מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
נָח וְנִסְמַךְ עַל יְרֵכָיו וְעַל עַכּוּזוֹ.
לשון המקרא חִכָּה וְצִפָּה לְבוֹא-.
”אַל-נָא תָמֻשׁ מִזֶּה, עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ, וְהֹצֵאתִי אֶת מִנְחָתִי, וְהִנַּחְתִּי לְפָנֶיךָ; וַיֹּאמַר, אָנֹכִי אֵשֵׁב עַד שׁוּבֶךָ“ (שופטים ו , פסוק יח )
לשון חז"ל נָח עַל בֵּיצִים וְחִמְּמָן לְמַעַן תִּבְקַעְנָה, דָּגַר.
(על-) הִתְאַבֵּל עַל מוֹת-.
גָּר בְּמָקוֹם.
”וְהָיוּ הֶעָרִים לָהֶם לָשָׁבֶת ; וּמִגְרְשֵׁיהֶם, יִהְיוּ לִבְהֶמְתָּם וְלִרְכֻשָׁם, וּלְכֹל חַיָּתָם“ (במדבר לה , פסוק ג )
”וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ, וִישַׁבְתֶּם בָּהּ...“ (במדבר לג , פסוק נג )
לשון המקרא פָּסַק מֵעֲשׂוֹת-.
”כָּבוֹד לָאִישׁ, שֶׁבֶת מֵרִיב; וְכָל אֱוִיל יִתְגַּלָּע“ (משלי כ , פסוק ג )
מן המקרא. מקבילות דומות בשפות שמיות נוספות: אכדית wašābu , פיניקית yšb (ישב),[ 1] ובחילופי ש־ת מהאות הפרוטו־שמית ṯ ארמית יְתֵיב,[ 2] אוגריתית yṯb (יתֿב),[ 3]
השורש ישב
השורש י־שׁ־ב הוא שורש מגזרת נפ"יו .
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
מנוחת גוף במקום. מגורים. הסרת קושי רעיוני.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון
במקרא
י־שׁ־ב
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
יָשַׁב
יוֹשֵׁב
יֵשֵׁב
שֵׁב
לָשֶׁבֶת או לֵישֵׁב
נִפְעַל
נוֹשַׁב
נוֹשָׁב
יִוָּשֵׁב
הִוָּשֵׁב
לְהִוָּשֵׁב
הִפְעִיל
הוֹשִׁיב
מוֹשִׁיב
יוֹשִׁיב
הוֹשֵׁב
לְהוֹשִׁיב
הֻפְעַל
הוּשַׁב
מוּשַׁב
יוּשַׁב
-אין-
-אין-
פִּעֵל
יִשֵּׁב
מְיַשֵּׁב
יְיַשֵּׁב
יַשֵּׁב
לְיַשֵּׁב
פֻּעַל
יֻשַּׁב
מְיֻשַּׁב
יְיֻשַּׁב
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְיַשֵּׁב
מִתְיַשֵּׁב
יִתְיַשֵּׁב
הִתְיַשֵּׁב
לְהִתְיַשֵּׁב
↑ Phoenician-Punic Dictionary by Charles R. Krahmalkov, page 216
↑ יסטרוב .
↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 978
↑ isb.t / 'Notes on Some Semitic Loan-Words and Personal Names in Late Egyptian'/ by - W. A. Ward.Orientalia / NOVA SERIES, Vol. 32, No. 4 (1963), p. 418
לשון המקרא קבע מקום לדבר.
לשון חז"ל הסיר מחשבה רעה וקשה ; סיים דיון , ריב או מחלוקת .
”וַיְדַבֵּר עַל לֵב הַנַּעֲרָה (בראשית לד , פסוק ג ) ; וְכִי יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁמְדַבֵּר עַל הַלֵּב, אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁמְּיַשְּׁבִים אֶת הַלֵּב.“ (בראשית רבה, פרשה פ, סימן ו )
”וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם (שמות ב , פסוק יא ) ; מַה רָאָה, רָאָה מַשּׂוֹי אִישׁ עַל אִשָּׁה, וּמַשׂוֹי גָּדוֹל עַל קָטָן, וּמַשׂוֹי בָּחוּר עַל זָקֵן, וְשָׁב וְיִשֵּׁב לָהֶם סִבְלוֹתָם בֵּין אִישׁ לְאִשָּׁה, בֵּין גָּדוֹל לְקָטָן, בֵּין בָּחוּר לְזָקֵן.“ (ויקרא רבה, פרשה לז, סימן ב )
יֻשַּׁב (צורת הסביל)
השורש ישב
השורש י־שׁ־ב הוא שורש מגזרת נפ"יו .
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
מנוחת גוף במקום. מגורים. הסרת קושי רעיוני.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון
במקרא
י־שׁ־ב
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
יָשַׁב
יוֹשֵׁב
יֵשֵׁב
שֵׁב
לָשֶׁבֶת או לֵישֵׁב
נִפְעַל
נוֹשַׁב
נוֹשָׁב
יִוָּשֵׁב
הִוָּשֵׁב
לְהִוָּשֵׁב
הִפְעִיל
הוֹשִׁיב
מוֹשִׁיב
יוֹשִׁיב
הוֹשֵׁב
לְהוֹשִׁיב
הֻפְעַל
הוּשַׁב
מוּשַׁב
יוּשַׁב
-אין-
-אין-
פִּעֵל
יִשֵּׁב
מְיַשֵּׁב
יְיַשֵּׁב
יַשֵּׁב
לְיַשֵּׁב
פֻּעַל
יֻשַּׁב
מְיֻשַּׁב
יְיֻשַּׁב
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְיַשֵּׁב
מִתְיַשֵּׁב
יִתְיַשֵּׁב
הִתְיַשֵּׁב
לְהִתְיַשֵּׁב