הפריע
Jump to navigation
Jump to search
Hebrew
[edit]Root |
---|
פ־ר־ע (p-r-ʿ) |
Verb
[edit]הִפְרִיעַ • (hifría) (hif'il construction)
- to bother, to disturb
- אני לא רוצה להפריע לך. ― aní lo rotsé/á lehafría lekhá/lakh. ― I don't want to bother you.
- to interrupt
- to hinder
Conjugation
[edit]Conjugation of הִפְרִיעַ (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
| ||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | הִפְרַעְתִּי | הִפְרַעְנוּ | ||
second | הִפְרַעְתָּ | הִפְרַעְתְּ | הִפְרַעְתֶּם | הִפְרַעְתֶּן | |
third | הִפְרִיעַ | הִפְרִיעָה | הִפְרִיעוּ | ||
present | מַפְרִיעַ | מַפְרִיעָה | מַפְרִיעִים | מַפְרִיעוֹת | |
future | first | אַפְרִיעַ | נַפְרִיעַ | ||
second | תַּפְרִיעַ | תַּפְרִיעִי | תַּפְרִיעוּ | תַּפְרַעְנָה1 | |
third | יַפְרִיעַ | תַּפְרִיעַ | יַפְרִיעוּ | תַּפְרַעְנָה1 | |
imperative | הַפְרֵעַ | הַפְרִיעִי | הַפְרִיעוּ | הַפְרַעְנָה1 | |
notes |
|
Derived terms
[edit]- הופרע / הֻפְרַע (hufrá), מופרע / מֻפְרָע (mufrá)
- הַפְרָעָה (hafra'á)