מכלול התאולוגיה – הבדלי גרסאות

מכלול התאולוגיה
Summa Theologiae
מידע כללי
מאת	תומאס אקווינס
שפת המקור	לטינית כנסייתית
נושא	פילוסופיה, סכולסטיקה, תאולוגיה קתולית, Quinque viae

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־16:38, 13 ביולי 2023

מכלול התאולוגיה (בלטינית: summa theologiae, או סומה תאולוגיה) היא יצירה שחוברה במאה ה-13 על ידי התאולוג הנוצרי תומאס אקווינס. ביצירה מבצע תומאס סינתזה וניתוח באופן מלא ושלם של אמיתות התורה הקתולית^[1]. הסומה היא יצירתו הגדולה ביותר של תומאס, ושנים רבות לאחר מותו המשיכה להשפיע על תאולוגים נוצריים, למעשה עד ימינו אנו.

אודות החיבור

לקראת סוף חייו, תומאס אקווינס הרבה בכתיבה תאולוגית. הסומה תאולוגיה היא אחד מחיבוריו המפורסמים והמשפיעים ביותר. תומאס התחיל לכתוב את החיבור כאשר לימד ברומא, בשליחותו של המסדר הדומיניקני. אולם תומאס נפטר בטרם הספיק להשלים חיבור זה. הוא מבסס את החיבור על כתביו ומחשבתו של אריסטו. דבר זה הוא מהפכני, כיוון שיש כאן קבלה של רעיונות ממקורות פגניים^[^{דרוש מקור: מה עם כתבי אפלטון? הנוצרים קיבלו את כתבי אריסטו לאחר טיפול בהם על ידי מוסלמים ויהודים: "כופרים" ולא "פגנים"]}. כתבי אריסטו לא היו נפוצים במערב עד המאה ה-12 והסיבה לכך הייתה הרעיונות הפגניים המובאים בהם, שלא עלו בקנה אחד עם הנצרות. אולם תומאס היה נכון לקבל רעיונות אלו. הוא מסביר זאת באופן ישיר למדי ו"פותר את הבעיה" (לפחות עבורו, ולא לכנסייה הקתולית), באומרו שכיוון שהאל ברא את הכל - את הטבע ואת התבונה האנושית - בלתי נמנע להגיע למסקנות דומות בחיפוש אחר האמת, בין אם זה דרך הכנסייה, התנ"ך או הוגה פגני^[2]. היצירה מורכבת מ-38 חלקים, הדנים ב-631 שאלות, ובהן כ-3,000 סעיפים^[3] .

מבנה הדיון בסומה תאולוגיה

תומאס בחר בשיטת דיון סכולסטי^[4]. שיטת דיון זו היא בעלת מבנה ברור החוזר על עצמו במהלך כל החיבור.

הדיון מתחיל בשאלה כלשהי, לדוגמה: "האם האל קיים?" ; "האם ניתן לתאר את האל במילים?" וכדומה. התשובה הראשונית היא "נראה שלא" או "נראה שכן". ולכך מובאים טיעונים לוגיים המחזקים את התשובה. לאחר שסיים למנות את הטיעונים הללו, תומאס אקווינס מבצע "מהפך" בתשובתו, ומספק הסבר אחר, הפוך מתשובתו הראשונה. בשלב זה הוא מתחיל לסתור את הטענות הראשונות לפי הסדר שמנה אותן. לבסוף תומאס מסיים בקביעה חד-משמעית כלשהי המסכמת ומיישבת את הקונפליקט בנושא הנדון.

השפה בה כתובה יצירת "הסומה תאולוגיה" היא פשוטה למדי, כזו שיכולה להיות מובנת גם לאנשים הפשוטים ביותר שחיו בתקופתו של תומאס. הדבר ברור לאור היותה של הסומה תאולוגיה כספר לימוד לסטודנטים לתאולוגיה^[5] .

הצדקה לפעולה לוחמתית

חלק מהספר מוקדש לנושא ההצדקה לפעולה לוחמתית. אקווינס פיתח את הגותו של אוגוסטינוס וקבע שעבור שלום נדרשים ערך החסד וערך הצדק, ושלעיתים נדרשת הפעלת כוח למען עשיית צדק וכאמצעי להשגת שלום. לפי מסקנתו של אקווינס נדרשים שלושה תנאים ל"מלחמה מוצדקת" סמכות ריבונית, עילה מוצדקת, וכוונה ראויה. אחד הדברים שמשמשים "עילה מוצדקת" היא פעולת תגמול^[6].

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מכלול התאולוגיה בוויקישיתוף

טקסט הסומה תאולוגיה (באנגלית)
קישור לספר של אורה לימור "בין יהודים לנוצרים" (בעברית)
מכלול התאולוגיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ אורה, לימור, בין יהודים לנוצרים: יהודים ונוצרים במערב אירופה עד ראשית העת החדשה. (תל אביב: הוצאה לאור האוניברסיטה הפתוחה, 1997-תשנ"ח), עמ' 182
^ Sparks, Kenton L. God's Word in Human Words: An Evangelical Appropriation of Critical Biblical Scholarship. Grand Rapids, Mich: Baker Academic, 2008. P.29
^ לימור, בין יהודים לנוצרים, עמ' 183
^ • לימור, בין יהודים לנוצרים. עמ' 183
^ • victor white in Davies, Brian. Aquinas's Summa Theologiae: Critical Essays. Lanham, Md: Rowman & Littlefield Publishers, 2006.p.20
^ רפאל בן לוי, ‏להשיב את הצדק למלחמה, השילוח, 13, פברואר 2019

[1] אורה, לימור, בין יהודים לנוצרים: יהודים ונוצרים במערב אירופה עד ראשית העת החדשה. (תל אביב: הוצאה לאור האוניברסיטה הפתוחה, 1997-תשנ"ח), עמ' 182

[2] Sparks, Kenton L. God's Word in Human Words: An Evangelical Appropriation of Critical Biblical Scholarship. Grand Rapids, Mich: Baker Academic, 2008. P.29

[3] לימור, בין יהודים לנוצרים, עמ' 183

[4] • לימור, בין יהודים לנוצרים. עמ' 183

[5] • victor white in Davies, Brian. Aquinas's Summa Theologiae: Critical Essays. Lanham, Md: Rowman & Littlefield Publishers, 2006.p.20

[6] רפאל בן לוי, ‏להשיב את הצדק למלחמה, השילוח, 13, פברואר 2019

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{ספר}}
-[[Image:Tommaso - Summa theologica, 1596 - 4593718.tif|thumb|''Summa theologica'', 1596]]
 [[קובץ:SummaTheologiae.jpg|180px|ממוזער|שמאל|מכלול תאולוגיה]]
-'''מכלול התאולוגיה''' (ב[[לטינית]]: '''summa theologiae''', או סומה [[תאולוגיה]]) היא יצירה שחוברה ב{{ה|מאה ה-13}} על ידי התאולוג הנוצרי [[תומאס אקווינס]]. ביצירה מבצע אקווינס סינתזה וניתוח באופן מלא ושלם של אמיתות התורה הקתולית{{הערה| אורה, לימור, בין יהודים לנוצרים: יהודים ונוצרים במערב אירופה עד ראשית העת החדשה. (תל אביב: הוצאה לאור האוניברסיטה הפתוחה, 1997-תשנ"ח), ע"מ 182}}. הסומא היא יצירתו הגדולה ביותר של אקווינס, ושנים רבות לאחר מותו המשיכה להשפיע על תאולוגים נוצריים, למעשה עד ימינו אנו.
+'''מכלול התאולוגיה''' (ב[[לטינית]]: '''summa theologiae''', או סומה [[תאולוגיה]]) היא יצירה שחוברה ב[[המאה ה-13|מאה ה-13]] על ידי התאולוג הנוצרי [[תומאס אקווינס]]. ביצירה מבצע תומאס סינתזה וניתוח באופן מלא ושלם של אמיתות התורה הקתולית{{הערה| אורה, לימור, בין יהודים לנוצרים: יהודים ונוצרים במערב אירופה עד ראשית העת החדשה. (תל אביב: הוצאה לאור האוניברסיטה הפתוחה, 1997-תשנ"ח), עמ' 182}}. הסומה היא יצירתו הגדולה ביותר של תומאס, ושנים רבות לאחר מותו המשיכה להשפיע על תאולוגים נוצריים, למעשה עד ימינו אנו.
 == אודות החיבור ==
 לקראת סוף חייו, תומאס אקווינס הרבה בכתיבה תאולוגית. הסומה תאולוגיה היא אחד מחיבוריו המפורסמים והמשפיעים ביותר.
-אקווינס התחיל לכתוב את החיבור כאשר לימד ב[[רומא]], בשליחותו של [[המסדר הדומיניקני]]. אולם, אקווינס נפטר בטרם הספיק להשלים חיבור זה. הוא מבסס את החיבור על כתביו ומחשבתו של [[אריסטו]]. דבר זה הוא מהפכני, כיוון שיש כאן קבלה של רעיונות ממקורות [[פגניות|פגניים]]{{מקור|מה עם כתבי אפלטון? הנוצרים קיבלו את כתבי אריסטו לאחר טיפול בהם על ידי מוסלמים ויהודים: "כופרים" ולא "פגנים"}}. כתבי אריסטו לא היו נפוצים במערב עד המאה ה-12 והסיבה לכך הייתה הרעיונות הפגניים המובאים בהם, שלא עלו בקנה אחד עם הנצרות. אולם אקוויינס היה נכון לקבל רעיונות אלו. הוא מסביר זאת באופן ישיר למדי ו"פותר את הבעיה" (לפחות עבורו, ולא לכנסייה הקתולית), באומרו שכיוון שהאל ברא את הכל - את הטבע ואת התבונה האנושית - בלתי נמנע להגיע למסקנות דומות בחיפוש אחר האמת, בין אם זה דרך הכנסייה, התנ"ך או הוגה פגני{{הערה| Sparks, Kenton L. God's Word in Human Words: An Evangelical Appropriation of Critical Biblical Scholarship. Grand Rapids, Mich: Baker Academic, 2008. P.29}}.
+תומאס התחיל לכתוב את החיבור כאשר לימד ב[[רומא]], בשליחותו של [[המסדר הדומיניקני]]. אולם תומאס נפטר בטרם הספיק להשלים חיבור זה. הוא מבסס את החיבור על כתביו ומחשבתו של [[אריסטו]]. דבר זה הוא מהפכני, כיוון שיש כאן קבלה של רעיונות ממקורות [[פגניות|פגניים]]{{מקור|מה עם כתבי אפלטון? הנוצרים קיבלו את כתבי אריסטו לאחר טיפול בהם על ידי מוסלמים ויהודים: "כופרים" ולא "פגנים"|נושא=מדעי הרוח}}. כתבי אריסטו לא היו נפוצים במערב עד המאה ה-12 והסיבה לכך הייתה הרעיונות הפגניים המובאים בהם, שלא עלו בקנה אחד עם הנצרות. אולם תומאס היה נכון לקבל רעיונות אלו. הוא מסביר זאת באופן ישיר למדי ו"פותר את הבעיה" (לפחות עבורו, ולא לכנסייה הקתולית), באומרו שכיוון שהאל ברא את הכל - את הטבע ואת התבונה האנושית - בלתי נמנע להגיע למסקנות דומות בחיפוש אחר האמת, בין אם זה דרך הכנסייה, התנ"ך או הוגה פגני{{הערה| Sparks, Kenton L. God's Word in Human Words: An Evangelical Appropriation of Critical Biblical Scholarship. Grand Rapids, Mich: Baker Academic, 2008. P.29}}.
-היצירה מורכבת מ-38 חלקים, הדנים ב- 631 שאלות, ובהן כ-3,000 סעיפים{{הערה|לימור, בין יהודים לנוצרים, ע"מ 183}} .
+היצירה מורכבת מ-38 חלקים, הדנים ב-631 שאלות, ובהן כ-3,000 סעיפים{{הערה|לימור, בין יהודים לנוצרים, עמ' 183}} .
-== מבנה הדיון בסומא תאולוגיה ==
+== מבנה הדיון בסומה תאולוגיה ==
-אקווינס בחר בשיטת דיון [[סכולסטיקה|סכולסטי]]{{הערה|• לימור, בין יהודים לנוצרים. ע"מ 183 }}. שיטת דיון זו היא בעלת מבנה ברור החוזר על עצמו במהלך כל החיבור.
+תומאס בחר בשיטת דיון [[סכולסטיקה|סכולסטי]]{{הערה|• לימור, בין יהודים לנוצרים. עמ' 183 }}. שיטת דיון זו היא בעלת מבנה ברור החוזר על עצמו במהלך כל החיבור.
-הדיון מתחיל בשאלה כלשהי, לדוגמה: ''"האם האל קיים?" ; "האם ניתן לתאר את האל במילים?"'' וכדומה. התשובה הראשונית היא "נראה שלא" או "נראה שכן". ולכך מובאים טיעונים לוגיים המחזקים את התשובה. לאחר שסיים למנות את הטיעונים הללו, תומאס אקווינס מבצע "מהפך" בתשובתו, ומספק הסבר אחר, הפוך מתשובתו הראשונה. בשלב זה הוא מתחיל לסתור את הטענות הראשונות לפי הסדר שמנה אותן. לבסוף אקווינס מסיים בקביעה חד-משמעית כלשהי המסכמת ומיישבת את הקונפליקט בנושא הנדון.
+הדיון מתחיל בשאלה כלשהי, לדוגמה: ''"האם האל קיים?" ; "האם ניתן לתאר את האל במילים?"'' וכדומה. התשובה הראשונית היא "נראה שלא" או "נראה שכן". ולכך מובאים טיעונים לוגיים המחזקים את התשובה. לאחר שסיים למנות את הטיעונים הללו, תומאס אקווינס מבצע "מהפך" בתשובתו, ומספק הסבר אחר, הפוך מתשובתו הראשונה. בשלב זה הוא מתחיל לסתור את הטענות הראשונות לפי הסדר שמנה אותן. לבסוף תומאס מסיים בקביעה חד-משמעית כלשהי המסכמת ומיישבת את הקונפליקט בנושא הנדון.
-השפה בה כתובה יצירת "הסומה תאולוגיה" היא פשוטה למדי, כזו שיכולה להיות מובנת גם לאנשים הפשוטים ביותר שחיו בתקופתו של אקווינס. הדבר ברור לאור היותה של הסומה תאולוגיה כספר לימוד לסטודנטים ל[[תאולוגיה]]{{הערה|• victor white in Davies, Brian. Aquinas's Summa Theologiae: Critical Essays. Lanham, Md: Rowman & Littlefield Publishers, 2006.p.20}} .
+השפה בה כתובה יצירת "הסומה תאולוגיה" היא פשוטה למדי, כזו שיכולה להיות מובנת גם לאנשים הפשוטים ביותר שחיו בתקופתו של תומאס. הדבר ברור לאור היותה של הסומה תאולוגיה כספר לימוד לסטודנטים ל[[תאולוגיה]]{{הערה|• victor white in Davies, Brian. Aquinas's Summa Theologiae: Critical Essays. Lanham, Md: Rowman & Littlefield Publishers, 2006.p.20}} .
+==הצדקה לפעולה לוחמתית==
+חלק מהספר מוקדש לנושא ההצדקה לפעולה לוחמתית. אקווינס פיתח את הגותו של [[אוגוסטינוס]] וקבע שעבור שלום נדרשים ערך החסד וערך הצדק, ושלעיתים נדרשת הפעלת כוח למען עשיית צדק וכאמצעי להשגת שלום. לפי מסקנתו של אקווינס נדרשים שלושה תנאים ל"מלחמה מוצדקת"  סמכות ריבונית, עילה מוצדקת, וכוונה ראויה. אחד הדברים שמשמשים "עילה מוצדקת" היא [[פעולת תגמול]]{{הערה|{{השילוח|רפאל בן לוי|להשיב את הצדק למלחמה|להשיב-את-הצדק-למלחמה|13, פברואר 2019}}}}.
 == קישורים חיצוניים ==
+{{ויקישיתוף בשורה}}
-*[http://www.sacred-texts.com/chr/aquinas/summa/index.htm טקסט הסומא תאולוגיה] {{אנגלית}}
+*[http://www.sacred-texts.com/chr/aquinas/summa/index.htm טקסט הסומה תאולוגיה] {{אנגלית}}
 * [http://books.google.co.il/books?id=UD-5VnAtNIAC&printsec=frontcover&hl=iw#v=onepage&q&f=false קישור לספר של אורה לימור "בין יהודים לנוצרים"] {{עברית}}
+* {{בריטניקה}}
 ==הערות שוליים==
 {{הערות שוליים|יישור=ימין}}
+{{בקרת זהויות}}
 [[קטגוריה:חיבורים פילוסופיים]]