתמשים בתחבולה וצובעים באדום מים כדי לגרום לקערת מים להראות בדם גם כן. משוכנע בעוצמתם של האלים המצריים ואלוהותו שלו, שוב רעמסס מסרב לשחרר את העבריים. |
||
ככל שהימים עוברים, אלוהים גורם לשמונה מ[[מכות מצרים]] להתרחש. המכות הורסות את מצרים, את פסליה, ואנשיה. משה מרגיש אשמה על כך שהוא גורם זוועות על החפים מפשע, ושבור לב לראות את ביתו לשעבר בהריסות. למרות כל הכאב וההרס שנגרמו על ידי המכות, רעמסס מסרב להתרכך. |
ככל שהימים עוברים, אלוהים גורם לשמונה מ[[מכות מצרים]] להתרחש. המכות הורסות את מצרים, את פסליה, ואנשיה. משה מרגיש אשמה על כך שהוא גורם זוועות על החפים מפשע, ושבור לב לראות את ביתו לשעבר בהריסות. למרות כל הכאב וההרס שנגרמו על ידי המכות, רעמסס מסרב להתרכך. אלוהים משית [[מכת חושך|חושך]] על מצרים כולה, ובחסות החושך, משה מגיע שוב אל הארמון ומתעמת עם רעמסס. בכעסו, רעמסס עושה נדר כדי לסיים את העבודה שאביו החל נגד העבריים, ולא במתכוון נותן את ההתניות של [[מכת בכורות|המכה הסופית]]. משה, כשלא נשאר לו מה לומר לרעמסס, יוצא כדי להכין את העבריים למכה העשירית והאחרונה. הוא מלמד אותם לצבוע בדם של שה על ה[[מזוזה|מזוזות]] והמשקופים שלהם בשביל הלילה הקרוב של [[פסח]], בו תתרחש מכת בכורות. באותו הלילה של המכה האחרונה, אלהים - בדמות רוח לבנה עובר דרך הארץ, הורג את כל הילדים הבכורים של המצרים, כולל את הבן האהוב של רעמסס, בזמן שהוא פוסח על בכוריהם של העבריים המוגנים בסימן דם השה. למחרת, משה מבקר בפעם האחרונה את רעמסס השבור, שסוף סוף נותן לו את הרשות לשלוח את העבריים ולהוציאם מארץ מצרים. משה בוכה למראה של אחיינו המת ולמראה אחיו המאומלל והמדוכא בסבלו. |
||
למחרת בבוקר, העבריים עוזבים את מצרים, בראשותו של משה, יחד עם מרים, אהרון וציפורה. הם הולכים שפופים, אך בהרחיקם מהממלכה הם חוגגים. הם שמחים ושרים ב[[הודאה לבורא|הודאה לאלוהים]] ולבסוף מוצאים דרכם ל[[ים סוף (אתר מקראי)|ים סוף]]. הם חונים בחוף לקראת הלילה, כשלפתע חיילים רבים דולקים אחריהם. הם מבינים כי רעמסס שינה שוב את דעתו והוא רודף אחריהם עם צבאו, שמצויד בכרכרות מפוארות וחזקות שבקלות יוכלו להשיג את העם העברי, שהולך ברגליו העייפות משנים ארוכות של עבדות קשה. מרחק קצר עמד בין העבריים לבין החיילים המצריים, ונראה כי בא הקץ. אז משה משתמש במטה שלו כדי [[קריעת ים סוף|לחצות את הים]], בעוד ש[[עמוד האש (יציאת מצרים)|עמוד אש]] ענק חוסם את דרכו של הצבא המצרי. העבריים עוברים במהירות על קרקעית הים הפתוח בבטחה, עד שעמוד האש נעלם והצבא רודף אחריהם. לאחר שהעבריים עלו ליבשה שמעבר, המים מטביעים את החיילים המצרים, והעבריים בטוחים. למרות זאת, רעמסס ניצל, והוא מושלך חזרה אל החוף על ידי הגלים המתמוטטים, וצועק את שמו של משה בייסורים. עצוב בגלל מה שהוא ורעמסס איבדו לנצח, משה אומר לאחיו שלום בפעם האחרונה ומוביל את העם העברי ל[[הר סיני]], שם הוא מקבל את [[עשרת הדיברות]] מאלוהים. |
למחרת בבוקר, העבריים עוזבים את מצרים, בראשותו של משה, יחד עם מרים, אהרון וציפורה. הם הולכים שפופים, אך בהרחיקם מהממלכה הם חוגגים. הם שמחים ושרים ב[[הודאה לבורא|הודאה לאלוהים]] ולבסוף מוצאים דרכם ל[[ים סוף (אתר מקראי)|ים סוף]]. הם חונים בחוף לקראת הלילה, כשלפתע חיילים רבים דולקים אחריהם. הם מבינים כי רעמסס שינה שוב את דעתו והוא רודף אחריהם עם צבאו, שמצויד בכרכרות מפוארות וחזקות שבקלות יוכלו להשיג את העם העברי, שהולך ברגליו העייפות משנים ארוכות של עבדות קשה. מרחק קצר עמד בין העבריים לבין החיילים המצריים, ונראה כי בא הקץ. אז משה משתמש במטה שלו כדי [[קריעת ים סוף|לחצות את הים]], בעוד ש[[עמוד האש (יציאת מצרים)|עמוד אש]] ענק חוסם את דרכו של הצבא המצרי. העבריים עוברים במהירות על קרקעית הים הפתוח בבטחה, עד שעמוד האש נעלם והצבא רודף אחריהם. לאחר שהעבריים עלו ליבשה שמעבר, המים מטביעים את החיילים המצרים, והעבריים בטוחים. למרות זאת, רעמסס ניצל, והוא מושלך חזרה אל החוף על ידי הגלים המתמוטטים, וצועק את שמו של משה בייסורים. עצוב בגלל מה שהוא ורעמסס איבדו לנצח, משה אומר לאחיו שלום בפעם האחרונה ומוביל את העם העברי ל[[הר סיני]], שם הוא מקבל את [[עשרת הדיברות]] מאלוהים. |
||
| שורה 70: | שורה 71: | ||
==דיבוב עברי== |
==דיבוב עברי== |
||
[[קובץ:נסיך מצרים כרזה עברית.png|כרזת קידום עברית של הסרט משנת 1999|ממוזער|שמאל]] |
[[קובץ:נסיך מצרים כרזה עברית.png|כרזת קידום עברית של הסרט משנת 1999|ממוזער|שמאל]] |
||
[[קובץ: |
[[קובץ: נסיך_מצרים_עטיפת_קלטת.png |ממוזער|עטיפת הקלטת של הסרט]] |
||
[[עפרה חזה]] גילמה את דמותה של [[יוכבד]] בגרסה האנגלית המקורית, ב[[דיבוב]]ו העברי, וכמו כן גם בכ-17 גרסאות נוספות שהופקו לו ברחבי העולם. בכל גרסאות הדיבוב שהופקו לסרט, שרה חזה את שורתו הראשונה של השיר הפותח את הסרט - "Deliver Us", בעברית. |
[[עפרה חזה]] גילמה את דמותה של [[יוכבד]] בגרסה האנגלית המקורית, ב[[דיבוב]]ו העברי, וכמו כן גם בכ-17 גרסאות נוספות שהופקו לו ברחבי העולם. בכל גרסאות הדיבוב שהופקו לסרט, שרה חזה את שורתו הראשונה של השיר הפותח את הסרט - "Deliver Us", בעברית. |
||
| שורה 137: | שורה 138: | ||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
||
{{הערות שוליים}} |
{{הערות שוליים}} |
||
{{נסיך מצרים}} |
|||
{{סרטי דרימוורקס הנפשה}} |
{{סרטי דרימוורקס הנפשה}} |
||
גרסה מ־07:35, 1 באוגוסט 2024
 | |
| כרזת הסרט בישראל | |
| מבוסס על | יציאת מצרים |
|---|---|
| בימוי |
סיימון וולס, ברנדה צ'פמן, סטיב היקנר  |
| הופק בידי |
פני פילקנמן קוקס סנדרה רבינס סטיבן ספילברג |
| תסריט |
פיליפ לזבניק, ניקולס מאייר |
| עריכה | ניק פלצ'ר |
| מדבבים |
ואל קילמר רייף פיינס מישל פייפר סנדרה בולוק ג'ף גולדבלום דני גלובר פטריק סטיוארט הלן מירן סטיב מרטין מרטין שורט עפרה חזה |
| מוזיקה |
הנס צימר שירים: סטיבן שוורץ |
| צילום |
אדריאן בידל |
| מדינה | ארצות הברית |
| חברת הפקה |
דרימוורקס הנפשה אולפני ההנפשה של פוקס |
| חברה מפיצה | דרימוורקס |
| שיטת הפצה |
הפצה לאולמות הקולנוע, וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
 16 בדצמבר 1998 25 בפברואר 1999 (טרום בכורה) 26 בפברואר 1999 (בכורה ארצית) |
| משך הקרנה | 99 דקות |
| שפת הסרט |
אנגלית עברית |
| סוגה |
סרט מוזיקלי, סרט רומנטי, סרט הרפתקאות, סרט דרמה, סיפור התבגרות, סרט חרבות וסנדלים |
| תקציב | $70,000,000 |
| הכנסות | $218,613,188 |
| הכנסות באתר מוג'ו |
 princeofegypt |
| סרט הבא | יוסף נסיך החלומות |
| תרגום לעברית |
ישראל אובל אולפני אלרום |
| אתר רשמי | |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
נסיך מצרים (באנגלית: The Prince of Egypt) הוא סרט הנפשה אמריקאי שהופק על ידי חברת דרימוורקס בשנת 1998.
הסרט מספר את סיפור חייו של משה רבנו, הדמות המקראית. העלילה גוללת את קורות משה מהולדתו והשלכתו ליאור, דרך חייו בבית פרעה, פגישתו את יתרו ואת בתו ציפורה, התגלות האל אליו בסנה הבוער, הכאת מצרים בעשר המכות ועד ליציאת מצרים של בני ישראל וקריעת ים סוף. הסרט מתמקד ביחסים שבין משה ואחיו החורג, רעמסס בנו של מלך פרעה. לסרט הוכנסו מסרים הומניסטיים רבים, המאירים את הסיפור התנכ"י באור חדש. יועצי הפקת הסרט לסיפורי מקרא הם פרופסור אביגדור שנאן מהאוניברסיטה העברית והרב עדין אבן ישראל ממרכז שטיינזלץ.
בדומה לסרט "עשרת הדיברות" משנות ה-50 של המאה ה-20 של ססיל דה-מיל, הרשו לעצמם היוצרים לצאת מפשוטו של הטקסט המקראי, וזאת על מנת לספר סיפור שישבה את לב הצופים, ויהיה בעל מסר חדש לעולם המודרני, ולכן אפשר לראות בסרט סוג של מדרש מודרני המאיר את סיפור יציאת מצרים באור חדש. הסרט אינו מתיימר להיות נאמן לפסוקי התנ"ך בנושאים עקרוניים כמו יחסיהם של משה ופרעה, יחסיהם של משה ואהרן ועוד, ומבחינה זו הוא מעין יצירה נפרדת.
לסרט הייתה הצלחה קופתית גדולה והוא עד היום סרט האנימציה הדו-ממדי הרווחי ביותר של חברת דרימוורקס. את השיר שליווה את הסרט, "הושיע-נא", שרה הזמרת עפרה חזה שגילמה בקולה את אם משה, יוכבד, בכ-17 שפות שונות. כמו כן, הייתה חזה השראה לאיור פני הדמות יוכבד.
את הדמויות בגרסה המקורית מדבבים ואל קילמר, עפרה חזה, מישל פייפר, רייף פיינס, סנדרה בולוק ועוד. את שיר הנושא של הסרט "When You Believe" כתב המלחין סטיבן שוורץ ושרו בדואט מריה קארי וויטני יוסטון והוא זכה בפרס אוסקר.
עלילה
העלילה מתרחשת ברובה במצרים העתיקה.
תינוקות עבריים נחטפים ונרצחים בטביעה על ידי חיילים מצריים. זאת על פי פקודת פרעה סתי (הראשון), אשר פוחד מגידול האוכלוסייה העברית שעלולה להוביל נגדו מרד. יוכבד, שפחה עבריה, וילדיה מרים ואהרון, מסתתרים. על מנת להציל את בנה הפעוט, יוכבד שמה אותו בתיבה ומשיטה אותו על פני היאור, ומתפללת לאלוהים שיושיע אותו. מרים עוקבת אחר התיבה העוברת סכנות רבות ביאור, בין ספינות ענקיות וחיות גדולות, וצופה באחיה התינוק נמשה על ידי אשתו של פרעה, המלכה תויא, שקוראת לו משה. היא מאמצת אותו כבן והוא גדל עם אחיו המאמץ, רעמסס, בארמון סתי.
עשרים שנים אחר כך, סתי גוער במשה וברעמסס לאחר שהם גרמו להשחתת פסל קדוש במהלך מרוץ שערכו, מתוך רוח שטות, באתרי בניה. רעמסס מכחיש את מעלליהם בעוד שמשה לוקח על עצמו את האשמה. מאוחר יותר, משה מעיר שרעמסס רוצה את אישורו של אביו יותר מכל דבר, אבל אין לו את ההזדמנות. כשהוא מבקש את ההזדמנות הזאת, מכריז סתי שרעמסס הוא יורש העצר ונותן לו את הסמכות על כל המקדשים של מצרים. באותו ערב, רעמסס ממנה את משה כאדריכל המלכותי הראשי. כמחווה לרעמסס, החרטומים הגדולים, חוטפ והוי, מציעים לו את ציפורה, אישה צעירה ממדיין שהם חטפו, כשפחה אישית. רעמסס נותן אותה למשה, אשר בסוף מסייע לה לברוח מהשבי. משה יוצא לבדו מהארמון בניסיון לעקוב אחרי ציפורה, ובמקרה פוגש את מרים ואהרון, אשר אינו אינו מזהה אותם כאחיו. מרים מחליטה להציג את עצמה בפני משה כאחותו, למרות מחאותיו של אהרון. הוא פוחד, בתור עבד, מפני ההשלכות שבהטרדת משה הנסיך. מרים מספרת למשה את האמת על עברו, אך הוא מכחיש את דבריה. בעוד הוא מפנה את גבו, היא מתחילה לשיר את שיר הערש שיוכבד שרה לו ביום שבו היא נפרדה מעליו. באותו ערב, משה סובל מסיוט שגורם לו להבין את האמת על מוצאו האמיתי. הוא מגלה מסמך המתאר את טבח התינוקות העבריים, ולומד שסתי רואה את העבריים נחותים. לאחר זמן מה משה מסייר באתרי העבודה ומנסה לעצור נוגש מצרי אשר הצליף ללא הרף בעבד עברי איטי. משה הודף את הנוגש וזה נופל מפיגומים גבוהים אל מותו. משה המבוהל מחליט לברוח ממצרים, למרות שרעמסס מתחנן שיישאר.
משה רץ קילומטרים רבים במדבר, בתלאות ובקשיים, ומגיע בסופו של דבר לארץ מדין, ארץ ביתה של ציפורה שבה אנשיה סוגדים לאלוהי העבריים. אחרי שמשה מציל את אחיותיה של ציפורה מפני שודדים, הוא מתקבל בחום על ידי אביהן, יתרו שמשמש ככהן, מנהיג של המדיינים. לאחר שהוא הסתגל לתרבות החדשה הזו, משה הופך לרועה צאן ומרוויח בהדרגה את כבוד, הערכה ואת אהבתה של ציפורה, שהגיעו לשיאם ביום נישואיהם שצוין בחגיגה ענקית ושמחה בזכות יתרו.
הימים עוברים ויום אחד, בזמן שהוא רודף אחרי כבשה שתעתה, משה מגלה סנה בוער אשר דרכו אלוהים מדבר אליו. אלוהים מדריך את משה לשחרר העבדים העבריים ולקחת אותם אל הארץ המובטחת, ומעניק למטה הרועים של משה את כוחותיו.
משה שב אל מצרים עם ציפורה. הם נכנסים לארמון בעיצומה של חגיגה גדולה. משה מבורך בשמחה על ידי רעמסס (שהוא כעת פרעה ואבא לנסיך צעיר). חוטפ והוי, החרטומים, מזכירים את המעשה שעשה משה לפני שברח, אך רעמסס עדיין מקבל אותו בברכה ובשמחה. משה מוצא הזדמנות לאמור לרעמסס שישלח את העבריים מארצו בציווי ה', ומוכיח את כוחו של אלוהים באמצעות שינוי מטה הצאן שלו לנחש קוברה. חוטפ והוי מתרברבים "לחזור" בעצמם על מעשה השינוי כשהם משתמשים באשליות כדי להמיר שני מטות לשני נחשים, כסימן לכוחם של אלי מצרים. הנחשים שלהם נאכלים על ידי הנחש של משה. לאחר שלא לקח ברצינות את דברי אחיו, רעמסס לוקח את משה לחדר הכס. שם מבין רעמסס כי משה שב אל מצרים רק כדי לשחרר את העבריים. במקום להשתכנע, רעמסס נעשה קשוח יותר ומכפיל את עומס העבודה של העבריים. משה וציפורה הולכים לחיות עם מרים, אשר סולחת למשה על חוסר האמון שלו לשעבר, ומשכנעת את אהרון ואת שאר העבריים לתת בו אמון. משה מתעמת עם רעמסס ששט על פני הנילוס. רעמסס מצווה על שומריו להביא אליו את משה, אך הם נסוגים כאשר משה הופך את מי הנהר לדם בעזרת המטה; הראשונה מתוך מכות מצרים. בדומה למטות הקסם, חוטפ והוי משתמשים בתחבולה וצובעים באדום מים כדי לגרום לקערת מים להראות בדם גם כן. משוכנע בעוצמתם של האלים המצריים ואלוהותו שלו, שוב רעמסס מסרב לשחרר את העבריים.
ככל שהימים עוברים, אלוהים גורם לשמונה ממכות מצרים להתרחש. המכות הורסות את מצרים, את פסליה, ואנשיה. משה מרגיש אשמה על כך שהוא גורם זוועות על החפים מפשע, ושבור לב לראות את ביתו לשעבר בהריסות. למרות כל הכאב וההרס שנגרמו על ידי המכות, רעמסס מסרב להתרכך. אלוהים משית חושך על מצרים כולה, ובחסות החושך, משה מגיע שוב אל הארמון ומתעמת עם רעמסס. בכעסו, רעמסס עושה נדר כדי לסיים את העבודה שאביו החל נגד העבריים, ולא במתכוון נותן את ההתניות של המכה הסופית. משה, כשלא נשאר לו מה לומר לרעמסס, יוצא כדי להכין את העבריים למכה העשירית והאחרונה. הוא מלמד אותם לצבוע בדם של שה על המזוזות והמשקופים שלהם בשביל הלילה הקרוב של פסח, בו תתרחש מכת בכורות. באותו הלילה של המכה האחרונה, אלהים - בדמות רוח לבנה עובר דרך הארץ, הורג את כל הילדים הבכורים של המצרים, כולל את הבן האהוב של רעמסס, בזמן שהוא פוסח על בכוריהם של העבריים המוגנים בסימן דם השה. למחרת, משה מבקר בפעם האחרונה את רעמסס השבור, שסוף סוף נותן לו את הרשות לשלוח את העבריים ולהוציאם מארץ מצרים. משה בוכה למראה של אחיינו המת ולמראה אחיו המאומלל והמדוכא בסבלו.
למחרת בבוקר, העבריים עוזבים את מצרים, בראשותו של משה, יחד עם מרים, אהרון וציפורה. הם הולכים שפופים, אך בהרחיקם מהממלכה הם חוגגים. הם שמחים ושרים בהודאה לאלוהים ולבסוף מוצאים דרכם לים סוף. הם חונים בחוף לקראת הלילה, כשלפתע חיילים רבים דולקים אחריהם. הם מבינים כי רעמסס שינה שוב את דעתו והוא רודף אחריהם עם צבאו, שמצויד בכרכרות מפוארות וחזקות שבקלות יוכלו להשיג את העם העברי, שהולך ברגליו העייפות משנים ארוכות של עבדות קשה. מרחק קצר עמד בין העבריים לבין החיילים המצריים, ונראה כי בא הקץ. אז משה משתמש במטה שלו כדי לחצות את הים, בעוד שעמוד אש ענק חוסם את דרכו של הצבא המצרי. העבריים עוברים במהירות על קרקעית הים הפתוח בבטחה, עד שעמוד האש נעלם והצבא רודף אחריהם. לאחר שהעבריים עלו ליבשה שמעבר, המים מטביעים את החיילים המצרים, והעבריים בטוחים. למרות זאת, רעמסס ניצל, והוא מושלך חזרה אל החוף על ידי הגלים המתמוטטים, וצועק את שמו של משה בייסורים. עצוב בגלל מה שהוא ורעמסס איבדו לנצח, משה אומר לאחיו שלום בפעם האחרונה ומוביל את העם העברי להר סיני, שם הוא מקבל את עשרת הדיברות מאלוהים.
פסקול
פסקול הסרט כולל שירים שכתב והלחין סטיבן שוורץ. את מוזיקת הרקע הלחין הנס צימר.
| שיר | דמות וזמר/ת באנגלית | זמר/ת בעברית |
|---|---|---|
| Deliver-us / הושיע-נא | יוכבד (עפרה חזה) ועדן ריגל | עפרה חזה, מיטל מיכאלי ושמיניית ווקאל |
| All I Ever Wanted - All I Ever Wanted (Reprise) / כל מה שרציתי - שיר המלכה | משה (אמיק ביראם) והמלכה תויא (לינדה די שיין) | דודו פישר וענת עצמון |
| Through Heaven's Eyes / בעיני השמים | יתרו (בריאן סטוק מישל) | יובל זמיר ושמיניית ווקאל |
| Playing with the Big Boys / משחק של גדולים | הוטפ (סטיב מרטין) והוי (מרטין שורט) | אוהד שחר, יהויכין פרידלנדר ובני שמיניית ווקאל |
| The Plagues / מכות מצרים | רעמסס (רייף פיינס) ומשה (אמיק ביראם) | יגאל שדה, דודו פישר ושמיניית ווקאל |
| When You Believe / אם נאמין (בתוך השיר נכללים גם קטעים משירת הים) | מרים (סאלי דורסקי) וצפורה (מישל פייפר) | תמר גלעדי, שרונה נסטוביץ' ושמיניית ווקאל |
דיבוב עברי
עפרה חזה גילמה את דמותה של יוכבד בגרסה האנגלית המקורית, בדיבובו העברי, וכמו כן גם בכ-17 גרסאות נוספות שהופקו לו ברחבי העולם. בכל גרסאות הדיבוב שהופקו לסרט, שרה חזה את שורתו הראשונה של השיר הפותח את הסרט - "Deliver Us", בעברית.
כמו כן, בשיר "When You Believe" מופיע קטע מתוך שירת הים, המושר אף הוא בעברית בכל גרסאות הסרט ברחבי העולם.
הסרט יצא בישראל במהדורה ביתית בגרסת VHS בלבד, וגרסתו העברית הפכה לפופולרית באתרי הורדות פיראטיים.
הדיבוב העברי לסרט הופק, בוים ותורגם בידי שפרירה זכאי.
| דמות | מדבב/ת באנגלית | מדבב/ת בעברית |
|---|---|---|
| משה | ואל קילמר | דודו פישר |
| רעמסס | רייף פיינס | יגאל שדה |
| ציפורה | מישל פייפר | אורנה כץ (שרונה נסטוביץ' בקטעי שירה) |
| מרים | סנדרה בולוק | לימור שפירא (תמר גלעדי בקטעי שירה) |
| אהרון | ג'ף גולדבלום | עפרון אטקין |
| יתרו | דני גלובר | יובל זמיר |
| סתי | פטריק סטיוארט | דב רייזר |
| תויא | הלן מירן | ענת עצמון |
| יוכבד | עפרה חזה | עפרה חזה |
| אלוהים | ואל קילמר | דודו פישר (קול ראשי) ושפרירה זכאי (קולות לחישה) |
| הוטפ | סטיב מרטין | אוהד שחר |
| הוי | מרטין שורט | יהויכין פרידלנדר |
בנוסף דיבבו בגרסה העברית שירלי טפר, עדי בן ישראל ושירלי ורטהיימר בתפקיד בנות יתרו, אלון ורטהיימר בתפקיד בנו של רעמסס, מיטל מיכאלי בתפקיד מרים הקטנה, ואיציק סיידוף, גיל זמק, שמוליק טנא, דבי בסרגליק ושמעון כהן בתפקידי קולות רקע. על הניהול המוזיקלי היה אחראי רוני וייס.
פריקוול
בשנת 2000 אולפני ההנפשה של דרימוורקס יצרו סרט מקדים לנסיך מצרים בשם "יוסף נסיך החלומות", והוא גם היחידי מכל ההפקות שלהם שיצא ישירות-לווידאו/DVD.
ראו גם
- נסיך מצרים (מחזמר)
- יציאת מצרים
- מצרים העתיקה
- עשרת הדיברות
- שירת הים
- פסח
- משה רבנו
- "יוסף נסיך החלומות" - הפריקוול לסרט הזה
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של נסיך מצרים (באנגלית)
"נסיך מצרים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"נסיך מצרים", באתר נטפליקס
"נסיך מצרים", באתר AllMovie (באנגלית)
"נסיך מצרים", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"נסיך מצרים", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"נסיך מצרים", באתר Metacritic (באנגלית)- "נסיך מצרים", באתר אידיבי
- "נסיך מצרים", באתר Hulu סרטים (באנגלית)
"נסיך מצרים", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- נסיך מצרים, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- האתר הרשמי מאורכב מהמקור ב-12 באפריל 2001.
- "נסיך מצרים", באתר האוזן השלישית
- ביקורת הסרט באתר יעל מבקרת בקולנוע, מרס 1999
- ניב שטנדל, "נסיך מצרים": סרט שראוי להיקרא קלאסיקה, באתר מאקו, 25 באפריל 2019
- "נסיך מצרים", ביקורת על הסרט באתר "עין הדג", 6 באפריל 2020
- אריאל פייגלין, כשפסח עוד יומיים, זה הזמן לנסיך מצרים, באתר ערוץ 7, 6 באפריל 2020
הערות שוליים
| נסיך מצרים | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדיה |
| ||||||
| פרס איגוד מבקרי הקולנוע האמריקאי לסרט האנימציה הטוב ביותר | ||
|---|---|---|
| שנות ה-90 | באג לייף/נסיך מצרים (1998) • צעצוע של סיפור 2 (1999) | |
| העשור הראשון של המאה ה-21 | מרד התרנגולים (2000) • שרק (2001) • המסע המופלא (2002) • מוצאים את נמו (2003) • משפחת סופר-על (2004) • וולאס וגרומיט והארנב הקטלני (2005) • מכוניות (2006) • רטטוי (2007) • וול-E (2008) • למעלה (2009) | |
| העשור השני של המאה ה-21 | צעצוע של סיפור 3 (2010) • רנגו (2011) • ראלף ההורס (2012) • לשבור את הקרח (2013) • סרט לגו (2014) • הקול בראש (2015) • זוטרופוליס (2016) • קוקו (2017) • ספיידרמן: ממד העכביש (2018) • צעצוע של סיפור 4 (2019) | |
| העשור השלישי של המאה ה-21 | משפחת מיטשל ומלחמתה במכונות (2021) • גיירמו דל טורו מציג: פינוקיו (2022) • ספיידרמן: ברחבי ממדי העכביש (2023) | |