מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
האדם החושב, ע"פ אוגוסט רודן
כיוון את דעתו לדבר מה, הפעיל את שכלו למטרה מסוימת, שקל בדעתו; העלה בדעתו מחשבה , דימוי או רעיון .
אֲנִי חוֹשֵׁב , מַשְׁמָע אֲנִי קַיָּם (רנה דקארט )
נסו שלא לחשוב על פילים ורודים.
חשבתי על ההצעה והחלטתי שאני לא מעוניין.
החזיק באמונה , בהשערה או בדעה מסוימת לגבי דבר מה.
בחרתי בה מפני שחשבתי שהיא המועמדת הטובה ביותר.
התכוון לעשות דבר מה או שקל לעשותו.
”וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה לְמַעַן עֲשׂה כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיֹת עַם רָב“ (בראשית נ , פסוק כ )
חשבנו למכור את המכונית אבל לא מצאנו קונים.
לקח דבר מה בחשבון במסגרת שיקוליו.
חשוב על הנזק שעלול להיגרם.
[סגנון גבוה] ייחס לדבר מה תכונה או מהות מסוימת.
”וְהֶאֱמִן בַּיהוה וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה“ (בראשית טו , פסוק ו )
”הוא חשב את עצמו לעמוּד ברזל, שיוכל לפטפט ביצרו כיוסף, עמוד שכל הרוחות הרעות שבעולם לא יזיזו אותו ממקומו; למבצר, אשר לא יבקיע אליו השׂטן בקרניו, קרני-הברזל.“ (הציץ ונפגע , מאת י"ל פרץ , בפרויקט בן יהודה )
מופיע בפיניקית חשב 𐤇𐤔𐤁 בהוראת לחשוב. אכדית : חֲשַׁבֻּ ḫašābu בהוראת לחשב מצרית-קדומה :בהגיית הֱשֶֹבְּ, ובהוראת - לקבוע ערך כמותי,לספור.
להלן הירוגליף H-s-b :
השורש חשׁב
ח-שׁ-ב
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
חָשַׁב
חוֹשֵׁב
(ב׳ פעוּל: חָשׁוּב)
יַחְשֹׁב
חֲשֹׁב
לַחְשֹׁב
נִפְעַל
נֶחְשַׁב
נֶחְשָׁב
יֵחָשֵׁב
הֵחָשֵׁב
לְהֵחָשֵׁב
הִפְעִיל
הֶחְשִׁיב
מַחְשִׁיב
יַחְשִׁיב
הַחְשֵׁב
לְהַחְשִׁיב
הֻפְעַל
הֻחְשַׁב
מֻחְשָׁב
יֻחְשַׁב
-אין-
-אין-
פִּעֵל
חִשֵּׁב
מְחַשֵּׁב
יְחַשֵּׁב
חַשֵּׁב
לְחַשֵּׁב
פֻּעַל
חֻשַּׁב
מְחֻשָּׁב
יְחֻשַּׁב
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְחַשֵּׁב
מִתְחַשֵּׁב
יִתְחַשֵּׁב
הִתְחַשֵּׁב
לְהִתְחַשֵּׁב
המטה בחיטוף בפה"פ הגרונית, אינו שוגה, אע"פ שזוהי דרך המלך במקורות. צורות עם שווא לפני הגרונית מותרות, למשל: יַחֲשֹׁב, נֶחֱשָׁב, לְהַחְשִׁיב, מָחֳשָׁב (מֻחֲשָׁב) וכיוצא באלה.
בבעיה זו, יש לחשב את הנעלם x
ניסה לפתור חידה מתמטית , לרוב באמצעות מניפולציה של מספרים .
”וְחִשַּׁב אֶת-שְׁנֵי מִמְכָּרוֹ וְהֵשִׁיב אֶת-הָעֹדֵף לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר-לוֹ וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ.“ (ויקרא כה , פסוק כז )
”וְלֹא יְחַשְּׁבוּ אֶת-הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יִתְּנוּ אֶת-הַכֶּסֶף עַל-יָדָם לָתֵת לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה כִּי בֶאֱמֻנָה הֵם עֹשִׂים.“ (מלכים ב׳ יב , פסוק טז )
”וָאֲחַשְּׁבָה לָדַעַת זֹאת; עָמָל הוּא בְעֵינָי.“ (תהלים עג , פסוק טז )
”הָיוּ לוֹ חֲבִילֵי תִלְתָּן שֶׁל טֶבֶל, כּוֹתֵשׁ וּמְחַשֵּׁב כַּמָּה זֶרַע יֶשׁ בָּהֶם, וּמַפְרִישׁ אֶת הַזֶּרַע, וְאֵינוֹ צָרִיך לְהַפְרִישׁ אֶת הָעֵץ.“ (משנה, מסכת תרומות – פרק י, משנה ו )
”וֶהֱוֵי מְחַשֵּׁב הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ, ושְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ב, משנה א )
היום חישבתי במחשבון את התרגילים שלמדנו בכיתה.
חֻשַּׁב (צורת הסביל)
חישוב
השורש חשב
ח-שׁ-ב
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
חָשַׁב
חוֹשֵׁב
(ב׳ פעוּל: חָשׁוּב)
יַחְשֹׁב
חֲשֹׁב
לַחְשֹׁב
נִפְעַל
נֶחְשַׁב
נֶחְשָׁב
יֵחָשֵׁב
הֵחָשֵׁב
לְהֵחָשֵׁב
הִפְעִיל
הֶחְשִׁיב
מַחְשִׁיב
יַחְשִׁיב
הַחְשֵׁב
לְהַחְשִׁיב
הֻפְעַל
הֻחְשַׁב
מֻחְשָׁב
יֻחְשַׁב
-אין-
-אין-
פִּעֵל
חִשֵּׁב
מְחַשֵּׁב
יְחַשֵּׁב
חַשֵּׁב
לְחַשֵּׁב
פֻּעַל
חֻשַּׁב
מְחֻשָּׁב
יְחֻשַּׁב
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְחַשֵּׁב
מִתְחַשֵּׁב
יִתְחַשֵּׁב
הִתְחַשֵּׁב
לְהִתְחַשֵּׁב
המטה בחיטוף בפה"פ הגרונית, אינו שוגה, אע"פ שזוהי דרך המלך במקורות. צורות עם שווא לפני הגרונית מותרות, למשל: יַחֲשֹׁב, נֶחֱשָׁב, לְהַחְשִׁיב, מָחֳשָׁב (מֻחֲשָׁב) וכיוצא באלה.