מועצה אזורית עמק יזרעאל

מועצה אזורית בנפת יזרעאל, ישראל

מועצה אזורית עמק יזרעאל היא מועצה אזורית שבמסגרתה נמצאים חלק מיישובי עמק יזרעאל: 15 קיבוצים, 14 מושבים, שבעה יישובים קהילתיים, שני כפרי מיעוטים ושכונת משפחות אחת בבסיס צבאי. למרות שמה, חלק מיישובי המועצה אינם נמצאים בעמק יזרעאל, אלא בגליל התחתון. המועצה משתרעת על פני 350,000 דונם.

מועצה אזורית עמק יזרעאל
בניין המועצה האזורית עמק יזרעאל
בניין המועצה האזורית עמק יזרעאל
בניין המועצה האזורית עמק יזרעאל - מזרע
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה 38
    - דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים[1] 3
ראש המועצה שלומית שיחור רייכמן
תאריך ייסוד 1980
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2024 (אומדן)[2]
  - אוכלוסייה 41,742 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[1] 56
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎1.00 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 126 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[1] 226
תחום שיפוט[4] 330,920 דונם
    - דירוג ארצי[1] 11
מפה
מפת היישובים של מועצה אזורית עמק יזרעאל
בירוק - מיקום בניין המועצה
[הקטנת המפה]
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[5]
8 מתוך 10
    - דירוג ארצי[1] 43
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.4610
    - דירוג ארצי[1] 36
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[4]
גילאי 0 - 4 7.4%
גילאי 5 - 9 9.6%
גילאי 10 - 14 10.2%
גילאי 15 - 19 9.6%
גילאי 20 - 29 12.0%
גילאי 30 - 44 16.4%
גילאי 45 - 59 18.4%
גילאי 60 - 64 4.5%
גילאי 65 ומעלה 11.9%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 25
–  יסודיים 16
–  על-יסודיים 16
תלמידים 9,845
 –  יסודי 5,049
 –  על-יסודי 4,796
מספר כיתות 406
ממוצע תלמידים לכיתה 25.4
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל מועצה אזורית עמק יזרעאל נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
http://www.emekyizrael.org.il
כביש 75 - גבול המועצה האזורית וקריית טבעון

דמוגרפיה

עריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2024 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית עמק יזרעאל 41,742 תושבים (מקום 56 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 87.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 14,527 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[6]

גאוגרפיה

עריכה

מועצה אזורית עמק יזרעאל גובלת מדרום במועצה אזורית גלבוע ומועצה אזורית מגידו, ממערב מועצה אזורית זבולון וקריית טבעון, מצפון במועצה אזורית הגליל התחתון והערים נצרת, כפר מנדא ושפרעם, וממזרח במועצה אזורית עמק הירדן ובכפר תבור.

היסטוריה

עריכה

מועצה אזורית יזרעאל הוקמה בסוף שנת 1941. היא הייתה המועצה האזורית השנייה לקום - קדמה לה מועצה אזורית עמק חפר. בעת הקמתה כללה המועצה את בלפוריה, גניגר, כפר גדעון, מחנה ישראל, קיבוץ מרחביה, מושב מרחביה, מזרע, תל עדשים ואת המוסד החינוכי כפר ילדים[7]. בהמשך נוספו למועצה הקיבוצים גזית, עין דור ודברת, שהתיישבה בשטח הנטוש של "מחנה ישראל", ומושב היוגב שנוסדו ב-1947–1949, כך שבשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 היא כללה 11 יישובים[8].

יישובי אזור מערב עמק יזרעאל התאגדו עם יישובי אזור מגידו (שנודע אז כאזור אפרים) בוועד גוש נהלל שבשיאו כלל 22 יישובים. עם ההתארגנות למועצות מקומיות הוחלט להקים שלוש מועצות אזוריות נפרדות, בין השאר משום שנהלל והיישובים הסמוכים לו היו במחוז נצרת, בעוד בית שערים והיישובים סמוכים לו היו במחוז חיפה. בעת הדיונים לגבי המסגרת המוניציפלית של יישובי גוש נהלל דובר על הקמת שלוש מועצות: מועצה אזורית מגידו, מועצה אזורית קישון ומועצה אזורית נהלל. עלתה גם ההצעה לצרף את יישובי אזור נהלל למועצת אזור יזרעאל[9], אולם הדבר לא יצא אז אל הפועל ובמקום זאת נוצר שיתוף פעולה בין מועצת נהלל ומועצת קישון[10]. בשנת 1957 אוחדו המועצות נהלל וקישון[11] ונקראו יחד מועצה אזורית קישון.

בשנת 1980 אוחדו מועצה אזורית יזרעאל ומועצה אזורית קישון ונקראו יחד מועצה אזורית עמק יזרעאל[12][13].

יישובי המועצה

עריכה
מספר צורת היישוב יישוב שנת הקמה
1 יישוב קהילתי אחוזת ברק 1998
2 יישוב קהילתי אלון הגליל 1980
3 מושב אלוני אבא 1948
4 קיבוץ אלונים 1938
5 מושב בית זייד 1951
6 מושב בית לחם הגלילית 1948
7 מושב בית שערים 1936
8 מושב בלפוריה 1922
9 יישוב קהילתי גבעת אלה 1988
10 קיבוץ גבת 1926
11 קיבוץ גזית 1948
12 קיבוץ גניגר 1922
13 קיבוץ דברת 1947
14 יישוב קהילתי הושעיה 1981
15 מושב היוגב 1949
16 קיבוץ הסוללים 1949
17 קיבוץ הרדוף 1982
18 קיבוץ חנתון 1984
19 קיבוץ יפעת 1926
20 מושב כפר ברוך 1926
21 מושב כפר גדעון 1923
22 קיבוץ כפר החורש 1933
23 מושב כפר יהושע 1927
24 קיבוץ מזרע 1923
25 כפר ערבי מנשייה זבדה 1945
26 מושב מרחביה 1922
27 קיבוץ מרחביה 1911
28 מושב נהלל 1921
29 כפר בדואי סוואעד חמירה 1996
30 יישוב קהילתי עדי 1980
31 קיבוץ עין דור 1948
32 מושב ציפורי 1949
33 קיבוץ רמת דוד 1926
34 מושב שדה יעקב 1927
35 יישוב קהילתי שמשית 2000
36 קיבוץ שריד 1926
37 מושב תל עדשים 1923
38 יישוב קהילתי תמרת 1981

ראשי המועצה לדורותיהם

עריכה

לראשי מועצה אזורית קישון לפני האיחוד, ראו בערכו.

יזרעאל לפני האיחוד

עריכה

עמק יזרעאל אחרי האיחוד

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 לטבלת הדירוג המלא.
  2. ^ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה האזורית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף אוקטובר 2024 (אומדן).
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  6. ^ פרופיל מועצה אזורית עמק יזרעאל באתר הלמ"ס
  7. ^ מועצה מקומית אזור יזרעאל, דבר, 14 בנובמבר 1941
  8. ^ שאול הון, המבקר פרסם דו"ח אוהד על המועצה האזורית יזרעאל, מעריב, 13 בינואר 1964
  9. ^ המשאל בעניין המועצות האזוריות בגוש נהלל, משמר, 24 ביולי 1944
  10. ^ המועצות האזוריות בגוש נהלל, דבר, 31 במאי 1945
  11. ^ אוחדו המועצות נהלל וקישון, דבר, 18 באוגוסט 1957
  12. ^ הוקמה מועצת עמק יזרעאל, דבר, 1 באוגוסט 1980
  13. ^ יצחק מרידור, מועצה אזורית עמק יזרעאל - רשות מוניציפלית חדשה, דבר, 22 במאי 1980
  14. ^ מועצת איזור יזרעאל בראשית צעדיה, דבר, 28 בינואר 1942
  15. ^ א. כרמיאלי סיים תפקידו כיו"ר מועצת יזרעאל, על המשמר, 19 בנובמבר 1951
  16. ^ אליהו כרמיאלי, דבר, 1 ביולי 1960
  17. ^ נתן בר שמעון, דבר, 7 במאי 1967
  18. ^ אגוזי - ראש מועצת איזור יזרעאל, דבר, 6 בדצמבר 1959
  19. ^ דף הנצחה ליעקב אגוזי באתר קיבוצו
  20. ^ מ. אשכנזי - יו"ר מועצת יזרעאל, על המשמר, 21 במאי 1968
  21. ^ מודעה, מעריב, 7 ביולי 1977