COMPSTAT

COMPSTAT היא כלי ארגוני ופילוסופיית שיטור שפותחה ויושמה במשטרת ניו יורק בתקופת כהונתו של רודולף ג'וליאני כראש עיריית ניו יורק וויליאם בראטון כנציב המשטרה, על ידי ג'ק מייפל, שהיה אז סגן נציב המשטרה. ראשי התיבות COMPSTAT הם COMPuterized [Crime Comparison] STATistics, אולם מעבר להיותה כלי מחשובי לסטטיסטיקה פלילית, עמדה בבסיס תורה זו פילוסופיה שכונתה "מנהיגות בפעולה", על פיה מפקדי התחנות הם הנושאים באחריות לביצוע פעולות מעשיות להורדת רמת הפשיעה באזורים עליהם הם מופקדים, לצורך כך הורחבו סמכויותיהם, ובצד האחריות הגוברת, עלתה גם יכולתם של המפקדים לקבל החלטות וכן להתבלט על ידי הוכחת הישגיהם בהפחתת הפשיעה בתחומי שיפוטם, בעוד הפיקוד הבכיר משמש כמתווה מדיניות, מפקח ויועץ על. מדי שבוע (לפחות) נערכו ישיבות COMPSTAT בהם השתתפו נציב המשטרה והמפקדים הטריטוריאליים, בחנו את הדוחות, שמעו את תגובות המפקדים והצעותיהם לשיפור והתוו את מדיניות ההמשך.

סטטיסטיקת פשיעה השוואתית ממוחשבת.

ארבעה גורמים לצמצום הפשיעה נתגלו כגורליים להצלחה במלחמה בפשיעה:

• קבלת מידע מודיעיני מדויק ובזמן אמת (חמש המ"מים), מה מתבצע? מתי? מקום? מי מבצע? מדוע? ה-COMPSTAT מספק למשטרה מענה מדויק ובזמן אמת לשאלות אלה.
• פריסה מהירה ויישום מהיר של אמצעים לגבי בעיות פשיעה מזוהות. ה-COMPSTAT מאפשר לבחון אם פריסת האמצעים נעשית מהר מספיק.
• טקטיקה יעילה הכוללת מחד תכנון טיפול בפשיעה ומאידך שינוי תוכניות על פי הצורך. ה-COMPSTAT מספק מידע המאפשר להחליט איפה יש לפתח טקטיקה אחרת ולעקוב אחרי הטקטיקה בהתממשותה.
• מעקב והערכה ללא הרף ובדיקת התוצאות כדי לוודא שהתוכניות נושאות פרי. ה-COMPSTAT מהווה אמצעי מעקב והערכה המאפשר לבחון את תוצאות העבודה ולשנות טקטיקה ופריסה בהתאם.

היישום בניו יורק

בכל שבוע שולח כל רובע דו"ח סטטיסטי ממוחשב של הפשיעה ליחידת ה-COMPSTAT. הנתונים כוללים - בחלוקה לפי תאריך, זמן ומקום - נתונים לגבי:

• תלונות לגבי שבע העבירות שהוגדרו כחמורות ביותר.
• מעצרים בגין ביצוע אחת (או יותר) מאותן עבירות.
• מקרי ירי.
• קורבנות ירי.
• זימונים וצווי בית משפט שהוצאו.

המחשב אוסף ומנתח את הנתונים ומפיק דו"ח COMPSTAT שבועי, המשווה את סטטיסטיקת העבירות, המעצרים וצווי ביהמ"ש מול אותו השבוע:

• בחודש הקודם.
• בשנה הקודמת.
• בשנים קודמות.

הדו"ח גם משווה נתונים:

• לפי רובע.
• לפי מחוז סיור.
• כלל עירוני.

יחידת המחשוב מייצרת בקביעות מפות איכון אלקטרוניות, המראות את תחומי הרבעים ובתוכם מסומנות נקודות צבעוניות המייצגות עבירות או אירועים כאמור. המפות ניתנות להצגה על מסך המחשב או להדפסה ויכולות לייצג:

• "מקומות מסוכנים" (נקודות חמות) בהם ריכוז הפשיעה גבוה.
• בעיות פשיעה מסוימות לפי זמן במשך היממה (לדוגמה: עבירות מסוג שלגביו נשאלה השאילתה יסומנו בצבעים שונים לפי משמרות בוקר, ערב ולילה).
• מידע לפי מספר וסוג העבירות ליחידת זמן (לדוגמה: ירי יסומן בכחול, שוד באדום וכו').
• מידת היענות כוחות האכיפה (לדוגמה: תלונות בנושא סמים יסומנו באדום, מעצרים בגין עבירות סמים יסומנו בכחול).

ניתן להעלות על מסך לוחות איכון מישיבות אסטרטגיית פשיעה קודמות לשם השוואה. יחידת ה-COMPSTAT מפיקה גם דיווחי "עליות חדות", המערכת מבחינה בעליות פתאומיות בפשיעה זמן קצר לאחר שהן קורות, ומאפשרת לטפל במצב, לעיתים על ידי כינוס "ישיבות עליות חדות".

אחד מהכלים החשובים המופק מהמערכת והמאפשר חלוקה ופריסה נכונה של כוח האדם (וגם קידום הולם) הוא דו"ח פרופיל של מפקד. הפרופיל כולל מידע אישי - שם וצילום, ותק בדרגה, משך התפקיד, השכלה וקורסים, הערכות ותפקידים קודמים ובנוסף גם: כמות שעות נוספות שנרשמו לסגל תחת פיקודו, מספר תאונות שבוצעו על ידי הסגל, תלונות כנגד הסגל ונתונים נוספים לגבי סטטיסטיקות פשיעה ומעצרים בתחום פיקודו.

מנהיגות בפעולה

החידוש המהותי שבאסטרטגיית ה-COMPSTAT היה האצלת יתר סמכויות על מפקדי התחנות, ובמקביל גם הטלת האחריות לרמת הפשיעה באזור התחנה.

הדגש בתפיסה זו היה, שמפקד התחנה צריך על סמך נתונים, המשקפים את הפעילות העבריינית בתחומו, לתכנן טקטיקות אופרטיביות, הבאות לידי ביטוי בתכנון מהיר ונכון של כוח אדם ומשאבים לפעילות יזומה, בצד יכולת עצמית לבקרה ולהערכה של פעילות זו.

ה-COMPSTAT מתייחס למערכת מיפוי ממוחשב שמציג באופן שבועי את סטטיסטיקות הפשיעה.

תהליך ה-COMPSTAT מכיל את ארבעת האלמנטים שלהלן:

• מודיעין בזמן אמת שידוע לכל.
• תגובה מתמדת לאירועי פשיעה.
• טקטיקות אפקטיביות ללחימה בתופעות פשיעה.
• מפגשים של מפקדי הרבעים פעמים בשבוע לצורך העברת מידע בינם.

במפגשים הנ"ל נוכח גם נציב המשטרה וקציני משטרה בכירים נוספים. במהלך מפגשי COMPSTAT שעורכים כשלוש שעות, כל מפקד מעלה את בעיות הפשיעה "החמות" באזורו, ואז הוא מסביר את הטקטיקות שהוא מתכוון להשתמש בהם לצורך טיפול בבעיה, באמצעות משוב שהוא מקבל משאר מפקדי התחנות ונציגי המגזרים השונים הוא יכול לשכלל את הטקטיקות או לנקוט לחלופין בטקטיקות אחרות מוצלחות יותר .

היישום בניו יורק

לדברי מי שהיה נציב משטרת ניו יורק, האוורד ספיר בראיון ב-1999:

"בעבר שוטרי ניו יורק עבדו קשה מאוד. במקרים רבים הם הקדישו את מרבית זמנם והתמקדו בפעילות תגובה ולא בפעילות יזומה. אלו הימים, שבהם ניידות היו רצות מקריאה לקריאה, ולא היה לשוטרים זמן לנקוט פעולות למניעת הפשיעה. במוקד העבודה לא היו בעיות של איכות חיים. עם זאת, המשטרה תמיד עסקה בעבירות הפוגעות באיכות חיים... 14,000 שוטרים עסקו בבעיית איכות החיים הגדולה שלנו - מכירת סמים ברחובות. כאשר אכיפה של עבירות של איכות חיים הייתה עניינם של שוטרים אלה בלבד, המשטרה הפכה ל"ענק ישן".

כיום המשטרה אינה "ענק ישן", אנו מטפלים בבעיות הפוגעות באיכות החיים בהתאם לגישת "אפס סובלנות" (zero tolerance) שמבוססת על עבודתם האקדמית של הפרופסורים Kelling and Wilson ב"תאוריית החלונות השבורים". תאוריה זו טוענת, שאם נתייחס לדברים הקטנים שיוצרים פחד ואי סדר בקהילה ונטפל בהם, תהיה לכך גם השפעה על תחומי הפשיעה הגדולים .."

האוורד ספיר אמר כי ה-COMPSTAT היווה זריקת אדרנלין ישר ללב של הזרוע לאכיפת החוק. בתקופת כהונתו העיר צמצמה את הפשיעה כמעט בכל הקטגוריות של הפשע. הן בפשיעה חמורה והן בפשיעה קלה יותר. כמו כן הייתה ירידה של 30% בביצוע עבירות בכלל וירידה של 50% בעבירות רצח, כשהמפתח הוא ב- COMPSTAT.

אף על פי שגם תחנות משטרה אחרות בארצות הברית השתמשו במיפוי ממוחשב של הפשיעה לצורך שיפור שיטות הלחימה בפשיעה. משטרת ניו יורק, בשונה מהשאר, עשתה צעד אחד נוסף קדימה בלחימה בפשע. ובמקביל להתפתחות ה-COMPSTAT בניו יורק החליטו לכנס את 76 מפקדי התחנות ברבעים השונים בעיר יחדיו כדי לפתח יחד אסטרטגיה כוללת ללחימה בפשיעה.

הייתה זו אסטרטגיית ניהול חדשנית שהביאה לשבירה של מחסומים שהיו קיימים באופן מסורתי בין המגזרים השונים במשטרה, קרי, הבילוש, החקירות והסיור. באותם מפגשי COMPSTAT הוצגה קשת רחבה יותר של כל נושאי הפשיעה מנקודת מבט של כל המגזרים בהתייחס למיפוי הפשיעה העדכני. לפי הנתונים נקבעה אסטרטגיית הפעולה הכוללת נגד הפשיעה בעיר. לאותם מפגשים לעיתים זומנו גם מנהלי בתי ספר, ראשי ועדי שכונות ואנשי עסקים וזאת כדי לעצב יחד אתם את התגובה הכוללת כנגד הפשיעה בעיר תוך התחשבות בצורכיהם.

לקריאה נוספת

• רודולף ג'וליאני עם קן קרסון, "מנהיגות", תרגום מאנגלית: ברוך קורות, הוצאת מטר ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור, הדפסה 2010.
• יאיר לפיד, "האיש ששינה יותר מדי" (ריאיון עם ג'ק מייפל), מעריב, מוסף "סופשבוע", 28 במרץ 1997, עמ' 31.
• פנחס יחזקאלי, "מבוא ללימודי משטרה ושיטור - היבטים היסטוריים, סוציולוגיים, פסיכולוגיים וארגוניים בעבודת המשטרה" (משרד הביטחון – ההוצאה לאור, "אוניברסיטה משודרת", 2004).
• יאיר צפורי, "שטר משטר משטרה", יהוד: אופיר ביכורים, 2014.

קישורים חיצוניים

• דו"ח COMPSTAT באתר משטרת העיר ניו יורק (לא מעודכן מאז מאי 2017)
• מאיה גולדשלג ועופר שבתאי, תוכנית ה-COMPSTAT במשטרת ניו יורק ויישומה במשטרת ישראל: 2000-1999, מתוך האתר "ידע" (של ד"ר פנחס יחזקאלי)
• Compstat: A Crime Reduction Management Tool, באתר אוניברסיטת הרווארד
• Compstat: Finalist Presentation מערוץ Harvard Ash Center, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 12:51)
• CompStat: What is it. How to do it. How to use it מערוץ Motorola Solutions, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 48:46)