מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
בהמה
|
הגייה* |
behema
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
ב־ה־ם
|
דרך תצורה |
משקל קְטֵלָה
|
נטיות |
ר׳ בְּהֵמוֹת; בֶּהֱמַת־, ר׳ בַּהֲמוֹת־; כ׳ בְּהֶמְתִּי, בְּהֶמְתְּכֶם; בַּהֲמוֹתַי, בַּהֲמוֹתֵיכֶם
|
- לשון המקרא כלל החיות הולכות על ארבע.
- ”מֵהָעוֹף לְמִינֵהוּ וּמִן הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ מִכֹּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ שְׁנַיִם מִכֹּל יָבֹאוּ אֵלֶיךָ לְהַחֲיוֹת.“ (בראשית ו, פסוק כ)
- לשון המקרא כלל החיות המבויתות הולכות על ארבע.
- ”בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם.“ (ויקרא יט, פסוק יט)
- רועה הצאן יצא לשדה עם בהמתו.
- לשון המקרא [כינוי גנאי] כינוי לאדם העוסק בקדושה בעודו שרוי בטומאתו.
- לשון המקרא, עברית חדשה [כינוי גנאי] גס-רוח,המוני, שהתנהגותו בוטה או קולנית באופן קיצוני .
- ”וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ“ (תהלים מט, פסוק יג)
- ”אָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין, נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ“ (תהלים מט, פסוק כא)
- יששכר אוכל בפה מלא וללא סכו"ם, ממש בהמה.
- על פי גזניוס פירוש השורש ב־ה־ם הוא חסם (כמו בערבית بهم); בהמה – חסומה, שפיה חסום במובן זה שאינה יכולה לדבר.
- מקביל לערבית بهيمة (בהימה), אוגריתית bhmt[1].𐎁𐎅𐎎𐎚
ערך בוויקיפדיה: בהמה |
השורש בהם
|
השורש ב־ה־ם הוא שורש מגזרת השלמים.
עברית חדשה גזור שם מן בהמה
ב
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
-אין-
|
|
|
|
|
נִפְעַל
|
-אין-
|
|
|
|
|
הִפְעִיל
|
-אין-
|
|
|
|
|
הֻפְעַל
|
-אין-
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
-אין-
|
|
|
|
|
פֻּעַל
|
-אין-
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְבַּהֵם
|
מִתְבַּהֵם
|
יִתְבַּהֵם
|
הִתְבַּהֵם
|
לְהִתְבַּהֵם
|
| |
|
- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 216