פרנץ הסלר

פרנץ הסלר (בגרמנית: Franz Hößler ,Franz Hössler;‏ 4 בפברואר 1906 – 13 בדצמבר 1945) היה קצין נאצי בדרגת אובר-שטורמפיהרר שפעל במחנות אושוויץ, דורה-מיטלבאו וברגן-בלזן. הוא נתפס על ידי בעלות הברית בתום מלחמת העולם השנייה, הועמד לדין במסגרת משפטי ברגן-בלזן באשמת פשעים נגד האנושות, נמצא אשם ונידון למוות. הוצא להורג בתלייה בכלא המלין בשנת 1945.

פרנץ הסלר
Franz Hössler

לידה	4 בפברואר 1906 Oberdorf bei Immenstadt, Waltenhofen, הקיסרות הגרמנית
הוצאה להורג	13 בדצמבר 1945 (בגיל 39) המלין, סקסוניה התחתונה, אזור הכיבוש הבריטי
מקום קבורה	Am Wehl Cemetery
מדינה	הקיסרות הגרמנית, רפובליקת ויימאר, גרמניה הנאצית
השתייכות	ואפן אס אס, אס אס
תקופת הפעילות	מ-1932
דרגה	לוטננט בכיר
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם השנייה

ביוגרפיה

הסלר נולד בשנת 1906 בעיירה אוברדורף, כיום מרקטוברדוף, באזור שוואביה הקיסרות הגרמנית. כבן של עובד בבניין הוא נאלץ לפרוש מלימודיו בבית הספר ועבד כצלם. בהמשך עבד במחסן ולאחר מכן היה מובטל בתקופת השפל הכלכלי של שנות השלושים. הוא הצטרף לשורות המפלגה הנאצית בתחילת נובמבר 1932 (מספר אישי: 1,374,713) וכן לאס-אס (מספר חבר: 41,940). הסלר נישא והביא שלושה ילדים.

בעת חברותו באס אס, הוא עלה לדרגת אובר-שטורמפיהרר ושובץ כקצין מילואים של הואפן אס אס. עם הקמתו של מחנה הריכוז דכאו ביולי 1933, היה מאנשי האס אס הראשונים שאיישו את המחנה. הוא שירת בדכאו עד לפרוץ המלחמה.

אושוויץ

ביוני 1940 הסלר נשלח למחנה אושוויץ שזה עתה נפתח כדי לסייע ב"קליטת" הטרנספורט הגדול הראשון של המחנה. הוא היה אחראי על עבודות המטבח ולעיתים סייע בעבודות הפיקוח. כבר בתחילת 1941 עלה בדרגה ונהיה לאחראי על פועלים. ב-28 ביולי 1941, הסלר ליווה 575 אסירים שהוצאו מן המחנה ונשלחו למרכז ההמתה בטירת זוננשטיין, שם נרצחו כחלק מתוכנית האותנסיה. ביוני 1942, הסלר, יחד עם אוטו מול והנס אומייר רצחו 168 אסירים בבלוק 11 של המחנה לאחר ניסיון התמרדות. בהמשך השנה היה אחראי על הקמת אתר נופש לאנשי האס אס בדרום פולין.

לאחר שמחנה אושוויץ הורחב והחל לשמש גם כמחנה השמדה, פעולותיו של הסלר במחנה הלכו והתרבו. מספטמבר עד נובמבר 1942 יחידת זונדרקומנדו "הסלר" שהורכבה מאסירי המחנה, הוציאה אלפי גופות מקברי אחים לצורך שרפה בקרמטוריום החדש. עובדי הכפייה בזונדרקומנדו נרצחו כמעט מידית לאחר סיום עבודתם. כדי להגביר את קצב תפוקת המשרפות, הסלר, יחד עם מפקד המחנה רודולף פרנץ הס וולטר דאיאקו (אדריכל המשרפות) ביקרו במחנה ההשמדה חלמנו ב-16 בספטמבר 1942, וצפו בניסויי שריפת גוויות שנערכו על ידי פאול בלובל.

במקביל, הסלר היה אמון על המשרפה הישנה באושוויץ וכן על המתה בגז בבונקרים. יוהאן קרמר, רופא המחנה מה-30 באוגוסט ועד ל-17 בנובמבר 1942, תיעד את הגעתו של טרנספורט ובו 1,703 יהודים מהולנד שהגיעו לידיו של הסלר:

"בהקשר להמתות בגז הבאתי תיאור מיומני מיום 12.10.1942, אני מצהיר שביום זה כ-1,600 הולנדים הומתו בגז. זוהי הערכה גסה, אותה ביססתי על סמך דברים שאמרו אחרים. האקציה נוהלה על ידי קצין האס-אס הסלר. אני זוכר שהוא ניסה להכניס את כל חברי הקבוצה לבונקר. הוא הכניס עוד ועוד אנשים עד שנותר אדם אחד שלא יכל להידחק לבונקר. הוא ירה באיש זה עם אקדחו. זוהי הסיבה שקראתי לקטע זה ביומן "סצנה מזוויעה בבונקר האחרון! (הסלר!)"

ב-1943 הסלר היה מעורב בגיוס אסירות בעלות חזות "ארית", עם ההבטחה למזון ולתנאי מחיה טובים יותר, כדי לשרת בבית הבושת החדש שנפתח באושוויץ I. הוא קודם לדרגת "שוצהפטלאגרפיהרר" (בגרמנית: מפקח מחנה) במחנה הנשים באושוויץ-בירקנאו באוגוסט 1943, תפקיד אותו חלק עם מריה מנדל. בתפקיד זה היה אחראי על סלקציות ועל רציחות בגז. פיליפ מולר, אחד מעובדי הזונדרקומנדו הבודדים ששרדו את אושוויץ, תיאר כיצד הסלר הונה קבוצה של יהודים מיוון רגעים ספורים לפני שנשלחו לתאי הגזים:

"בשם הנהלת המחנה אני אומר לכם ברוכים הבאים. זהו לא אתר נופש אלא מחנה עבודה. כשם שהחיילים שלנו מסכנים את חייהם בחזית לניצחון הרייך השלישי, אתם תצטרכו לעבוד כאן לרווחתה של אירופה החדשה. איך שתתמודדו עם מטלה זאת הכל תלוי בכם. לכל אחד מכם ישנו צ'אנס. אנו נשגיח על בריאותכם ואנו נציע לכם עבודה בעלת שכר לטרחה. לאחר המלחמה נעריך כל אחד בהתאם לאותות שלו ונתייחס אליו בהתאם.
כעת, אנא ממכם התפשטו כולכם. תלו את בגדיכם על הווים שסיפקנו לכם וזכרו את המספרים (על הווים). לאחר הרחצה שלכם אתם תקבלו קערת מרק וכן קפה ותה לכולם. אה וכן, לפני שאשכח, לאחר שתתקלחו, אנא הכינו את האישורים שלכם, דיפלומות, תעודות מבתי הספר וכל מסמך אחר שברשותכם כדי שנוכל להעסיק כל אחד מכם בהתאם ליכולתו או יכולתה. מי שסובל מסכרת ואסור לו לצרוך סוכר, נא להודיע לאחר הרחצה לאנשי הצוות"

במשך תקופה קצרה, מה-15 במרץ עד ה-15 במאי 1944, הסלר היה מפקד מחנה הריכוז נקרלז ליד מוסבאך, תת-מחנה של נאצוויילר-שטרוטהוף בקרבת צרפת הכבושה. עם פלישת בעלות הברית לצרפת ביוני 1944, הוא חזר לאושוויץ עד לשחרור המחנה בינואר 1945.

דורה-מיטלבאו

בינואר 1945, כאשר הצבא האדום התחזק והחל לנוע מערבה, אנשי האס-אס פינו את אסירי מחנה אושוויץ לעבר מחנה דורה-מיטלבאו. ב-5 באפריל 1945, עם התקדמות הדיוויזיה המשוריינת ה-3 של ארצות הברית לעברו, הסלר פקד על פינוי האסירים לעבר ברגן-בלזן. האסירים הוצעדו בצעדת מוות לעבר יעדם האחרון.

ברגן-בלזן

צילום של פרנץ הסלר ממחנה ברגן-בלזן

ב-8 באפריל 1945, הסלר הגיע לברגן-בלזן עם אסיריו ונהיה לסגן מפקד המחנה תחת יוזף קרמר. במחנה זה ירה במו ידיו באסירים עד לשחרור המחנה, פשעים שבגינם נשפט ונידון למוות בהמשך. ב-15 באפריל הסלר התחבא ולבש בגדי אסיר כדי להסוות עצמו, אך הוא ומספר קצינים נאצים נוספים נלכדו על ידי הבריטים. לאנשי האס אס ניתנה הוראה לקבור את אלפי הגופות שהותירו במחנה בקברים פתוחים או בקברי אחים.

משפט והוצאה להורג

הסלר ו-44 אנשי אס אס נוספים הועמדו לדין במסגרת משפט בלזן בפני בית דין צבאי בריטי בעיר לינבורג. המשפט ארך שבועות ספורים, מספטמבר ועד נובמבר 1945. במהלך המשפט אניטה לסקר (מתזמורת הנשים באושוויץ) העידה שהוא לקח חלק בסלקציות בהן נבחרו אסירים להישלח לתאי הגזים. ב-17 בנובמבר 1945 הוא נמצא אשם ונידון למוות במשפט בלזן. ההוצאה להורג בוצעה על ידי אלברט פיירפוינט ב-13 בדצמבר 1945 בבית הכלא של העיר המלין.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פרנץ הסלר בוויקישיתוף

• פרנץ הסלר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)