אני בחופשת ויקי עד ל־30 לספטמבר (לפחות) ניתן ליצור קשר באמצעות מייל |
יִשְׁלַם לָכֶם. 4=2+2
אני עורך בעיקר בתחומי ארכאולוגיה ואפיגרפיה קדומות בלבנט וסביבתו, אך לא רק.
טיוטות אישיות שימושיות: הסחר והמושבות הפיניקיים • בית אגנור
שימוש במקורות
עריכה- ערכים מורחבים – ויקיפדיה:ביבליוגרפיה, ויקיפדיה:מקורות מידע; ראו גם משתמש:HaShumai#איתור מקורות איכותיים
ויקיפדיה נתפשת בעיני הציבור הרחב כמקור מידע מספיק טוב לחשיפה בסיסית לנושאים שונים, אך לא אמין ולהשגת ידע נרחב ומעמיק בהם; זאת בגלל שבפעמים רבות, המידע המוזן בויקיפדיה נכתב ללא מקורות (גם אם הוא נכון), מה שמקשה על אימות המידע ומאפשר עריכות לא מבוססות ואף שקריות. אולם, אין זאת גזירת גורל! ניתן ליצור סטנדרטים ביבליוגרפיים נאותים גם באנציקלופדיה חופשית, אינטרנטית, ולא־אקדמית.
לכן, עורכים יקרים, אני מפציר בכם: השתמשו בהפניות! בין אם זה ספר, מאמר או דו"ח אקדמיים, ואף סוגי מקורות פחות טובים בנושאים פחות מדעיים, אל תשאירו את כתיבתכם ללא ביסוס! רק כך נוכל להרים את קרנה של ויקיפדיה בעיני הציבור, ולהפוך אותה למקור מידע מכובד, אמין, רחב ומבוסס.
מקורות אקדמיים שימושיים לנושאים רבים
עריכה- JSTOR (לערך): מקור מידע אקדמי אדיר עם מאמרים מכתבי עת רבים ואיכותיים בשפות רבות, על כל תכניהם. אזרחי ישראל יכולים להירשם לספריה הלאומית וכך לקבל גישה מלאה, בעיקר לכתבי עת עבריים, ב־JSTOR (בכתובת https://www.nli.org.il/he/research-and-teach/databases/jstor).
- ארכיון האינטרנט (לערך): מכיל ספרים רבים, וסוגים רבים של קבצים אחרים. מומלץ להירשם (בחינם!) ולהרוויח ותק כדי לקבל ולהרחיב את האפשרות להשאיל ספרים.
- אתר Persée (אנ'): אתר צרפתי מלא בכתבי עת איכותיים ותכניהם עם גישה חופשית, למשל כתב העת Syria.
- OpenEdition Journals (אנ'): חלק מאתר OpenEdition עם כתבי עת בגישה חופשית ובפורמט HTML.
- ResearchGate (אנ'): אתר חינמי ופתוח לכל, מלא במחקרים מארכאולוגיה ועד הנדסת תכנה. חלק מהמחקרים קיימים כ־pdf באתר, וחלק אינם נמצאים באתר אלא מאוזכרים בו בצירוף כתובת המייל של כותב המחקר.
- Academia.edu (לערך): אתר עם מחקרים רבים, הפתוחים למי שנרשם (בחינם), ומאפשר שירותים נוספים (חיפוש מתקדם, קישור ממאמר אחד למאמרים קרובים וכדומה) בתשלום.
- כתבות באתרי חדשות, ובאתרי אינטרנט שונים.
- ארכיונים דיגיטליים, כגון ארכיון מכון ז'בוטינסקי (לערך) ואתר הספריה הלאומית (לערך).
- Digital Library for International Research: אתר ובו סריקות של כתבי עת שונים, בינהם על ארכאולוגיה של אזורנו.
- ספריות עירוניות ואוניברסיטאיות: ספריות עירוניות בישראל אינן בודקות היכן גר מי שנכנס אליהן, ולמעשה הן פתוחות לכל ומציעות לרוב ספרים במגוון נושאים רחב. ספריות אוניברסיטאיות, שבהן המגוון גדול יותר והקטגוריות ממוקדות יותר, מאפשרות גם הן לרוב כניסה חופשית, אולם לפעמים הכניסה לקמפוס עצמו מוגבלת. כדאי לא להסתמך על ספר אחד בלבד לצורך כתיבת ערך או עריכתו, הן בשל זכויות יוצרים והן בשל הצורך בסיפוק נקודות מבט שונות.
מקורות אחרים, שימושיים בעיקר לארכאולוגיה
עריכהצילומים ומידע על ממצאים (בעיקר ממוזאונים)
עריכה- אתר רשות העתיקות: אלפי ממצאים משטחי מדינת ישראל, מכל התקופות.
- מוזאון הלובר (לערך): באתר יש אלפי, אם לא עשרות אלפי, ממצאים מדהימים ותצלומים איכותיים מכל התקופות והאזורים, הן כאלה שמוצגים במוזאון והן כאלה שמאוחסנים ואינם בתצוגה. קיימת גם אפשרות לסיור במפת המוזאון והצגת המוצגים בכל חדר. אפשרות דומה, עם לא פחות תמונות, קיימת גם בויקימדיה.
- מוזאון המטרופולין לאמנות (לערך): האתר גדוש בממצאים רבים ומעניים, ואפשרויות חיפוש די נוחות.
- המוזאון הבריטי: [1] – באתר תיאורי ממצאים רבים, לחלקם גם תמונות איכותיות (אך לחלקם אין תמונות). ניתן לחפש גם באוסף. [2] – אתר התמונות של המוזאון הבריטי, החיפוש בו לא נוח.
- BnF Gallica (לערך): ספרייה המכילה חומר רב, חיפוש מקומות או שליטים יעלו חומרים לגביהם, ובמיוחד מטבעות הקשורים אליהם, באיכות גבוהה. חלק מהחומר המצוי בה הועלה גם לויקישיתוף.
- מוזאון ישראל (לערך): באתר חלק ממוצגי המוזאון ותיאוריהם.
- Hittite Monuments: אתר עם ממצאים חתיים וממצאים מארצות כנעניות שנכבשו על ידי החתים.
- Trocadero: אתר עם ממצאים רבים מנהריים, כולל חותמי גליל מעניינים רבים.
- מוזאון אשמוליאן (לערך): ממצאי הלבנט שם כוללים ממצאים מיריחו, מהתרבות החלפית וצלמיות חיות קטנות ו־eye idols מתל ברק.
- מוזאונים וירטואליים בסוריה: אתר מאוד לא נוח אך מכיל ממצאים חשובים. בין המוזאונים שבו יש את מוזאון דמשק (לערך), מוזאון חלב (לערך) ומוזאון תדמור.
- קישורים באתר IPIAO[2]: אוסף קישורים, חלקם שימושיים וחלקם פחות.
אתרי עזר לאפיגרפיה
עריכה- תרגום השבעים: [1] – אתר המביא את תרגום השבעים, וניתן לקשר אליו עד לרמת הפסוק.
- Internet Sacred Text Archive: אתר 'כתבי קודש' מכל העולם, כולל כתבים קלאסיים המזכירים עברים, כנענים, יהודים, סורים, פניקיים וקרתחדשתיים.
- מילונים לאכדית: [1], [2], [3]
איכות חיים וטבע
עריכהאוויר נקי וצמחים
עריכהמתקופות קדומות ביותר היוו צמחים סמל לפריון, לברכה ולאלוהויות הארץ.[3] גידול צמחים עוזר להתמודד נגד משבר האקלים, תורם לסביבה ולארצנו, משרה אווירה נעימה על המתבוננים, מאפשר להשקיע זמן בטיפול בצמחים (תרפיה מעולה כנגד עצבנות־ויקי, למשל), ואף משפיע לטובה על איכות האוויר שאנחנו נושמים:[4] נאס"א בדקו ויצרו רשימת צמחים שמייצרים כמות חמצן גדולה, וכן מנקים את האוויר מרעלים כגון טריכלורואתילן, פורמלדהיד, בנזן, קסילן ואמוניה; הם המליצו להציב צמח בכל 9 מ"ר בבית(!):[5]
|
-
Spathiphyllum cochlearispathum (ספטיפיליום)
-
חרצית הגננים
גדלו צמחים!
חיזוק ציפורי ארצנו
עריכהחשיפה קבועה לטבע בכלל, ולמגוון ציפורים במיוחד, יש השפעה חיובית אדירה על האושר של הנחשפים אליה.[6] בשנים האחרונות אנחנו עדים לדילול משמעותי במגוון ובכמות של הציפורים המקומיות בארץ, בעקבות עיור המצמצם שטחי מחייה ומזון ופלישה של עופות פולשים. אולם, ניתן לפעול גם בעיר כדי להיטיב עם הציפורים המקומיות:[7]
- להתקין מתקני האכלה המתאימים לציפורים מקומיות. מתקנים כאלה יקלו עליהן להתקיים בסביבה העירונית למרות צמצום המזון הטבעי בסביבה זאת. ניתן להציב מתקנים כאלה בגינות פרטיות, מרפסות, גגות, חלונות, ואפילו גינות ציבוריות. ישנם סוגים רבים של מתקנים המשמשים ציפורים שונות.
- להציב בריכות לרענון. בריכות כאלה יכולות להיות כיורים מוגבהים התורמים לעיצוב החצר או המרפסת, או בריכות נוי חפורות באדמת החצר. אלה משמשים את הציפורים לשתייה ולרחצה. כדי למנוע יתושים ניתן לגדל דגים בבריכה או בכיור, אם כי זה לא תמיד יעיל.
- לתלות פעמונים על חתולים. גם חתולים ביתיים או חתולי רחוב מואכליים צדים ציפורים מתוך אינסטינקט ומשחק; הפעמון יצלצל בעת זינוק החתול ויתריע על הסכנה לציפור הניצודה.
- להפחית בהאכלת חתולים. האכלת חתולים מחזקת את טורפי הציפורים המקומיות, ומזון הציפורים מזין גם מינים פולשים שונים. רצוי להימנע מהאכלת חתולים מעבר למינימום הדרוש לקיומם, ולוודא את עקרותם כדי למנוע רביית חתולי רחוב.
- נטיעת עצים ושתילת צמחים מקומיים. כפיצוי על אובדן הצומח המקומי בעקבות העיור, ניתן לשתול צמחים ועצים מקומיים בחצרות ובמרפסות. אלה ישמשו מזון ומחסה טבעיים לציפורים ולקִניהם, וכן יכולים לשמש אותנו למזון ולנוי.
- לבעלי גינות פרטיות:
- לא לפנות את העלים הנושרים מהעצים, אלא להשאיר אותם כחיפוי על האדמה (או מתחת לשיחים, אם הם מפריעים לנראוּת). שכבת העלים תשמור על הלחות באדמה, תעשיר אותה ברקבובית מדשנת ותגביר פעילות תולעים המשמשות מזון לחלק מהציפורים, ומעשירות בעצמן את האדמה.
- להשאיר שדה בור, כלומר פינה לא מעובדת בגינה, בלי לעקור ממנה צמחים כלל. בפינה זאת יצמחו בחורף פרחי בר מקומיים, שיפיצו את זרעיהם ויזינו ציפורים מקומיות.
- לא לפזר חומרי הדברה. חומרים נגד מזיקים משמידים חרקים מקומיים המזינים ציפורים מקומיות רבות, והדברתם פוגעת בציפורים אלה. רצוי לפזר את חומרים כאלה רק כשאין ברירה.
- להתקין תיבות קינון. בעלי חצרות גדולות יכולים להתקין בחצרם תיבות קינון לציפורים המקומיות. תיבות בגדלים שונים או בעלות פתחים שונים ישמשו מיני ציפורים שונים. יש להקפיד על מיקום הצבה בניגוד לכיוון הגשמים וללא גישה לחתולים. בעלי שדות חקלאות יכולים להתקין תיבות קינון לעופות דורסים המסייעים בהדבקת מזיקים, או לעופות אחרים הניזונים מחרקים כדי להחליף חומרי הדברה.
גם ביצוע פעולה אחת בלבד מפעולות אלה תתרום לציפורי ארצנו ולאושר שלנו ושל הסובבים אותנו!
התנגדות לצרכנות
עריכהכולנו חייבים לצרוך. בין אם זה מזון, בגדים, קורת גג או מותרות שונות, אי אפשר לחיות ללא צריכה. אבל גם לא צריך להגזים.
עולם חדש מופלא • תנועת האטה • מזון איטי • מזון מקומי • אנטי־גלובליזציה • שיבוש תרבות • בלי לוגו • להחזיר את הרחובות • אופנה איטית • קוטג'קור • אגרריות • התמסחרות
ערכים שתרמתי להם
עריכהתיבת כישורי שפה | ||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
תיבות משתמש | ||||||||||||||||||
|
תיבת נגינה | |||||
---|---|---|---|---|---|
|
בהדגשה – תרומות שכללו הוספת מידע רב (לא כולל מידע מתורגם).
יצירת ערכים
עריכהאלכסנדר קולישר • גזרות: השלמים, המרובעים, נפ"א, נפי"ו, נעו"י, נל"א, נלי"ה, חפי"צ, ע"ע • כתובות נדר כנעניות • צד (אל) • ענת (עיר) • קבורה משנית • כתובות כנעניות־יווניות מרודוס • כתובות חמון • קרן (יישוב) • מצפה ימים • תל בירה • שלמן • אתבעל השלישי • לולי (מלך) • שקל צורי • אסטריוס • קיליקס (מיתולוגיה) • תאסוס (מיתולוגיה) • אגנור • בלוס • תבליט הובלת העצים • פויניקס • חורון • שנהבי שומרון • שנהבי ירושלם • הדת הישראלית הקדומה • כתובת ירחעזר • הכתובת מתיאטרון רבת עמון • כתובות עמוניות • ענה • מלכי אדום • כתובות חורבת תימן • Keilalphabetische Texte aus Ugarit • כפתור (ארץ) • לחש עלילת האלים הנאבקים בנחש • נכל • חתונת ירח ונכל • הולדת שחר ושלם • אוגם • סכן • מלכי עמון • חירם השני מצור • כתובות פמייתן ופניטריון • כתובת קינטא מערקי • בלוצ'יסטן • סבטינו מוסקטי • לי סה־שו'ן • כתובת דיוטימוס • מוריאנדה • Syria: יצרתי וכתבתי את הערכים.
ג'ון מיו • שארל וירולו • פיניקיזם • שארל קורם • אדיל • כתובת בעל לבנון • תמש • רשימת כתובות כנעניות וארמיות • הקיפוס של עבדמסכר • מצבת יחומלך • כתובות כנעניות־יווניות אתונאיות • כס עשתרת • כתובת בנבעל • עיטור מצח הסוס של חזאל • כתובת השנהב מחדתא • צכץ • לפש • פוינולוס • לוח המארה הכנעני • הקמעות מחדתא • הרי אהגר • כתבי אוגרית • הכתרת זמרי־לים • המכתב ממצד חשביהו • קוה (ממלכה עתיקה) • הכתובת הדו־לשונית מצ'ינקיי • כתובת אשמן מארח • הכתובת הכנענית מאביניון • מכתבי הפפירוס הכנעניים • כתובת מצובה • כתובות מקדש אדיל • כתובת ענת־אתנה • כתובות בדעשתרת • ויקטור בראר • מצבת אבישם • כתובת גול • כתובת הסף מצור • שעון השמש הכנעני • כתובת בעל־שמים • חמון • Mission de Phénicie • אתבעל השני • נרם־סין מאשנונה • תליון פגמלין • הכתובות הדו־לשוניות מתמש • פרובינקיה סוריה פיניקיה: תרגמתי את הערכים מאנגלית, והוספתי על התרגום מידע.
הקיפוסים של מלקרת • כתובות כנעניות וארמיות • לוחיות פירגי • הדגל האמזיע'י • עילמים: תרגמתי חלק מהערכים האנגליים, והוספתי עליהם מידע.
קיפוס • קורפוס הכתובות השמיות • אומונויה • כתובת אגרגנת • ארון בתנעם • כתובת בן שפטבעל • כתובת פנמו השני • תנאי שימוש; לא קראתי • דאלי (יישוב) • אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית: תרגמתי את הערכים מאנגלית.
האימפריה האשורית החדשה: תרגמתי את פתיח הערך מאנגלית, והפכתי אותו לערך עצמאי בעברית; בהמשך הורחב הערך בידי עורכים אחרים.
עתלית העתיקה • גליל כורש: יצרתי את הערכים, בעיקר על בסיס מידע שהועבר אליהם מערכים קיימים אחרים.
לפטוס • אתבעל • יהואש • יהורם • מרזח • אריאל אטיאס • יובל לוי • קיליקס • קרתחדשת (פירושונים) • האימפריה הפרסית (פירושונים) • אביבעל (פירושונים) • האימפריה הבבלית • בת (פירושונים) • אמנמחת • בלוצ'יסטן (פירושונים) • המנון סין • טונדו: יצרתי כדף פירושונים.
וכן מאות הפניות.
שכתוב ערכים
עריכהעדיה גור חורון • בעל פעור • יוסף באשלם • סורת יוסף • מרזח • תנת • בעל חמון • כתי • אי כתר • כתיים • ענת • מלקרת • אשמן • תל מיכל • עפרים • חירם הראשון מצור • אתבעל הראשון • שלטון החוק • בעלת גבל • עשתרת • אירופה (מיתולוגיה) • קדמוס • אמורים • אשרה (אלה) • עמון • כושרות • חורבת תימן • שחר (אל) • שלם (אל) • אוגריתית • אלפבית אוגריתי • אחלב • הרמוניה (מיתולוגיה) • ספרטוי: שכתבתי את הערכים, תוך שילוב המידע האיכותי והאמין הקודם שהיה בהם, ובהתבסס על מקורות אקדמיים.
בוריס סוברין: שכתבתי את הערך בעזרת תרגום הערך מאנגלית ושילובו בערך הקודם בעברית, והוספת מעט מידע ממקורות אחרים.
יצירת קטגוריות
עריכהקט:פיניקיזם • קט:רצח העם של הילידים האמריקאים • קט:כתובות KAI • קט:יישובים ערביים המשמרים שם עברי • קט:גזרות בעברית • קט:ארסלאן טאש • קט:כתובות כנעניות • קט:כתובות מלכי גבל • קט:ארגנטינה: ארכאולוגיה • קט:ארגנטינה: אתרים ארכאולוגיים • קט:אקוודור: ארכאולוגיה • קט:אקוודור: אתרים ארכאולוגיים • קט:בוליביה: ארכאולוגיה • קט:בוליביה: אתרים ארכאולוגיים • קט:מרי אזרחי • קט:כתובות רב־לשוניות • קט:כתובות תלת־לשוניות • קט:כתובות דו־לשוניות • קט:כתובות פיניקיות־יווניות • קט:כתובות פיניקיות מלכותיות • קט:האימפריה האשורית החדשה • קט:שליטים תחת האימפריה האשורית החדשה • קט:ממצאים ארכאולוגיים ממתכת • קט:גבל • קט:תבליטים אשוריים • קט:שפות שמיות צפון־מערביות • קט:כתבים מאגיים • קט:שירה אוגריתית
יצירת תבניות
עריכהתבניות ניווט: תבנית:מושבות פיניקיות • תבנית:אוספי שנהב מהלבנט הקדום • תבנית:בינה מלאכותית • תבנית:ערי מדינה בקפריסין העתיקה.
תבניות ציטוט: תבנית:אוצר הכתובות • תבנית:עלילות האלים • תבנית:האלה ענת.
תבנית:אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית: יצרתי את התבנית ויזמתי את הוספתה בעזרת בוט לערכים, כך שערכים רבים מקשרים למקור איכותי, אמין וזמין זה.
תבניות אחרות שיצרתי: תבנית:משתמש אשור • תבנית:משתמש דקדקגו • תבנית:בעלי ידע/מדיניות ויקיפדיה • יצרתי כמה עשרות תבניות ציטוט יומי במסגרת פעילות קצרה בציטוט היומי בינואר 2023 • תבנית:אמורית.
תרומות משמעותיות אחרות
עריכהלתרומות במיזמי קרן ויקימדיה אחרים ראו את דפי המשתמש שלי במיזמים אלה (בעיקר בויקישיתוף, בויקימילון ובויקיפדיה האנגלית).
תרומות בתחום האפיגרפיה והבלשנות העתיקה:
- הרחבתי ותיקנתי ערכים קיימים רבים על כתובות עתיקות (למשל כתובות מלכי גבל, מכתבי לכיש, הכתובת מקיר־מואב, כתובת מצודת רבת עמון), כולל הוספת הכתובות עצמן במקרים רבים (למשל כתובת זכור, מצבות ספירה, כתובת בלעם, כתובת רחוב, חרסי גבעון, מכתבי ערד, כתובת בלעם, חורבת אל כום).
- הוספתי KAI לכל הערכים הרלוונטיים.
- מואבית, עמונית, אדומית: תיקנתי, הרחבתי והוספתי קישורים לכתובות הרלוונטיות, הוספתי זיהוי כעברית לפי "אסופת כתובות עבריות"; פיניקית: הרחבות שונות (יש לציין כי הערך כולו מתבסס על הנחה שגויה לפיה יש שפה פניקית נפרדת ועצמאית, בעוד שמדובר בלא יותר מניב כנעני, בדומה לעברית המקראית); תרמתי מעט גם לכנענית ואמורית.
- ייבאתי את טבלות סימני היתדות האכדיים לערך כתב יתדות מהערך האנגלי והתאמתי אותן לויקיפדיה העברית.
הצעתי והעברתי עשרות תיקוני שמות ערכים רבים, בין הבולטים העפירו, המרונים, אחידות שמות פורבינקיות רומיות, עשתרת, ושמות ערכי קרתחדשת (העיר והמעצמה) מ"קרתגו" (למעצמה) ו"קרתגו (עיר)" (לעיר) ל"אימפריית קרתגו" (למעצמה) ו"קרתגו" (לעיר).
בנוסף לאלה שיצרתי או שכתבתי, הרחבתי את רוב הערכים על האלים הכנענים (כמו בעל, אל, שמש, ירח, רשף, דגן, קוס ועוד), ותיקנתי והרחבתי את תבנית:אלים כנענים, והרחבתי את הערך מיתולוגיה כנענית, בין השאר על בסיס ערכים אחרים בנושא שיצרתי או הרחבתי.
יחסי ישראל–לבנון, לבנון, מרונים: הרחבתי מעט על העידן המודרני, במיוחד בנוגע ליחסים עם הציונות.
אוגרית ושירה אוגריתית: עדכנתי, הרחבתי על אתרי העיר והממלכה, על תכני הלוחות (בעיקר לפי ערכים אחרים שיצרתי) והוספתי מידע על הלוחות ופרסומיהם, הוספתי מידע וטבלאות על האלפבית, הוספתי מידע על מלכי אוגרית וסידרתי את התמונות, והשמטתי מידע שגוי או לא מבוסס.
רדיפת הרוהינגיה במיאנמר (2016–היום): הוספתי מידע על מקומה של פייסבוק ברדיפות.
פטרוס#מקור שמו: יצרתי את הפרק.
פיניקים: שכתוב חלקי בערך, כולל שכתוב הפתיח, פרק מקור השם, תיקונים והרחבות בפרק ההיסטוריה, הוספת מושבות, סידור הפרקים, ותיקונים והוספת מקורות לכל שאר הפרקים בערך.
יזמתי את יצירת תבנית:ממצא ארכאולוגי והשתתפתי בבנייתה.
אופיר: שכתבתי שכתוב חלקי והוספתי מידע.
תיאור |
---|
טטרדרכמה גבלית ממטבעות אלכסנדר הגדול, המציגה את ראשו של הרקלס, עוטה את עור האריה מנמאה. עד כיבושי אלכסנדר, היה החוף הפיניקי (ובתוכו העיר גבל) חלק חשוב באימפריה הפרסית, וסיפק לה את שירותי הצי. כשהגיע אלכסנדר לצור בשנת 332 לפסה"נ, דרש להיכנס אליה כדי להקריב קרבן במקדש מלקרת, הוא הרקלס הפיניקי, משום שאלכסנדר נחשב צאצא להרקלס (מאותה סיבה הופיע הרקלס על מטבעותיו). משסירבו הצורים להכניסו, הטיל על צור מצור, ובמהלכו הצטרף אליו עינאל מלך גבל. מטבע זה, שאיננו נדיר בטיפוסו אך יוצא דופן ביופיו ובהשתמרותו, וטומן בחובו מורכביות כה רבות ביחסים בין ערי הפיניקים, בין הפיניקים ליוונים, בין היוונים לאגדותיהם ובצורה בה כל אלה משתלבים בפוליטיקה הקדומה, נבחר כתמונה מומלצת באפריל 2024. |
צור, צידון, גבל: שכתובים לא מלאים אך משמעותיים – כתבתי את רוב פרקי ההיסטוריה הארוכים בערכים (במיוחד בערך צור, בו פרק ההיסטוריה נכתב מחדש באריכות רבה), ותרמתי תרומות משמעותיות לשאר פרקיהם.
מלך (אל): הפרדתי פרקים למקרא, לפרשנות הדתית ולמחקר; הוספתי מידע מבוסס נוסף ומחקתי מידע לא מבוסס.
תבנית:ברית חדשה: יזמתי קישור לויקיטקסט, לאחר שהעליתי לשם את האיגרות האחרונות שחסרו.
אליהו בית־צורי: הוספתי מידע על חייו והשקפותיו והטלתי ספק במידע תועמלני מפוקפק עליו ממקורות לא אקדמיים.
יזמתי את הוספת פרמטר JSTOR לתבנית:צ-מאמר.
שכם הקדומה: ביצעתי שינוי וסידור מקיפים, כולל העברת מידע רלוונטי מתל בלאטה.
יזמתי את יצירת תבנית:שקוף.
אלשיה: הרחבתי משמעותית את התכנית וביצעתי שכתוב חלקי.
כתבתי והעברתי בדיון את ויקיפדיה:כללים לתעתיק משמית צפון־מערבית.
הרחבתי משמעותית, על גבול השכתוב, את אלפבית יווני ואת תבאי, אם כי עדיין יש חוסרים משמעותיים בערכים אלה.
תמונות מתחלפות
עריכהמטבעות כנעניים
| |||
מטבעות יהודיים וישראליים
|
מטבעות חוף כנען
|
מטבעות מעבר הים
|
מטבעות בהשפעה כנענית
|
מטבע מתתיהו אנטיגונוס השני, בצד אחד קרני שפע (עם רימון או שושן באמצע) עם כתובת עברית מסביב, בצד שני ענףקיסוס החורש וכיתוב יווני
|
אוצרות הכתב (באלף ה־1 לפנה"ס)
| |||
כתובות פנים הארץ
|
כתובות חוף כנען
|
כתובות הארצות השכנות
|
כתובות המערב הרחוק
|
לוחית כסף ועליה גרסה של ברכה המופיעה במקרא, מכתף הינום, המאות ה־7–6 לפנה"ס
|
ארון אחירם, ארון קבורה קדום שעשה אתבעל מלך גבל לאביו, הכולל תבליטים יפהפיים עם מוטיבים מקודשים רבים וכתובת קצרה.
|
מצבת "למהרי בן פ[...]" מפרגמוס שבקרבת כתי
|
כתובת נדר לתנת ולבעל חמן, עם סמל תנת וקדוקאוס ליד פיל (כנראה סמל מלחמתי), אותה הציב שופט, מקרתחדשת
|
המשך יבוא...
ציטוטים שאני אוהב
עריכה- עברי אנוכי! ~ יונה בן אמיתי
- "Cogito, ergo sum" (אני מטיל ספק, משמע אני קיים) ~ רנה דקארט
- "זרע רעיוני הנזרע היום הופך להיות המעש של המחר" ~ עדיה גור חורון
- "לא ארץ נכריה לקחנו ולא ברכוש נכרים מָשָלנו, כי אם נחלת אבותינו אשר בעת מן העתים בלא משפט נכבשה. ואנחנו, כאשר היתה לנו העת, השיבונו את נחלת אבותינו" ~ שמעון בן מתתיהו
- "אם אתה אכן מחפש אחר האמת, הכרחי שלפחות פעם אחת בחייך תטיל ספק, עד כמה שניתן, בכל הדברים" ~ רנה דקארט
- "אין לבני האדם דרך טובה יותר לתיקון מעשיהם מהבנת העבר" ~ פוליביוס
- "אם אתה חפץ בשלוות נפש ובאושר – האמן; אם אתה נוהה אחר האמת – חקור..." ~ פרידריך וילהם ניטשה
- "בגן־עדן כל האנשים המעניינים חסרים" ~ פרידריך וילהלם ניטשה
- "מי שאומר שהוא יכול ומי שאומר שהוא איננו יכול, בדרך כלל צודקים" ~ קונג־זי
- "צדק ללא אכיפה הוא אין אונות; אכיפה ללא צדק היא עריצות" ~ בלז פסקל
- "אנשים לא הצליחו לעשות את הצודק חזק, אז הם עשו את החזק צודק" ~ בלז פסקל
- "אבל זכור, גם אם איננה ידועה לך, אין זה הופך את האמת ללא אמיתית" ~ ריצ'ארד באך
- "גם אם רבות לנו הדרכים לרדת מטה־מטה רק אחת לנו הדרך העולה" ~ אהרן אמיר
הערות שוליים
עריכה- ^ מצבה זאת נמצאה, לא מוגמרת, בבית פַסָל באוגרית, והוזמנה כנראה על־ידי מעלה מנחה אציל שרצה להציבה במקדש. מגיש המנחה המתואר, אולי מלך אוגרית, חובש כתר עם יערת (אנ') ואוחז בכד ובשרביט, עומד מתחת גלגל שמש מכונף (המזוהה תמיד כסמל אל עליון) מול אל מזוקן עטור בכתר מקורנן (גר'), רגליו ('פעמיו' בניב אוגרית ובמליצת המקרא) על הדום (מילה אוגריתית גם כן), ימינו מורמת לברכה, בשמאלו מושיט חפץ (אולי גביע?) למגיש המנחה.
פרסום ראשוני: Claude Schaeffer-Forrer, Fouilles de Ras Shamra-Ugarit . Huitième campagne (printemps 1936)., Syria. Archéologie, Art et histoire 18, 1937, עמ' 129
תאור מפורט: Silvia Schroer, Die Ikonographie Palastinas/Israels und der Alte Orient: eine Religionsgeschichte in Bildern, Band 3: Die Spätbronzezeit, Academic Press Fribourg, 2011, עמ' 366
קיימים פרסומים אחרים למצבה, פחות מפורטים, אך לא נתקלתי באחד שלא מזהה את האלוהות עם אל עליון. את השרטוט שרטטתי בעצמי. - ^ Die Ikonographie Palästinas / Israels und der Alte Orient – האיקונוגרפיה של פלשתינה / ישראל והמזרח (התיכון) הקדום
- ^ כך למשל אשרה, שפולחנה ידוע מאוגרית, מקרב האמורי בנהריים (אנ') ובאמורו (אנ'), מכתבים אכדיים וחתיים, ובמיוחד מקרב הישראלים והיהודים במקרא ובממצא (פה ושם), ותפקידיה היו פריוניים מובהקים (כמו הורת האלים, מינקת שחר ושלם, ובת הזוג של אל או יהוה) יוצגה על־ידי עצים מקודשים או פסלי עץ, ובין סמליה המרובים היו, בנוסף לסמלי פריון נשיים כגון ערוות ושדיים, סמלים צמחיים כגון כותרות תימורה (שכנראה נמצאו גם בבית יהוה), כפות תמרים, וכמובן 'דגם העץ והיעלים' המוכר מאוד מחפצים מגוונים, מציורים על כדים, דרך חותמים וחותמי גליל, ועד צלמיות. סמלים אלה ידועים מהאלף השישי לפנה"ס ([1] [2] [3] [4] [5]).
- ^ ראו למשל מילה של רופא | פרק 4 – הרגלים מגונים (החל מ־14:36), בערוץ כאן 11, על חומרים מסוכנים באוויר בבתינו
- ^ B. C. Wolverton, Willard L. Douglas, Keit Bounds, A Study of Interior Landscape Plants for Indoor Air Pollution Abatement, NASA, 1989; Sara Barnes, NASA Has Compiled a List of the Best Air-Cleaning Plants for Your Home, My Modern Met, 15/11/2016 (באנגלית)
- ^ Joel Methorst, Katrin Rehdanz, Thomas Mueller, Bernd Hansjürgens, Aletta Bonn, Katrin Böhning-Gaese, The importance of species diversity for human well-being in Europe, Ecological Economics 181 doi: 10.1016/j.ecolecon.2020.106917;
ראו בקיצור Biological diversity evokes happiness, Science Daily, 4.12.2020, וכתבה בעברית, ציפור הנפש: להקשיב לציוץ ציפורים גורם לנו אושר כמו כסף, באתר וואלה, 4 באפריל 2021 - ^ עמיר בלבן, שלומית ליפשיץ, בשביל הטבע – בעיר: ציפורים בסביבה הקרובה, מטעם המשרד לאיכות הסביבה, עיריית תל־אביב–יפו: הרשות לאיכות הסביבה, המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית, התחנה לחקר ציפורי ירושלים, אוניברסיטת תל אביב: המחלקה לזואולוגיה, המרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים בלטרון, ומרכז הצפרות הישראלי, 2005; ראו גם: ניר חסון, הציפורים נעלמות? כך תסייעו לציפורים ארץ־ישראליות לשגשג בגינה הפרטית, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2021 וכן אתר המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר ובגינה
- ^ והם: ארכאולוגיה, העת העתיקה, היסטוריה, שפות שמיות עתיקות (בעיקר ניבים צפון־מערביים), תנ"ך, מיתולוגיה, פילוסופיה, מדע המדינה, משפטים, שחייה, מקורות וויקינתונים.
אינני מתיימר להיות מומחה, וודאי לא להציב עצמי באותה שורה יחד עם מומחים אקדמיים בנושאים בהם אני "בעל ידע" – אני פשוט מכיר נושאים שונים ומקורות שונים, ויכול לתרום מידיעותיי המצומצמות באם מומחה אקדמי איננו זמין