יוהנס גאורג בדנורץ
יוהנס גאורג בדנורץ (בגרמנית: Johannes Georg Bednorz; נולד ב-16 במאי 1950) הוא פיזיקאי גרמני, חתן פרס נובל לפיזיקה (1987) על גילוי מוליכי על בטמפרטורה גבוהה.
לידה |
16 במאי 1950 (בן 74) נוינקירכן, גרמניה המערבית |
---|---|
ענף מדעי | פיזיקה |
מקום מגורים | גרמניה |
מקום לימודים | המכון הטכנולוגי של ציריך |
מנחה לדוקטורט | אלכסנדר מילר |
מוסדות | IBM |
פרסים והוקרה |
|
תרומות עיקריות | |
גילוי מוליכי על בטמפרטורה גבוהה | |
חייו
עריכהגאורג בדנורץ נולד בנורדריין-וסטפאליה, גרמניה לאנטון ואליבת בדנורץ. ב-1968 הוא החל ללמוד מינרלוגיה באוניברסיטת מינסטר. אחרי שעבד זמן קצר במעבדה של IBM בציריך, הוא החל לעבוד על הדוקטורט שלו במעבדה לפיזיקת מצב מוצק במכון הטכנולוגי של ציריך תחת פיקוחם של הייני גרייניצ'ר ואלכסנדר מילר (שבנוסף להיותו פרופסור במכון הטכנולוגי ציריך עבד גם ב-IBM).
ב-1982 הוא חזר לעבוד במעבדת המחקר של IBM והצטרף למילר במחקרו על מוליכי על. ב-1983 בדנורץ ומילר החלו לחקור באופן שיטתי את התכונות החשמליות של חומרים קרמיים המבוססים על תחמוצות של מתכות מעבר, וב-1986, הם הצליחו לגלות מוליך על (LaBaCuO) שהטמפרטורה הקריטית שלו להולכת-על היא 35 מעלות קלוין, 12 מעלות יותר מהשיא הקודם של הולכת על. הגילוי הזה הוביל למחקרים נוספים של הולכת על בטמפרטורה גבוהה על חומרים נחושתיים עם מבנים דומים ל-LaBaCuO, במהרה גילו תרכובות כמו BiSrCaCuO שהטמפרטורה הקריטית עבורו היא 107 מעלות קלוין וYBaCuO שעבורו הטמפרטורה הקריטית היא 92 מעלות קלוין.
בשנת 1987 גאורג בדנורץ ואלכסנדר מילר זכו ביחד בפרס נובל לפיזיקה "על פריצת הדרך החשובה בגילוי מוליכות על בחומרים קרמיים".
קישורים חיצוניים
עריכה- יוהנס גאורג בדנורץ, באתר פרס נובל (באנגלית)
- יוהנס גאורג בדנורץ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)