תיאטרו מאסימו
 | |
| תיאטרו מאסימו | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית אופרה, אולם תיאטרון  |
| כתובת | פיאצה ורדי |
| מיקום | פלרמו |
| מדינה | איטליה |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1874–1897 (כ־23 שנים) |
| תאריך פתיחה רשמי | 16 במאי 1897 |
| אדריכל | ג'ובאן בטיסטה פליפה באזילה, ארנסטו באזילה |
| סגנון אדריכלי | ניאוקלאסי |
| מידע טכני | |
| קיבולת | 1,387 |
| קואורדינטות | 38°07′13″N 13°21′26″E / 38.120278°N 13.357222°E |
| http://www.teatromassimo.it/ | |
 | |
  | |
תיאטרו מאסימו ויטוריו אמנואלה (באיטלקית: Teatro Massimo Vittorio Emanuele, ידוע בשמו המקוצר – תיאטרו מאסימו) הוא בניין אופרה בפלרמו, איטליה. זהו בניין האופרה הגדול ביותר באיטליה והשלישי בגודלו באירופה (אחרי האופרה הלאומית של פריז והאופרה של וינה).[דרוש מקור][מפני ש...] התיאטרון מכיל 1,387 מושבים וידוע בזכות האקוסטיקה המצוינת שבו.
בשנת 1864 מועצת העיר פלרמו הכריזה על תחרות בין-לאומית לבניית בניין אופרה. הבניין תוכנן על ידי האדריכל האיטלקי ג'ובאן בטיסטה פליפה באזילה (אנ') בשנת 1874 אך הופסקה בשנת 1882 למשך שמונה שנים, עד 1890. שנה לאחר מכן מת ג'ובאן באזילה 1891 והפרויקט הועבר לידי בנו, ארנסטו באזילה (אנ'). הבניה הושלמה בשנת 1897. ב-16 במאי באותה שנה, 22 שנים אחרי ששמו את אבן הפינה נחנך בניין האופרה בהפקת פלסטף של ורדי[1].
ג'ובאן באזילה קיבל השראה מהאדריכלות הסיציליאנית הקלאסית. חלקו החיצוני של הבניין נבנה בסגנון ניאוקלאסי וכלל אלמנטים מהאדריכלות היוונית.
המבנה תוכנן להכיל 3,000 מושבים אך כיום מכיל 1,387 מקומות.
בשנת 1974 נסגר לצורך שיפוצים על מנת לעמוד בתנאי הבטיחות המודרניים אך בגלל העלות הגבוהה של השיפוץ, שחיתות ומאבקים פוליטיים גרמו לדחיה של 23 שנים. תיאטרו מאסימו נפתח שוב רק בשנת 1997.
הסצנה האחרונה של הסנדק 3 צולמה בתיאטרון.
המנהל המוזיקלי של התיאטרון הוא המנצח הישראלי עומר מאיר ולבר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של תיאטרו מאסימו (באיטלקית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ A brief history of the Teatro Massimo, Teatro Massimo