לדלג לתוכן

שילינג אוסטרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שילינג אוסטרי
Österreichischer Schilling
משתמשים בעבר: אוסטריהאוסטריה אוסטריה
אוסטריה הפדרלית
סמל öS
ISO 4217 ATS
יחידות משנה
1/100 גרושן
מטבעות ושטרות
שטרות בשימוש 20, 50, 100, 500, 1,000, 5,000 שילינג
מטבעות בשימוש 1, 2, 5, 10, 50 גרושן; 1, 5, 10, 20, 50 שילינג
בנק מרכזי
אינפלציה 2%[1]
בנק מרכזי הבנק הלאומי של אוסטריה
www.oenb.at
קרונה אוסטרית
אירו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שילינג אוסטריגרמנית: Österreichischer Schilling) היה המטבע וההילך החוקי באוסטריה בין השנים 19241938 ובין השנים 19451999. עד שנת 2002 שימש השילינג מטבע מעבר במחזור עד לכניסתו של מטבע האירו. הוא הוחלף על ידי האירו בשער המרה קבוע של 13.7603 שילינג ל-1 אירו. השילינג נחלק ל-100 גרושן.

השילינג נוצר בחוק השילינג (Schillingrechnungsgesetz) מיום 20 בדצמבר 1924, לפי שער המרה של 10,000 כתר אוסטרו-הונגרי ל-1 שילינג, והונפק כמטבע ב-1 במרץ 1925. עם האנשלוס בשנת 1938 הוחלף השילינג ברייכסמארק לפי שער המרה של 3 שילינגים ל-2 רייכסמארקים.

לאחר הקמתה של הרפובליקה האוסטרית השנייה, הוחזר השילינג לשימוש ב-30 בנובמבר 1945 על ידי צבאות בעלות הברית. בעלות הברית הדפיסו שטרות בערכים מ-50 גרושן ועד 100 שילינג עם יחס המרה של 1:1 מול הרייכסמארק. לאחר מכן גם הבנק הלאומי של אוסטריה החל בהדפסת כסף. בשנת 1946 הונפקו המטבעות הראשונים של השילינג החדש.

במקביל לחקיקת חוק השילינג החדש ב-21 בנובמבר 1947 הודפסו שטרות חדשים של שילינג. השטרות הישנים ניתנו להחלפה לפי שוויים עבור 150 השילינגים הראשונים לאדם ולפי יחס של 3 שילינגים ישנים לשילינג חדש אחד עבור כל סכום החורג מכך. המטבעות לא הושפעו מרפורמה זו בשטרות. בשנות ה-50 של המאה ה-20 הוצמד השילינג לדולר האמריקני בשער חליפין של 26 שילינגים לדולר, אולם עם ביטולו של הסכם ברטון-וודס ב-1971, הוצמד השילינג ראשית לסל מטבעות, ולאחר מכן, ביולי 1976, למארק הגרמני.

הגם שהאירו הפך למטבע הרשמי באוסטריה בשנת 1999, מטבעות ושטרות של האירו נכנסו למחזור רק בשנת 2002. שער ההמרה של השילינג לאירו נקבע על 13.7603 שילינג ל-1 אירו, וניתן להחליף ללא הגבלת זמן את השטרות והמטבעות של השילינג בכאלה של האירו בסניפי הבנק הלאומי של אוסטריה.

המטבעות הראשונים של השילינג נכנסו למחזור בשנת 1925, כאשר אלה בני 1 גרושן ו-2 גרושנים היו עשויים מארד, המטבע בן 10 גרושנים היה עשוי מסגסוגת נחושת-ניקל והמטבעות בני חצי שילינג ו-1 שילינג היו עשויים מכסף. בשנת 1931 הונפק מטבע 5 גרושנים מסגסוגת נחושת-ניקל. ב-1934 הונפקו מטבעות 50 גרושן ו-1 שילינג מנחושת-ניקל גם כן, יחד מטבע חדש של 5 שילינגים. מטבעות אלה הונפקו עד לאנשלוס וביטול השילינג ב-1938.

עם חידוש השילינג כמטבע האוסטרי הונפקו בין השנים 1947–1952 מטבעות בני 1, 2, 5, 10, 20 ו-50 גרושן וכן בני 1, 2, ו-5 שילינגים. המטבעות בני 1 ו-5 גרושנים, וכן המטבע הראשון בן 10 גרושנים, היו עשויים אבץ. המטבעות בני 2 ו-50 גרושן, המטבע השני בן 10 גרושנים והמטבעות בני 1, 2 ו-5 שילינגים הוטבעו מחמרן. המטבע בן 20 גרושן הוטבע מסגסוגת חמרן-ארד. המטבע 1 גרושן הוטבע רק בשנת 1947, בעוד המטבעות של 20 גרושן ו-2 שילינג הושעו מייצור, האחד ב-1954 והשני עוד קודם לכן ב-1952. בשנת 1957 נכנס למחזור מטבע בן 10 שילינגים עשוי כסף, וב-1959 הוחלפה הסגסוגת של המטבעות בני 50 גרושן ו-1 שילינג בסגסוגת חמרן-ארד. שנה לאחר מכן הוטבע המטבע 5 שילינגים מכסף. ב-1969 הוחלפה סגסוגת הכסף של המטבע 5 שילינגים בנחושת-ניקל, וחמש שנים מאוחר יותר הוחלפה באותו אופן סגסוגתו של המטבע 10 שילינגים. בשנת 1980 נכנס למחזור מטבע בן 20 שילינג מחמרן-ארד.

בעת המעבר לאירו היו המטבעות שלהלן במחזור, אם כי מטבעות הקטנים בערכם מ-10 גרושנים היה נדיר למצוא.

המטבעות שהיו במחזור בעת המעבר לאירו
תמונה ערך מאפיינים צורניים עיצוב שנת הנפקה לראשונה שנת הנפקה אחרונה
קוטר (מ"מ) מסה (גרם) הרכב מתכות צד הנושא צד הערך שוליים
1 גרושן 17 1.8 100% אבץ סמל אוסטריה, שם המדינה ערך, שנת ההנפקה חלקים 1947 1950
2 גרושנים 18 0.9 98.5% חמרן
1.5% מגנזיום
סמל אוסטריה ערך, שם המדינה, שנת ההנפקה חלקים 1950 1991
5 גרושנים 19 2.5 100% אבץ סמל אוסטריה, שם המדינה ערך, שנת ההנפקה בעלי שקעים 1948 1992
10 גרושן 20 1.1 98.5% חמרן
1.5% מגנזיום
סמל אוסטריה ערך, שנת ההנפקה חלקים 1951 1998
50 גרושן 19.5 3 91.5% נחושת
8.5% חמרן
מגן, שם המדינה ערך, פרח גנציאנה, שנת הנפקה מחורצים 1959 1997
1 שילינג 22.5 4.2 91.5% נחושת
8.5% חמרן
ערך, שם המדינה, שנת ההנפקה פרחי אדלווייס, ערך חלקים 1959 1998
5 שילינגים 23.5 4.8 75% נחושת
25% ניקל
פרש, שם המדינה מגן, ערך, שנת הנפקה חלקים 1968 1998
10 שילינגים 26 6.2 75% נחושת
25% ניקל
סמל אוסטריה, שם המדינה דיוקן אישה מוואכאו, ערך, שנת הנפקה מחורצים 1974 1998
‏20 שילינגים ‏27.7 ‏8 חמרן-ארד:
92% נחושת
6% חמרן
2% ניקל
תשע דמויות, לייצוג תשע מדינות אוסטריה, שם המדינה ערך, שנת הנפקה ‏חלקים. עד שנת 1992 עוטרו ב-19 נקודות 1980 1993
ערך, שם המדינה, מגן, שנת הנפקה נושאי הנצחה שונים 1982 2001
50 שילינגים 26.5 8.15 חמרן-ארד ערך מוקף בסמלי מדינות אוסטריה, שם המדינה נושאי הנצחה שונים חלקים 1996 2001

השטרות הראשונים של השילינג הונפקו בשנת 1925 על ידי הבנק הלאומי של אוסטריה בעריכים של 1, 5, 10, 20, 100 ו-1,000 שילינג. באותה סדרה הופיעה צורת הריבוי של שילינג – Schillinge – בניגוד לסדרות שטרות שבאו לאחר מכן. בין השנים 1927–1929 הונפקה סדרה שנייה של שטרות בעריכים 5, 10, 20, 50 ו-100 שילינג, כאשר השטר בן 1 שילינג הוחלף במטבע בעל ערך זהה.

לאחר מלחמת העולם השנייה, הנפיקו בעלות הברית שטרות, אשר תוארכו לשנת 1944, בעריכים של 50 גרושן וכן 1, 2, 5, 10, 20, 25, 50, 100 ו-1,000 שילינג. באותה שנה, 1945, הנפיק הבנק הלאומי שטרות בעריכים של 10, 20, 100 ו-1,000 שילינג, כאשר השטרות בעלי העריכים הנמוכים שהנפיקו בעלות הברית נשארו בתוקף כהילך חוקי עד 1947.

בשנת 1947 חלה רפורמה בשטרות האוסטריים, ושטרות חדשים בעריכים של 5, 10, 20, 50, 100 ו-1,000 הונפקו. במהלך העשור שלאחר מכן נכנס למחזור גם שטר בן 500 שילינג והוצאו מן המחזור שטרות של 5 ו-10 שילינגים, אשר הוחלפו במטבעות. בשנות ה-80 של המאה ה-20, אף על פי שהונפקו מטבעות בני 20 שילינג, המשיך הבנק הלאומי להדפיס שטרות בערך זה. שטר של 5,000 שילינג הונפק בשנת 1988.

סדרת 1983
תמונת צד הפנים תמונת צד הגב ערך גודל עיצוב שנת הדפסה לראשונה
צד הפנים צד הגב
20 שילינג 123×61.5 מ"מ מוריץ דפינגר אלברטינה 1986
50 שילינג 130×65 מ"מ זיגמונד פרויד יוזפינום 1986
100 שילינג 137×68.5 מ"מ אויגן פון בהם-באוורק האקדמיה האוסטרית למדעים 1984
500 שילינג 144×72 מ"מ אוטו וגנר בנק הדואר האוסטרי 1985
1,000 שילינג 152×76 מ"מ ארווין שרדינגר אוניברסיטת וינה 1983
5,000 שילינג 160×78 מ"מ וולפגנג אמדאוס מוצרט האופרה של וינה 1988
סדרת 1997
500 שילינג 147×72 מ"מ רוזה מיירדר מיירדר ובעלה בתצלום קבוצתי של הכינוס הפדרלי של איגוד הנשים האוסטרי בווינה, 1911 1997
1,000 שילינג 154×72 מ"מ קרל לנדשטיינר לנדשטיינר במעבדתו 1997

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שילינג אוסטרי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ספר העובדות העולמי של ה-CIA