קוד נפוליאון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה אחרונה מ־18:55, 18 במרץ 2024

קוד נפוליאון או קודקס נפוליאון (נקרא גם בשם הקוד האזרחי של צרפת; בצרפתית: code civil) היה הקודקס האזרחי הצרפתי, שכונן על-פי פקודתו של נפוליאון בונפרטה, שליט צרפת. החוק נכנס לתוקף ב־21 במרץ 1804, והשפעתו ניכרת עד היום. תפקיד מרכזי בעיצוב הקוד מילא ז'אן-ז'אק-רז'יס דה קמבאסרס (Jean-Jacques-Régis de Cambacérès), שכיהן כקונסול שני לצד נפוליאון בעת גיבוש הקוד.

בצרפת היו נהוגות שיטות משפט שונות: משפט קנוני, משפט רומי, משפט מנהגי ומשפט מקומי. הליך הקודיפיקציה בצרפת מסמל את תום תקופת המשפט המשותף לכל אירופה. היה זה מעבר למשפט לאומי, בתוך מגמה כללית של לאומיות באירופה, במהלך עידן חדש מבחינה פוליטית בעקבות המהפכה הצרפתית. נפוליאון נתן את הדחיפה לסיום הקודיפיקציה, שנעשתה בתוך זמן קצר ביותר ביחס למורכבות המשימה, ונכח באופן אישי בחלק מישיבות הצוות שגיבש את הקוד. קוד נפוליאון מנוסח בפשטות (בהשראת כתבי מונטסקיה) מתוך מטרה שיהיה מובן לעם ולא רק למשפטנים מומחים. הוראות יסודיות בו לא השתנו עד היום, ומהוות את עמוד השדרה של החיים הציבוריים בצרפת.

הקוד היה הראשון שנוסד במדינה עם מערכת משפטית אזרחית. הוא היווה רפורמה של החוק הצרפתי, והתבסס על ההכרה בכך שכל בני-האדם נולדו שווים ובעלי-זכות לרכוש. העובדה כי הכרזה זו כללה גם את היהודים הביאה להטבה ניכרת בזכויות היהודים גם בשאר רחבי אירופה שנכבשה על ידי נפוליאון.

הקודקס הוא אחד מדברי החקיקה המשפיעים ביותר בעולם בעקבות כיבושי נפוליאון שהפיצו את הקוד ברחבי אירופה, ובזכות הקיצור, הבהירות והניסוח שלו, שהיוו השראה לקודקסים של מדינות אחרות.

בנוסף לקודקס הזה, בצרפת שלושה קודקסים נוספים: פלילי, פרוצדורלי ומסחרי.

היסטוריה

קוד נפוליאון מבוסס על משפט צרפתי קדום יותר וכן על המשפט הרומי. בהתאם למסורת הקוד האזרחי היוסטיניאני, הקודקס מחולק לחלק כללי בעל שישה סעיפים, ואחר כך לשלושה ספרים:

מעמד אישי – משפחה, ירושה, כשרות משפטית וכו'.
קניין – החלק הגדול ביותר.
דיני חיובים – העברת קניין מיד ליד, חוזים, נזיקין וכו'.

מטרתו של נפוליאון הייתה לערוך רפורמה במערכת המשפט הצרפתי ברוח ערכי המהפכה הצרפתית, זאת מכיוון שמערכת החקיקה המלכותית והפאודלית הכילו הוראות מבלבלות ולעיתים אף מנוגדות, בעת הניסיון ליישמן. בטרם חקיקת הקוד לא הייתה בצרפת מערכת חוקים אחידה, חוקים רבים היו תלויים במנהגי המקום, ולעיתים הוגבלו על-ידי מתן פטור, פריבלגיות וזיכיונות שניתנו על ידי מלכים או שליטים פאודליים אחרים. במהפכה הצרפתית בוטלו הזכויות הפאודליות ומערכות חוקים מגוונות בכל חלקי צרפת צריכות היו להיות מוחלפות במערכת חוקים אחת, שעל כתיבתה הופקד ז'אן-ז'אק-רז'יס דה קומבסֶרֶס. אולם, עקב תהפוכות המלחמה וחוסר היציבות במדינה, לא ניתן היה להתקדם במלאכת החקיקה עד לתקופת נפוליאון, אז יכול היה קומבסֶרֶס להתרכז במלאכה.

הקוד נוסח על יסוד מגוון מנהגים בצרפת, למערכת אחידה אחת בהשראת המשפט היוסטיניאני. הקוד היווה שינוי מן היסוד לאופיה של מערכת המשפט הקונטיננטלי והפך את החוקים לנהירים הרבה יותר להמוני העם. הקוד עורר ויכוחים עזים ברשות המחוקקת בצרפת.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קוד נפוליאון בוויקישיתוף

The Civil Code, באתר "napoleon-series.org" (באנגלית)
קוד נפוליאון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:Code Civil 1804.png|שמאל|ממוזער|250px|ה[[עמוד]] הראשון של ה[[מהדורה]] הראשונה של קוד נפוליאון]]
-'''קוד לאניאדו פוליאון''' או '''קודקס נפוליאון''' (נקרא גם בשם הקוד האזרחי של [[צרפת]]; ב[[צרפתית]]:''' code civil''') היה ה[[קודקס]] האזרחי ה[[צרפת]]י, שכונן על-פי פקודתו של [[נפוליאון בונפרטה]], שליט [[צרפת]]. ה[[חוק]] נכנס לתוקף ב־[[21 במרץ]] [[1804]], והשפעתו ניכרת עד היום. תפקיד מרכזי בעיצוב הקוד מילא [[ז'אן-ז'אק-רז'יס דה קומבסרס|ז'אן-ז'אק-רז'יס דה קוֹמְבָּסֶרֶס]] (Jean-Jacques-Régis de Cambacérès), שכיהן כ[[קונסול (צרפת)|קונסול]] שני לצד נפוליאון בעת גיבוש הקוד.
+'''קוד נפוליאון''' או '''קודקס נפוליאון''' (נקרא גם בשם הקוד האזרחי של [[צרפת]]; ב[[צרפתית]]:''' code civil''') היה ה[[קודקס]] האזרחי ה[[צרפת]]י, שכונן על-פי פקודתו של [[נפוליאון בונפרטה]], שליט [[צרפת]]. ה[[חוק]] נכנס לתוקף ב־[[21 במרץ]] [[1804]], והשפעתו ניכרת עד היום. תפקיד מרכזי בעיצוב הקוד מילא [[ז'אן-ז'אק-רז'יס דה קמבאסרס]] (Jean-Jacques-Régis de Cambacérès), שכיהן כ[[קונסול (צרפת)|קונסול]] שני לצד נפוליאון בעת גיבוש הקוד.
 בצרפת היו נהוגות שיטות משפט שונות: [[משפט קנוני]], [[משפט רומי]], [[משפט מנהגי]] ומשפט מקומי. הליך הקודיפיקציה בצרפת מסמל את תום תקופת המשפט המשותף לכל אירופה. היה זה מעבר למשפט לאומי, בתוך מגמה כללית של [[לאומיות]] באירופה, במהלך עידן חדש מבחינה פוליטית בעקבות [[המהפכה הצרפתית]]. [[נפוליאון]] נתן את הדחיפה לסיום ה[[קודיפיקציה]], שנעשתה בתוך זמן קצר ביותר ביחס למורכבות המשימה, ונכח באופן אישי בחלק מישיבות הצוות שגיבש את הקוד. קוד נפוליאון מנוסח בפשטות (בהשראת כתבי [[מונטסקיה]]) מתוך מטרה שיהיה מובן לעם ולא רק למשפטנים מומחים. הוראות יסודיות בו לא השתנו עד היום, ומהוות את עמוד השדרה של החיים הציבוריים בצרפת.
 הקוד היה הראשון שנוסד במדינה עם מערכת משפטית אזרחית. הוא היווה רפורמה של החוק הצרפתי, והתבסס על ההכרה בכך שכל בני-האדם נולדו [[שוויון|שווים]] ובעלי-זכות לרכוש. העובדה כי הכרזה זו כללה גם את ה[[יהודים]] הביאה להטבה ניכרת בזכויות היהודים גם בשאר רחבי אירופה שנכבשה על ידי נפוליאון.
 הקודקס הוא אחד מדברי החקיקה המשפיעים ביותר בעולם בעקבות כיבושי נפוליאון שהפיצו את הקוד ברחבי אירופה, ובזכות הקיצור, הבהירות והניסוח שלו, שהיוו השראה לקודקסים של מדינות אחרות.
 בנוסף לקודקס הזה, בצרפת שלושה קודקסים נוספים: פלילי, פרוצדורלי ומסחרי.
 ==היסטוריה==
-קוד נפוליאון מבוסס על משפט צרפתי קדום יותר וכן על [[המשפט הרומי]]. בהתאם למסורת הקוד האזרחי ה[[יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית|יוסטיניאני]], הקודקס מחולק לחלק כללי בעל שישה סעיפים, ואחר כך לשלושה ספרים:
+קוד נפוליאון מבוסס על משפט צרפתי קדום יותר וכן על [[המשפט הרומי]]. בהתאם למסורת [[קורפוס יוריס קיוויליס|הקוד האזרחי היוסטיניאני]], הקודקס מחולק לחלק כללי בעל שישה סעיפים, ואחר כך לשלושה ספרים:
-# מעמד אישי – משפחה, ירושה, כשרות משפטית וכו'.
+# [[מצב משפחתי|מעמד אישי]] – משפחה, [[ירושה]], כשרות משפטית וכו'.
 # קניין – החלק הגדול ביותר.
 # דיני חיובים – העברת קניין מיד ליד, חוזים, נזיקין וכו'.
-מטרתו של נפוליאון הייתה לערוך רפורמה במערכת המשפט הצרפתי ברוח ערכי [[המהפכה הצרפתית]], זאת מכיוון שמערכת החקיקה המלכותית והפאודלית הכילו הוראות מבלבלות ולעיתים אף מנוגדות, בעת הניסיון ליישמן. בטרם חקיקת הקוד לא הייתה בצרפת מערכת חוקים אחידה, חוקים רבים היו תלויים במנהגי המקום, ולעיתים על תניות פטור, [[פריווילגיה חברתית|פריבלגיות]] וזכיונות שניתנו על ידי מלכים או שליטים פאודליים אחרים. במהפכה הצרפתית בוטלו הזכויות הפאודליות ומערכות חוקים מגוונות בכל חלקי צרפת צריכות היו להיות מוחלפות במערכת חוקים אחת, שעל כתיבתה הופקד ז'אן-ז'אק-רז'יס דה קומבסֶרֶס. אולם, עקב תהפוכות המלחמה וחוסר היציבות במדינה, לא ניתן היה להתקדם במלאכת החקיקה עד לתקופת נפוליאון, אז יכול היה קומבסֶרֶס להתרכז במלאכה.
+מטרתו של נפוליאון הייתה לערוך רפורמה במערכת המשפט הצרפתי ברוח ערכי [[המהפכה הצרפתית]], זאת מכיוון שמערכת החקיקה המלכותית והפאודלית הכילו הוראות מבלבלות ולעיתים אף מנוגדות, בעת הניסיון ליישמן. בטרם חקיקת הקוד לא הייתה בצרפת מערכת חוקים אחידה, חוקים רבים היו תלויים במנהגי המקום, ולעיתים הוגבלו על-ידי מתן פטור, [[פריווילגיה חברתית|פריבלגיות]] וזיכיונות שניתנו על ידי מלכים או שליטים פאודליים אחרים. במהפכה הצרפתית בוטלו הזכויות הפאודליות ומערכות חוקים מגוונות בכל חלקי צרפת צריכות היו להיות מוחלפות במערכת חוקים אחת, שעל כתיבתה הופקד ז'אן-ז'אק-רז'יס דה קומבסֶרֶס. אולם, עקב תהפוכות המלחמה וחוסר היציבות במדינה, לא ניתן היה להתקדם במלאכת החקיקה עד לתקופת נפוליאון, אז יכול היה קומבסֶרֶס להתרכז במלאכה.
 הקוד נוסח על יסוד מגוון [[מנהג (משפטים)|מנהגים]] בצרפת, למערכת אחידה אחת בהשראת המשפט היוסטיניאני. הקוד היווה שינוי מן היסוד לאופיה של מערכת [[המשפט הקונטיננטלי]] והפך את החוקים לנהירים הרבה יותר להמוני העם. הקוד עורר ויכוחים עזים ברשות המחוקקת בצרפת.
@@ שורה 22: / שורה 22: @@
 {{ויקישיתוף בשורה}}
 * [http://www.napoleon-series.org/research/government/c_code.html The Civil Code], באתר "napoleon-series.org" {{אנגלית}}
+* {{בריטניקה}}
+{{בקרת זהויות}}
-{{קצרמר|היסטוריה}}
+{{קצרמר|היסטוריה}}
-[[קטגוריה:צרפת: חוק ומשפט]]
+[[קטגוריה:משפט אזרחי]]
 [[קטגוריה:נפוליאון]]
+[[קטגוריה:צרפת: חוק ומשפט]]
 [[קטגוריה:שיטות משפט]]
-[[קטגוריה:משפט אזרחי]]