מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
 יש להוסיף לדף זה את הערך: צָרעָה.
|
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
צרעה
|
| הגייה* |
tsir׳a
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
צ־ר־ע
|
| דרך תצורה |
משקל קִטְלָה
|
| נטיות |
צִרְעַת־, ר׳ צְרָעוֹת
|
דבוראים שונים – חלקן דבורים וחלקן צרעות.
- לשון המקרא חרק מסדרת הדבוראים. המונח מתייחס לכל המינים למעט דבורים ונמלים.
- ”וְשָׁלַחְתִּי אֶת-הַצִּרְעָה לְפָנֶיךָ וְגֵרְשָׁה אֶת-הַחִוִּי אֶת-הַכְּנַעֲנִי וְאֶת-הַחִתִּי מִלְּפָנֶיךָ.“ (שמות כג, פסוק כח)
- ”וְגַם אֶת-הַצִּרְעָה יְשַׁלַּח יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בָּם עַד-אֲבֹד הַנִּשְׁאָרִים וְהַנִּסְתָּרִים מִפָּנֶיךָ.“ (דברים ז, פסוק כ)
- ”וָאֶשְׁלַח לִפְנֵיכֶם אֶת-הַצִּרְעָה וַתְּגָרֶשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי לֹא בְחַרְבְּךָ וְלֹא בְקַשְׁתֶּךָ.“ (יהושע כד, פסוק יב)
- ”שִׁבְעָה מַשְׁקִין הֵן, הַטַּל, וְהַמַּיִם, וְהַיַּיִן, וְהַשֶּׁמֶן, וְהַדָּם, וְהֶחָלָב, וּדְבַשׁ דְּבוֹרִים; דְּבַשׁ צְרָעִים, טָהוֹר, וּמֻתָּר בַּאֲכִילָה.“ (משנה, מסכת מכשירין – פרק ו, משנה ד)
- ”לְפִיכָךְ הֵבִיא עֲלֵיהֶם חַיּוֹת מְעֻרְבָּבוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה; רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר מִינֵי צְרָעִין וְיַתּוּשִׁין, וְנִרְאִין דְּבָרָיו שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה.“ (שמות רבה, פרשה יא, סימן ג)
- בהשאלה: ספינת סיור קלה בחיל הים הישראלי, ששימשה למשימות ביטחון שוטף לאורך החופים.
- ארמית: עָרָעִיתָא; יש המדמים לערבית: ضَرَعَ (צַ'רַעַ) - להיות כנוע.
”וְגַם אֶת הַצִּרְעָה יְשַׁלַּח“ (דברים ז, פסוק כ)
- רש"י: "הצרעה– מין שרץ העוף שהיתה זורקת בהן מרה."
- ראב"ע: "הצרעה– חולי בגוף, מגזרת: צרעת."
- ריב"ש: "צרעה– צעורה, כמו: שמלה שלמה, כבשים כשבים. כלומר: שיצער וימעיט אותם."
 ערך בוויקיפדיה: צרעה |
|
|
ערך בוויקיפדיה: צרעה
טקסונומיה בוויקימינים: Hymenoptera