לדלג לתוכן

חובב

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

חוֹבֵב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חובב
הגייה* khovev
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ח־ב־ב
דרך תצורה משקל קוֹטֵל
נטיות נ׳ חוֹבֶבֶת, ר׳ חוֹבְבִים, נ"ר חוֹבְבוֹת
  1. בעל חיבה או משיכה לדבר כלשהו.
    • מורתי חובבת את השפה העברית, על שלל חוקיה ודקדוקיה.
    • ליאור חובב טבע, ועל־כן מקפיד בכל שבת לצאת לטיול.
    • "וְיוּכַל לְהַבְחִין כָּל בֶּן תֵּימָן / בֵּין פָלָאפֶל שֶׁל חוֹבֵב אוֹ שֶׁל אָמָּן." (וְלָנוּ יֵשׁ פָלָאפֶלערך מקביל בוויקיפדיה, מאת דן אלמגור)
    • ”למרות שכילדה סבלה מאסתמה ואנמיה, החלה רדקליף לרוץ באופן רציני בגיל 7, כנראה בהשפעת אביה, רץ מרתון חובב בעצמו.“ (מתוך הערך פולה רדקליף בויקיפדיה)
  2. עברית חדשה בצירופים שונים: העוסק בתחום מקצועי רק כתחביב.
    • שמואל הוא טייס חובב, והוא שואף לקנות לעצמו מטוס קטן.
    • להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
      רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.

גיזרון

[עריכה]
  • הפועל חבב, המילה מופיעה פעם אחת במקרא: ”אַף חֹבֵב עַמִּים כָּל-קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ“ (דברים לג, פסוק ג).
  • חֲבְּ ḥubb, בלשון ערבית מבודדת (חצרמותית) תיבת "חֲבְּ" מופיעה בהוראת נדן-אשה,פות. ובלשון שחרי מופיע הוא בצורת "חֵבְּ" ḥebb בהוראת נישק , חיבק . וכך יתכן, ניתן יהיה להבין את הביטוי ”לִטְמוֹן בְּחֻבִּי עֲו‍ֹנִי“ (איוב לא, פסוק לג) ,חובי -חיק [1].
  • המילה הופיעה במילון מונחי ההתעמלות, תרצ"ז (1937).[2]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

סימוכין

[עריכה]
  1. א. ז. אשכלי ,"מקורות לאוצר המלים העברי: חומר-אטימולוגיה מתוך הלשונות השמיות-הדרומיות", ב‎' (תרצ"ו), "חֲבְּב" עמ'166
  2. מילון מונחי החינוך הגופני: התעמלות, תרצ"ז (הקדמה).

חוֹבָב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חובב
הגייה* khovav
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ב־ב
דרך תצורה משקל קוֹטָל
נטיות
  1. שם פרטי לזכר.
    • ”וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן-רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה...“ (במדבר י, פסוק כט)

גיזרון

[עריכה]
  • כנראה שאין לסמכו לשם האכדי Khababa . קרובה יותר סמיכותו לשם בניב הערבי-צאפאי חבב בחי"ת רפה ואפשר לפרשו "חביב" או מלשון חבאב, בערבית: (حب) בהגיית: "חֲב" בהוראת: "לאהוב","להעניק תשומת לב". יתכן מתקשר לתיבה מערבית-קדומה: חיווא במשמעות "נחש", ארמית: חיואי . [1].

סימוכין

[עריכה]
  1. עורך: בנימין מזר שם הספר: אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - ג'. מקום ההוצאה: ירושלים שם ההוצאה: מוסד ביאליק שנת ההוצאה: תשכ"ה - 1965 עמוד: 1