תות

תּוּת

[עממי] שם כוללני לכל סוגי התותים. מתת משפחות הורדאים ומהסוג תות.
- אני אוהב לאכול תותים.
לשון חז"ל עץ תרבות מהסוג הבוטני תות (Morus); בארץ ישראל נפוצים שני מינים, תות שחור ותות לבן^[1] וזני כלאיים שלהם.
- ”הָאוֹג וְהַתּוּתִים, מִשֶּׁיַּאְדִּימוּ; וְכָל הָאֲדֻמִּים מִשֶּׁיַּאְדִּימוּ.“ (משנה, מסכת מעשרות – פרק א, משנה ב)
- ”"ר' נחמיה אומר: לא יתרום מן התותים שליקט בשחרית על תותים שליקט בין הערבים“ (תוספתא, מסכת תרומות – פרק ד, הלכה ה)
- ”נותנים קיסם של תות ושברי זכוכית בקדרה בשביל שתתבשל מהרה וחכמים אוסרים בשברי זכוכית מפני הסכנה“ (בבלי, מסכת שבת – דף סז, עמוד ב)
- מגדלי תולעי משי מאכילים את הזחלים בעלי תות.
בוטניקה פרי מקובץ דמוי ענבה מורכב ממספר רב של אגוזיות שיש להן מעטה בשרני.

התיבה מצויה בלשונות קדם אינדו-אירניים, ונראה שהושאלה לשפות שמיות ממקור פרסי.בבלית-חדשה: תֻּוּתֻּו 𒄑𒌅𒌓𒌈 . סנסקריט: טוטא तूत . ארמית: תּוּתָא; בערבית ובפרסית: تُوت (תוּת); בארמנית: tʿutʿ) թութ)

↑ נראה שהתות בתלמוד הוא התות השחור, לפי האזכורים שם: ”מֵאֵימָתַי הַפֵּרוֹת חַיָּבוֹת בַּמַּעַשְׂרוֹת, הַתְּאֵינִים מִשֶּׁיַּבְחִילוּ; הָעֲנָבִים וְהָאֳבָשִׁים, מִשֶּׁהִבְאִישׁוּ; הָאוֹג וְהַתּוּתִים, מִשֶּׁיַּאְדִּימוּ; וְכָל הָאֲדֻמִּים מִשֶּׁיַּאְדִּימוּ.“ (משנה, מסכת מעשרות – פרק א, משנה ב). התות הלבן מקורו בסין והובא מאוחר יותר.