לורנס איש ערב (סרט)

לורנס איש ערב
Lawrence of Arabia
מבוסס על	שבעת עמודי החכמה
בימוי	דייוויד לין
הופק בידי	סם שפיגל
תסריט	רוברט בולט; מייקל וילסון
עריכה	אן קוטס
שחקנים ראשיים	פיטר או'טול, עומר שריף,; אלק גינס
מוזיקה	מוריס ז'אר
צילום	פרדי יאנג
מדינה	בריטניה
חברת הפקה	Horizon Pictures
חברה מפיצה	סרטי קולומביה, נטפליקס
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	10 בדצמבר 1962
משך הקרנה	216 דק'
שפת הסרט	אנגלית, ערבית, טורקית
סוגה	סרט מלחמה, סרט פלאשבק, סרט שמבוסס על ספרים, סרט הרפתקאות, סרט ביוגרפי, סרט דרמה, סרט אפי
תקציב	15,000,000‏$
הכנסות	70,000,000‏$
הכנסות באתר מוג'ו	lawrenceofarabia
פרסים	פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר (סם שפיגל); פרס אוסקר לארט דיירקטור הטוב ביותר, צבע (ג'ון בוקס, ג'ון סטול, Dario V. Simoni); פרס אוסקר למוזיקה המקורית הטובה ביותר (מוריס ז'אר); פרס אוסקר למיקס הסאונד הטוב ביותר (ג'ון קוקס); פרס אוסקר לעריכה הטובה ביותר (אן קוטס); פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר (דייוויד לין); פרס אוסקר לסינמטוגרפיה, צבע (פרדי יאנג); פרס סולקלומפן לסרט הזר הטוב ביותר; מועצת ביקורת הקולנוע האמריקנית: עשרת הסרטים הטובים ביותר ;
	דף הסרט ב־IMDb

לורנס איש ערב (באנגלית: Lawrence of Arabia) הוא סרט דרמת פעולה הרפתקאות היסטורי אפי בריטי משנת 1962, המבוסס על סיפור חייו של תומאס אדוארד לורנס ועל ספרו האוטוביוגרפי של לורנס, "שבעה עמודי חוכמה", אשר יצא לאור בדצמבר 1926. את הסרט ביים דייוויד לין והפיק סם שפיגל לפי תסריט של רוברט בולט ומייקל וילסון. הסרט עוקב אחר הרפתקאותיו של תומאס אדוארד לורנס בתקופת מלחמת העולם הראשונה במהלכה הוא סייע לערבים במלחמתם נגד הבריטים והטורקים. הסרט נעשה בקנה מידה גרנדיוזי ומפואר למרות תקציב הפקה דל של כ-15 מיליון דולר בלבד לצד זמן ריצה של כ-222 דקות (שלוש שעות ו־42 דקות).

בסרט כיכב פיטר או'טול בתפקיד הראשי, לצד אנסמבל שחקנים כגון עומר שריף, אלק גינס, אנתוני קווין, ג'ק הוקינס, חוזה פרר, אנתוני קווייל, קלוד ריינס וארתור קנדי. את המוזיקה לסרט הלחין, יצר וכתב מוריס ז'אר.

עלילת הסרט

העלילה מחולקת לשני פרקים, אשר ביניהם יש הפסקה.

חלק 1

בשנת 1935, לורנס נהרג בתאונת אופנוע. באזכרה שלו בקתדרלת סנט פול, עיתונאי מנסה להשיג תובנות על האיש, ומבין כי לורנס היה אדם מסתורי ונערץ וכי אנשים רבים ניסו להכירו מבלי הצלחה.

במהלך מלחמת העולם הראשונה, לורנס הוא לוטננט בצבא הבריטי שהוצב בקהיר, וידוע בשל החוצפה והידע שלו. למרות התנגדותו של הגנרל ארצ'יבלד מארי, הוא נשלח על ידי מר דריידן (דייוויד הוגארת), ראש "הלשכה הערבית" של משרד החוץ הבריטי, להעריך את סיכוייה של הברית הבריטית עם הנסיך פייסל במרד שלו נגד הטורקים. בדרך אל הנסיך, המדריך הבדווי של לורנס נהרג על ידי שריף עלי מכיוון שהם משתייכים לשבטים אויבים, והמדריך שתה מהבאר של השריף בלי רשות. לאחר מכן, לורנס נפגש עם הקולונל ברייטון, שמורה לו לשמור על שקט, להבין את כוונותיו של פייסל, ולעזוב. לורנס מייד מתעלם מהפקודות של ברייטון כשהוא פוגש פייסל. חכמתו, גישתו וגילוי הלב של לורנס מעוררים את עניינו של הנסיך. הערבים טועים לחשוב ששמו של לורנס הוא "אל-אורנס", כלומר שם מיודע בערבית, והוא רוכש לעצמו את הכינוי "אורנס".

ברייטון מייעץ לפייסל לבצע נסיגה לעיר ינבוע לאחר תבוסה גדולה, אך לורנס מציע מתקפת פתע נועזת בעקבה, שאם תצליח, תייצר נקודה בנמל שממנה הבריטים יוכלו לפרוק ציוד נחוץ ולסייע למרד. לורנס משכנע את הנסיך ואת השריף, והנסיך מתיר ללורנס לקחת עימו 50 אנשים. החבורה חוצה את מדבר נפוד בדרך לעקבה. בעת מעבר בחלק יבש וקשה מאוד במדבר מגלה לורנס כי אחד מן האנשים נשכח בדרך. חרף הצמא הגדול והסכנה הוא מחליט לחזור ומצליח להציל אותו, ובכך זוכה להערכה עצומה מאנשי השבט. לורנס ושריף עלי פוגשים את עודא אבו טייה, מנהיג שבט החוויטת, ומשכנעים אותו להפסיק לתמוך בטורקים ולהצטרף למרד – ומבטיחים לו שיזכה בכסף רב אם יעשה זאת.

קטטה פורצת בין אנשי שני השבטים, ואחד מהם נרצח. כדי למנוע נקמת דם מתמשכת, לורנס נאלץ להוציא להורג את הרוצח – ומגלה שזה אותו האיש שהציל במדבר נפוד.

למחרת בבוקר לורנס ואנשיו מסתערים על עקבה ומצליחים לכבוש אותה. עודא זועם על כך שאין בעיר זהב, כפי שהובטח לו, ולורנס מבטיח לו שהבריטים יפצו אותו. הוא חוצה את מדבר סיני על מנת להגיע לקהיר, ובדרך אחד משני הנערים שמתלווים אליו נופל לחול טובעני ומת. בקהיר לורנס המזועזע מודיע על ניצחונו ומבקש מהגנרל החדש, אדמונד אלנבי, סיוע, תחמושת וכסף על מנת להמשיך במרד. הגנרל נענה לבקשה, מנחם את לורנס על מות הנער ועל ההוצאה להורג שביצע, ומקדם את לונרס לדרגת מייג'ור.

חלק 2

בשלב זה, לורנס משיק מלחמת גרילה כנגד הטורקים. במתקפה זו הוא מפוצץ רכבות ואת מסילת הרכבת החיג'אזית ומטריד את הטורקים בכל צעד ושעל. כתב מלחמה אמריקאי מסקר אותו על מנת לגרום לארצות הברית להצטרף למלחמה, והופך אותו לידוע ונערץ בכל העולם. באחת הפשיטות, אחד מאנשיו של לורנס נפצע והוא יורה בו כהמתת חסד, כדי שלא יעונה על ידי הטורקים. לאחר מכן הוא נוסע לעיר דרעא, שהייתה עיר אויב, בשביל לבחון אותה. הוא נתפס על ידי הטורקים, מולקה ונרמז כי הוא נאנס. לורנס חוזר לקהיר, מוכה תדהמה ומזועזע ומבקש מהגנרל אלנבי להעבירו מתפקידו.

במטה הבריטי בירושלים, הגנרל מבקש מלורנס לחזור על מנת לסייע בכיבוש דמשק; הוא מתלבט אך לבסוף נענה. בדרך לדמשק נתקלים אנשיו בשיירה טורקית שביצעה טבח בעיר טפס. למרות מחאתו של שריף עלי, ולאחר שחייל בודד מאנשיו הסתער ונהרג מיד, לורנס מורה לאנשיו להסתער על הטורקים, ובמתקפה נהרגים רבים מאנשיו.

אנשיו של לורנס מצליחים להקדים את אנשי הצבא הבריטי וכובשים את דמשק. הם מספיקים להקים גוף ממשלתי ואוחזים בשטח נרחב מהעיר, אך הבריטים מסרבים לסייע להם בעניינים טכניים מכיוון שהם לא רוצים שהממשל הערבי יתקבע. לורנס מנסה לגשר על הפערים בין מנהיגי השבטים אך נכשל; הערבים מתווכחים ביניהם בלי הפסקה ולבסוף נוטשים את העיר.

הצבא הבריטי נוזף בלורנס על כישלון המועצה ועל בית חולים טורקי שהוא נטש אף על פי שהיה מלא בחיילים טורקים. הוא מועלה לדרגת קולונל ומוחזר לבריטניה, מכיוון שאין ביכולתו לעזור יותר לבריטים או לנסיך פייסל. לורנס עוזב את העיר וצופה בערבים שעוזבים אותה גם כן.

יציאת הסרט

הצלחת הסרט

הסרט יצא לאקרנים ב-10 בדצמבר ,1962 בהפצת סרטי קולומביה. עם יציאתו, זכה הסרט לשבחים אדירים ברחבי העולם כולו מצד מבקרי קולנוע והקהל. הסרט ברובו שובח על הצילום הייחודי שלו, עיצוב ההפקה הגרנדיוזי, המוזיקה, המשחק, סצנות האקשן ובעיקר על הופעתו של פיטר או'טול בתפקיד הראשי. בנוסף להצלחתו הביקורתית הנרחבת, הסרט הפך להצלחה קופתית מהירה כשגרף יותר מ-70 מיליון דולר ברחבי העולם.

בנוסף להצלחתו בקופות ובביקורות, הסרט היה מועמד לעשרה פרסי אוסקר כולל לסרט הטוב ביותר ולבמאי הטוב ביותר בטקס פרסי האוסקר ה-35 ב-1963. הסרט זכה בשבעה פרסים כולל הסרט הטוב ביותר והבמאי הטוב ביותר ואף זכה בפרס גלובוס הזהב לסרט הדרמטי הטוב ביותר ו-2 פרסי באפט"א לסרט הטוב ביותר והסרט הבריטי הטוב ביותר.

שנים מאוחר יותר לאחר יציאתו, הסרט הפך לסרט פולחן בקרב רבים ואף זכה להכרה עולמית בתור אחד מבין סרטי הקולנוע החשובים והגדולים ביותר בתולדות הקולנוע האמריקאי ובשנת 1991 ,הסרט זכה להישמר בספריית הסרטים של הקונגרס האמריקאי על היותו "סמלי מבחינה תרבותית, היסטורית ואסתטית"^[1] וב-1998 ,בחר מכון הסרטים האמריקני לשבצו במקום החמישי ברשימתם של "100 שנים...100 סרטים".

בנוסף, הסרט שימש השראה לבמאי קולנוע ידועים כדוגמת סטיבן ספילברג, מרטין סקורסזה, ג'ורג' לוקאס ורבים אחרים. בפרט, ספילברג ציין שוב ושוב את מספר הפעמים הרב שצפה בסרטון בהיותו בן 16.

באתר "Rotten Tomatoes" ,זכה הסרט לציון משמעותי של כ-98% "טרי לגמרי" עם ציון נורמלי של כ-9.1/10 בהתבסס על 81 ביקורות. האתר מציין: "האפוס הקולנועי של כל האפוסים, "לורנס איש ערב" מלווה את מעמדו של דייוויד לין בפנתיאון הקולנועי עם כמעט ארבע שעות של היקף הפקה גדול, הופעות מבריקות וצילום יפהפה".^[2]

אורך הסרט השנוי במחלוקת

אורך הסרט עומד על כ-222 דקות (3 שעות ו-42 דקות) ,מה שגרם לביקורות עזות רבות. על מנת להרגיע את הרוחות, הבמאי דייוויד לין פרסם במהלך השנים גרסאות קצרות יותר לסרט. בינואר 1963 יצאה לאוק גרסה של 202 דקות, ובשנת 1971 הופיעה גרסה של 187 דקות. בשנת 1989 יצאה הגרסה המשוחזרת שנעשתה תחת פיקוחו של לין, ואורכה היה 216 דקות. זאת הגרסה הנפוצה כיום.