לדלג לתוכן

מכתב

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערכים: מַכְתֵּב, מֻכְתָּב.

מִכְתָּב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מכתב
הגייה* michtav
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש כ־ת־ב
דרך תצורה משקל מִקְטָל
נטיות מִכְתָּבִים, נ"י: מִכְתַּב-, נ"ר: מִכְתְּבֵי-, כ': מִכְתָּבָהּ, מִכְתָּבִי, מִכְתְּבֵיהֶן, מִכְתָּבֵינוּ
מכתב ומעטפתו
  1. דף עליו כתוב מסר הנשלח לאדם מרוחק.
    • ”וַיָּבֹא אֵלָיו מִכְתָּב מֵאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לֵאמֹר...“ (דברי הימים ב׳ כא, פסוק יב)
    • מכתבין שבכרכים אין קורין בהן אם היה דבר שהוא צורך מדינה מותר..." (תוספתא, סדר מועד, מסכת שבת , פרק י"ח, ד')
    • "...אַל יִפָּלֵא בְּעֵינֶיךָ אֲשֶׁר לֹא הֲשִׁיבוֹתִיךָ עַד כֹּה עַל מִכְתָּבֶיךָ..." "איגרות 1868", מנדלי מוכר ספרים
    • "הַתּלוּנוֹת הָרַבּוֹת אֲשֶׁר יִתְלוֹנְנוּ יוֹשְׁבֵי הַמְּחוֹזוֹת [...] בְּמִכְתְּבֵיהֶם אֵלֵינוּ..." "שנאת עולם לעם עולם", נחום סוקולוב
    • "מִכְתָּבֶיהָ הִנָּם לִי כְּסֵפֶר הַסְּפָרִים. אֶת הַכֹּל אֲנִי מוֹצֵא שַׁם. גְּדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת, אֲשֶׁר אִישׁ לֹא יִרְאָן." "הצלב", תרגם: אורי ניסן גנסין
  2. לשון המקרא דְּבַר כְּתָב, כְּתִיבָה.
    • ”וְהַלֻּחֹת-מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה; וְהַמִּכְתָּב, מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא-חָרוּת עַל-הַלֻּחֹת“ (שמות לב, פסוק טז)
    • "עשרה דברים נבראו בין השמשות-פי הארץ, פי הבאר, פי האתון, והקשת, והמן, והמטה, והשמיר, והכתב, והמכתב, והלוחות" (משנה, סדר נזיקין, מסכת אבות, פרק ה')

גיזרון

[עריכה]
  • מן השורש המקראי כת"ב שהוראתו היסודית היא חריתה, השוו לערבית: كَتَبَ-כָּתַב, كِتَاب- מכתב, וכן לארמית: כְּתַב.

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: מכתב
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מכתבים


השורש כתב

השורש כ־ת־ב הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

[עריכה]
כ־ת־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל כָּתַב כּוֹתֵב

(ב׳ פעוּל: כָּתוּב)

יִכְתֹּב כְּתֹב לִכְתֹּב
נִפְעַל נִכְתַּב נִכְתָּב יִכָּתֵב הִכָּתֵב לְהִכָּתֵב
הִפְעִיל הִכְתִּיב מַכְתִּיב יַכְתִּיב הַכְתֵּב לְהַכְתִּיב
הֻפְעַל הֻכְתַּב מֻכְתָּב יֻכְתַּב -אין- -אין-
פִּעֵל כִּתֵּב מְכַתֵּב יְכַתֵּב כַּתֵּב לְכַתֵּב
פֻּעַל כֻּתַּב מְכֻתָּב יְכֻתַּב -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְכַּתֵּב מִתְכַּתֵּב יִתְכַּתֵּב הִתְכַּתֵּב לְהִתְכַּתֵּב

מְכֻתָּב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מכותב
הגייה* mechutav
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש כ־ת־ב
דרך תצורה בינוני של בניין פועל
נטיות נ': מְכֻתֶּבֶת, ר"ז: מְכֻתָּבִים, ר"נ: מְכֻתָּבוֹת
  1. לשון ימי הביניים הַמֻּבָּע בִּכְתִיבָה, כָּתוּב.
    • "וְעל כן אֶת צְפונוֹ שָׂם גלויוֹ בעט אהבה עֲלֵי לוּחַ לבבות. מְכֻתָּב לא בעט קָנֶה וּבדיוֹ..." "עָדָה משירך חֶלְיוֹ וְעֶדְיוֹ", יצחק אבן עזרא
  2. עברית חדשה (בתכתובת אינטרנטית) מִי הַמִּכְתָּב מְשֻׁיָּךְ אֵלָיו וְהוּא נִבְחָר שֶׁיִּשָּׁלֵחַ אֵלָיו.
    • ראש המחלקה לכוח אדם היה מכותב בכל מכתבי החברה ששלחה באשר לגיוס עובדים חדשים.

תרגום

[עריכה]
השורש כתב

השורש כ־ת־ב הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

[עריכה]
כ־ת־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל כָּתַב כּוֹתֵב

(ב׳ פעוּל: כָּתוּב)

יִכְתֹּב כְּתֹב לִכְתֹּב
נִפְעַל נִכְתַּב נִכְתָּב יִכָּתֵב הִכָּתֵב לְהִכָּתֵב
הִפְעִיל הִכְתִּיב מַכְתִּיב יַכְתִּיב הַכְתֵּב לְהַכְתִּיב
הֻפְעַל הֻכְתַּב מֻכְתָּב יֻכְתַּב -אין- -אין-
פִּעֵל כִּתֵּב מְכַתֵּב יְכַתֵּב כַּתֵּב לְכַתֵּב
פֻּעַל כֻּתַּב מְכֻתָּב יְכֻתַּב -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְכַּתֵּב מִתְכַּתֵּב יִתְכַּתֵּב הִתְכַּתֵּב לְהִתְכַּתֵּב

ראו גם

[עריכה]