הברזל 2א' המאוחר בירושלים: מבט מהעופל

‫מרחב ירושלים‬ ‫חידושים בארכיאולוגיה של‬ ‫ירושלים וסביבותיה‬ ‫קובץ מחקרים‬ ‫כרך טו‬ ‫עורכים‪:‬‬ ‫יובל גדות‬ ‫יחיאל זלינגר‬ ‫אורית פלג־ברקת‬ ‫יפתח שלו‬ ‫ירושלים תשפ"ג‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫‪7‬‬ ‫בפתח הקובץ‬ ‫‪13‬‬ ‫חפירות במרחב ירושלים בשנת ‪2021‬‬ ‫יחיאל זלינגר‬ ‫פולחן בירושלים וסביבותיה‬ ‫*‪7‬‬ ‫ארכיאולוגיה היסטורית של צליינות מימי הביניים‪ :‬לתארך את "קיר הצלבים"‬ ‫בקפלת הלנה‪ ,‬כנסיית הקבר‬ ‫עמית ראם‪ ,‬משה קן‪ ,‬דורון אלטרץ ויאנה צ'חנובץ‬ ‫*‪47‬‬ ‫המקורות ההיסטוריים לזיהוי כנסייה ביזנטית והוספיטל צלבני שהתגלו בחפירות‬ ‫החדשות בגת שמנים‬ ‫יוג'ין אלייטה ודוד יגר‬ ‫*‪71‬‬ ‫לשרוד שלושה מחזורי הרס‪ :‬קברי המלכים הצלבניים בכנסיית הקבר‬ ‫עמית ראם‪ ,‬אסטל אינגראנד־וראן ואיליה ברקוביץ‬ ‫‪35‬‬ ‫דמות האל או דמות השליט? תבליט אבן מתקופת הברזל ‪'2‬א מהמקדש בתל מוצא‬ ‫שועה קיסילביץ‪ ,‬עידו קוך‪ ,‬אמוץ עגנון‪ ,‬נופר גדולטר ועודד ליפשיץ‬ ‫‪49‬‬ ‫כתובות וסמלים הרלדיים בחדר הסעודה האחרונה בהר ציון‪ :‬עדות חומרית‬ ‫לצליינות נוצרית בירושלים הממלוכית‬ ‫מיכאל טשרנין‪ ,‬שי הלוי‪ ,‬סמוול גריגוריאן וארסן הרוטיאניאן‬ ‫פאר ומותרות בירושלים וסביבותיה‬ ‫‪89‬‬ ‫דֹולה" (נחמיה יג‪ :)5:‬העילית בירושלים בשלהי תקופת הברזל על‬ ‫ַעׂש לֹו ִל ְׁש ָּכה ְג ָ‬ ‫" ַוּי ַ‬ ‫פי הממצא ממבנה ‪ 100‬במורדות המערביים של גבעת עיר דוד‬ ‫יפתח שלו‪ ,‬רלי אבישר‪ ,‬ליאורה פרויד‪ ,‬עידו קוך‪ ,‬אפרת בוצר‪ ,‬ניצן שלום ויובל גדות‬ ‫‪107‬‬ ‫חפירת הצלה בשרפאת‪ :‬שרידים של אחוזה חשמונאית?‬ ‫יעקב ביליג‪ ,‬אורית פלג־ברקת‪ ,‬תהילה ליברמן ויעל גורין־רוזן‬ ‫*‪105‬‬ ‫השולחן ערוך‪ :‬בין חיקוי הריהוט הרומי של המלך הורדוס לשולחנות הביטומן של‬ ‫עשירי ירושלים בעיר התחתונה‬ ‫פרנקי שניידר‪ ,‬מורן חג’בי ונחשון זנטון‬ ‫‪153‬‬ ‫ארון קבורה מעופרת מחפירות מוצא‪ :‬מחקר השוואתי וניתוח איזוטופי של העופרת‬ ‫עדי זיו־אסודרי‪ ,‬אריולה יקואל‪ ,‬עוזי עד‪ ,‬אופיר תירוש‪ ,‬יגאל אראל ונעמה יהלום־מאק‬ ‫דרום הר הבית והעופל‬ ‫‪177‬‬ ‫הברזל ‪2‬א' המאוחר בירושלים – מבט מהעופל‬ ‫אריאל וינדרבוים‬ ‫*‪127‬‬ ‫בין פומפיי לירושלים‪ :‬מדרגות הקשת הגדולה (קשת רובינסון)‬ ‫ויויאנה ר‪ .‬מוסקוביץ‬ ‫‪193‬‬ ‫הערכה מחודשת לגבי שימושן של שתי אבני המיל הפלביות שנמצאו בדרומה‬ ‫של ירושלים‬ ‫אבנר אקר‬ ‫‪199‬‬ ‫ההיכל ואבירי ההיכל‪ :‬הערות ארכיאולוגיות בנוגע לדרומו של הר הבית‬ ‫בתקופה הצלבנית‬ ‫דרור ציטרון‪ ,‬יובל ברוך וורדית שוטן־הלל‬ ‫ירושלים בתי מרחץ סביב לה‬ ‫‪223‬‬ ‫חדרי חמים (קלדריה) בעלי מערכות חימום (היפוקאוסט) בבתי האמידים בעיר‬ ‫העליונה בירושלים‬ ‫הלל גבע‬ ‫*‪161‬‬ ‫בתי המרחץ בשועפט והופעת תרבות הרחצה הציבורית ביהודה‬ ‫ארלטה קובלבסקה ורחל בר־נתן‬ ‫‪235‬‬ ‫חמאם אל־עמוד‪ :‬גילויו מחדש של בית מרחץ עות'מאני בירושלים‬ ‫דוד יגר ותאופיק דעאדלה‬ ‫מאלכסנדר מוקדון ועד אלכסנדר ינאי‬ ‫‪259‬‬ ‫עדויות ארכיאולוגיות למצור של אנטיוכוס השביעי סידטס על ירושלים‬ ‫דונלד צבי אריאל‬ ‫‪273‬‬ ‫'כי מציון תצא ָט ֳה ָרה' ראשית עידן הטהרה לאור גילויים של כלי קירטון ייחודיים‬ ‫מתקופת החשמונאים בירושלים‬ ‫איילה זילברשטיין‬ ‫‪287‬‬ ‫חורבת עורבה‪ :‬אתר מבוצר מן התקופה ההלניסטית בעמק האלה‬ ‫עוזי ליבנר‪ ,‬גדעון גולדנברג‪ ,‬נעה גולדברג ויואב פרחי‬ ‫‪321‬‬ ‫המרחב הכפרי של ירושלים וסביבותיה בתקופה החשמונאית‬ ‫יוסף שפייזר‪ ,‬בועז זיסו ויחיאל זלינגר‬ ‫בפתח הקובץ‬ ‫מזה למעלה משלושת־אלפים שנה שירושלים מהווה מרכז פולחני־דתי‪ .‬קדושתה של העיר משתקפת‬ ‫גם בגיאוגרפיה‪ :‬תכנית העיר‪ ,‬המאפשרת תנועה ערה של צליינים‪ ,‬ובה מבני פולחן‪ ,‬התופסים מקום‬ ‫מרכזי‪ .‬מציאות זו מאתגרת במיוחד את המחקר הארכיאולוגי‪ ,‬שכן הארכיאולוגים רגילים לחשוף מבעד‬ ‫לשכבות העפר והזמן מבנים ומקומות שנשכחו והפכו לחורבות‪ ,‬ואילו בירושלים מבני הפולחן הוסיפו‬ ‫לפעול במשך מאות‪ ,‬ולפעמים גם אלפי שנים‪ ,‬כך שהעבר‪ ,‬ההווה והעתיד מעורבים זה בזה‪ .‬בשנת‬ ‫‪ 2019‬התקיימה במוזיאון תל־אביב תערוכה בשם "סטטוס־קו" והוצגו בה מבני פולחן מרכזיים‪ ,‬בעיקר‬ ‫בירושלים‪ ,‬ובהם "מגוון אסטרטגיות מרחביות ופרוגרמטיות שבאמצעותן זהויות שונות חולקות מקום"‬ ‫( ‪;)/https://www.tamuseum.org.il/he/exhibition/in-statu-quo-structures-of-negotiation‬‬ ‫התערוכה הוצגה במסגרת הכנס 'חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה' באותה שנה‪ .‬ברוח‬ ‫זו‪ ,‬אפשר לקבוע שלרבים מהאתרים בעיר תפקיד כפול‪ :‬מצד אחד הם משמשים אתרי פולחן פעילים‪,‬‬ ‫אך מצד אחר‪ ,‬אלו הם אתרי מורשת לאומיים ובין־לאומיים‪ ,‬הפותחים צוהר לעברה המרתק של העיר‪.‬‬ ‫המחקר הארכיאולוגי של מבנים אלה מתקיים בד בבד עם פעילות דתית ערה ותוססת‪ ,‬ולצד צליינות‬ ‫מתמשכת‪ ,‬תוך שמירה על סטטוס־קוו עדין בזכות שיתופי פעולה והדדיות‪.‬‬ ‫כנס 'חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה' מהווה במה חשובה למחקרים המתמקדים‬ ‫באתרי המורשת בעיר‪ ,‬המקודשים לשלוש הדתות המונותאיסטיות‪ .‬בכנס הי"ד‪ ,‬שנערך לפני שנה‬ ‫(תשפ"ב‪ ,)2021-‬הוצגו פעולות השימור והתיעוד המורכבות שהובילה רשות העתיקות בכותל המערבי‪.‬‬ ‫התיעוד שליווה את פעולות השימור העלה תובנות חדשות אודות אבני הבנייה ושיטות הבנייה של‬ ‫הכותל‪ .‬בכנס 'חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה'‪ ,‬המתקיים זו הפעם החמש־עשרה‬ ‫(‪ 20–19‬באוקטובר ‪ ;2022‬כ"ד–כ"ה תשרי‪ ,‬תשפ"ג)‪ ,‬מוצגת הפעילות המשותפת של רשות העתיקות‬ ‫עם מוסדות בין־לאומיים‪ ,‬התורמים את חלקם לחקר המקומות הקדושים בכנסיית הקבר ולשימורם‪.‬‬ ‫פרופ' אנטוניה מורופולו‪ ,‬מהאוניברסיטה הטכנולוגית של אתונה‪ ,‬תציג את המיזם "שיקום אמוני"‬ ‫(“‪ ,)”Faithful Rehabilitation‬שאותו היא מנהלת במוקד הקדוש ביותר לדת הנוצרית‪ :‬מקום הקבר‬ ‫של ישו‪ .‬בקובץ זה כינסנו כמה מחקרים המציגים תגליות הקשורות בפעילות הפולחן והעלייה לרגל‬ ‫בכנסיית הקבר ובאתרים מרכזיים אחרים לנצרות בעיר‪ .‬עמית ראם ומשה קן מציגים את הביטויים‬ ‫הישירים והטבעיים ביותר לנוכחותם של צליינים — גרפיטי של צלבים על קירות הכנסייה‪ .‬אסטל‬ ‫אינגראנד־וראן ושותפיה דנים באפשרות‪ ,‬שקברי המלכים הצלבנים נמצאים בשטח כנסיית הקבר‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬האב יוג'נין אלייטה‪ ,‬מהמכון הפרנציסקני לחקר המקרא‪ ,‬ודוד יגר‪ ,‬מרשות העתיקות‪ ,‬מציגים‬ ‫מחקר משותף של מבנה צליינות צלבני וכנסייה ביזנטית‪ ,‬שהתגלו בשטח כנסיית גת שמנים שלמרגלות‬ ‫הר הזיתים‪ .‬מחקרים אלה‪ ,‬פרי שיתופי הפעולה של רשות העתיקות עם מוסדות מחקר אחרים‬ ‫הפועלים בעיר‪ ,‬מדגימים את המורכבות של הפעילות הארכיאולוגית בירושלים במרחב שבו מתקיימת‬ ‫פעילות פולחנית וצליינית אינטנסיבית‪.‬‬ ‫מתחם הר הבית ומבני הפולחן שהתקיימו בו בעבר ובהווה מהווים אתגר למחקר בשל הקושי הברור‬ ‫לקיים במקום פעילות ארכיאולוגית‪ .‬למרבה המזל‪ ,‬ניתן לעיתים קרובות ללמוד על תולדות המתחם‬ ‫‪8‬‬ ‫ועל הפעילות הפולחנית שהתקיימה בו בזכות תגליות הנחשפות במקומות אחרים‪ ,‬למשל בתל מוצא‪.‬‬ ‫בכנס יוצגו תוצאות החפירה במקדש בתל מוצא‪ ,‬המתוארך לחלקה הקדום של תקופת הברזל ‪2‬‬ ‫(המאה הי' לפסה"נ)‪ ,‬ובו תגליות מפתיעות הקשורות בפולחן‪ .‬מקדש זה מלמד על אופיים של אתרי‬ ‫הפולחן כ־‪ 150‬שנה לפחות לאחר התפוררות הסדר ה'כנעני' של תקופת הברונזה‪ .‬בתקופה זו התהוו‬ ‫סדרי עולם חדשים בירושלים ובשומרון‪ .‬שועה קיסילביץ ושותפיה מציגים תבליט אבן‪ ,‬שעליו השתמרו‬ ‫רגליה של דמות עומדת — כנראה ייצוג של הדמות שלה הוקדש מבנה הפולחן הקדום באתר‪ .‬התבליט‬ ‫שולב במכוון בקירות המקדש המאוחר‪ ,‬הבנוי ישירות מעל המקדש הקדום‪ ,‬ומבטא בכך את העברת‬ ‫הקדושה ממבנה למבנה‪ .‬האם ייתכן שהמקדש מאותו פרק זמן בהר הבית היה דומה למבנה שהתגלה‬ ‫במוצא?‬ ‫ליזה לוריא‪ ,‬אוצרת לאמנות וארכיאולוגיה אסלאמית במוזיאון ישראל‪ ,‬אצרה תערוכה המוקדשת‬ ‫אף היא לשאלות הנוגעות להתהוותו של פולחן‪ .‬בתערוכה הוצגו פריטים רבים המלמדים על פולחן‬ ‫בחברות ניידות‪ ,‬שאינן קשורות למקום פולחן מקובע‪ .‬על פי קטעים מן הטקסט המקראי‪ ,‬ויש הטוענים‬ ‫שגם על פי עדויות ארכיאולוגיות‪ ,‬ראשיתה של הדת ה'ישראלית' בתקופת הברזל דומה למקובל בדתות‬ ‫בחברות נוודיות‪ ,‬שעה שהבנייה על הר הבית יצרה לראשונה מקום קבע מקודש‪ .‬מחקרם המשותף של‬ ‫מיכאל טשרנין ושי הלוי מציג את אחד הביטויים העממיים ביותר של רגש מצדם של הצליינים שעלו‬ ‫לרגל‪ :‬כתובות גרפיטי שהתגלו באולם הסעודה האחרונה בהר ציון‪ ,‬צמוד לקבר דוד‪ .‬במאמרם חוזרים‬ ‫החוקרים לשאלות הבסיסיות שהוצגו במושב הפתיחה ועוסקים בדרך שבה מקום פולחן פעיל בהווה‬ ‫יכול לשמש באמצעות שיטות תיעוד מיוחדות צוהר ללימוד העבר‪.‬‬ ‫הר הבית עומד במרכזו של מושב נוסף‪ ,‬המוקדש למחקרים עדכניים בחלקו הדרומי של ההר‬ ‫והאוכף הטופוגרפי שמדרום לו‪ ,‬העופל‪ .‬באזור זה ניהלה בעשורים האחרונים אילת מזר מיזם חפירות‬ ‫נרחב‪ ,‬שהמשיך את מפעלו של סבה‪ ,‬בנימין מזר‪ .‬אילת‪ ,‬למרבה הצער‪ ,‬הלכה לעולמה בטרם עת‬ ‫בשנה שעברה‪ ,‬אך מפעל פרסום החפירות נמשך במלוא עוזו והמחקרים היוצאים ממנו מעלים תובנות‬ ‫חשובות‪ .‬כבר בחפירות של ב' מזר התברר שאזור העופל שימש לבנייה ציבורית נרחבת בחלקה המאוחר‬ ‫של תקופת הברזל (המאות הח'–הז' לפסה"נ)‪ ,‬אך מפעלי הבנייה במרחב זה בשלביה המוקדמים של‬ ‫תקופת הברזל לא היו ידועים‪ .‬אריאל וינדרבוים מציג במחקרו את שלל העדויות העולות מחפירותיה‬ ‫של א' מזר לבנייה ציבורית במרחב זה כבר בתקופת הברזל ‪2‬א' הקדומה (ראשית המאה הי' לפסה"נ)‪.‬‬ ‫לדעתו‪ ,‬בנייה קדומה זו יצאה משימוש בשלב מוקדם‪ .‬בחלקה המאוחר של תקופת הברזל ‪2‬א' (חלקה‬ ‫המאוחר של המאה הט' לפסה"נ)‪ ,‬לאחר פער קצר‪ ,‬נבנו במקום מבני ציבור גדולים הקוברים תחתם‬ ‫את המבנים הקדומים‪ .‬להצעה זו חשיבות רבה להבנת אופייה של ירושלים ותכניתה לאורך השלבים‬ ‫השונים של תקופת הברזל‪ .‬מחקר נוסף‪ ,‬הנובע ממפעל פרסום החפירות של בנימין מזר בעופל‪ ,‬הוא‬ ‫מחקרן המשותף של ויויאנה מוסקוביץ ואילת מזר ז"ל‪ .‬המחקר מתמקד בניתוח מחודש של השרידים‬ ‫ממערב לפינה הדרומית־המערבית של הכותל המערבי ומציע שחזור חדש של גרם המדרגות‬ ‫המשוכלל היוצא מקשת רובינסון‪ .‬מחקרן קובע שגרם המדרגות המונומנטלי שירד מן הגשר שנבנה‬ ‫מעל קשת רובינסון התפצל לארבעה כיוונים וחיבר את הר הבית והסטיו המלכותי שבקצהו הדרומי‬ ‫עם הרחוב שלמרגלות הכותל המערבי‪ ,‬אך גם עם העיר העליונה שממערב‪ .‬דרור ציטרון ושותפיו‬ ‫מציגים תובנות חדשות בנוגעת לאופיו של חלקו הדרומי של מתחם הר הבית בתקופה הצלבנית‪,‬‬ ‫‪9‬‬ ‫שהיה ברובו חלק ממתחם מסדר הטמפלרים‪ .‬תובנות אלו‪ ,‬הכוללות גם הצעת שחזור חדשה של‬ ‫כנסיית המסדר‪ ,‬מתבססות על עבודת תיעוד בדרום הר הבית של קטעי קירות‪ ,‬קמרונות‪ ,‬תווי סתתים‬ ‫ופריטים אדריכליים‪ .‬תיעוד זה נעשה במבט בעין בלבד‪ ,‬ללא אפשרות למיפוי או למדידה‪ ,‬והוא מהווה‬ ‫דוגמה לאפשרויות הגלומות בתיעוד מבני הפולחן הפעילים בעיר גם במסגרת המגבלות הקיימות‪.‬‬ ‫בקובץ המאמרים משולב גם הדיון שהציג אבנר אקר בכנס דאשתקד אודות שתי אבני מיל שהתגלו‬ ‫מדרום להר הבית‪ .‬לדעתו‪ ,‬יש לשייך אבנים אלו לשלב מוקדם מאוד של הכיבוש הרומי לאחר חורבן‬ ‫העיר בשנת ‪ ,70‬עת נסלל בה כביש בין גלי ההריסות‪ .‬אבני המיל מציינות לדעתו את המרחק ממחנה‬ ‫לגיון זמני ששכן בצפון העיר ומעידות על כך שירושלים כבר לא הייתה יישוב בעת ההיא‪ ,‬שכן הריסותיה‬ ‫נתפסו כשטח חוץ־עירוני‪ .‬בהזדמנות זו אנו מברכים את עוזי ליבנר שחידש את חפירות האוניברסיטה‬ ‫העברית באזור העופל וניהל השנה את עונת החפירות הראשונה באזור שבין מדרגות חולדה למקווה‬ ‫הציבורי הגדול שחשף בעבר מאיר בן־דב‪ .‬אנחנו מאחלים לעוזי ולמשלחת המלווה אותו הצלחה‬ ‫ומקווים ליהנות מהפרסומים והמחקרים שחפירה זו תוליד בכנסי השנים הבאות‪.‬‬ ‫מרכזיותה של ירושלים באה לידי ביטוי גם בהיותה מרכז כוח פוליטי וכלכלי‪ .‬הפעילות הארכיאולוגית‬ ‫חושפת לא פעם ממצאים המהווים עדות למקומה של העילית שחיה ופעלה בעיר ובסביבותיה‪ .‬בני‬ ‫העילית ניצבו לעיתים קרובות ובתקופות שונות במתח שבין המקומי לגלובלי‪ :‬הם ביקשו להקרין‬ ‫מעושרם בדרך ובשפה המאפיינים את מרכזי התרבות והכוח בני־הזמן בעולם הסובב כדי להתערות‬ ‫בו‪ ,‬אך בה בעת הם דאגו שלא לחרוג מן המסגרות התרבותיות המקומיות‪ .‬כך למשל‪ ,‬לוחיות שנהב‬ ‫שהתגלו בחניון גבעתי ומתוארכות לתקופת הברזל ‪ ,3–2‬הן עדות לעושר הרב ולאופייה הקוסמופוליטי‬ ‫של העילית הירושלמית בימי השיא של ממלכת יהודה‪ .‬רלי אבישר ושותפיה מציגים בקובץ זה את‬ ‫החפצים המשובצים שנהב‪ ,‬המאפיינים את התרבות האשורית‪ ,‬וכן את המוטיבים החרוטים עליהם‪.‬‬ ‫שיבוצי השנהב שהתגלו עד כה בחפירה משקפים אימוץ בררני של מוטיבים מהעולם הגדול‪ .‬אחוזה‬ ‫חשמונאית שהתגלתה בפאתי העיר מדרום־מערב‪ ,‬לצד אחד מיובליו של נחל רפאים‪ ,‬משקפת בעיטורי‬ ‫האבן שלה השפעות הלניסטיות על העילית החשמונאית שחיה בעיר‪ .‬יעקב ביליג ואורית פלג־ברקת‬ ‫מציגים את שרידי האחוזה הכפרית שנחשפו בחפירת הצלה בשרפאת‪ .‬מן האחוזה השתמרו בעיקר‬ ‫מתקנים חצובים בסלע‪ ,‬ובהם מקווה‪ ,‬מתקנים חקלאיים ומערות קבורה‪ ,‬אך גם מכלול אחיד של‬ ‫פריטים אדריכליים מגולפים באיכות גבוהה‪ ,‬המעידים על קיומה של חצר פריסטילית בסדר הדורי‬ ‫באחוזה‪ .‬מפריטים אלה אפשר ללמוד על שאיפתם של בעלי האחוזה להפגין את עושרם בשפה‬ ‫אדריכלית חדשה שאימצו מהעולם הסובב בלי להשתמש במאפיינים הנוגדים את המסורת המקומית‪.‬‬ ‫גם עשירי ירושלים בתקופה הרומית הקדומה אימצו רהיטי יוקרה מן העולם היווני והרומי‪ ,‬אך הם‬ ‫יצרו אותם באבן‪ ,‬כך שלא יקבלו טומאה‪ .‬פרנקי שניידר ושותפיה דנים בקובץ זה בשולחנות עשויים‬ ‫מאבן ביטומן שהתגלו בחפירות הרחוב המדורג בעיר דוד‪ ,‬שדרכו עברו עולי הרגל לירושלים ולהר‬ ‫הבית באותה עת‪ .‬שולחנות הביטומן מופיעים בירושלים וביהודה מימיו של הורדוס‪ .‬גילויים במרחב‬ ‫המזוהה עם העיר התחתונה הוא עדות נוספת למעמדם הכלכלי המבוסס של יושבי המקום‪ .‬חותם את‬ ‫קבוצת המאמרים העוסקת באליטה הוא מאמרה של עדי זיו־אסודרי ושותפיה‪ ,‬המתמקד בארון קבורה‬ ‫עשוי עופרת שהתגלה במוצא־קולוניה‪ .‬ממאמר זה אנו לומדים על מאפייני הקבורה החדשים של בני‬ ‫המעמד הגבוה בירושלים ובעורף החקלאי שלה בתקופה הרומית התיכונה והמאוחרת‪ .‬המחקר בוחן‬ ‫‪10‬‬ ‫את הממצא ממגוון נקודות מבט — איקונוגרפית‪ ,‬ארכיאולוגית וטכנולוגית‪ ,‬כולל בדיקה איזוטופית של‬ ‫העופרת — ובהשוואה לארונות עופרת אחרים בני הזמן מירושלים ומאתרי מישור החוף‪.‬‬ ‫גם בתי המרחץ של ירושלים הם ביטוי לאימוץ רעיונות מהתרבויות הסובבות והתאמתם לתרבות‬ ‫המקומית‪ .‬הלל גבע מתאר חדרי חמים שלהם מערכת היפוקאוסט‪ ,‬שהתגלו בחפירות שניהל נחמן‬ ‫אביגד ברובע היהודי‪ .‬ייחודם של חדרי חמים אלו במערכת ההיפוקאוסט‪ ,‬שבה שימשו צינורות חרס‬ ‫"עמודונים" לתמיכה ברצפה התלויה‪ .‬נראה שעמודונים אלה היו זולים יותר לייצור ובה בעת חזקים דיים‬ ‫לשאת את עומס הרצפה ואת משקל הרוחצים‪ .‬חידוש טכנולוגי זה מעיד על התאמות שעשו תושבי‬ ‫העיר לטכנולוגיה הרומית‪ .‬השימוש בעמודוני־צינורות חרס במבנה היפוקאוסט נמשך גם בתקופה שבין‬ ‫המרידות‪ ,‬כפי שהתגלה בבית מרחץ בשועפט שמצפון לירושלים‪ ,‬שבו דנות ארלטה קובלבסקה ורחל‬ ‫בר־נתן‪ .‬השתיים מציעות‪ ,‬ששרידי שני בתי המרחץ שנתגלו באתר הן מהדוגמות הקדומות המוכרות לנו‬ ‫לבתי מרחץ ציבוריים בארץ־ישראל ושמאפייניהם הטכנולוגיים מעידים על מעורבות רומית בבנייתם‪.‬‬ ‫דוד יגר ותאופיק דאעדלה מציגים בקובץ זה שרידים של בית מרחץ (חמאם) מן המאה הט"ז לסה"נ‪,‬‬ ‫שהתגלו לאחרונה מדרום־מערב לשער שכם (באב אל־עמוד)‪ .‬חפירות הצלה שנערכו במקום חשפו‬ ‫חלק מתכניתו‪ ,‬לרבות אולם הלבשה מפואר וחדרי רחצה‪ .‬בעקבות עיון מחודש במקורות מהתקופה‬ ‫וניתוח הממצא הארכיאולוגי‪ ,‬הציע יגר לזהות את המבנה עם חמאם אל־עמוד שפעל בעיר במהלך‬ ‫המאה הט"ז‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות מאירות תגליות חשובות בירושלים וביהודה באור חדש את ההתפתחויות‬ ‫ההיסטוריות ואת השינויים בתרבות החומרית במרחב זה בתקופה ההלניסטית הקדומה והחשמונאית‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬בחרנו לייחד את אחד המושבים בכנס לתקופה המרתקת שבין ימי אלכסנדר מוקדון לאלכסנדר‬ ‫ינאי‪ .‬דונלד צבי אריאל מציג במאמרו עדויות ארכיאולוגיות השופכות אור חדש על הידוע לנו אודות‬ ‫המצור של אנטיוכוס השביעי סידטס על ירושלים במאה הב' לסה"נ‪ .‬עדויות אלו מגיעות מחפירות‬ ‫בתחומי העיר העתיקה — חניון גבעתי ומצודת דוד — שם נתגלו לדעת אריאל עדויות לקרבות בין‬ ‫המגנים לצרים‪ ,‬וכן בתחומי העיר החדשה מצפון‪ ,‬שם הוא פירש את השרידים כמחנות המצור של‬ ‫סידטס‪ .‬איילה זילברשטיין דנה בקבוצת ממצא חשובה שנתגלתה בחפירות שניהלו דורון בן־עמי ויאנה‬ ‫צ'חנובץ בחניון גבעתי‪ :‬מכלול גדול ועשיר של קערות (או ספלים עמוקים) מקרטון‪ ,‬מעוצבות היטב‬ ‫ומלוטשות‪ .‬קערות אלה מתוארכות על סמך ההקשר הארכיאולוגי לסוף המאה הב' – ראשית המאה‬ ‫הא' לפסה"נ‪ ,‬ולפיכך הן קדומות להופעתה של תעשיית כלי הקרטון המגוונת שפרחה בתקופה הרומית‬ ‫הקדומה‪ .‬זילברשטיין מציעה שקערות אלה קשורות במנהגי טהרה הנוגעים לכלי שולחן ומקדימה‬ ‫את ניצניה של תופעת טהרת 'המטבח היהודי' בירושלים לסוף המאה הב' לפסה"נ‪ .‬למרחב הכפרי‬ ‫של יהודה בתקופה ההלניסטית והחשמונאית מוקדשים שני מחקרים במושב זה‪ .‬עוזי ליבנר ושותפים‬ ‫מציגים את ממצאי הסקר והחפירה שערכו בחורבת עורבה שמצפון לעמק האלה‪ .‬באתר נחשפה‬ ‫אחוזה חקלאית מרשימה‪ ,‬מוקפת חומה‪ ,‬שיושבה לראשונה בשלהי התקופה הפרסית והמשיכה‬ ‫לשמש בתקופות ההלניסטית הקדומה‪ ,‬החשמונאית והרומית הקדומה‪ .‬האחוזה נעזבה במחצית‬ ‫השנייה של המאה הא' לסה"נ‪ ,‬אולי בעקבות המרד הגדול‪ .‬תמונת מצב זו שונה מזו העולה מאתרים‬ ‫אחרים במרחב שמצפון לעמק האלה‪ ,‬שניטשו באמצע המאה הג' לפסה"נ‪ ,‬או מאתרים שמדרום‬ ‫לעמק האלה‪ ,‬שניטשו בסוף המאה הב' לפסה"נ‪ ,‬בעקבות הכיבוש החשמונאי של אדומיאה‪ .‬מחקר‬ ‫‪11‬‬ ‫אחר העוסק במרחב הכפרי נערך על ידי יוסף שפייזר ושותפיו‪ ,‬והוא מתמקד בעורף החקלאי של‬ ‫ירושלים בתקופה החשמונאית‪ .‬המחקר מצייר תמונה יישובית עדכנית באמצעות נתונים מחפירות‬ ‫הצלה וסקרים ועל סמך ניתוח גיאוגרפי של תפרוסת האתרים באמצעות תוכנת ממ"ג (‪ .)GIS‬התוצאות‬ ‫מצביעות על כך שבאזור פעלה קבוצה של חוות מהתקופה החשמונאית עד שלהי התקופה הרומית‬ ‫הקדומה וחורבן ירושלים בשנת ‪ 70‬לסה"נ‪ .‬העובדה שמרבית האתרים בעורף הכפרי של העיר הן חוות‬ ‫או אחוזות‪ ,‬ולא כפרים שהתפתחו על אתרים קדומים יותר‪ ,‬הביאה את החוקרים להציע שההתיישבות‬ ‫נעשתה בעידוד ממלכתי כחלק מביסוס המדינה החשמונאית סביב ירושלים‪.‬‬ ‫את המושב החותם של הכנס בחרנו להקדיש השנה לנקודות שבהן המחקר הארכיאולוגי משיק‬ ‫לתרבות העכשווית‪ .‬סרט האנימציה "אגדת חורבן"‪ ,‬בבימוי של גידי דר‪ ,‬מציג תמונה פיזית מפורטת‬ ‫להפליא של ירושלים בימי המרד הגדול ברומאים‪ .‬כצופים נלהבים וארכיאולוגים לא יכלנו להתעלם‬ ‫מציוריהם המופלאים של דוד פולונסקי ומיכאל פאוסט‪ ,‬וממידת הפירוט ותחושת החיות שהם יוצרים‪,‬‬ ‫שהיא גדולה בהרבה מזו של השחזורים הארכיאולוגיים הרגילים‪ .‬עלילת הסרט והתיאורים החזותיים‬ ‫של העיר מתבססים על שילוב של נתונים ארכיאולוגיים והיסטוריים עם הרבה דמיון‪ .‬יוצרי הסרט אינם‬ ‫הראשונים לדמיין את ירושלים‪ ,‬שכן למדיום הקולנועי קדמו תיאורים ספרותיים וחזותיים בספרים‪,‬‬ ‫בציורים ובמפות שנעשו מרחוק‪ .‬החלטנו לנסות לקיים דיאלוג בין האנשים האמונים על החייאת דמותה‬ ‫של ירושלים — יוצרי הסרט אגדת חורבן; אוצר אוסף המפות העתיקות במוזיאון ישראל‪ ,‬אריאל תשבי;‬ ‫והארכיאולוג‪ ,‬נחשון זנטון‪ ,‬שבעבודת הדוקטור שלו מייצר תמונה מפורטת של חלקה המזרחי של העיר‬ ‫במאה הא' לסה"נ על בסיס המחקר הארכיאולוגי‪ .‬את שלושתם נשאל‪ :‬מהו המקום של העובדות ומה‬ ‫המקום של הדמיון? במה נבדלים הדמיונות של כל דור ודור לגבי ירושלים וממה הם נובעים?‬ ‫כתמיד‪ ,‬לא ניתן היה לדמיין שהכנס ולקט המאמרים היו מגיעים לקו הגמר ללא התגייסותם ללא‬ ‫תנאי של רבים‪/‬ות וטובים‪/‬ות‪ .‬בשנה זו חל שינוי בהרכב צוות העורכים של הכנס‪ .‬יוסף (ג'ו) עוזיאל‪,‬‬ ‫שהיה חלק מצוות העורכים בחמשת הכנסים האחרונים‪ ,‬תרם רבות ממרצו ומיכולותיו בשנים הללו‪.‬‬ ‫ג'ו התמנה לתפקיד ניהולי חדש ברשות העתיקות‪ ,‬ואנחנו מאחלים לו הצלחה ומודים לו על תרומתו‬ ‫הרבה והייחודית‪ .‬יפתח שלו‪ ,‬מנהל שותף מטעם רשות העתיקות בחפירות חניון גבעתי ובחפירות‬ ‫נוספות בעיר דוד הצטרף לצוות ואת תרומתו ניתן לראות כבר בקובץ זה‪ .‬תכנית הכנס התגבשה השנה‬ ‫לראשונה בעצה אחת עם עמית ראם‪ ,‬מתוקף תפקידו כמנהל מרחב ירושלים ברשות העתיקות‪.‬‬ ‫העבודה הצמודה עם עמית סייעה להעשיר את תכנית הכנס וגם לגייס מקורות שהבטיחו את הצלחתו‪,‬‬ ‫ועל כך אנחנו מודים לו‪ .‬בקובץ ‪ 20‬מאמרים; קבלתם‪ ,‬קריאתם הביקורתית ועריכתם הלשונית חייבו‬ ‫מערכת יעילה מאוד‪ ,‬אך גם רגישה וערנית‪ .‬השנה ביקשנו מריקי זלוט הר־טוב לרכז את המערכת‬ ‫ולהוות מוקד לתקשורת בין כותבי‪.‬ות המאמרים לבין חברי‪.‬ות המערכת‪ ,‬העורכות הלשוניות והגרפיות‬ ‫וקוראי‪.‬ות המאמרים‪ .‬ריקי עמדה בגאון במשימה מורכבת זו באדיבות ובענייניות רבה‪ ,‬ואנחנו מבקשים‬ ‫להודות לה מקרב לב‪ .‬אנו מבקשים להודות גם לכל הקוראים‪.‬ות האנונימיים‪.‬יות שהתגייסו לעזור לנו‬ ‫בלוח הזמנים הקצר ותרמו מהידע ומהתובנות שלהם‪.‬ן והבטיחו בכך את איכות המאמרים‪ .‬העריכה‬ ‫הלשונית הופקדה בידיה הטובות של רחל קודיש־ושדי‪ ,‬שעל אף הכמות הרבה של המאמרים הקפידה‬ ‫על הלשון ועל האיכות המדעית של הפרסום‪ .‬נבקש גם להודות לצבי גרינהוט‪ ,‬שאפשר את עבודתה‬ ‫הרציפה של רחל‪ .‬העריכה של המאמרים הכתובים אנגלית נעשתה לראשונה בידי קלאודיה אפלי‪,‬‬ ‫‪12‬‬ ‫ואנו מודים לה על עבודתה המדויקת והנמרצת‪ .‬עימוד הקובץ והפקתו נעשו בידי זהבה ולדמן‪ ,‬מנהלת‬ ‫סטודיו ולדמן וצוותה‪ .‬זו הפעם הראשונה שבה אנו משתפים עמה פעולה‪ ,‬ואנו מודים לה על הפתיחות‪,‬‬ ‫על המקצועיות ועל ההפקה היעילה‪ ,‬בלי להתפשר על האיכות‪ .‬את ההזמנה לכנס עיצבה זו השנה‬ ‫השלישית נורית רוזנפלד מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬וגם לה שלוחה תודתנו על‬ ‫העיצוב המקורי ומושך העין‪.‬‬ ‫הכנס השנה‪ ,‬כבשנים קודמות‪ ,‬מתפרס על פני יומיים‪ .‬ערב הפתיחה‪ ,‬יום ד'‪ 19 ,‬באוקטובר ‪,2022‬‬ ‫נערך באודיטוריום של מוזיאון ידידי ישראל (‪ )FOZ‬שבמרכז העיר‪ .‬היום המרכזי‪ ,‬יום ה'‪ 20 ,‬באוקטובר‬ ‫‪ ,2022‬נערך באולם דן וואסונג‪ ,‬בבניין רבין למדעי היהדות שבאוניברסיטה העברית‪ .‬בשני הימים הללו‬ ‫נעזרנו בצוות הטכני של רשות העתיקות (ניסן נחמה) ושל האוניברסיטה העברית (שירן ארביבו‪ ,‬יניב‬ ‫ססי ומשה אפרתי); אנחנו מודים לכולם‪.‬ן על הרצון הטוב ועל ההתגייסות להצלחת האירוע‪ .‬לבסוף‪,‬‬ ‫אנו מבקשים להודות לעשרות הדוברים‪.‬ות וליושבי‪.‬ות הראש‪ ,‬שהציגו את מחקריהם‪.‬ן המקוריים‬ ‫לראשונה על הבמה שלנו ויצרו עניין וסקרנות בקרב הקהל הגדול שהצטרף‪ .‬התרומה שלהם‪.‬ן היא זו‬ ‫הניצבת בלב הכנס ובלב ההחלפה המכובדת של רעיונות ודעות ביחס לעברה העשיר של ירושלים‪.‬‬ ‫הרעיונות החדשים והתגליות שהוצגו בהרצאות ובמאמרי הקובץ שלפניכם יהוו‪ ,‬כך אנחנו בטוחים‪ ,‬כר‬ ‫פורה להמשך המחקר‪ .‬אנו מצפים שחלקם יובילו לרעיונות חדשים‪ ,‬מרתקים לא פחות‪ ,‬שיוצגו בכנס‬ ‫בשנה הבאה‪.‬‬ ‫בברכה‬ ‫העורכים‬ ‫יובל גדות‪ ,‬יחיאל זלינגר‪ ,‬אורית פלג־ברקת ויפתח שלו‬ ‫הברזל ‪2‬א' המאוחר בירושלים‪ :‬מבט מהעופל‬ ‫אריאל וינדרבוים‬ ‫מבוא‬ ‫אופיין של הישויות הפוליטיות שהתקיימו בדרום הלבנט בתקופת הברזל ‪2‬א' ועוצמתן נמצאים במרכזה‬ ‫של מחלוקת ארוכת שנים (‪ ,)Thomas 2015‬שעה שגודלה ומעמדה של ירושלים תופסים בה מקום‬ ‫של כבוד (‪ ,Uziel and Shai 2007‬ושם הפניות נוספות)‪ .‬המחקר הקרמי־הטיפולוגי קידם את ההבנה‬ ‫שלנו את התקופה בכך שהוא הראה בבירור שתקופה זו אינה יחידה אחת‪ ,‬אלא שתי יחידות נפרדות‪,‬‬ ‫קדומה ומאוחרת‪ ,‬המשקפות מערכות פוליטיות שונות (;‪Herzog and Singer-Avitz 2004; 2006‬‬ ‫‪ .)2011‬עם זאת‪ ,‬הדיון הטיפולוגי הזה מעולם לא הוחל על ירושלים‪ .‬לכן‪ ,‬המטרה העיקרית של מאמר‬ ‫זה היא לערוך השוואה קרמית בין שני האופקים הארכיאולוגיים הללו בירושלים‪ ,‬ולדון בהשלכותיה‬ ‫על ההבנה שלנו את ההיסטוריה היישובית של ירושלים ושל יהודה באותן תקופות‪ ,‬בדגש על תקופת‬ ‫‪1‬‬ ‫הברזל ‪2‬א' המאוחרת‪.‬‬ ‫עיקר הממצא הקרמי הנידון במאמר זה בא מהחפירות המחודשות של א' מזר בעופל (עונות ‪–2009‬‬ ‫‪ ,)2013‬הן בשל עושרו ואיכותו הן בשל חשיבותו של אתר העופל כמקור הממצא‪ .‬למבנים בעופל‬ ‫יש חשיבות גדולה במיוחד בשל מיקומם במדרון הדרומי של הר הבית (איור ‪ .)1‬הקירבה לפסגת הר‬ ‫המוריה היא סימן ברור לחשיבותו של אתר העופל ביחס לאתרים אחרים בירושלים – זהו ליבה של‬ ‫ירושלים הקדומה‪ ,‬ובחלק מפרקי הזמן‪ ,‬ליבה של יהודה כולה‪ .‬לכן‪ ,‬מה שאפשר ללמוד מהעופל‪ ,‬יש‬ ‫לוהשלכות מרחיקות לכת על ההיסטוריה של ירושלים ויהודה‪.‬‬ ‫קיצור תולדות העופל‬ ‫הראשון לחפור בעופל היה צ' וורן‪ ,‬שחפר בשנים ‪ 1870–1867‬מספר פירים ומנהרות תת־קרקעיות‪,‬‬ ‫שנמשכו מהפינה הדרומית־המזרחית של הר הבית לאורך החומה הביזנטית שהקיפה את ירושלים‬ ‫("חומת העופל"; ‪ .)Warren 1884: 226-227‬מתחת לאחד ממגדלי החומה מצא וורן מגדל קדום יותר‪,‬‬ ‫גדול יותר‪ ,‬הבנוי מאבנים מסיביות ("המגדל הנוסף"; ‪ Warren 1884: Pl. XL‬־ “‪;”The Extra Tower‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מאמר זה מסתמך על קטעים מתוך עבודת הדוקטור של המחבר (‪ ,)Winderbaum 2021‬שהוגשה לאוניברסיטת‬ ‫תל אביב‪ ,‬בהנחייתו של י' גדות‪ ,‬אשר לו תודתי העמוקה‪ .‬תודה מקרב לב לא' מזר ז"ל‪ ,‬שאפשרה לי לחקור את‬ ‫הקרמיקה הקדומה מהעופל‪ ,‬ולי' פינקלשטיין‪ ,‬שנתן את הדחיפה הראשונית למחקר‪.‬‬ ‫‪178‬‬ ‫| חידושים בחקר ירושלים‬ ‫חומות העיר העת’מאנית‬ ‫חומות העיר בתקופת הברזל ‪2‬ב‪-‬ג‬ ‫חפירות הר הבית‬ ‫חפירות העופל‬ ‫הר הבית‬ ‫העיר העתיקה‬ ‫העופל‬ ‫ה‬ ‫המ‬ ‫רכזי‬ ‫נחל‬ ‫קיד‬ ‫עיר דויד‬ ‫שלוחת‬ ‫גיא‬ ‫מעיין הגיחון‬ ‫הר ציון‬ ‫רון‬ ‫בריכת השילוח‬ ‫‪200‬‬ ‫‪m.‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪0‬‬ ‫איור ‪ .1‬העופל ותחום ירושלים העתיקה (שרטוט‪ :‬א' בן־עזרא)‪.‬‬ ‫ידוע גם כ־ ‪ Warren 1884: 228-229‬־ “‪ .)”The Corner Turret‬בעקבות חפירה נוספת לכיוון דרום־‬ ‫מערב‪ ,‬הוא גילה ש"המגדל הנוסף" ניגש אל מבנה גדול בהרבה‪ ,‬שכונה "המגדל הגדול" (‪”The Great‬‬ ‫‪Warren 1884: 228-229‬־ “‪.)Tower‬‬ ‫כמאה שנים לאחר מכן‪ ,‬ב־‪ ,1967‬פתחה ק' קניון ריבוע חפירה (‪ )S/II‬צמוד ל"מגדל הנוסף" וחשפה‬ ‫את פאתו המזרחית‪ .‬על בסיס ממצאי חפירתה‪ ,‬היא תארכה את המגדל למאה הח' לפסה"נ (לפרסום‬ ‫סופי של חפירה זו‪ ,‬ראו ‪.)Prag 2017‬‬ ‫הברזל ‪2‬א בירושלים‪ :‬מבט מהעופל‬ ‫|‬ ‫‪179‬‬ ‫בשנים ‪ 1977–1968‬התקיימו החפירות שמדרום להר הבית בראשותו של ב' מזר‪ ,‬אולם רק בשנת‬ ‫‪ 1976‬נמצאו שרידים ארכיטקטוניים מתקופת הברזל (‪ .)Mazar and Mazar 1989:13‬שרידים אלו‬ ‫כללו שלושה חדרים שנחרבו בחורבן הבבלי‪ .‬אף שברור היה שהחדרים השתייכו למערכת גדולה יותר‪,‬‬ ‫החפירה הופסקה זמן קצר לאחר חשיפתם‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,1986‬הצטרפה א' מזר לחפירות העופל לצד סבה‪ ,‬ב' מזר‪ .‬בחפירותיהם המשותפות נחשף‬ ‫המשכה של אותה מערכת שנמצאה לראשונה ב־‪ .1976‬מערכת זו כללה שרידים של מבנה אחד‪ ,‬או‬ ‫של כמה מבנים מלכותיים‪ ,‬ובהם ממצא עשיר ודרמתי מסוף תקופת הברזל‪ ,‬כולל תת־שלב קדום‬ ‫יותר‪ ,‬כנראה מתחילת המאה הח' לפסה"נ‪ .‬החפירות פורסמו במלואן (‪ ,)Mazar and Mazar 1989‬שם‬ ‫כונו המבנים "בית השער" (שטח ‪ )C‬ו"המבנה המלכותי" (שטח ‪ .)D‬בפרסום מאוחר יותר‪ ,‬נכללו שתי‬ ‫המערכות במבנה ‪ .)Mazar 2015( III‬אזור החפירה נזנח עם השנים‪ ,‬ורק בשנת ‪ 2009‬נוצרה הזדמנות‬ ‫לשיקום האתר‪ ,‬שימורו והנגשתו‪ ,‬במשולב עם חפירת בדיקה מוגבלת‪.‬‬ ‫חפירת הבדיקה הקטנה ב־‪ 2009‬חשפה מילויים מסיביים שתוארכו לתקופת הברזל ‪2‬א' הקדום‬ ‫(שטחים ‪ C‬ו־‪ ;E‬איור ‪ .)2‬מזר פירשה את המילויים הללו כמילוי מכוון – תשתית ראשונית של מבנה ‪.III‬‬ ‫על בסיס זה היא תארכה את הקמת מבנה ‪ III‬המונומנטלי לתקופת הברזל ‪2‬א' הקדום‪ 2.‬באותה עונה‬ ‫(‪ )2009‬נחפרו גם מילויים שניגשו לתפר שבין הקיר הדרומי־המזרחי של מבנה ‪ III‬לקיר ‪ , IV‬הידוע גם‬ ‫כ"חומת שלמה" או "החומה הישרה"‪ .‬המילויים התחתונים ביותר הכילו חומר קרמי מתקופת הברזל‬ ‫‪2‬א' הקדום‪ ,‬ללא הפרעות מאוחרות‪ .‬מזר סברה ששני הקירות שאליהם ניגש המילוי הם בני זמנו של‬ ‫המילוי‪ .‬החשד שקיר ‪ IV‬עשוי להיות קדום עודד אותה להרחיב את החפירה לאזור שממזרח למבנה ‪.III‬‬ ‫ב־‪ 2012‬נחפרו שני שטחים‪ :‬בקצהו המזרחי של קיר ‪( IV‬שטח ‪ ,)A-2012‬ומצפון לו (שטח ‪.)B-2012‬‬ ‫בשטח ‪ ,A-2012‬מתחת לשחזור מודרני ומעט רכיבים הרודיאניים‪ ,‬נמצא בית מידות (מבנה ‪ .)II‬בשטח‬ ‫‪ ,B-2012‬מצפון לחומה ‪ ,IV‬נמצאה מערכת של חדרי רוחב מתחת למבנים מהתקופות הרומית‬ ‫והביזנטית‪ .‬החדרים נבנו בשלב מוקדם של הברזל ‪2‬א' הקדום ויצאו משימוש בשלב המאוחר של‬ ‫אותה תקופה (מבנה ‪I‬א')‪ .‬בעונת ‪ 2013‬נחפר האזור שממערב לשטח ‪ )A-2013( A-2012‬ומדרום‬ ‫ל־‪ ,)B-2013( B-2012‬ונוצר רצף בין שני השטחים‪ .‬בשטח ‪ B-2013‬נמצא המשכה של מערכת‬ ‫החדרים (המשך למבנה ‪I‬א')‪ .‬ב־‪ A-2013‬נמצאה מערכת קדומה שנחתכה על ידי מבנה ‪ II‬ממזרח‬ ‫וקיר ‪ IV‬מדרום (מבנה ‪I‬ב')‪ .‬זוהי מערכת של חדרי רוחב‪ ,‬הערוכים זה לצד זה בדומה לחדרים ההיקפיים‬ ‫המוכרים ממצודות הנגב‪ .‬מזר הציעה לזהות את המבנה עם "בית המרחק" (שמואל ב‪ ,‬טו‪;)30–17:‬‬ ‫במאמר זה אתייחס למבנים ‪I‬א' ו־‪I‬ב' כאל מבנה ‪ .I‬מעל מבנה ‪ I‬נשפכו מילויים מסיביים‪ ,‬בו־זמניים‬ ‫כנראה למילויים המסיביים שנמצאו ב־‪ ,2009‬שהונחו כחלק מבנייה מונומנטלית שכללה גם בנייה של‬ ‫קירות מסיביים דוגמת קיר ‪.IV‬‬ ‫‪2‬‬ ‫יש לציין שמתחת לחלק הקדום של מבנה ‪ III‬יש מבנה נוסף‪ ,‬קדום עוד יותר‪ .‬קשה לתארך את המבנה הזה‪,‬‬ ‫אך נראה שהוא הוקם בתקופת הברזל ‪ 1‬ויצא משימוש בראשית תקופת הברזל ‪2‬א' הקדום‪ .‬מבנה זה כונה‬ ‫מבנה ‪III‬ג'‪.‬‬ ‫‪180‬‬ ‫| חידושים בחקר ירושלים‬ ‫איור ‪ .2‬המבנים בני תקופת הברזל שנחשפו בעופל‪ .‬המסגרות השחורות מסמנות את שטחי החפירה‬ ‫(‪ .Mazar 2015: 462, Fig. III.1.2‬התוכנית עובדה על ידי המחבר)‪.‬‬ ‫ההקשרים של החומר הקרמי מחפירות העופל‬ ‫יש שני יתרונות עיקריים לחומר הקרמי שהתגלה בעופל‪ )1( :‬מקור החומר במערכת סטרטיגרפית‬ ‫סדורה‪ ,‬ובעיקרו מהקשרים נקיים; (‪ )2‬המכלול גדול לעומת מכלולים אחרים בני התקופה המיוצגים‬ ‫במספר מצומצם של חרסים‪ .‬בעופל נתגלו אלפי חרסים מתקופת הברזל ‪2‬א' הקדום ומאות חרסים‬ ‫מתקופת הברזל ‪2‬א' המאוחר‪ .‬סדרי גודל אלו אפשרו לזהות לראשונה מגמות ברורות בהתפתחות‬ ‫הקרמית של תקופת הברזל ‪2‬א' ולהגדיר מערכות טיפולוגיות המאפיינות כל אחת משלביה‪.‬‬ ‫מטרתו של מאמר זה אינה "להוכיח" שהמכלול הקדום בעופל אכן מתוארך לתקופת הברזל ‪2‬א'‬ ‫הקדום‪ ,‬ושהמכלול המאוחר ראוי להיות מתוארך לברזל ‪II‬א' המאוחר‪ ,‬שכן הוכחה מעין זו מצריכה‬ ‫הברזל ‪2‬א בירושלים‪ :‬מבט מהעופל‬ ‫|‬ ‫‪181‬‬ ‫דיון טיפולוגי רחב‪ ,‬שקצרה לכך היריעה (לתיארוך המכלול הקדום לתקופת הברזל ‪2‬א' הקדום‪ ,‬ראו‬ ‫‪ ;Winderbaum 2021: 357-373; 381-382‬לתיארוך המכלול המאוחר לתקופת הברזל ‪2‬א' המאוחר‪,‬‬ ‫ראו‪ .)Winderbaum 2021: 383-390 :‬מקורה של הקרמיקה מתקופת הברזל ‪2‬א' הקדום בשני‬ ‫מקורות עיקריים‪ ,‬ממבנה ‪ I‬וממבנה ‪ .III‬במבנה ‪ I‬התגלו חדרים ובהם רצפות‪ .‬החומר הקרמי מהמילויים‬ ‫שמתחת לרצפות הללו‪ ,‬כמו גם מהרצפות עצמן‪ ,‬תוארך לאופק מוקדם בתוך הברזל ‪2‬א' הקדום‪.‬‬ ‫חדרים אלו בוטלו על ידי מילוי מסיבי של אופק מאוחר יותר של הברזל ‪2‬א' הקדום (לדיון מעמיק יותר‪,‬‬ ‫ראו ‪ .)Winderbaum 2021:413–414‬במבנה ‪III‬א' יש קיר מסיבי ומספר קירות פנימיים‪ ,‬שכנגדם נשפכו‬ ‫מילויים מסיביים המתוארכים לאופק המאוחר של תקופת הברזל ‪2‬א' הקדום (ראו ‪Winderbaum‬‬ ‫‪.)2021:415–416‬‬ ‫נראה שמקורה העיקרי של הקרמיקה מתקופת הברזל ‪2‬א' הקדום במילויים מסיביים ששימשו‬ ‫להרמת מפלס החיים בתקופה זו וליישורו‪ .‬אמנם‪ ,‬מילויים הם מקור בעייתי לחומר נקי של תקופה‬ ‫מסוימת‪ ,‬אולם אין דין אחד לכל המילויים‪ .‬כך למשל‪ ,‬המילויים הנדונים כוללים אלפי חרסים‬ ‫אינדיקטיביים‪ ,‬ללא חדירות קרמיות מאוחרות‪ ,‬והסיכוי שהמילוי מזוהם שואף לאפס; לכן‪ ,‬נראה שזהו‬ ‫מקור אמין‪ .‬הבעיה הקיימת בכל זאת במילויים אלו היא היכולת להפריד בין הטיפוסים של הברזל ‪1‬‬ ‫לטיפוסים של הברזל ‪2‬א' הקדום‪ ,‬שכן יש המשכיות טיפולוגית ברורה בין שתי התקופות‪ .‬כמו כן‪ ,‬על‬ ‫אף שעיקר החומר מגיע ממילויים מסיביים‪ ,‬יש גם לא מעט חרסים שמקורם במילויים מתחת לרצפה‪,‬‬ ‫כמו במבנה ‪.I‬‬ ‫הקרמיקה מתקופת הברזל ‪2‬א' המאוחר מגיעה ממקור אחד – השלב הראשון של מבנה ‪ .II‬שלב זה‬ ‫מחולק לשניים‪ :‬התת־שלב הראשון יושב לרוב על סלע־האם וחתום על ידי רצפה‪ .‬התת־שלב השני‬ ‫הוא שכבת חורבן שיושבת על הרצפה שהוקמה בתת־שלב הראשון‪ .‬אף כי התת־שלב הראשון הוא‬ ‫שלב הקמה‪ ,‬והתת־שלב השני הוא שלב השימוש האחרון‪ ,‬נראה שניתן לתארך את שניהם לאותה‬ ‫תקופה‪ ,‬תקופת הברזל ‪2‬א' המאוחר‪ .‬אמנם גם שלב זה כולל בעיקר חומר ממילוי‪ ,‬אך במקרה זה‬ ‫המילוי חתום מתחת לרצפות‪ ,‬ולכן ישנה ודאות שאין בתוכו חומר מאוחר‪ .‬יש אמנם מעט מאוד טיפוסים‬ ‫קדומים במכלול זה‪ ,‬אך האקלקטיות שלהם ומצב השתמרותם מצביעים על קדמוניותם ביחס לאופק‬ ‫הקרמי של השכבה‪.‬‬ ‫אף על פי שאין מקום בחפירה שבו המכלול המאוחר נמצא ישירות מעל המכלול הקדום‪ ,‬יש נקודה‬ ‫אחת העשויה לספק עוגן סטרטיגרפי לגבי היחס בין המכלולים‪ .‬נקודה זו נמצאת במקום שבו השלב‬ ‫הראשון של מבנה ‪( II‬המכלול המאוחר) חתך וביטל את השלב המאוחר ביותר של מבנה ‪( I‬המכלול‬ ‫הקדום)‪ ,‬ועל כן הורבד אחריו‪.‬‬ ‫טיפוסי המפתח של שתי התקופות וההבדל ביניהם‬ ‫נטען בעבר שיש קושי להבדיל בין הקרמיקה של הברזל ‪2‬א' הקדום למאוחר (‪Herzog and Singer-‬‬ ‫‪ ,)Avitz 2004:210‬אולם כבר בתחילת עיבוד הקרמיקה מהעופל ההבדלים היו ברורים‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫קשה היה להבדיל בין הקרמיקה של הברזל ‪2‬ב' הקדום לזו של הברזל ‪2‬א' המאוחר‪ .‬סביר להניח‬ ‫שהעובדה שעמד לרשותי קורפוס עשיר ונקי משתי התקופות הללו‪ ,‬תקופת הברזל ‪2‬א' קדום ומאוחר‪,‬‬ ‫הקלה על ההבחנה ביניהם‪ ,‬וכמובן שפרסומים קודמים של קרמיקה מהתקופות הללו עזרו גם הן‪,‬‬ ‫‪182‬‬ ‫| חידושים בחקר ירושלים‬ ‫איור ‪ .3‬דוגמות לטיפוסי הקערות הנפוצים בתקופת הברזל ‪2‬א' הקדום בירושלים (הכנה‪ :‬המחבר)‪.‬‬ ‫בעיקר מחפירות שילה בעיר דוד (;‪De Groot and Ariel 2000; De Groot and Bernik-Greenberg 2012a‬‬ ‫‪ )2012b‬והחפירות בקרבת מעיין הגיחון (‪De Groot and Fadida 2011; Cohen-Weinberger, Szanton‬‬ ‫‪ .)and Uziel 2017‬מעבר לכך‪ ,‬היה שוני מהותי בקרמיקה‪ ,‬שעה שמצד אחד הקרמיקה של הברזל ‪2‬א'‬ ‫הקדום ניהל דיאלוג עם הקרמיקה של תקופת הברזל ‪ – 1‬שהתבטא בעיקר בהמשך השימוש בחלק‬ ‫גדול מהטיפוסים הישנים‪ ,‬לפעמים בתוספת חיפוי או מירוק – ומצד אחר‪ ,‬הקרמיקה של הברזל ‪2‬א'‬ ‫המאוחר כללה מעט טיפוסים הממשיכים מתקופת הברזל ‪2‬א' הקדום לצד טיפוסים רבים המוכרים‬ ‫מתקופת הברזל ‪2‬ב'‪ .‬נוצר הרושם שהברזל ‪2‬א' המאוחר הוא הצעד הראשון לקראת הברזל ‪2‬ב'‪.‬‬ ‫סך הכול הוגדרו ‪ 161‬טיפוסים קרמיים (לא כולל תתי־טיפוסים)‪ .‬להלן אתמקד במספר טיפוסים‬ ‫מייצגים‪:‬‬ ‫קערות‪ .‬הטיפוס הנפוץ ביותר בתקופת הברזל ‪2‬א' הקדום הוא קערה שלה זיווי עדין‪ ,‬מירוק ידני‬ ‫ושפה פשוטה (איור ‪ .)2 ,1:3‬בניגוד לאזורים אחרים בארץ‪ ,‬כמו הצפון או השפלה‪ ,‬הגרסה הנפוצה‬ ‫ביותר בירושלים של טיפוס זה אינה מחופה אדום‪ .‬לקערה המזווה גרסה נוספת‪ ,‬וכנראה קדומה במעט‪,‬‬ ‫המאופיינת בכך שהיא גדולה יותר ובעלת שפה מעובה (איור ‪ .)3:3‬בתקופת הברזל ‪2‬א' הקדום יש‬ ‫גם גרסות מאוחרות של טיפוסים מתקופת הברזל ‪ ,1‬למשל הקערות המעוגלות‪ ,‬שבשונה מהקערות‬ ‫המעוגלות מברזל ‪ ,1‬הן מחופות וממורקות (איור ‪ .)5 ,4:3‬בברזל ‪2‬א' הקדום יש גם גרסה גדולה יותר‪,‬‬ ‫ממורקת‪ ,‬של טיפוס הקערות העגולות שלהן שפה נוטה פנימה מתקופת הברזל ‪( 1‬איור ‪.)6:3‬‬ ‫בתקופת הברזל ‪2‬א' המאוחר יש מערכת אחרת של קערות‪ ,‬ובה גרסות מפותחות של הקערה‬ ‫המזווה‪ ,‬הניכרות בעיצובהשפה‪ :‬בטיפוס אחד השפה ישרה‪/‬מפולסת (איור ‪ )2 ,1:4‬ובשני השפה‬ ‫נמשכת חוצה (איור ‪ .)5–3:4‬הזיווי בשני הטיפוסים הללו נמוך וחד יותר מאשר בקערות של הברזל‬ ‫‪2‬א' הקדום‪ .‬שני הטיפוסים הללו ממשיכים אל תוך תקופת הברזל ‪2‬ב'‪ .‬לצד אלו יש טיפוס חדש של‬ ‫הברזל ‪2‬א בירושלים‪ :‬מבט מהעופל‬ ‫|‬ ‫‪183‬‬ ‫איור ‪ .4‬דוגמות לטיפוסי הקערות הנפוצים בתקופת הברזל ‪2‬א' המאוחר בירושלים (‪;)11–1‬‬ ‫קערה עדינה בהשפעה אשורית מהברזל ‪2‬ב' (‪( )12‬הכנה‪ :‬המחבר)‪.‬‬ ‫קערה‪ ,‬כנראה הטיפוס הנפוץ בתקופה זו‪ :‬קערה קטנה‪ ,‬מזווה‪ ,‬לרוב ללא חיפוי או מירוק‪ ,‬ולה שפה‬ ‫בעלת פרופיל פשוט או פרופיל אצבע‪ .‬הקערה מצטיינת באחידות גבוהה בכל הדוגמאות שלה (איור‬ ‫‪ .)7 ,6:4‬גם קערה זו ממשיכה אל ראשית תקופת הברזל ‪2‬ב'‪ .‬בתקופה זו ניכרת גם חזרה אל הקערות‬ ‫הפתוחות (איור ‪ .)10–8:4‬לבסוף‪ ,‬בתקופת הברזל ‪2‬א' המאוחר ניתן לראות פריחה של קרמיקה עדינה‬ ‫(איור ‪ )11:4‬מטיפוס ומאיכות שלא שנראו בתקופת הברזל ‪2‬א' הקדום‪ .‬קרמיקה זו מתאפיינת בטין‬ ‫מנופה ברמה מעולה (לא ניתן לראות חסמים גם במיקרוסקופ וגם לא בבדיקת ‪ )NAA‬וכלים בעלי דופן‬ ‫דקה מאוד‪ .‬החיפוי של כלים אלו מלא ואחיד‪ ,‬והמירוק מבהיק‪ .‬כלים אלו ממשיכים להופיע גם בתקופת‬ ‫הברזל ‪2‬ב’ בעופל‪ ,‬ולפעמים אפשר לראות בהן השפעה אשורית (איור ‪.)12:4‬‬ ‫סירי בישול‪ .‬יש שני טיפוסים נפוצים של סירי בישול בתקופת הברזל ‪2‬א' הקדום‪ :‬האחד מתחיל‬ ‫בתקופת הברזל ‪ 1‬ומאופיין בשפה מזווה כלפי פנים (איור ‪ ,)2 ,1:5‬והאחר ייחודי לתקופה הנדונה ולאזור‬ ‫ירושלים‪ ,‬ומאופיין בדופן עבה ובשפה מעובה (איור ‪ .)4:5‬טיפוס נוסף‪ ,‬המוכר מהברזל ‪2‬א' הקדום‬ ‫בירושלים‪ ,‬הוא סיר בישול ששפתו מדורגת (איור ‪ ,)3:5‬שבשונה מסירי הבישול בעלי השפה המדורגת‬ ‫מתקופת הברזל ‪2‬ב'‪ ,‬גם שפתו וגם דופנותיו מעובות‪ .‬כל הטיפוסים הללו יצאו משימוש בתקופת הברזל‬ ‫‪2‬א' המאוחר‪ ,‬ובמקומם נפוץ הטיפוס המאופיין בשפה משולשת ומחורצת (איור ‪.)6 ,5:5‬‬ ‫‪184‬‬ ‫| חידושים בחקר ירושלים‬ ‫איור ‪ .5‬סירי בישול מתקופת הברזל ‪2‬א' הקדום (‪ ;)4–1‬סירי בישול מתקופת הברזל ‪2‬א' המאוחר (‪;)6 ,5‬‬ ‫סיר בישול ששפתו מרוכסת‪ ,‬תקופת הברזל ‪2‬א' הקדום (‪ ;)7‬סיר בישול ששפתו מחורצת‪ ,‬תקופת הברזל ‪2‬א'‪,‬‬ ‫קדום ומאוחר (‪( )8‬הכנה‪ :‬המחבר)‪.‬‬ ‫התמונה אינה בהכרח דיכוטומית‪ .‬סיר הבישול עם השפה הישרה והמחורצת (איור ‪ )8:5‬יכול למשל‬ ‫להופיע בשתי התקופות‪ ,‬אף כי גרסתו הוותיקה יותר‪ ,‬זו עם השפה המרוכסת והנוטה פנימה (איור ‪,)7:5‬‬ ‫מופיעה רק בתקופת הברזל ‪2‬א' הקדום‪.‬‬ ‫קנקנים‪ .‬הקנקן הנפוץ בתקופה הקדומה‪ ,‬שהופיע לראשונה בתקופת הברזל ‪ ,1‬מאופיין בגוף מוארך‬ ‫ובשפה פשוטה‪ ,‬קצרה ומופשלת קלות כלפי חוץ (איור ‪ .)1:6‬טיפוס זה אינו ממשיך לתקופת הברזל‬ ‫‪2‬א' המאוחר‪ ,‬ובמקומו מופיעים קנקן שלו צוואר קוני‪ ,‬עבה‪ ,‬ושפה מעובה (איור ‪ ,)2:6‬קנקן ששפתו‬ ‫מורכבת‪/‬מקופלת ומחורצת (איור ‪ ,)3:6‬וקנקן שלו צוואר עדין ושפה מעובה‪ ,‬מעוגלת (איור ‪.)4:6‬‬ ‫פכים‪ .‬בקבוצה זו ניכרת המשכיות בין התקופות‪ ,‬וקשה להבדיל ביניהן‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש טיפוסים‬ ‫המופיעים רק בתקופה המאוחרת‪.‬‬ ‫להלן נבחן את השונות בין התקופה הקדומה למאוחרת בעופל‪ ,‬כפי שהיא מתבטאת בפיזור‬ ‫הכרונולוגי של הטיפוסים השונים – כאן נסקור את טיפוסי הקערות כדוגמא‪ .‬התמונה העולה מהנתונים‬ ‫המוצגים בטבלה ‪ 1‬היא‪ ,‬שמתוך ‪ 77‬טיפוסי קערות שהוגדרו‪ 31 ,‬קיימים רק במכלולים שיוחסו לתקופת‬ ‫הברזל ‪2‬א בירושלים‪ :‬מבט מהעופל‬ ‫|‬ ‫‪185‬‬ ‫איור ‪ .6‬טיפוס הקנקן הנפוץ בתקופת הברזל ‪2‬א' הקדום בעופל (‪;)1‬‬ ‫טיפוסי הקנקנים הנפוצים בתקופת הברזל ‪2‬א' המאוחר בעופל (‪( )4–2‬הכנה‪ :‬המחבר)‪.‬‬ ‫הברזל ‪2‬א' הקדום‪ ,‬ו־‪ 21‬רק במכלולים שיוחסו לתקופת הברזל ‪2‬א' המאוחר‪ .‬רק ארבעה טיפוסים‬ ‫מתקיימים בשתי התקופות; השאר מיוחסים רק לתקופת הברזל ‪ 1‬או לתקופת הברזל ‪2‬ב'‪ .‬אם כך‪,‬‬ ‫הסקירה של טיפוסי הקערות מצביעה על הבחנה חדה בין שתי התקופות‪ .‬הבחנה דומה נצפתה גם‬ ‫בטיפוסי הכלים האחרים‪.‬‬ ‫יש לציין שמעבר לשוני הטיפולוגי בין שתי התקופות‪ ,‬המכלול המאוחר גם אחיד יותר בהשוואה‬ ‫למכלול הקדום‪ ,‬המגוון‪.‬‬ ‫מכלולי העופל במבט מרחבי‬ ‫נשאלת השאלה‪ ,‬האם ההבחנה בין טיפוסי הכלים של תקופת הברזל ‪2‬א' הקדום לאלו של השלב‬ ‫המאוחר יוצאת דופן באתר העופל? כדי לברר זאת‪ ,‬נסקור להלן כמה אתרים שיש בהם אופק נקי‬ ‫מתקופת הברזל ‪2‬א'‪.‬‬ ‫בתל א־צאפי‪/‬גת‪ ,‬הקרמיקה שנמצאה בשכבת החורבן המתוארכת לתקופת הברזל ‪2‬א' המאוחר‬ ‫מצביעה על המשכיות מהשלב הקדום‪ ,‬בעיקר בממצא הקערות (‪Shai and Maeir 2012:316, Fig.‬‬ ‫‪ ,)14:4‬לצד כניסה משמעותית של צורות חדשות של קנקנים (‪Shai and Maeir 2012:330-331, Fig.‬‬ ‫‪ .)14:13-14‬מבחינה זו‪ ,‬תל א־צאפי‪/‬גת מייצגת את קו אמצע הדרך (גם טיפוסים חדשים וגם טיפוסים‬ ‫קדומים)‪ ,‬ומשקפת את המכלול שקדם לחורבנה‪.‬‬ ‫במגידו‪ ,‬חלק גדול מהצורות ממשיכות מתקופת הברזל ‪2‬א' הקדום לברזל ‪2‬א' המאוחר‪ ,‬אך בתקופה‬ ‫המאוחרת נוספו מספר טיפוסים שלא הופיעו בתקופה הקדומה (‪ .)Arie 2013:738‬נראה שיש עדיפות‬ ‫| חידושים בחקר ירושלים‬ Types Iron Age I Iron Age I-II Transition Early Iron IIA Late Iron IIA Early Iron IIB Late Iron IIB-C BL1 BL2a BL2b BL3a BL3b BL3c BL4 BL5 BL6 BL7 BL8a BL8b BL9 BL10 BL11a BL11b BL11c BL12 BL13 BL14a BL14b BL14c BL14d BL14e BL15 BL16a BL16b BL16c BL17a BL17b BL18a BL18b BL19a BL19b BL19c BL19d BL19e BL19f BL19g BL20 ? ? 186 187 | ‫ מבט מהעופל‬:‫א בירושלים‬2 ‫הברזל‬ Types Iron Age I Iron Age I-II Transition Early Iron IIA Late Iron IIA Early Iron IIB Late Iron IIB-C BL21a BL21b BL21c BL21d BL21e ? BL22a BL22b BL22c BL22d BL22e BL23a ? BL23b BL24a BL24b BL24c BL24d BL24e BL25 BL26 BL27a BL27b BL27c BL28 BL29 ? BL30a BL30b BL31 BL32 BL33 BL34 BL35 ? BL36 BL37 BL38 BL39 BL40 BL41 BL42 ‫ אפור כהה מציין תקופה בה‬.)Winderbaum 2021: 351-352( ‫ פיזור כרונולוגי של טיפוסי הקערות‬:1 ‫טבלה‬ .‫הטיפוס דומיננטי; אפור בהיר מציין תקופה בה הכלי מופיע בצורה פחותה‬ ‫‪188‬‬ ‫| חידושים בחקר ירושלים‬ ‫מספרית לצורות הקדומות על פני המאוחרות בשכבה ‪ ,Va-IVb‬אך היחס בין הטיפוסים הקדומים‬ ‫למאוחרים עדיין מזכיר את היחס הקיים בתל א־צאפי‪/‬גת‪ ,‬כלומר אופק כרונולוגי דומה‪.‬‬ ‫בתל רחוב יש שני אופקים בשכבה המיוחסת לתקופת הברזל ‪2‬א' המאוחר‪ .‬באופק הראשון‬ ‫(הקדום) ניכרת המשכיות ברוב סוגי הכלים מהברזל ‪2‬א' הקדום לזה של האופק הראשון של הברזל‬ ‫‪2‬א' המאוחר‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הובחנה שונות בין האופק הראשון של הברזל ‪2‬א' המאוחר (וגם האופק של‬ ‫הברזל ‪2‬א' הקדום) לזה של האופק השני של הברזל ‪2‬א' המאוחר‪ ,‬הקרוב בתאריכו לממצאים בתל‬ ‫א־צאפי‪/‬גת ובמגידו‪ .‬גם אופק מאוחר זה כולל עדיין אחוז ניכר של טיפוסים קדומים (‪Panitz-Cohen‬‬ ‫‪ .)2020‬חשיבותו של הממצא מתל רחוב בכך שהוא מדגים‪ ,‬שאפילו אופקי הברזל ‪2‬א' המאוחר ממגידו‬ ‫ותל א־צאפי‪/‬גת מאוחרים למדי בתוך התקופה‪.‬‬ ‫בבאר שבע יוחסו שלוש שכבות לתקופת הברזל ‪2‬א' המאוחר‪ .‬שכבה ‪ ,VI‬הקדומה שבהן‪ ,‬כוללת‬ ‫טיפוסים רבים שהיו מוכרים מהתקופה הקודמת‪ ,‬וכנראה קרובה לה כרונולוגית‪ ,‬ומזכירה את האופק‬ ‫הראשון מתל רחוב‪ .‬שכבות ‪ V‬ו־‪ IV‬דומות מאוד זו לזו מבחינת מגוון הטיפוסים‪ ,‬אך בשכבה ‪ IV‬יש‬ ‫יותר טיפוסים חדשים‪ ,‬כולל כאלה שלא הופיעו בשכבה ‪ .)Singer-Avitz 2016:506–507( V‬באר שבע‬ ‫ייחודית בכך שהיא מציגה שלושה אופקים שונים במהלך תקופת הברזל ‪2‬א' המאוחר‪ .‬אפשר להציע‬ ‫ששכבה ‪ VI‬מייצגת את ראשית המאה הט' לפסה"נ; שכבה‪ V‬בו־זמנית לשכבת החורבן בתל א־צאפי‪/‬‬ ‫גת ובמגידו; ושכבה ‪ IV‬תואמת את המופע של התקופה בירושלים‪ .‬עם זאת‪ ,‬אני נוטה להעריך שהאופק‬ ‫הירושלמי מאוחר לבאר שבע שכבה ‪ IV‬כיוון שהדיכוטומיה בירושלים מוחלטת יותר‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫מן האמור לעיל עולה‪ ,‬שהמכלול הירושלמי מהעופל‪ ,‬בן תקופת הברזל ‪2‬א' המאוחר‪ ,‬יוצא דופן במידת‬ ‫השונות שלו ממכלולי השלב הקדום‪ .‬בעוד שמכלולי תקופת הברזל ‪2‬א' המאוחר בצפון ובשפלה‬ ‫כוללים כמות רבה של טיפוסים קדומים לצד מעט טיפוסים חדשים‪ ,‬המכלול הירושלמי מכיל בעיקר‬ ‫טיפוסים חדשים ומעט מאוד טיפוסים הממשיכים מתקופת הברזל ‪2‬א' הקדום‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬המכלולים‬ ‫הירושלמיים מייצגים שלבי בנייה ולא שכבות חורבן‪ ,‬כמו במקרה של אתרי הצפון והשפלה‪ .‬כלומר‪ ,‬הם‬ ‫מציגים את המערכת הטיפולוגית של ראשית האופק‪ ,‬בניגוד לסופה‪ ,‬כפי שניתן לראות במכלולי חורבן‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬מה אפשר ללמוד מהדיכוטומיה בין מכלולי הברזל ‪2‬א' הקדום למאוחר? מדוע יש הבדל כה‬ ‫ניכר בין שתי מערכות קרמיות השייכות כביכול לאותה תקופה – תקופת הברזל ‪2‬א'? למה הבדל זה‬ ‫מופיע בירושלים? יש לכך שתי תשובות אפשריות ‪:‬‬ ‫(‪ )1‬השוני בין המכלולים משקף פער זמן ביניהם‪ ,‬שהוא ארוך יותר מזה שנצפה במרבית האתרים‬ ‫בצפון ובשפלה‪ ,‬שם המכלול המאוחר אינו רחוק כרונולוגית מהמכלול הקדום‪ ,‬ולכן קשה להבדיל‬ ‫ביניהם‪ .‬המכלול הירושלמי מצביע על מכלול מפותח יותר‪ ,‬שכמעט שאינו כולל היבטים המשכיים‬ ‫בצורות מתקופת הברזל ‪2‬א' הקדום‪ ,‬ולכן נראה שהוא מאוחר למכלולים האחרים‪.‬‬ ‫הדמיון הטיפולוגי של המכלול המאוחר של ירושלים לזה של הברזל ‪2‬ב' מצביע על כך שהוא קרוב‬ ‫אליו כרונולוגית‪ .‬אם ניקח בחשבון שבמקרה של ירושלים מדובר במכלול בנייה‪ ,‬הרי שאפשר להגיד‬ ‫ביתר תוקף שהמכלולים הירושלמים של הברזל ‪2‬א' המאוחר מאוחרים בבירור לאלו של השכבות‬ ‫בצפון ובשפלה‪ .‬אם כך‪ ,‬אפשר להציע שהמכלול של הברזל ‪2‬א' המאוחר בירושלים שייך לתקופת‬ ‫הברזל ‪2‬א בירושלים‪ :‬מבט מהעופל‬ ‫|‬ ‫‪189‬‬ ‫בנייה ושגשוג לאחר מסע חזאל וחורבן גת‪ ,‬ועם תחילת ההתפשטות המלאה של יהודה על השפלה‪.‬‬ ‫אם כן אפוא‪ ,‬שכבה זו נמצאת מחוץ לטווח הכרונולוגי שהוקצב במודל הכרונולוגי הקונבנציונלי המתוקן‬ ‫(‪ )Modified Conventional Chronology‬לתקופת הברזל ‪2‬א' המאוחר (‪ ,)Mazar 2005‬ויש אולי לראות‬ ‫באופק הירושלמי חלק משלב ביניים בין הברזל ‪2‬א' לברזל ‪2‬ב'‪ .‬הצעה זו מאירה באור חדש את הזיהוי‬ ‫של זינגר־אביץ את הקרמיקה של הברזל ‪2‬א' המאוחר מהגיחון כברזל ‪2‬ב' (‪.)Singer-Avitz 2012‬‬ ‫(‪ )2‬המכלול הנידון‪ ,‬על שלל טיפוסיו החדשים‪ ,‬הופיע לראשונה בירושלים‪ ,‬ורק לאחר שהתעצב שם‬ ‫התפשט לשאר יהודה‪ .‬מכאן‪ ,‬שלמרות הופעתם של טיפוסים רבים המוכרים מהברזל ‪2‬ב' במכלול‬ ‫מתקופת הברזל ‪II‬א' המאוחר‪ ,‬הופעתם בירושלים אינה מייצגת שלב מאוחר‪ ,‬אלא מוקד של תופעה‬ ‫תרבותית שהתפשטה מירושלים לשאר יהודה‪ .‬לכן‪ ,‬בניגוד למכלולים של תקופת הברזל ‪II‬א' המאוחר‬ ‫בצפון הארץ‪ ,‬המכילים הרבה טיפוסים ארכאיים‪ ,‬המכלולים בירושלים כוללים שלל טיפוסים חדשים‬ ‫המהווים את עמוד השדרה הטיפולוגי של התקופה הבאה‪.‬‬ ‫נכון להיום‪ ,‬אין לנו את האפשרות לאשש או להפריך אף אחת משתי התשובות שניתנו לעיל‪ .‬אני‬ ‫תקווה שדגימות שנלקחו ממכלול הענבים המפוחמים שנמצאו בשכבת החורבן (המקומית?) שחתמה‬ ‫את שכבת הברזל ‪II‬א' המאוחר‪ ,‬וייבדקו בשיטות פחמן‪ ,14-‬יניבו תאריכים שיאפשרו להכריע בין‬ ‫האפשרויות (‪.)Mazar 2015:468‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬יש לתהות מדוע הוחלף הקורפוס הקרמי של הברזל ‪II‬א' הקדום בזה של המאוחר באופן‬ ‫כה מוחלט‪ .‬אפשר להציע שהיה זה תהליך התפתחות טבעי‪ ,‬אך לטעמי היו זרזים לתהליך זה‪ .‬מחד‬ ‫גיסא‪ ,‬ייתכן שהייתה דרישה מערכתית (במופגן או במרומז) למכלול של כלים יותר מסוגננים או יותר‬ ‫עדינים – וזו גם הסיבה לתחילת הופעתם של כלים עדינים בברזל ‪II‬א' המאוחר‪ ,‬דוגמת ה־‪fine ware‬‬ ‫שהוזכר לעיל‪ ,‬ומאידך גיסא‪ ,‬הייתה דרישה למכלול אחיד שיתאים למערכת שלטונית מורכבת‪ ,‬ריכוזית‪.‬‬ ‫דרישה זו הועלתה מתישהו בפרק הזמן שבין שני המכלולים – אין כרגע דרך לדעת מתי – אבל אפשר‬ ‫להציע אולי‪ ,‬שהיא הייתה קשורה לזמן שבו זלגו רכיבים פוליטיים משושלת בית עמרי לתוך מערכת‬ ‫השלטון המקומית בירושלים‪ ,‬ששאפו להפוך את הצ'יפדום הירושלמי לממלכה המתפרסת מעבר‬ ‫לגבולות הרי יהודה‪.‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫‪Arie E. 2013. The Iron IIA Pottery. In I. Finkelstein, D. Ussishkin and E.H. Cline eds. Megiddo V: The‬‬ ‫‪2008 Seasons (Tel Aviv University Institute of Archaeology Monograph Series 31). Tel Aviv.‬־‪2004‬‬ ‫‪828.‬־‪Pp. 668‬‬ ‫‪Cohen-Weinberger A., Szanton N. and Uziel J. 2017. Ethnofabrics: Petrographic Analysis as a Tool‬‬ ‫‪for Illuminating Cultural Interactions and Trade Relations between Judah and Philistia during the‬‬ ‫‪20.‬־‪Iron Age II. Bulletin of the American Schools of Oriental Research 377:1‬‬ ‫‪De Groot A. and Ariel T.D. 2000. Ceramic Report. in D.T. Ariel ed. Excavation at the City of David‬‬ ‫‪154.‬־‪1985, Directed by Yigal Shiloh V: Extramural Areas (Qedem 40). Jerusalem. Pp. 91‬־‪1978‬‬ ‫‪1985 Directed by‬־‪De Groot A. and Bernick-Greenberg H. 2012a. Excavations at the City of David 1978‬‬ ‫‪Yigal Shiloh VIIA: Area E: Stratigraphy and Architecture (Qedem 53) (2 vols.). Jerusalem.‬‬ ‫| חידושים בחקר ירושלים‬ 190 De Groot A. and Bernick-Greenberg H. 2012b Excavations at the City of David 1978‫־‬1985 Directed by Yigal Shiloh VIIB: Area E: The Finds (Qedem 54). Jerusalem. De Groot A. and Fadida A. 2011. The Pottery Assemblage from the Rock-Cut Pool near the Gihon Spring. Tel Aviv 38:158‫־‬166. Herzog Z. and Singer-Avitz L. 2004. Redefining the Centre: The Emergence of State in Judah. Tel Aviv 31:209‫־‬244. Herzog Z. and Singer-Avitz L. 2006. Sub-Dividing the Iron Age IIA in Northern Israel: A Suggested Solution to the Chronological Debate. Tel Aviv 33:163‫־‬195. Herzog Z. and Singer-Avitz L. 2011. Iron Age IIA Occupational Phases in the Coastal Plains of Israel. In I. Finkelstein and N. Na’aman eds. The Fire Signals of Lachish: Studies in the Archaeology and History of Israel in the Late Bronze Age, Iron Age and Persian Period in Honor of David Ussishkin. Winona Lake. Pp. 159‫־‬174. Mazar A. 2005. The Debate Over the Chronology of the Iron Age in the Southern Levant: Its History, the Current Situation and a Suggested Resolution. In T. Levy and T. Higham eds. The Bible and Radiocarbon Dating: Archaeology, Text and Science. London. Pp. 15‫־‬30. Mazar A. 2015. The Solomonic (Early Iron Age IIA) Royal Quarter of the Ophel. In E. Mazar ed. The Ophel Excavations to the South of the Temple Mount 2009‫־‬2013: Final Report I. Jerusalem. Pp. 459‫־‬474. Mazar E. and Mazar B. 1989. Excavations in the South of the Temple Mount: The Ophel of Biblical Jerusalem (Qedem 29). Jerusalem. Panitz-Cohen N. 2020. Iron Age IIA Local Pottery. In A. Mazar and N. Panitz-Cohen eds. Tel Rehov: A Bronze and Iron Age City in the Beth-Shean Valley IV (Qedem 62). Jerusalem. Pp. 109‫־‬273. Prag K. 2017. Excavations by K.M. Kenyon in Jerusalem 1961‫־‬1967 VI: Sites on the Edge of the Ophel. Oxford‫־‬Philadelphia. Shai I. and Maeir A.M. 2012. The Late Iron Age IIA Pottery Assemblages from Stratum A3. In A.M. Maeir ed. Tell Safi/Gath I: The 1996‫־‬2005 Seasons (Ä� gypten und Ältes Testament 69). Wiesbaden. Pp. 313‫־‬363. Singer-Avitz L. 2012. The Date of the Pottery from the Rock-Cut Pool Near the Gihon Spring in the City of David, Jerusalem. Zeitschrift des Deutschen Palästina-Vereins 128/1:10‫־‬14. Singer-Avitz L. 2016. Pottery from Strata VII‫־‬IV: The Iron IIA Period. In Z. Herzog and L. Singer-Avitz eds. Beer-Sheba III: The Early Iron IIA Enclosed Settlement and the Late Iron IIA‫־‬Iron IIB Cities. Winona Lake. Pp. 482‫־‬582. Thomas Z. 2015. Debating the United Monarchy: Let’s See How Far We’ve Come. Biblical Theology Bulletin 45/3:1‫־‬11. Uziel J. and Shai I. 2007. Iron Age Jerusalem: Temple-Palace, Capital City. Journal of the American Oriental Society 127:161‫־‬170. Warren, C. 1884. The Survey of Western Palestine: Jerusalem. London. 191 | ‫ מבט מהעופל‬:‫א בירושלים‬2 ‫הברזל‬ Winderbaum A. 2021. The Iron IIA Pottery Assemblages from the Ophel Excavations and Their Contribution to the Understanding of the Settlement History of Jerusalem. Ph.D. diss. Tel Aviv University. Tel Aviv.