אד
מראה
ערך זה עוסק באויר חם. לערך העוסק בצרה ופגע; ראו אֵיד.
אֵד
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אד |
הגייה* | ed |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | א־ו־ד |
דרך תצורה | משקל קָטֵל |
נטיות | ר׳ אֵדִים |
- לשון המקרא (בעיקר ברבים: אֵדִים) עננה של חומר אשר בתנאים סטנדרטיים של טמפרטורה ולחץ מהווה נוזל.
- ”וְאֵד, יַעֲלֶה מִן-הָאָרֶץ; וְהִשְׁקָה, אֶת־כָּל־פְּנֵי הָאֲדָמָה.“ (בראשית ב, פסוק ו)
- ”כִּי יְגָרַע נִטְפֵי־מָיִם; יָזֹקּוּ מָטָר לְאֵדוֹ.“ (איוב לו, פסוק כז)
- ”דוָדים רותחים מפעפעים שהעלו אדים ריחניים“ (היינו כחולמים, מאת פנחס גוברין, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
[עריכה]- המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל. משמעותה במקרא לא ודאית, כיום חלק מהחוקרים משערים[1][2] שכוונת המקרא לא קיטור\ערפל אך 'מעיין' או 'הצפה', לפי האכדית edû 'הצפה', השערה מחוזקת ע"י תרגום השבעים (יוונית πηγή 'מעיין'),[3] וולגטה (לטינית fons/fontis 'מעיין', משם אנגלית fountain),[4] ופשיטתא (ארמית סורית ܡܒܘܥܼܐ = מבועא[5], מקביל לעברית מבוע = מעיין).[6]
- מצרית קדומה אִדְתְ jdt בהוראת טל.
פרשנים מפרשים
[עריכה]- עפ"י פירוש ירושלמי ואח"כ ע"י מנחם בן סרוק ורד"ק שקבע (כנראה, בהשראת המילה "אוד") - "ענן ערפל, הבל עשן העולה מן הארץ".
- בימי הביניים חלק מהפרשנים החלו לפרש "אד" "הבל העולה מתוך נוזל רותח, וכדומה".
- טור סיני, ומילון קליין, פירשו "אד" במשמעות נחשול פורץ ומתפרץ[7].
צירופים
[עריכה]תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: אד |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אד |
הערות שוליים
[עריכה]- ↑ HALOT ערך אד. The Hebrew and Aramaic Lexicon of the Old Testament, by Ludwig Köhler, Walter Baumgartner, Johann Jakob Stamm, Benedikt Hartmann, Ze’Ev Ben-Hayyim, Eduard Yechezkel
- ↑ Cambridge Bible.
- ↑ תרגום השבעים.
- ↑ וולגטה.
- ↑ CAL.
- ↑ פשיטתא בראשית ב ו.
- ↑ "על דרכן של מילים מקראיות קשות אל לשון ימינו"/ תמר כץ/לשונינו/אדר ב'-תשע"ד/עמ 63