בפרק זה יוצג תיאור המקרה של חדוה, נערה דתית מחוננת, שלה אחים מחוננים. חדוה מתגוררת באילת ולומדת באולפנא במקום מגוריה. מטרת הצגת מקרה זה היא להוסיף לספרות הקיימת בנושא מחוננים ולזרוע אור אודות מקומה של הבת המחוננת בכיתה רגילה, הטרוגנית עד מאוד: כיתה שלומדות בה בנות המוגדרות כבנות חינוך מיוחד, לאחר שעברו ועדת השמה, בנות רגילות, בנות בעלות הישגים מצוינים ובנות שהוגדרו כמחוננות. דרך הצגת הבת, תחושותיה ורשמיה, ברצוני לבחון אלו מהמאפיינים הקוגניטיביים, הרגשיים והתנהגותיים המיוחדים למחוננים באים אצלה לידי ביטוי, הן בהתנהלותה החברתית והן בזו הלימודית בכיתה. בין השאלות שתעמודנה למבחן: האם השהות בכיתה כה רבת קצוות מבחינת יכולות הלימוד והרקע מקשה עליה או שמא מסייעת? האם היא חשה בכיתה בנוח מבחינת האפשרות לבטא את עצמה, או שמא היא חשה שעליה להצטדק תדיר על עצם היותה מחוננת? האם לדעתה היא יוצאת נשכרת מבחינת לימודית או שמלווה אותה תחושה של "בזבוז זמן"? סיפורה של חדוה יוצג בדרך של ראיונות איתה ועם אימה – אביגיל, עם מחנכת כיתתה ועם אחת מחברותיה הטובות. בדיון שלאחר הצגת המקרה ייבחנו ההנחות העולות מתוך תיאור המקרה אל מול הספרות הקיימת בתחום. התובנות שיעלו מהתיאור יוכלו להוסיף, ולו נדבך אחד, להבנת מקומם של מחוננים במערכת החינוך בכלל, ולהיכרות מעמיקה יותר עם בעיותיהן של נערות מחוננות המתגוררות בפריפריה בפרט.

חיבור זה עוסק ביחסי הגומלין שבין היהדות, ובאופן קונקרטי – ההלכה, לבין שיח זכויות האדם. למושג זכויות האדם כמה משמעויות. הספר מבקש לאמץ כאן דרך ביניים המכירה בכך שזכויות האדם הן גורם מתווך בין ערכים לבין חובות, או, מנקודת מבט תרבותית, דרך ביטוי פרטיקולרית למערכת ערכים העומדת בבסיס זכויות אלו. ליהדות פנים רבות. החיבור מתמקד בהופעתה הנורמטיבית – בהלכה. טענתי היא שהשיח ההלכתי מתאפיין במערכת ערכים המשפיעה על ההכרעות הניתנות במסגרתו, כמו גם על אופיו ועיצובו. השפעה זו מתבטאת לעתים בגלוי, אך לרוב באופן סמוי, כגורם בעל השפעה בתהליך הפרשני. ברובד הסמוי, העקיף לעתים, יש מכנה משותף רחב מאוד בין היהדות לבין זכויות האדם, והוא מתבטא בשורשים המניעים את המערכות הללו, כל אחת בדרכה. הפרק המצורף לדוגמא - המפגש הסמוי: שיקולים מוסריים כשיקולים פרשניים מנחים.

British authorities in Palestine encouraged the development of Jerusalem beyond its municipal boundaries, based on their understanding of its future trends. Under Ottoman rule, new neighborhoods were built in proximity to the center of town and with a certain degree of geographic contiguity with the neighborhoods that preceded them. In contrast, the British Mandate built neighborhoods in remote locations, spread over extensive areas. These neighborhoods had no contiguity with any previous settlements, and were planned based on available land. These "Garden Suburbs" established a new form of urban sprawl that surrounded central Jerusalem from the south (Talpiot together with Admat Amos and Givat Eliyahu, which were in the planning stage) and the west (Rehavia, Bayit VeGan, Beit HaKerem, Kiryat Moshe and Givat Shaul). Until the beginning of the Mandate period, the area east of Jerusalem remained almost devoid of Jewish habitation. Members of Agudat HaDayarim (The Tenants&#39...

The advent of cuneiform writing in ancient Mesopotamia facilitated the reconstruction of the region's political history, contributing to a profound understanding of societal lifestyles and perceptions. Among extant archaeological artefacts, seals, distinguished as exemplary small artworks, have garnered research attention comparable to cuneiform documents. These artefacts, adorned with diverse themes and styles, offer a narrative richness not fully captured by the written records of the ancient world. Over the past two decades, expanded archaeological excavations in the ancient Near East have significantly augmented our knowledge of glyptic art, yielding well-stratified and securely dated examples from various settlements. This study meticulously examines a collection of cylinder seals of ancient Mesopotamian origin, generously donated to the Yale Babylonian Collection in 2016, belonging to the antiquities trader E.S. David. The primary aim of this study is to analyse the scenes engraved on seals iconographically and stylistically. Concurrently, it delves into technical aspects, such as the variety of raw materials in seal production, production technology, seal size, and form, and queries the existence of chronological developments and changes in seal styles. This multifaceted approach unveils insights into the worldview, culture, artistic style, mythology, technology, and everyday life of the societies associated with seals. In addition, this study investigates similarities and innovations in the technology and style of seal engraving within a chronological framework. Furthermore, this study focuses on the examination of similarities and innovations observed in both the technology and style of seal engraving within a chronological context. This study contributes to a deeper understanding of the intricate interplay between technological advancements, artistic expression, and cultural evolution within ancient Mesopotamia.

This publication is an English translation of the first chapter of the book “Spatial Constructions in Pictorial Art” by the astonishing scientist Boris Viktorovich Rauschenbach, who, being a mathematician and physicist, got interested in the planar fine art of Ancient Egypt. Rauschenbach came to the conclusion that the main task of the ancient Egyptian artist was to convey precisely the objective form of the depicted object, and not how he saw it, that is, the subjective form. To do this, the artist, when creating paintings and reliefs, used shifts, rotations of planes, different scales, symbology and other techniques that would seem strange to a modern artist but recognizable to us as a distinctive feature of ancient Egyptian art. All these techniques are still used today - not by artists alone, but rather by engineers and architects or those working with schemes and technical drawings. Following this idea, Rauschenbach calls the ancient Egyptian planar fine art “artistic schematics.”