One of the features that distinguishes Jewish law from modern law is its legal language. While mo... more One of the features that distinguishes Jewish law from modern law is its legal language. While modern legal discourse predominantly employs a language of rights, Jewish law centers on a language of duty, rooted in the significance of commandments (mitzvot) and obligations. Although there is a correlation between rights and duties, the pivotal question remains whether a specific legal system opts to articulate its norms through the vocabulary of rights or through the language of duties. This chapter analyzes a variety of legal outcomes that result from the decision of Jewish law to frame its legal world through duties rather than rights. The choice between a rights-based language and a duty-based language arises from differing sets of values. The adoption of a specific legal language mirrors a choice of specific values, thereby foreshadowing the nature of the legal outlines. The chapter analyzes the advantages and disadvantages inherent in each form of legal discourse, and advocates for developing of a legal language that integrates both legal perspectives.
הזכות לקיום בכבוד הוכרה על ידי בית המשפט העליון כזכות חוקתית, שמכוחה זכאי כל אדם בישראל לסיפוק צר... more הזכות לקיום בכבוד הוכרה על ידי בית המשפט העליון כזכות חוקתית, שמכוחה זכאי כל אדם בישראל לסיפוק צרכיו החיוניים. בדרך כלל דנים בהקשרה של זכות זו בשאלות מהותיות, כגון מהי רמת החיים אותה חייבת המדינה להבטיח כדי שאדם יוכל להתקיים בכבוד, מיהם האנשים שהזכות לקיום בכבוד מגינה עליהם, האם ניתן להתנות את ההגנה על הזכות לקיום בכבוד בפעולות מסוימות מצידו של האדם החי בעוני. בשונה מכך, מאמר זה מוקדש לעיון בהיבט פרוצדורלי הכרוך בזכות לקיום בכבוד: כיצד מוכיחים פגיעה בזכות לקיום בכבוד. וביתר דיוק, על מי רובץ הנטל להוכיח פגיעה או אי פגיעה בזכות לקיום בכבוד. התמודדות עם שאלה זו חושפת היבטים מעניינים של נושא משפטי זה, ובכוחו של המשפט העברי להאיר זווית חדשה.
חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א – 1980, נועד להבטיח שבידי כל תושב ישראל יהיו האמצעים הדרושים למילוי צרכיו... more חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א – 1980, נועד להבטיח שבידי כל תושב ישראל יהיו האמצעים הדרושים למילוי צרכיו החיוניים. כדי לקבוע את זכאותו של אדם לגמלת הבטחת הכנסה יש לוודא שהוא אינו יכול לספק לעצמו הכנסה מינימלית, ולצורך כך יש למדוד את הכנסותיו. מגוון שאלות עולות לגבי זכאותו של אדם המבקש גמלת הבטחת הכנסה אשר יש לו בני משפחה בעלי יכולות כלכליות. כך למשל, האם תמיכה משפחתית קבועה הניתנת לאדם זה תיחשב הכנסה הגורעת מן הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה? האם עצם אפשרותו להיתמך על ידי בני משפחתו אמורה להחשיבו כמי שאינו זקוק לתמיכת המדינה ולכן אינו זכאי לגמלת הבטחת הכנסה? שאלות אלה מבטאות דילמות יסוד לגבי מקומה של המשפחה במסגרת מדינת הרווחה המודרנית. האם המדינה היא הנושאת באחריות הראשית, ושמא הבלעדית, להבטחת רווחתם של מעוטי יכולת, או שמא בני המשפחה של האדם החי בעוני אחראים אף הם לרווחתו? האם תמונת העולם של דיני הרווחה מורכבת אך ורק מן האזרחים כאינדיבידואלים ומן המדינה הניצבת מולם, או שמא התא המשפחתי הוא רכיב מהותי בתמונת עולם זו? שאלות אלה, אשר העסיקו בשנים האחרונות את בית הדין הארצי לעבודה, נידונו בהרחבה על ידי מקורות המשפט העברי לדורותיהם. חכמי המשפט העברי העניקו מקום מרכזי לתא המשפחתי במסגרת האחריות לרווחת מי שחי בעוני. לטענת מאמר זה, יש חשיבות להתחקות אחר יסודות גישתו של המשפט העברי בסוגיה, אשר חושפים שיקולים וכיווני חשיבה השונים מאלה של בית הדין הארצי לעבודה שדן בסוגיה. המאמר מסביר מדוע הגישה העולה מן המשפט העברי אינה מתאימה ליישום פשטני במציאות המודרנית. לכן המאמר מציע לעצב לאור המשפט העברי מודל מתון יותר, אשר מצד אחד מעניק תמריצים לבני המשפחה ליטול חלק בדאגה לרווחת האדם הסובל ממחסור, אך מצד שני אינו מטיל על התא המשפחתי חובה קשיחה לעשות כן. מודל זה שואב אפוא השראה מן המקום המרכזי שמסורת המשפט העברי מייחסת לתא המשפחתי, אך עושה זאת תוך התאמה לשינויים העמוקים שחלו בעת החדשה במבנה המשפחה ובדמות מדינת הרווחה המודרנית. המאמר מציע תשתית לדיאלוג בין גישת המשפט העברי לבין המשפט הישראלי המודרני, שתכליתו יצירת מודל מקורי, המורכב מקולו המסורתי של המשפט העברי כפי שהוא ראוי להישמע במציאות החיים בת-זמננו.
על פי הבחנה ידועה, המשפט העברי מתייחד בכך שלשונו היא שפת החובות, בשונה מן המשפט המערבי המודרני המ... more על פי הבחנה ידועה, המשפט העברי מתייחד בכך שלשונו היא שפת החובות, בשונה מן המשפט המערבי המודרני המורגל בשפת הזכויות. ברם, לאור הקורלטיביות הקיימת בין זכויות וחובות יש לשאול האם הבחנה זו נושאת משמעות משפטית ממשית? במאמר זה אטען, כי הבחירה אם למסגר נורמות כזכויות או כחובות משפיעה על אופיה של השיטה המשפטית. אחת ההשלכות שיש להבחנה זו נוגעת בשאלה האם תביעת הזכות היא פעולה הכרחית לכך שהחובה תחול על הצד שכנגד. למשל, האם האם המזיק חייב לפצות את הניזק אף אם הניזק לא מודע לנזק ולכן לא תבע אותו? שיטות משפט המבוססות על שיח הזכויות תטינה לומר כי החובה מותנית בתביעה מצד בעל הזכות. הזכות היא נקודת המוצא, וללא תביעתה הצדק שכנגד לא נושא בחובה ליזום ולפצות. לעומת זאת, שיטות משפט המבוססות על שיח החובות תטינה לומר, כי החובה עומדת כשלעצמה, אף אם בעל הזכות לא תבעה. מאמר זה מוקדש לדיון בדוגמאות שונות להבדל זה ולדיון במשמעותן ובהשלכותיהן. מסקנת המאמר כי לשיטות משפט המבוססות על שיח החובות יש יתרונות אחדים בצד חסרונות אחרים, ולפיכך יש טעם בחיפוש אחר הדרך לשלב בין שני סוגי השיח המשפטי.
Elgar Encyclopedia of Comparative Law (2023), 2023
Jewish law has been the legal tradition of the Jewish people over the course of its thousands of ... more Jewish law has been the legal tradition of the Jewish people over the course of its thousands of years of existence. In important respects, its influence has reached beyond the life of the Jewish people, to the whole of Western law. Over its long history, Jewish law evolved a legal approach with unique features. After reviewing key points about the history and the classic works of Jewish law, this entry addresses several of its most general characteristics, namely, revelation and wisdom, sovereignty and exile, and rights and duties. It closes with a discussion of the role of Jewish law in modern Israeli law.
This is a draft entry. The final version will be available in Elgar Encyclopedia of Comparative Law, edited by Katherine Valcke, forthcoming 2022, Edward Elgar Publishing Ltd. The material cannot be used for any other purpose without further permission of the publisher, and is for private use only.
20 American Journal of Comparative Law (2022) 1-25, 2022
The concept of right stands at the very center of our legal universe. An imaginary alternative le... more The concept of right stands at the very center of our legal universe. An imaginary alternative legal universe might have similar legal norms to ours, except that they are centered on the concept of duty. Is there any significant difference between these two legal universes? The Hohfeldian assumption of complete correlativity between rights and duties might imply that the difference between these two universes is merely a matter of rhetoric. This article, however, argues that a rights-based legal world would presumably be significantly different from a legal world based upon duties. For this purpose, the article examines the way in which contradictory norms are resolved. A rights-based system decides cases of contradictory norms according to a process that is different from that used by a duty-based system. The article is devoted to examining the roots of this difference, its significance and its social implications. Alongside the discussion of the classical and modern legal sources from the Western legal tradition, the article contains a comparative discussion of Jewish law sources, which demonstrates a typical example of a duty-based legal system.
A legal system may be prone to limit its jurisdiction, so that its laws will apply exclusively on... more A legal system may be prone to limit its jurisdiction, so that its laws will apply exclusively only within its territorial borders. In an alternate conception, a legal system may opt to apply its laws extraterritorially, so that its citizens will be bound to them in any place they find themselves. The theoretical foundations of these two conceptions of law are deeply distinguished from each other. It is within this jurisprudential framework that this article explores anew the transition from the biblical (Pentateuchal) conception of law, to the conception of law found in the writings of the mishnaic rabbis. Towards its end, the article examines this legal difference on the background of a parallel theological transition. By revealing the possible relationships between these two transitions it becomes clear that theology and law are intertwined.
כאשר שניים מתקשרים בחוזה עלול הדבר להסב הפסדים לאדם שלישי. האם יש נסיבות שבהן פגיעתו של החוזה באי... more כאשר שניים מתקשרים בחוזה עלול הדבר להסב הפסדים לאדם שלישי. האם יש נסיבות שבהן פגיעתו של החוזה באינטרס של אדם שלישי מצדיקה התערבות לטובתו? כיצד ראוי לאזן בין עקרון חופש החוזים לבין הגנה על אינטרסים של בני אדם שלישיים העלולים להיפגע מן החוזה? על פי הניתוח המוצע במאמר, שיטות משפט מודרניות מתמודדות עם תופעה זו באמצעות הסדרים מקומיים בכמה ענפי משפט ספציפיים. לעומת זאת, במשפט העברי ניתן למצוא התמודדות עקרונית ושיטתית עם תופעת החוזה לרעת אדם שלישי. לפיכך, המשפט העברי יכול לשמש מקור השראה לפיתוח מודל של דוקטרינה מודרנית של חוזה לרעת אדם שלישי. מודל זה יעניק יתר שיטתיות להסדרים הקיימים בשיטות משפט בנות זמננו, ויאפשר גיבוש מענה למקרים בעייתים אחרים שאינם נופלים תחת הסדרים אלה. בד בבד הדיון התאורטי של המשפט המודרני יכול להעשיר את הבנתנו את יסודות גישתו של המשפט העברי גופו.
אדם נמצא אחראי לגרימת חבלה בגופו של זולתו, כגון שגרם לקטיעת ידו או רגלו. כיצד יש להעריך את שיעור ... more אדם נמצא אחראי לגרימת חבלה בגופו של זולתו, כגון שגרם לקטיעת ידו או רגלו. כיצד יש להעריך את שיעור הפיצוי שישולם לנחבל? כיצד אומדים במונחים כספיים את שוויו של אחד מאיברי גוף האדם? שאלה זו אינה עניין טכני הנתון להכרעה בידי שמאים. היא מעוררת שאלות ערכיות ופותחת פתח לקשת רחבה של אפשרויות אשר ההבדלים ביניהן מהותיים. מאמר זה מוקדש לעיון בכללים שנקבעו במשנה בפרק השמיני של מסכת בבא קמא (פרק "החובל") בעניין שומת נזקי גוף. כללים אלה ייבחנו באופן השוואתי אל מול הכללים שהיו מקובלים במשפט הרומי בן התקופה ואל מול הכללים המודרניים המקובלים בשיטות משפט בנות-זמננו, עם דגש על המשפט הישראלי. כפי שניווכח, חכמי המשנה מציגים מודל השונה במהותו הן מן המודל הרומי הקלאסי הן מן המודל המשפטי המודרני. עיונים השוואתיים אלה יאפשרו לנו לעמוד על החידושים שקבעו חכמי המשנה בעניין שומת נזקי גוף ועל המשמעויות הנובעות מהם לגבי התפיסה של טבע האדם ומקומו בחברה.
האם אשה המותקפת על ידי אנס רשאית, בדומה למותקף שחייו נתונים בסכנה, להדוף את התוקף באמצעות הריגתו?... more האם אשה המותקפת על ידי אנס רשאית, בדומה למותקף שחייו נתונים בסכנה, להדוף את התוקף באמצעות הריגתו? שאלה זו חשובה לא רק מבחינת הפרקטיקה המשפטית, אלא היא גם מאתגרת מבחינה עיונית. כרוכות בה שאלות עקרוניות הנוגעות למהות דיני ההגנה העצמית, ובדגש על דרישת הפרופורציה. במאמר זה אבחן את הסוגיה מנקודת המבט של המשפט העברי, תוך השוואתו לשיטות משפט בנות זמננו. העיון במקורות המשפט העברי מעלה כי עמדתו מורכבת יותר מכפי הנראה במבט ראשון, והיא משלבת שני מישורים מקבילים ומשלימים. במישור הדין התאורטי, המשפט העברי דוגל בפרופורציה מלאה בין חומרת מעשה התקיפה לבין מעשה ההגנה העצמית, ולכן הוא מגביל במידה רבה את ההיתר להריגת האנס במקרי הגנה עצמית. ברם, האופן המיוחד שבו מנוסח הדין במשנה, מורה על קיומו של מישור נוסף, מישור הדין המעשי, אשר בפועל יתיר הגנה עצמית קטלנית כמעט בכל מקרה של אונס. הלכה למעשה, דרישת הפרופורציה תתפרש באופן גמיש, לטובת הנאנסת, והאיסור להרוג את האנס כהגנה עצמית יחול במקרים נדירים בלבד, אם בכלל. שניות זו היא רבת משמעות, והיא מאפשרת למשפט לעצב גישה מורכבת, המגשימה בו זמנית כמה מטרות מנוגדות. בכוחה של מורכבות זו, העולה מן המשפט העברי, להעניק נקודת מבט חדשה לדיונים בספרות המשפטית בת זמננו העוסקים בדיני ההגנה העצמית.
בג"ץ עמותת מחויבות היה אבן דרך בהכרה במעמדה החוקתי של הזכות לקיום בכבוד. ביהמ"ש העליון הגדיר את ה... more בג"ץ עמותת מחויבות היה אבן דרך בהכרה במעמדה החוקתי של הזכות לקיום בכבוד. ביהמ"ש העליון הגדיר את האחריות החברתית לביטחון הסוציאלי של מעוטי האמצעים כחלק מן המבנה הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל, אשר הרשות המחוקקת והרשות המבצעת מחויבות לפעול במסגרתו. כיצד עשוי היה להיראות בג"ץ עמותת מחויבות, לוּ ארון הספרים של המשפט העברי היה בין מקורות ההשראה של השופטים? מאמר זה מוקדש לפרישת יריעה רחבה של התרומה האפשרית שהייתה עשויה להיות למשפט העברי לדיון המשפטי שנערך בפסק הדין. העיון הנערך לאורך המאמר מעלה ארבע מסקנות משלימות. הראשונה, שופטי בג"ץ, אשר הכירו באחריותה של מדינת ישראל לביטחון הסוציאלי של תושביה כחלק מהמבנה הקונסטיטוציוני שלה, יכולים היו למצוא עוגן היסטורי ושורש רעיוני במסורת המשפט העברי. השנייה, קביעתם של שופטי בג"ץ כי הזכות לקיום בכבוד היא זכות חוקתית בעלת מעמד-על ביחס לנורמות אחרות, היא הישג משפטי ישראלי, העשויה הייתה להיות נדבך חשוב בהמשך פיתוחה של המסורת היהודית ארוכת השנים בתחום זה לוּ הייתה נערכת מתוך דיאלוג עם המקורות היהודיים. המסקנה השלישית נוגעת לשפה המשפטית, ולפיה בתחום זה שיח החובות של המשפט העברי נושא בכנפיו יתרונות מהותיים שאינם קיימים בשיח הזכויות של בג"ץ ("הזכות לקיום בכבוד"). המסקנה הרביעית נוגעת לקשר בין רווחה וכבוד. בעוד שופטי בג"ץ גזרו את הזכות לביטחון סוציאלי מן הזכות לכבוד, נראה כי המשפט העברי מצביע על קשר הפוך בין השניים, לפיו סיוע הרווחה לעני דווקא עלול לפגוע בכבודו, באופן הדורש רגישות מיוחדת לאיתור דרכים לסייע לעניים באופן שישמור על כבודם ולא ירמוס אותו. המשפט העברי יכול היה אפוא לאשש חלק מן המסקנות שאליהן הגיע בית המשפט העליון, להתעשר מחלקן, ולאתגר חלק אחר שלהן. זוהי הזמנה לבניית שפה יהודית-ישראלית בתחום דיני הרווחה, המבוססת על מיזוג אופקים של עולמות המשפט העברי והמשפט הישראלי.
בנימין פורת, עקרון ההשתתפות: תרומת המשפט העברי לפסיקת ביהמ"ש העליון, 10.03.2018, ICON-S-IL Blog.
רשימה זו סוקרת שלושה פסקי דין שניתנו לאחרונה בביהמ"ש העליון, הדנים בשאלת השתתפותם של נציגי המיעוט... more רשימה זו סוקרת שלושה פסקי דין שניתנו לאחרונה בביהמ"ש העליון, הדנים בשאלת השתתפותם של נציגי המיעוט בהליך קבלת ההחלטות ברשות המנהלית ובוועדות הכנסת, תוך שימוש במקורות המשפט העברי.
החובה לנהוג בתום לב נחשבת אחת הסוגיות המשפטיות המרכזיות והמשפיעות של זמננו, במשפט הפרטי בכלל ובד... more החובה לנהוג בתום לב נחשבת אחת הסוגיות המשפטיות המרכזיות והמשפיעות של זמננו, במשפט הפרטי בכלל ובדיני החוזים בפרט. ברם דומה כי היקף הכתיבה בתחום עומד ביחס הפוך למידת הבהירות שהושגה בנוגע למשמעותו של המושג; אלפי העמודים שהצטברו לא הצליחו לפזר את הערפל מסביב לשאלה: תום לב מהו. מאמר זה מוקדש לעיון בהיבט המושגי והמינוחי של תום הלב, כלומר משמעותו של המושג וזיקתו למטבע הלשון שנבחר לייצגו. במוקדו השוואת דרכיהן המינוחיות השונות של שתי שיטות משפט החולקות שפה משותפת – המשפט הישראלי והמשפט העברי – וזאת לאור דילמות מושגיות העומדות במוקד הדיונים על עקרון תום הלב. עמידה על היחס הפנימי ועל "חלוקת העבודה" שמקיימים שני המונחים שקבע בהקשר זה המשפט העברי ("ועשית הישר והטוב" ו"כופין על מידת סדום") בינן לבין עצמן, ושבינן לבין המונח הישן- חדש שיצר המשפט הישראלי ("תום לב"), תסרטט תמונה מקיפה של המארג המושגי- מינוחי המורכב שהעברית מציעה לנו ושאנו עדיין רחוקין מלמצותו.
מקרה הכפייה מעורר שאלות משפטיות רבות ומגוונות. מאמר זה מוקדש לשאלה הממוקדת הבאה: מה דינו של חוזה ... more מקרה הכפייה מעורר שאלות משפטיות רבות ומגוונות. מאמר זה מוקדש לשאלה הממוקדת הבאה: מה דינו של חוזה שאמנם נכרת בכפייה אך תוכנו הוגן ומאוזן והוא משרת את האינטרסים של שני הצדדים כאחד. האם הדגש יינתן על כך שהחוזה נכרת בדרך פגומה או שמא על כך שתוצאתו שקולה ומאוזנת? חשיבותה של שאלה זו חורגת הרבה מעבר לגבולות המסוימים של המקרה הספציפי, והיא מקרינה על מכלול דיני הכפייה, ובמידה מסוימת על דיני החוזים בכללותם. במאמר קודם עסקתי בשאלות היסוד של דיני הכפייה כפי שהן משתקפות מסוגיות התלמוד, ובמאמר זה אבחן את הפיתוחים היצירתיים והמורכבים שנעשו על ידי פוסקי ההלכה הבתר-תלמודיים. במאמר אטען כי פסיקות חדשות של בית המשפט העליון בישראל, המסמנות כיוונים ניסיוניים של התמודדות עם חוזים שנכרתו בכפייה, עשויות למצוא עוגנים מפתיעים ומקורות השראה פוריים בדרך התמודדותם של פוסקי ההלכה עם מקרים דומים.
במהלך כמאה שנותיו הצליח פרויקט המשפט העברי לרשום שורה של הישגים לא מבוטלים. ברם, רבים עוד יותר הי... more במהלך כמאה שנותיו הצליח פרויקט המשפט העברי לרשום שורה של הישגים לא מבוטלים. ברם, רבים עוד יותר היעדים שנותרו בגדר חלום שלא ניתן היה לממשו. מסה זו אני מבקש להקדיש לניתוח אתגרי העתיד העומדים לפתחו של המשפט העברי בעשורים הקרובות לבוא. כפי שניווכח, יש מאתגרים אלה הנוגעים לשכלול יחסו של המשפט הישראלי אל המשפט העברי ויש הנוגעים לפיתוחו הפנימי של המשפט העברי גופו; יש שעניינם במישורים הפנים-משפטיים ויש שעניינם תרבותיים כלליים. הצד השווה שבהם, שהם נחוצים להפיכת אוצרות המשפט העברי לבעלי משמעות עבור השיח המשפטי הישראלי המודרני. מהלך זה חשוב הן עבור העמקת עוגניה של החברה הישראלית ושל המשפט הישראלי הן עבור הבטחת המשך פיתוחו וחיוניותו של המשפט העברי גופו.
In recent years, many have come to consider the right to exclude as the Punctum Archimedis that t... more In recent years, many have come to consider the right to exclude as the Punctum Archimedis that the concept of property is based upon. In the present article, I seek to re-evaluate the relations between property and exclusivity from an unusual vantage point: a comparison between two deeply-rooted legal traditions – Anglo-American law and Jewish law. For this purpose, I analyze four fundamental doctrinal differences between these two legal traditions, namely the cases of unrequested improvement, of benefiting from someone else’s property, of performing legally binding actions regarding another person’s property, and of imposing positive duties on a non-owner in favor of the owner. The different solutions that were developed by each of the legal traditions explored herein are sharply and clearly reflected in these traditions’ unique respective visions regarding notions of property and exclusivity. This article intends to bring out the latent connections between the four aforementioned test cases, tracing the threads that weave the various doctrines into coherent conceptions. Ultimately, it also places each of the two legal systems discussed as a challenging mirror image for the other, calling for fresh thinking released from fixations.
One of the features that distinguishes Jewish law from modern law is its legal language. While mo... more One of the features that distinguishes Jewish law from modern law is its legal language. While modern legal discourse predominantly employs a language of rights, Jewish law centers on a language of duty, rooted in the significance of commandments (mitzvot) and obligations. Although there is a correlation between rights and duties, the pivotal question remains whether a specific legal system opts to articulate its norms through the vocabulary of rights or through the language of duties. This chapter analyzes a variety of legal outcomes that result from the decision of Jewish law to frame its legal world through duties rather than rights. The choice between a rights-based language and a duty-based language arises from differing sets of values. The adoption of a specific legal language mirrors a choice of specific values, thereby foreshadowing the nature of the legal outlines. The chapter analyzes the advantages and disadvantages inherent in each form of legal discourse, and advocates for developing of a legal language that integrates both legal perspectives.
הזכות לקיום בכבוד הוכרה על ידי בית המשפט העליון כזכות חוקתית, שמכוחה זכאי כל אדם בישראל לסיפוק צר... more הזכות לקיום בכבוד הוכרה על ידי בית המשפט העליון כזכות חוקתית, שמכוחה זכאי כל אדם בישראל לסיפוק צרכיו החיוניים. בדרך כלל דנים בהקשרה של זכות זו בשאלות מהותיות, כגון מהי רמת החיים אותה חייבת המדינה להבטיח כדי שאדם יוכל להתקיים בכבוד, מיהם האנשים שהזכות לקיום בכבוד מגינה עליהם, האם ניתן להתנות את ההגנה על הזכות לקיום בכבוד בפעולות מסוימות מצידו של האדם החי בעוני. בשונה מכך, מאמר זה מוקדש לעיון בהיבט פרוצדורלי הכרוך בזכות לקיום בכבוד: כיצד מוכיחים פגיעה בזכות לקיום בכבוד. וביתר דיוק, על מי רובץ הנטל להוכיח פגיעה או אי פגיעה בזכות לקיום בכבוד. התמודדות עם שאלה זו חושפת היבטים מעניינים של נושא משפטי זה, ובכוחו של המשפט העברי להאיר זווית חדשה.
חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א – 1980, נועד להבטיח שבידי כל תושב ישראל יהיו האמצעים הדרושים למילוי צרכיו... more חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א – 1980, נועד להבטיח שבידי כל תושב ישראל יהיו האמצעים הדרושים למילוי צרכיו החיוניים. כדי לקבוע את זכאותו של אדם לגמלת הבטחת הכנסה יש לוודא שהוא אינו יכול לספק לעצמו הכנסה מינימלית, ולצורך כך יש למדוד את הכנסותיו. מגוון שאלות עולות לגבי זכאותו של אדם המבקש גמלת הבטחת הכנסה אשר יש לו בני משפחה בעלי יכולות כלכליות. כך למשל, האם תמיכה משפחתית קבועה הניתנת לאדם זה תיחשב הכנסה הגורעת מן הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה? האם עצם אפשרותו להיתמך על ידי בני משפחתו אמורה להחשיבו כמי שאינו זקוק לתמיכת המדינה ולכן אינו זכאי לגמלת הבטחת הכנסה? שאלות אלה מבטאות דילמות יסוד לגבי מקומה של המשפחה במסגרת מדינת הרווחה המודרנית. האם המדינה היא הנושאת באחריות הראשית, ושמא הבלעדית, להבטחת רווחתם של מעוטי יכולת, או שמא בני המשפחה של האדם החי בעוני אחראים אף הם לרווחתו? האם תמונת העולם של דיני הרווחה מורכבת אך ורק מן האזרחים כאינדיבידואלים ומן המדינה הניצבת מולם, או שמא התא המשפחתי הוא רכיב מהותי בתמונת עולם זו? שאלות אלה, אשר העסיקו בשנים האחרונות את בית הדין הארצי לעבודה, נידונו בהרחבה על ידי מקורות המשפט העברי לדורותיהם. חכמי המשפט העברי העניקו מקום מרכזי לתא המשפחתי במסגרת האחריות לרווחת מי שחי בעוני. לטענת מאמר זה, יש חשיבות להתחקות אחר יסודות גישתו של המשפט העברי בסוגיה, אשר חושפים שיקולים וכיווני חשיבה השונים מאלה של בית הדין הארצי לעבודה שדן בסוגיה. המאמר מסביר מדוע הגישה העולה מן המשפט העברי אינה מתאימה ליישום פשטני במציאות המודרנית. לכן המאמר מציע לעצב לאור המשפט העברי מודל מתון יותר, אשר מצד אחד מעניק תמריצים לבני המשפחה ליטול חלק בדאגה לרווחת האדם הסובל ממחסור, אך מצד שני אינו מטיל על התא המשפחתי חובה קשיחה לעשות כן. מודל זה שואב אפוא השראה מן המקום המרכזי שמסורת המשפט העברי מייחסת לתא המשפחתי, אך עושה זאת תוך התאמה לשינויים העמוקים שחלו בעת החדשה במבנה המשפחה ובדמות מדינת הרווחה המודרנית. המאמר מציע תשתית לדיאלוג בין גישת המשפט העברי לבין המשפט הישראלי המודרני, שתכליתו יצירת מודל מקורי, המורכב מקולו המסורתי של המשפט העברי כפי שהוא ראוי להישמע במציאות החיים בת-זמננו.
על פי הבחנה ידועה, המשפט העברי מתייחד בכך שלשונו היא שפת החובות, בשונה מן המשפט המערבי המודרני המ... more על פי הבחנה ידועה, המשפט העברי מתייחד בכך שלשונו היא שפת החובות, בשונה מן המשפט המערבי המודרני המורגל בשפת הזכויות. ברם, לאור הקורלטיביות הקיימת בין זכויות וחובות יש לשאול האם הבחנה זו נושאת משמעות משפטית ממשית? במאמר זה אטען, כי הבחירה אם למסגר נורמות כזכויות או כחובות משפיעה על אופיה של השיטה המשפטית. אחת ההשלכות שיש להבחנה זו נוגעת בשאלה האם תביעת הזכות היא פעולה הכרחית לכך שהחובה תחול על הצד שכנגד. למשל, האם האם המזיק חייב לפצות את הניזק אף אם הניזק לא מודע לנזק ולכן לא תבע אותו? שיטות משפט המבוססות על שיח הזכויות תטינה לומר כי החובה מותנית בתביעה מצד בעל הזכות. הזכות היא נקודת המוצא, וללא תביעתה הצדק שכנגד לא נושא בחובה ליזום ולפצות. לעומת זאת, שיטות משפט המבוססות על שיח החובות תטינה לומר, כי החובה עומדת כשלעצמה, אף אם בעל הזכות לא תבעה. מאמר זה מוקדש לדיון בדוגמאות שונות להבדל זה ולדיון במשמעותן ובהשלכותיהן. מסקנת המאמר כי לשיטות משפט המבוססות על שיח החובות יש יתרונות אחדים בצד חסרונות אחרים, ולפיכך יש טעם בחיפוש אחר הדרך לשלב בין שני סוגי השיח המשפטי.
Elgar Encyclopedia of Comparative Law (2023), 2023
Jewish law has been the legal tradition of the Jewish people over the course of its thousands of ... more Jewish law has been the legal tradition of the Jewish people over the course of its thousands of years of existence. In important respects, its influence has reached beyond the life of the Jewish people, to the whole of Western law. Over its long history, Jewish law evolved a legal approach with unique features. After reviewing key points about the history and the classic works of Jewish law, this entry addresses several of its most general characteristics, namely, revelation and wisdom, sovereignty and exile, and rights and duties. It closes with a discussion of the role of Jewish law in modern Israeli law.
This is a draft entry. The final version will be available in Elgar Encyclopedia of Comparative Law, edited by Katherine Valcke, forthcoming 2022, Edward Elgar Publishing Ltd. The material cannot be used for any other purpose without further permission of the publisher, and is for private use only.
20 American Journal of Comparative Law (2022) 1-25, 2022
The concept of right stands at the very center of our legal universe. An imaginary alternative le... more The concept of right stands at the very center of our legal universe. An imaginary alternative legal universe might have similar legal norms to ours, except that they are centered on the concept of duty. Is there any significant difference between these two legal universes? The Hohfeldian assumption of complete correlativity between rights and duties might imply that the difference between these two universes is merely a matter of rhetoric. This article, however, argues that a rights-based legal world would presumably be significantly different from a legal world based upon duties. For this purpose, the article examines the way in which contradictory norms are resolved. A rights-based system decides cases of contradictory norms according to a process that is different from that used by a duty-based system. The article is devoted to examining the roots of this difference, its significance and its social implications. Alongside the discussion of the classical and modern legal sources from the Western legal tradition, the article contains a comparative discussion of Jewish law sources, which demonstrates a typical example of a duty-based legal system.
A legal system may be prone to limit its jurisdiction, so that its laws will apply exclusively on... more A legal system may be prone to limit its jurisdiction, so that its laws will apply exclusively only within its territorial borders. In an alternate conception, a legal system may opt to apply its laws extraterritorially, so that its citizens will be bound to them in any place they find themselves. The theoretical foundations of these two conceptions of law are deeply distinguished from each other. It is within this jurisprudential framework that this article explores anew the transition from the biblical (Pentateuchal) conception of law, to the conception of law found in the writings of the mishnaic rabbis. Towards its end, the article examines this legal difference on the background of a parallel theological transition. By revealing the possible relationships between these two transitions it becomes clear that theology and law are intertwined.
כאשר שניים מתקשרים בחוזה עלול הדבר להסב הפסדים לאדם שלישי. האם יש נסיבות שבהן פגיעתו של החוזה באי... more כאשר שניים מתקשרים בחוזה עלול הדבר להסב הפסדים לאדם שלישי. האם יש נסיבות שבהן פגיעתו של החוזה באינטרס של אדם שלישי מצדיקה התערבות לטובתו? כיצד ראוי לאזן בין עקרון חופש החוזים לבין הגנה על אינטרסים של בני אדם שלישיים העלולים להיפגע מן החוזה? על פי הניתוח המוצע במאמר, שיטות משפט מודרניות מתמודדות עם תופעה זו באמצעות הסדרים מקומיים בכמה ענפי משפט ספציפיים. לעומת זאת, במשפט העברי ניתן למצוא התמודדות עקרונית ושיטתית עם תופעת החוזה לרעת אדם שלישי. לפיכך, המשפט העברי יכול לשמש מקור השראה לפיתוח מודל של דוקטרינה מודרנית של חוזה לרעת אדם שלישי. מודל זה יעניק יתר שיטתיות להסדרים הקיימים בשיטות משפט בנות זמננו, ויאפשר גיבוש מענה למקרים בעייתים אחרים שאינם נופלים תחת הסדרים אלה. בד בבד הדיון התאורטי של המשפט המודרני יכול להעשיר את הבנתנו את יסודות גישתו של המשפט העברי גופו.
אדם נמצא אחראי לגרימת חבלה בגופו של זולתו, כגון שגרם לקטיעת ידו או רגלו. כיצד יש להעריך את שיעור ... more אדם נמצא אחראי לגרימת חבלה בגופו של זולתו, כגון שגרם לקטיעת ידו או רגלו. כיצד יש להעריך את שיעור הפיצוי שישולם לנחבל? כיצד אומדים במונחים כספיים את שוויו של אחד מאיברי גוף האדם? שאלה זו אינה עניין טכני הנתון להכרעה בידי שמאים. היא מעוררת שאלות ערכיות ופותחת פתח לקשת רחבה של אפשרויות אשר ההבדלים ביניהן מהותיים. מאמר זה מוקדש לעיון בכללים שנקבעו במשנה בפרק השמיני של מסכת בבא קמא (פרק "החובל") בעניין שומת נזקי גוף. כללים אלה ייבחנו באופן השוואתי אל מול הכללים שהיו מקובלים במשפט הרומי בן התקופה ואל מול הכללים המודרניים המקובלים בשיטות משפט בנות-זמננו, עם דגש על המשפט הישראלי. כפי שניווכח, חכמי המשנה מציגים מודל השונה במהותו הן מן המודל הרומי הקלאסי הן מן המודל המשפטי המודרני. עיונים השוואתיים אלה יאפשרו לנו לעמוד על החידושים שקבעו חכמי המשנה בעניין שומת נזקי גוף ועל המשמעויות הנובעות מהם לגבי התפיסה של טבע האדם ומקומו בחברה.
האם אשה המותקפת על ידי אנס רשאית, בדומה למותקף שחייו נתונים בסכנה, להדוף את התוקף באמצעות הריגתו?... more האם אשה המותקפת על ידי אנס רשאית, בדומה למותקף שחייו נתונים בסכנה, להדוף את התוקף באמצעות הריגתו? שאלה זו חשובה לא רק מבחינת הפרקטיקה המשפטית, אלא היא גם מאתגרת מבחינה עיונית. כרוכות בה שאלות עקרוניות הנוגעות למהות דיני ההגנה העצמית, ובדגש על דרישת הפרופורציה. במאמר זה אבחן את הסוגיה מנקודת המבט של המשפט העברי, תוך השוואתו לשיטות משפט בנות זמננו. העיון במקורות המשפט העברי מעלה כי עמדתו מורכבת יותר מכפי הנראה במבט ראשון, והיא משלבת שני מישורים מקבילים ומשלימים. במישור הדין התאורטי, המשפט העברי דוגל בפרופורציה מלאה בין חומרת מעשה התקיפה לבין מעשה ההגנה העצמית, ולכן הוא מגביל במידה רבה את ההיתר להריגת האנס במקרי הגנה עצמית. ברם, האופן המיוחד שבו מנוסח הדין במשנה, מורה על קיומו של מישור נוסף, מישור הדין המעשי, אשר בפועל יתיר הגנה עצמית קטלנית כמעט בכל מקרה של אונס. הלכה למעשה, דרישת הפרופורציה תתפרש באופן גמיש, לטובת הנאנסת, והאיסור להרוג את האנס כהגנה עצמית יחול במקרים נדירים בלבד, אם בכלל. שניות זו היא רבת משמעות, והיא מאפשרת למשפט לעצב גישה מורכבת, המגשימה בו זמנית כמה מטרות מנוגדות. בכוחה של מורכבות זו, העולה מן המשפט העברי, להעניק נקודת מבט חדשה לדיונים בספרות המשפטית בת זמננו העוסקים בדיני ההגנה העצמית.
בג"ץ עמותת מחויבות היה אבן דרך בהכרה במעמדה החוקתי של הזכות לקיום בכבוד. ביהמ"ש העליון הגדיר את ה... more בג"ץ עמותת מחויבות היה אבן דרך בהכרה במעמדה החוקתי של הזכות לקיום בכבוד. ביהמ"ש העליון הגדיר את האחריות החברתית לביטחון הסוציאלי של מעוטי האמצעים כחלק מן המבנה הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל, אשר הרשות המחוקקת והרשות המבצעת מחויבות לפעול במסגרתו. כיצד עשוי היה להיראות בג"ץ עמותת מחויבות, לוּ ארון הספרים של המשפט העברי היה בין מקורות ההשראה של השופטים? מאמר זה מוקדש לפרישת יריעה רחבה של התרומה האפשרית שהייתה עשויה להיות למשפט העברי לדיון המשפטי שנערך בפסק הדין. העיון הנערך לאורך המאמר מעלה ארבע מסקנות משלימות. הראשונה, שופטי בג"ץ, אשר הכירו באחריותה של מדינת ישראל לביטחון הסוציאלי של תושביה כחלק מהמבנה הקונסטיטוציוני שלה, יכולים היו למצוא עוגן היסטורי ושורש רעיוני במסורת המשפט העברי. השנייה, קביעתם של שופטי בג"ץ כי הזכות לקיום בכבוד היא זכות חוקתית בעלת מעמד-על ביחס לנורמות אחרות, היא הישג משפטי ישראלי, העשויה הייתה להיות נדבך חשוב בהמשך פיתוחה של המסורת היהודית ארוכת השנים בתחום זה לוּ הייתה נערכת מתוך דיאלוג עם המקורות היהודיים. המסקנה השלישית נוגעת לשפה המשפטית, ולפיה בתחום זה שיח החובות של המשפט העברי נושא בכנפיו יתרונות מהותיים שאינם קיימים בשיח הזכויות של בג"ץ ("הזכות לקיום בכבוד"). המסקנה הרביעית נוגעת לקשר בין רווחה וכבוד. בעוד שופטי בג"ץ גזרו את הזכות לביטחון סוציאלי מן הזכות לכבוד, נראה כי המשפט העברי מצביע על קשר הפוך בין השניים, לפיו סיוע הרווחה לעני דווקא עלול לפגוע בכבודו, באופן הדורש רגישות מיוחדת לאיתור דרכים לסייע לעניים באופן שישמור על כבודם ולא ירמוס אותו. המשפט העברי יכול היה אפוא לאשש חלק מן המסקנות שאליהן הגיע בית המשפט העליון, להתעשר מחלקן, ולאתגר חלק אחר שלהן. זוהי הזמנה לבניית שפה יהודית-ישראלית בתחום דיני הרווחה, המבוססת על מיזוג אופקים של עולמות המשפט העברי והמשפט הישראלי.
בנימין פורת, עקרון ההשתתפות: תרומת המשפט העברי לפסיקת ביהמ"ש העליון, 10.03.2018, ICON-S-IL Blog.
רשימה זו סוקרת שלושה פסקי דין שניתנו לאחרונה בביהמ"ש העליון, הדנים בשאלת השתתפותם של נציגי המיעוט... more רשימה זו סוקרת שלושה פסקי דין שניתנו לאחרונה בביהמ"ש העליון, הדנים בשאלת השתתפותם של נציגי המיעוט בהליך קבלת ההחלטות ברשות המנהלית ובוועדות הכנסת, תוך שימוש במקורות המשפט העברי.
החובה לנהוג בתום לב נחשבת אחת הסוגיות המשפטיות המרכזיות והמשפיעות של זמננו, במשפט הפרטי בכלל ובד... more החובה לנהוג בתום לב נחשבת אחת הסוגיות המשפטיות המרכזיות והמשפיעות של זמננו, במשפט הפרטי בכלל ובדיני החוזים בפרט. ברם דומה כי היקף הכתיבה בתחום עומד ביחס הפוך למידת הבהירות שהושגה בנוגע למשמעותו של המושג; אלפי העמודים שהצטברו לא הצליחו לפזר את הערפל מסביב לשאלה: תום לב מהו. מאמר זה מוקדש לעיון בהיבט המושגי והמינוחי של תום הלב, כלומר משמעותו של המושג וזיקתו למטבע הלשון שנבחר לייצגו. במוקדו השוואת דרכיהן המינוחיות השונות של שתי שיטות משפט החולקות שפה משותפת – המשפט הישראלי והמשפט העברי – וזאת לאור דילמות מושגיות העומדות במוקד הדיונים על עקרון תום הלב. עמידה על היחס הפנימי ועל "חלוקת העבודה" שמקיימים שני המונחים שקבע בהקשר זה המשפט העברי ("ועשית הישר והטוב" ו"כופין על מידת סדום") בינן לבין עצמן, ושבינן לבין המונח הישן- חדש שיצר המשפט הישראלי ("תום לב"), תסרטט תמונה מקיפה של המארג המושגי- מינוחי המורכב שהעברית מציעה לנו ושאנו עדיין רחוקין מלמצותו.
מקרה הכפייה מעורר שאלות משפטיות רבות ומגוונות. מאמר זה מוקדש לשאלה הממוקדת הבאה: מה דינו של חוזה ... more מקרה הכפייה מעורר שאלות משפטיות רבות ומגוונות. מאמר זה מוקדש לשאלה הממוקדת הבאה: מה דינו של חוזה שאמנם נכרת בכפייה אך תוכנו הוגן ומאוזן והוא משרת את האינטרסים של שני הצדדים כאחד. האם הדגש יינתן על כך שהחוזה נכרת בדרך פגומה או שמא על כך שתוצאתו שקולה ומאוזנת? חשיבותה של שאלה זו חורגת הרבה מעבר לגבולות המסוימים של המקרה הספציפי, והיא מקרינה על מכלול דיני הכפייה, ובמידה מסוימת על דיני החוזים בכללותם. במאמר קודם עסקתי בשאלות היסוד של דיני הכפייה כפי שהן משתקפות מסוגיות התלמוד, ובמאמר זה אבחן את הפיתוחים היצירתיים והמורכבים שנעשו על ידי פוסקי ההלכה הבתר-תלמודיים. במאמר אטען כי פסיקות חדשות של בית המשפט העליון בישראל, המסמנות כיוונים ניסיוניים של התמודדות עם חוזים שנכרתו בכפייה, עשויות למצוא עוגנים מפתיעים ומקורות השראה פוריים בדרך התמודדותם של פוסקי ההלכה עם מקרים דומים.
במהלך כמאה שנותיו הצליח פרויקט המשפט העברי לרשום שורה של הישגים לא מבוטלים. ברם, רבים עוד יותר הי... more במהלך כמאה שנותיו הצליח פרויקט המשפט העברי לרשום שורה של הישגים לא מבוטלים. ברם, רבים עוד יותר היעדים שנותרו בגדר חלום שלא ניתן היה לממשו. מסה זו אני מבקש להקדיש לניתוח אתגרי העתיד העומדים לפתחו של המשפט העברי בעשורים הקרובות לבוא. כפי שניווכח, יש מאתגרים אלה הנוגעים לשכלול יחסו של המשפט הישראלי אל המשפט העברי ויש הנוגעים לפיתוחו הפנימי של המשפט העברי גופו; יש שעניינם במישורים הפנים-משפטיים ויש שעניינם תרבותיים כלליים. הצד השווה שבהם, שהם נחוצים להפיכת אוצרות המשפט העברי לבעלי משמעות עבור השיח המשפטי הישראלי המודרני. מהלך זה חשוב הן עבור העמקת עוגניה של החברה הישראלית ושל המשפט הישראלי הן עבור הבטחת המשך פיתוחו וחיוניותו של המשפט העברי גופו.
In recent years, many have come to consider the right to exclude as the Punctum Archimedis that t... more In recent years, many have come to consider the right to exclude as the Punctum Archimedis that the concept of property is based upon. In the present article, I seek to re-evaluate the relations between property and exclusivity from an unusual vantage point: a comparison between two deeply-rooted legal traditions – Anglo-American law and Jewish law. For this purpose, I analyze four fundamental doctrinal differences between these two legal traditions, namely the cases of unrequested improvement, of benefiting from someone else’s property, of performing legally binding actions regarding another person’s property, and of imposing positive duties on a non-owner in favor of the owner. The different solutions that were developed by each of the legal traditions explored herein are sharply and clearly reflected in these traditions’ unique respective visions regarding notions of property and exclusivity. This article intends to bring out the latent connections between the four aforementioned test cases, tracing the threads that weave the various doctrines into coherent conceptions. Ultimately, it also places each of the two legal systems discussed as a challenging mirror image for the other, calling for fresh thinking released from fixations.
חיבור זה מוקדש לעיון ביקורתי בהצעה לשינוי מערכת המשפט בישראל, זאת מנקודת המבט של מסורת המשפט העבר... more חיבור זה מוקדש לעיון ביקורתי בהצעה לשינוי מערכת המשפט בישראל, זאת מנקודת המבט של מסורת המשפט העברי. טענת היסוד הנפרשת לאורך החיבור היא שהצעה זו אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות יסוד שהתפתחו במקורות ההלכה היהודית. שאיפתם של מקדמי ההצעה להעניק כוח בלתי מרוסן ובלתי מבוקר לרוב הקואליציוני סוטה מעקרונות יסוד שהתפתחו בעולמה של מורשת המשפט היהודית, בעיקר בנוגע לאיזונים ולהגבלות על סמכותה של הקהילה לחוקק את חוקיה. את היוזמה לשינוי מערכת המשפט יש לבחון אפוא לא רק על רקע חריגתה מעקרונות דמוקרטיים; מן הראוי להצביע גם על כך שהיא מתקשה לעלות בקנה אחד עם מושכלות יסוד במסורת היהודית עצמה.
חיבור זה נכתב פרקים-פרקים, בחורף תשפ"ג (2022/2023), בעקבות הסערה הציבורית שעוררה היוזמה לשינוי מערכת המשפט. הוא נכתב בתחילה כשלוש חוות דעת נפרדות עבור ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, כל אחת על רכיב אחר של יוזמת לוין-רוטמן (מעמדם של היועצים המשפטיים; הוועדה לבחירת שופטים; ביקורת שיפוטית על דברי חקיקה). כעת קובצו חוות דעת אלה לכלל חיבור שלם, ואף עודכנו, בתקווה שהשלם גדול מסך כל חלקיו.
The conventional approach to law and religion assumes that these are competing domains, which rai... more The conventional approach to law and religion assumes that these are competing domains, which raises questions about the freedom of, and from, religion; alternate commitments of religion and human rights; and respective jurisdictions of civil and religious courts. This volume moves beyond this competitive paradigm to consider law and religion as overlapping and interrelated frameworks that structure the social order, arguing that law and religion share similar properties and have a symbiotic relationship. Moreover, many legal systems exhibit religious characteristics, informing their notions of authority, precedent, rituals and canonical texts, and most religions invoke legal concepts or terminology. The contributors address this blurring of law and religion in the contexts of political theology, secularism, church-state conflicts, and the foundational idea of divine law. This title is also available as Open Access on Cambridge Core.
חיבור זה מוקדש לעיון בתפיסות הניבטות מתוך דיני הרווחה שבחומשי התורה ומדיני הצדקה שהתפתחו מאוחר יו... more חיבור זה מוקדש לעיון בתפיסות הניבטות מתוך דיני הרווחה שבחומשי התורה ומדיני הצדקה שהתפתחו מאוחר יותר בספרות חז"ל. העיון הנפרש לאורך הספר מעלה כי בצד קווי הדמיון שיש ביניהן מצויין גם קווי שוני. אומנם מבחינות מסוימות דיני צדקה של חז"ל ממשיכים את החזון שהתורה מתווה בחקיקתה החברתית-כלכלית, אך מבחינות אחרות הם מציגים חזון חברתי שונה. בהקשרם של דיני הרווחה, המעבר מן המקרא לעולמם של חכמים מבטא רצף ותמורה כאחד. הטענה המרכזית של חיבור זה היא כי התורה וספרות חז"ל מכילות יותר מהצעה אחת לדמותה של החברה הצודקת וכי דרושה הבנה מעמיקה של מערכות היחסים בין שני חזונות אלה. חיבור זה נועד לסייע בחידוד ההקשבה לקולות הייחודיים שמקורות התורה וחז"ל משמיעים בתחום זה של דיני רווחה וצדק חברתי ולהזמין מחשבות חדשות על האפשרויות שהמורשת היהודית מציעה לדמותה של חברת מופת.
בשולחן עגול זה נבחן את השאלה העכשווית האם חוות הדעת של היועמ"שים לממשלה ולשרים צריכה להיות מחייבת... more בשולחן עגול זה נבחן את השאלה העכשווית האם חוות הדעת של היועמ"שים לממשלה ולשרים צריכה להיות מחייבת או המלצה בלבד, ומה ניתן ללמוד מדין 'אדם חשוב' שבמשפט העברי
The evaluation of bodily injury is one of the most complicated areas of tort law. How should the ... more The evaluation of bodily injury is one of the most complicated areas of tort law. How should the value of a human limb be determined, and what are the relevant parameters for doing so? This question is related to the most basic objectives of tort law, and this arena is one in which corrective justice approaches and distributive justice approaches find themselves in a frontal confrontation. Is it cheaper to injure poor people than rich ones? Is it correct to reduce matters down to viewing human limbs purely as instruments for generating income? Does the human body have an intrinsic value? Certain forms of assessment of bodily injury contribute to the preservation of social gaps, and even to widening them. Other forms of assessment of bodily injury, on the other hand, contribute to narrowing social gaps and to promoting the value of equality. In this workshop we will compare the approaches of three legal traditions: Roman law, Jewish law and modern law. As we shall see, each of these three legal traditions developed distinct methods for evaluating bodily injury, which reflect unique conceptions of human nature and social structure. For that purpose, a careful analysis of both monetary damages and non-pecuniary damages according to these legal systems is needed, with emphasis on their socio-economic ramifications. An in-depth examination of the arrangements offered by Roman law, Jewish law, and modern law will lead us towards a deeper understanding of the way each of these legal systems draws the nature of human being.
Charity in Classical Jewish Law Workshop 2019
Presented by The University of British Columbia and... more Charity in Classical Jewish Law Workshop 2019 Presented by The University of British Columbia and The Hebrew University of Jerusalem, The Matz Institute for Research in Jewish Law
Uploads
Papers by Benjamin Porat
analyzes a variety of legal outcomes that result from the decision of Jewish law to frame its legal world through duties rather than rights. The choice between a rights-based language and a duty-based language arises from differing sets of values. The adoption of a specific legal language mirrors a choice of specific values, thereby foreshadowing the nature of the legal outlines. The chapter analyzes the advantages and disadvantages inherent in each form of legal discourse, and advocates for developing of a legal language that integrates both legal perspectives.
שאלות אלה, אשר העסיקו בשנים האחרונות את בית הדין הארצי לעבודה, נידונו בהרחבה על ידי מקורות המשפט העברי לדורותיהם. חכמי המשפט העברי העניקו מקום מרכזי לתא המשפחתי במסגרת האחריות לרווחת מי שחי בעוני. לטענת מאמר זה, יש חשיבות להתחקות אחר יסודות גישתו של המשפט העברי בסוגיה, אשר חושפים שיקולים וכיווני חשיבה השונים מאלה של בית הדין הארצי לעבודה שדן בסוגיה. המאמר מסביר מדוע הגישה העולה מן המשפט העברי אינה מתאימה ליישום פשטני במציאות המודרנית. לכן המאמר מציע לעצב לאור המשפט העברי מודל מתון יותר, אשר מצד אחד מעניק תמריצים לבני המשפחה ליטול חלק בדאגה לרווחת האדם הסובל ממחסור, אך מצד שני אינו מטיל על התא המשפחתי חובה קשיחה לעשות כן. מודל זה שואב אפוא השראה מן המקום המרכזי שמסורת המשפט העברי מייחסת לתא המשפחתי, אך עושה זאת תוך התאמה לשינויים העמוקים שחלו בעת החדשה במבנה המשפחה ובדמות מדינת הרווחה המודרנית. המאמר מציע תשתית לדיאלוג בין גישת המשפט העברי לבין המשפט הישראלי המודרני, שתכליתו יצירת מודל מקורי, המורכב מקולו המסורתי של המשפט העברי כפי שהוא ראוי להישמע במציאות החיים בת-זמננו.
This is a draft entry. The final version will be available in Elgar Encyclopedia of Comparative Law, edited by Katherine Valcke, forthcoming 2022, Edward Elgar Publishing Ltd. The material cannot be used for any other purpose without further permission of the publisher, and is for private use only.
גופו.
שאלה זו אינה עניין טכני הנתון להכרעה בידי שמאים. היא מעוררת שאלות ערכיות ופותחת פתח לקשת רחבה של אפשרויות אשר ההבדלים ביניהן מהותיים.
מאמר זה מוקדש לעיון בכללים שנקבעו במשנה בפרק השמיני של מסכת בבא קמא (פרק "החובל") בעניין שומת נזקי גוף. כללים אלה ייבחנו באופן השוואתי אל מול הכללים שהיו מקובלים במשפט הרומי בן התקופה ואל מול הכללים המודרניים המקובלים בשיטות משפט בנות-זמננו, עם דגש על המשפט הישראלי.
כפי שניווכח, חכמי המשנה מציגים מודל השונה במהותו הן מן המודל הרומי הקלאסי הן מן המודל המשפטי המודרני. עיונים השוואתיים אלה יאפשרו לנו לעמוד על החידושים שקבעו חכמי המשנה בעניין שומת נזקי גוף ועל המשמעויות הנובעות מהם לגבי התפיסה של טבע האדם ומקומו בחברה.
analyzes a variety of legal outcomes that result from the decision of Jewish law to frame its legal world through duties rather than rights. The choice between a rights-based language and a duty-based language arises from differing sets of values. The adoption of a specific legal language mirrors a choice of specific values, thereby foreshadowing the nature of the legal outlines. The chapter analyzes the advantages and disadvantages inherent in each form of legal discourse, and advocates for developing of a legal language that integrates both legal perspectives.
שאלות אלה, אשר העסיקו בשנים האחרונות את בית הדין הארצי לעבודה, נידונו בהרחבה על ידי מקורות המשפט העברי לדורותיהם. חכמי המשפט העברי העניקו מקום מרכזי לתא המשפחתי במסגרת האחריות לרווחת מי שחי בעוני. לטענת מאמר זה, יש חשיבות להתחקות אחר יסודות גישתו של המשפט העברי בסוגיה, אשר חושפים שיקולים וכיווני חשיבה השונים מאלה של בית הדין הארצי לעבודה שדן בסוגיה. המאמר מסביר מדוע הגישה העולה מן המשפט העברי אינה מתאימה ליישום פשטני במציאות המודרנית. לכן המאמר מציע לעצב לאור המשפט העברי מודל מתון יותר, אשר מצד אחד מעניק תמריצים לבני המשפחה ליטול חלק בדאגה לרווחת האדם הסובל ממחסור, אך מצד שני אינו מטיל על התא המשפחתי חובה קשיחה לעשות כן. מודל זה שואב אפוא השראה מן המקום המרכזי שמסורת המשפט העברי מייחסת לתא המשפחתי, אך עושה זאת תוך התאמה לשינויים העמוקים שחלו בעת החדשה במבנה המשפחה ובדמות מדינת הרווחה המודרנית. המאמר מציע תשתית לדיאלוג בין גישת המשפט העברי לבין המשפט הישראלי המודרני, שתכליתו יצירת מודל מקורי, המורכב מקולו המסורתי של המשפט העברי כפי שהוא ראוי להישמע במציאות החיים בת-זמננו.
This is a draft entry. The final version will be available in Elgar Encyclopedia of Comparative Law, edited by Katherine Valcke, forthcoming 2022, Edward Elgar Publishing Ltd. The material cannot be used for any other purpose without further permission of the publisher, and is for private use only.
גופו.
שאלה זו אינה עניין טכני הנתון להכרעה בידי שמאים. היא מעוררת שאלות ערכיות ופותחת פתח לקשת רחבה של אפשרויות אשר ההבדלים ביניהן מהותיים.
מאמר זה מוקדש לעיון בכללים שנקבעו במשנה בפרק השמיני של מסכת בבא קמא (פרק "החובל") בעניין שומת נזקי גוף. כללים אלה ייבחנו באופן השוואתי אל מול הכללים שהיו מקובלים במשפט הרומי בן התקופה ואל מול הכללים המודרניים המקובלים בשיטות משפט בנות-זמננו, עם דגש על המשפט הישראלי.
כפי שניווכח, חכמי המשנה מציגים מודל השונה במהותו הן מן המודל הרומי הקלאסי הן מן המודל המשפטי המודרני. עיונים השוואתיים אלה יאפשרו לנו לעמוד על החידושים שקבעו חכמי המשנה בעניין שומת נזקי גוף ועל המשמעויות הנובעות מהם לגבי התפיסה של טבע האדם ומקומו בחברה.
חיבור זה נכתב פרקים-פרקים, בחורף תשפ"ג (2022/2023), בעקבות הסערה הציבורית שעוררה היוזמה לשינוי מערכת המשפט. הוא נכתב בתחילה כשלוש חוות דעת נפרדות עבור ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, כל אחת על רכיב אחר של יוזמת לוין-רוטמן (מעמדם של היועצים המשפטיים; הוועדה לבחירת שופטים; ביקורת שיפוטית על דברי חקיקה). כעת קובצו חוות דעת אלה לכלל חיבור שלם, ואף עודכנו, בתקווה שהשלם גדול מסך כל חלקיו.
הטענה המרכזית של חיבור זה היא כי התורה וספרות חז"ל מכילות יותר מהצעה אחת לדמותה של החברה הצודקת וכי דרושה הבנה מעמיקה של מערכות היחסים בין שני חזונות אלה. חיבור זה נועד לסייע בחידוד ההקשבה לקולות הייחודיים שמקורות התורה וחז"ל משמיעים בתחום זה של דיני רווחה וצדק חברתי ולהזמין מחשבות חדשות על האפשרויות שהמורשת היהודית מציעה לדמותה של חברת מופת.
This question is related to the most basic objectives of tort law, and this arena is one in which corrective justice approaches and distributive justice approaches find themselves in a frontal confrontation. Is it cheaper to injure poor people than rich ones? Is it correct to reduce matters down to viewing human limbs purely as instruments for generating income? Does the human body have an intrinsic value? Certain forms of assessment of bodily injury contribute to the preservation of social gaps, and even to widening them. Other forms of assessment of bodily injury, on the other hand, contribute to narrowing social gaps and to promoting the value of equality.
In this workshop we will compare the approaches of three legal traditions: Roman law, Jewish law and modern law. As we shall see, each of these three legal traditions developed distinct methods for evaluating bodily injury, which reflect unique conceptions of human nature and social structure. For that purpose, a careful analysis of both monetary damages and non-pecuniary damages according to these legal systems is needed, with emphasis on their socio-economic ramifications. An in-depth examination of the arrangements offered by Roman law, Jewish law, and modern law will lead us towards a deeper understanding of the way each of these legal systems draws the nature of human being.
Presented by The University of British Columbia and The Hebrew University of Jerusalem, The Matz Institute for Research in Jewish Law