מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
הוציא מהאדמה צמח עם שורשו .
”תִּלְתָּן שֶׁהֶעֱלָה מִינֵי צְמָחִים, אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְנַכֵּשׁ; אִם נִכֵּשׁ אוֹ כִסַּח, אוֹמְרִים לוֹ, עֲקר אֶת הַכֹּל חוּץ מִמִּין אֶחָד.“ (משנה, מסכת כלאים – פרק ב, משנה ה ) ”הַנּוֹטֵעַ בַּשַּׁבָּת, שׁוֹגֵג, יְקַיֵּם; מֵזִיד, יַעֲקֹר ; וּבַשְּׁבִיעִית, בֵּין שׁוֹגֵג, בֵּין מֵזִיד, יַעֲקֹר .“ (משנה, מסכת תרומות – פרק ב, משנה ג ) ”הָעוֹקֵר לֶפֶת וּצְנוֹנוֹת מִתּוֹךְ שֶׁלּוֹ וְנוֹטֵעַ לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ לְזֶרַע, חַיָּב, מִפְּנֵי שֶׁהוּא גָּרְנָן.“ (משנה, מסכת מעשרות – פרק ה, משנה ב )
הפריד בכוח עצם המחובר בחזקה או באופן אורגני למקומו.
”הֲרֵינִי כְּשִׁמְשׁוֹן, כְּבֶן מָנוֹחַ, כְּבַעַל דְּלִילָה, כְּמִי שֶׁעָקַר דַּלְתוֹת עַזָּה, כְּמִי שֶׁנִּקְּרוּ פְלִשְׁתִּים אֶת עֵינָיו, הֲרֵי זֶה נְזִיר שִׁמְשׁוֹן.“ (משנה, מסכת נזיר – פרק א, משנה ב ) רופאת השיניים נאלצה לעקור שתיים משיניו הטוחנות של המטופל.
עבר לגור במקום אחר.
בסוף שנות השישים עקרה המשפחה לתל אביב.
אילץ אדם לעזוב את מקום מגוריו.
טיפל בבעיה מהיסוד ("השורש"), סילק לצמיתות.
”הָרוֹאֶה [...] מָקוֹם שֶׁנֶּעֶקְרָה מִמֶּנּוּ עֲבוֹדָה זָרָה, אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁעָקַר עֲבוֹדָה זָרָה מֵאַרְצֵנוּ.“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ט, משנה א )
בהלכה, נטל חפץ ממקומו לפני הוצאתו מרשות לרשות בשבת.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עקר
הגייה * akar
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ע־ק־ר
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות
מי שאינו יכול ללדת.
”וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִצָּרְעָה מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי וּשְׁמוֹ מָנוֹחַ וְאִשְׁתּוֹ עֲקָרָה וְלֹא יָלָדָה.“ (שופטים יג , פסוק ב )
דבר שאין בו תועלת.
מן המקרא
מקביל ליוונית עתיקה בהגיית (א)קַרְפַּ ἄκαρπα בהוראת "חסר פרי".(καρπα בתוספת תחילית ἄ שלא נהגית, לציון שלילת-,הֶעַדר-)[ דרוש מקור ] [דרושה הבהרה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עיקר
הגייה * ikar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־ק־ר
דרך תצורה משקל קִטָּל
נטיות ר׳ עִקָּרִים. נ"י עִקָּרוֹ עִקָּרָם עִקָּּּּּּּּּּרָהּ נ"ר עִקָּרָיו עִקָּרֶיהָ
חלקי החבל: סיבים, חוטים, עיקרים שורש צמח. יסוד של בנין.
”רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר צָּדוֹק אוֹמֵר, אַף מַשְׁקֶה הוּא אֶת הַנּוֹף בַּשְּׁבִיעִית, אֲבָל לֹא אֶת הָעִקָּר .“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ב, משנה ד ) ”שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, עִקָּרָן מַשְׁחִיר וְרֹאשָׁן מַלְבִּין, טָהוֹר; עִקָּרָן מַלְבִּין וְרֹאשָׁן מַשְׁחִיר, טָמֵא.“ (משנה, מסכת נגעים – פרק ד, משנה ד ) התחלת קיומו של דבר.
החשוב מכל השאר. מהות הדבר.
”זֶה הַכְּלָל, כָּל שֶׁהוּא עִקָּר וְעִמּוֹ טְפֵלָה, מְבָרֵךְ עַל הָעִקָּר וּפוֹטֵר אֶת הַטְּפֵלָה“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ו, משנה ז ) ”כְּלָל גָּדוֹל אָמְרוּ בַשַּׁבָּת. כָּל הַשּׁוֹכֵחַ עִקַּר שַׁבָּת וְעָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אֶחָת.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ז, משנה א ) ”חזקיה עיקר מלכותו י"ד שנה ומה שהוסיף לו הקדוש ברוך הוא יותר מן העיקר..שתוספתו של הקדוש ברוך הוא יתירה על העיקר לפיכך ברכן בלשון תוספת“ (דברים רבה, פרשה א, סימן יג ) אני משנן כל בוקר את שלשה עשר עיקרי האמונה שסידר הרמב"ם.
עברית חדשה בהשאלה מן (1): כמה חוטי־חבל שזורים יחד; גדיל.
החבל עשוי מסיבי צמחים או סיבים סינתטיים השזורים לחוטים, החוטים שזורים לעיקרים , ושלושה או ארבעה עיקרים שזורים לחבל.
"חבל בעל שלושה עיקרים נמתח יותר, עמיד מאד בפני חיכוך ולרוב גם זול יותר." (אתר לציוד ימי: ימית סחר בע"מ) לשון חז"ל. במקרא בארמית ”בְּרַם עִקַּר שָׁרְשׁוֹהִי בְּאַרְעָא שְׁבֻקוּ...“ (דניאל ד , פסוק כיב )
השוו עם המילה הארמית מעיקרא . משמעותה הרווחת מראש מהתחלה , אך משמעותה המילולית משורשו של הדבר.
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא עיקר
שורש וגזרה ע־ק־ר
בניין פִּעֵל
השבית את יכולותיו. הוציא מכלל פעולה.
”כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר“ (בראשית מט , פסוק ו ) ”אָנֹכִי נֹתֵן אֶת כֻּלָּם חֲלָלִים לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת סוּסֵיהֶם תְּעַקֵּר וְאֶת מַרְכְּבֹתֵיהֶם תִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ“ (יהושע יא , פסוק ו ) ”וַיִּלְכֹּד דָּוִד מִמֶּנּוּ אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת פָּרָשִׁים וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ רַגְלִי וַיְעַקֵּר דָּוִד אֶת כָּל הָרֶכֶב וַיּוֹתֵר מִמֶּנּוּ מֵאָה רָכֶב“ (שמואל ב׳ ח , פסוק ד )
לשון חז"ל [הלכה] שחט תוך כדי משיכת הקנה או הושט ממקומם.
”הַשּׁוֹחֵט וְנִתְנַבְּלָה בְּיָדוֹ, הַנּוֹחֵר, וְהַמְּעַקֵּר מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל; וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה.“ (משנה, מסכת בבא קמא – פרק ז, משנה ה ) עברית חדשה עברית חדשה יש לשכתב פירוש זה המילה מופיעה ארבע פעמים במקרא. רק בהקשר לבעלי חיים. על פי פרשנת חז"ל בפסוק בשמואל ב הנ"ל חתך את פרסותיהם -תחתית עיקָר ושורש.
צורה מחודשת לעָקַר.
על פי המקראית עָקָר
סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו . ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה .
עיקור עֻקַּר (צורת הסביל)
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עקר
הגייה * e ker
חלק דיבר
מין זכר
שורש ע־ק־ר
דרך תצורה משקל קֵטֶל
נטיות
לשון המקרא יש לשכתב פירוש זה ” וּמָךְ אָחִיךָ עִמּוֹ וְנִמְכַּר לְגֵר תּוֹשָׁב עִמָּךְ אוֹ לְעֵקֶר מִשְׁפַּחַת גֵּר.“ (ויקרא כה , פסוק מז ) שם תנ"כי
המילה מופיעה פעם אחת. מן עָקַר או מן עִקָּר. רשב"ם: שנעקר מזה המלכות רחוק מארצכם, לא תושב ולא גר ולא גוי ואזרח.
אבן עזרא: כמו שרש, והטעם ששב לדת ישראל והוא ממשפחת גר ואין ריע לו, רק הוא כמו מלת ”ושרשך“ (תהלים נב , פסוק ז ) הפך וכן ”ואת סוסיהם תעקר“ (יהושוע יא , פסוק ו )
רבינו בחיי: ע"ד הפשט גוי עקרי שמעולם לא נתגייר והוא ממשפחת גר.
רוב הפרשנויות בחז"ל במילה זו הן בדרך הדרש. 
