תהילים ס"ז

פסוקי המזמור:תהלים ס"ז לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת
א לַמְנַצֵּח בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר: ב אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה: ג לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ: ד יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: ה יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישׁוֹר וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה: ו יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: ז אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ: ח יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים וְיִירְאוּ אֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ:

לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת הוא מזמור מספר תהילים פרק ס"ז (פרק ס"ו בתרגום השבעים ובוולגטה). ייחודו הוא בשילוב שבו בין אוניברסליות לבין פרטיקולריות ישראלית. פיבל מלצר הגדירו כ"ספק תפילה ספק תהילה, ספק לשעבר ספק לעתיד, והוא גם תפילה וגם תהילה, גם עבר וגם עתיד".

החוקרים התקשו לגבי המושב בחיים של המזמור, שכן ברובו אין לו תוכן קונקרטי מלבד תפילה ותהילה. עם זאת, על פי שלוש המילים "אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ" שיערו חלק מהחוקרים, כדוגמת יחזקאל קויפמן שהמזמור הוא שיר היבול וקשור כנראה לסוכות, הוא חג האסיף. על פי עמוס חכם ב"דעת מקרא", תפילת הודיה שנאמרה בעת הקרבת קורבנות כתודה על פדות מצרה.

המזמור בתפילה ובקבלה

המזמור נאמר בנוסח עדות המזרח לפני תפילת ברוך שאמר בימי חול, וכן לאחר תפילת מנחה ולפני קדיש יתום בימי חול (למעט במנחה של ערב שבת).

בקהילות רבות אומרים מזמור זה לפני תפילת ערבית של מוצאי שבת בניגון מיוחד (בדרך כלל ביחד עם לדוד ברוך), כסימן ברכה לקראת השבוע החדש, על פי תוכן המזמור. המזמור נכלל בתיקון לאה שבתיקון חצות על פי האר"י. המזמור נאמר בהרבה מקהילות האשכנזים גם כחלק מקידוש לבנה.

מכיוון שמספר המילים במזמור הוא 49, וכן ספירה אפשרית של אותיות הפסוק האמצעי יוצאת 49, התפשט המנהג ברוב הקהילות לומר מזמור זה לאחר ספירת העומר, הנאמרת 49 יום בשנה, ובכל יום לכוון למילה אחרת מן המזמור ולאות אחרת מן הפסוק האמצעי.

למזמור מיוחסת חשיבות רבה בקבלה. על שום היותו סימטרי, בן שבעה פסוקים, ועל שום ההרמזים שבו המקבילים לברכת כהנים, ערכו אותו המקובלים בצורת מנורת שבעת הקנים שהודלקה בבית המקדש. המקובלים שיבחו את האומר מזמור זה ומשווה לנגד עיניו את צורת המנורה. כאשר המזמור ערוך בצורה כזו הוא מכונה גם למנצח בצורת המנורה (על שם התיבה הפותחת את כותרתו, "למנצח"). בעקבות החשיבות הרבה שיוחסה לצורה זו בקבלה, מופיע מזמור זה בצורה המנורה בלוחות "שיוויתי" רבים, ובחלק מהסידורים בנוסח עדות המזרח, לעזר למתפללים. בנוסף עקב צורה זו של המנורה, נוהגים בחלק מקהילות הספרדים ועדות-המזרח לצרף מזמור זה אל הנוסח המורחב לסדר הדלקת נרות חנוכה, הנאמר לאחר ההדלקה. יש הרואים בזה סגולה מפני שנס חנוכה נעשה בשמן מנורת המקדש.

המסורת היהודית מציינת שכאשר דוד המלך היה יוצא למלחמותיו, הוא היה נושא עמו מגן ייחודי אשר עליו היה חרוט מזמור זה. צורת המגן כשלעצמו היה מסוגנן בצורה המוכרת לנו היום בתור מגן דוד, לעומת זאת הרמ"א כתב שהמנורה הייתה מצוירת בתוך ה"מגן דוד".

יש נהגו שלומר המזמור לפני ברכת המזון.

הלחנה

במוזיקה הקלאסית הולחן המזמור על ידי צ'ארלס אייבס ותומאס טאליס.

גלריית המזמור בצורת המנורה

ניתן לראות שאלמנטים שונים מתווספים לצד המנורה, בגרסאות שונות.

לרוב המזמור מופיע בסידורי עדות המזרח בצורת המנורה.

• 
  "שיוויתי" עם מזמור ס"ז בצורת המנורה (דנמרק, המאה ה-18 או ה-19)
• 
  מזמור 'למנצח בנגינות מזמור שיר' בצורת מנורה (מספר ראשית חוכמה נדפס בשנת תרמ"ד 1884 ווארשא)
• 
  "שיוויתי" שיצר שמעון ישראל שיין בירושלים במהלך המאה ה-19

לקריאה נוספת

• פיבל מלצר, פני ספר תהילים, ירושלים: תשמ"ג, עמ' קסד-קסז.
• דעת מקרא על ספר תהילים, מפורש בידי עמוס חכם, חלק א', עמ' שפג-שפז.
• שלמה ויסבליט, על מזמור ס"ז בתהלים, בית מקרא 23, ד (תשל"ח).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תהילים ס"ז בוויקישיתוף

• סוד מזמור "למנצח בנגינות שיר " בצורת המנורה מפי המקובל ר' בניהו שמואלי שליט'"א, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 7:18)
• מעלת קריאת "למנצח" - מזמור ס’’ז בצורת מנורה