שאהד 136
.jpg) | |
| שאהד 136 | |
| מידע בסיסי | |
|---|---|
| ייעוד |
מודל נשק  |
| ארץ ייצור |
איראן |
| יצרן |
התעשייה האיראנית לייצור כלי טיס |
| עלות יחידה | -50,000-20,000 דולר (הערכה). נמכר לרוסים ב$193,000[דרוש מקור] |
| מלחמות ומבצעים |
מלחמת האזרחים בתימן, התקפת הספינה מרסר סטריט, תקיפת מתקני הנפט בערב הסעודית (2019), מלחמת אוקראינה–רוסיה, המתקפה האיראנית על ישראל |
| משתמשים |
הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית, זרוע היבשה של משמרות המהפכה האסלאמית, חיל האוויר והחלל של משמרות המהפכה האסלאמית, החות'ים |
| מאפיינים כלליים | |
| משקל | 200 ק"ג |
| ממדים | |
| אורך | 3.5 מטר |
| מוטת כנפיים | 2.5 מטר |
| ביצועים | |
| מהירות | 185 קמ"ש |
| טווח | 2,200 ק"מ[1] |
| ראש קרב והנחיה | |
| ראש קרבי | 40 ק"ג |
  | |
שאהד 136 (בפרסית: شاهد ۱۳۶, מלשון "שהאדה"; ברוסית: Герань-2, תרגום: גרניון 2) הוא כטב"ם איראני מסוג חימוש משוטט (כטב"ם מתאבד) שפותח על ידי החברה התעשייתית האיראנית לייצור מטוסים (HESA).
הכטב"ם משוגר ממתקן המאפשר שיגור של מספר כלים במקביל ונועד לפגוע במטרות קרקעיות. ההערכות הן כי המערכת נפרסה לראשונה באופן פעיל באזורים שבשליטת החות'ים בתימן.[2] אחר כך נעשה שימוש בכטב"ם על ידי הצבא הרוסי בספטמבר 2022 במהלך הפלישה לאוקראינה.[3] לכטב"מים אלה יכולת טיסה בנחילים ומאפייני חמקנות.[4]
ראש הממשלה נפתלי בנט, בנאומו באו"ם ב-2021, פירט שימושים שעשתה איראן בכטב"ם: ”איראן כבר השתמשה בכטב"מים הקטלניים האלה, שנקראים שאהד-136, כדי לתקוף את סעודיה, מטרות אמריקניות בעיראק וספינות אזרחיות בים, והרגו אזרח בריטי ואזרח רומני”.[5][4]
עיצוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]
למטוס יש צורה בסיסית גדולה של כנף דלתא עם הגאים מייצבים בקצותיו. אף הכטב"ם מכיל את ראש הנפץ וכן את האופטיקה הנדרשת להתקפה מדויקת. למטוס יש מנוע מתוצרת חברת "מאדו" האיראנית שהוא גרסה מקומית למנוע Limbach L550E הגרמני. המנוע ממוקם בחלקו האחורי של גוף המטוס ומניע מדחף דו-להבי.[2][6]
הכט"במים משוגרים כמעט אופקית בזווית קלה כלפי מעלה ונעזרים בשלב הראשוני של הטיסה בסיוע שיגור רקטות (RATO). לאחר השיגור נוטל את הפיקוד המנוע הקונבנציונלי של הכלי. בגלל הניידות של פלטפורמת השיגור ומכלול הכט"במים, ניתן להרכיב את היחידה כולה על גב כל משאית צבאית או מסחרית, מה שמאפשר פעולות "פגע וברח" ניידות.
פעילויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספטמבר 2019 השתתפו בעיקר כטב"מי שאהד 136 עם כטב"מים נוספים וטילי שיוט בתקיפת מתקני הנפט בערב הסעודית. הכטב"מים לא התגלו במהלך מעופם על ידי מערכות ההגנה האוויריות הסעודיות ולא בוצעו ניסיונות ליירט אותם. הם הצליחו לפגוע במתקנים מסוימים בשדות הנפט בדיוק רב, וגרמו לסעודים לירידה של 50% בהפקת הנפט שלהם.[4]
לפי "ניוזוויק", במהלך 2020 ו-2021 שלחה איראן לחות'ים בתימן כטב"מי שאהד 136 שמוקמו במחוז אל-ג'וף שבצפון תימן, אזור בשליטתם.[1] הכטב"ם שימש את החות'ים במלחמת האזרחים בתימן במהלך 2020.[7]
ב-29 ביולי 2021 הותקפה הספינה מרסר סטריט פעמיים כשהייתה בתנועה ליד עומאן על ידי כטב"מים שלא נשאו סימני זיהוי לאומיים, ונהרגו בריטי ורומני. תחקיר של פיקוד מרכז האמריקאי (CENTCOM) העלה ששברי הכטב"ם שנאספו מהספינה הפגועה זהים לשברי השאהד 136 ששימשו לתקיפת מתקני הנפט הסעודיים ב-2019.[4][8] ב-24 בנובמבר 2023, על רקע מלחמת חרבות ברזל הותקפה במים בין-לאומיים, באוקיינוס ההודי, אוניית המסע CMA CGM Symi של עידן עופר, כנראה על ידי שאהד 136.[9]
.jpg)
בספטמבר 2022 הוצגו הוכחות על ידי צילומי שרידיו של הכטב"ם האיראני שהכילו את הכיתוב ברוסית Герань-2 (גרניום 2) שהופעל על ידי כוחות רוסיים במהלך מלחמת רוסיה–אוקראינה.[6][10][11] ב-23 בספטמבר, תועד שימוש נוסף בכלים באודסה.[12][13] הכטב"ם משמש לפגיעה מדויקת במטרות צבאיות ואסטרטגיות.[14]
בשברים של גרסאות מתקדמות נמצאו מערכות נגד שיבושי GNSS, וב-2023 טען דוח בריטי ששולבו בכטב"ם גם כרטיסי SIM המאפשרים תקשורת עם לווייני אירידיום ורשתות סלולריות. נדרשת אפוא מערכת לוחמה אלקטרונית בעלת הספק גבוה בתחום תדר רחב, לשיבוש של מערכות הניווט הלווייני השונות וגם של ערוצי התקשורת אל הכטב"ם. לטענת האוקראינים, הם פיתחו מכשיר נייד המופעל ידנית לכמה דקות ומאפשר חסימה מוחלטת של הכטב"ם ויירוטו.[15]
בספטמבר 2024 דיווחו רומניה ולטביה כי כטב"מים מסוג זה חדרו לשטחן האווירי.[16]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 ynet, צילומי לוויין נחשפו: "מל"טים מתאבדים" איראניים שיכולים להגיע לישראל, באתר ynet, 13 בינואר 2021
- ^ 1 2 "HESA Shahed-136". www.militaryfactory.com. נבדק ב-2022-09-17.
- ^ Ukraine to reduce Iran embassy presence over Russia drone attacks - Aljazeera, accessed 24 September 2022
- ^ 1 2 3 4 ד"ר עוזי רובין, כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן משנים את מאזן הכוחות במזרח התיכון, באתר JISS, 3 באוקטובר 2021
- ^ בנט באו"ם: איראן מתכוונת לייצר נשק גרעיני באתרים סודיים, זה קו פרשת המים, באתר כלכליסט, 27 בספטמבר 2021
- ^ 1 2 "Military Watch Magazine". militarywatchmagazine.com. נבדק ב-2022-09-17.
- ^ "Exclusive: Iran deploys "suicide drones" in Yemen as Red Sea tensions rise". Newsweek (באנגלית). 2021-01-13. נבדק ב-2022-09-20.
- ^ חיל הים האיראני מציג יכולות שיגור מל"טים מצוללות וספינות, באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, 2 ביוני 2022
- ^ ליאור בן ארי, דיווחים: ספינה בבעלות ישראלית הותקפה על ידי מל"ט איראני בים הערבי, באתר ynet, 25 בנובמבר 2023
- ^ Dangwal, Ashish (2022-09-13). "1st Evidence Of Russia-Operated Iranian Suicide Drone Emerges In Ukraine; Kiev Claims Downing Shahed-136 UAV". Latest Asian, Middle-East, EurAsian, Indian News (באנגלית). נבדק ב-2022-09-17.
- ^ "Russia's Use of Iranian Kamikaze Drones Creates New Dangers for Ukrainian Troops". The Wall Street Jounal. 17 בספטמבר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Nikolai (@Nikolai11449196)". Nitter (באנגלית). נבדק ב-2022-09-25.
- ^ "Tran Minh (@ARminhTran)". Nitter (באנגלית). נבדק ב-2022-09-25.
- ^
בכירים בקייב דורשים מישראל סיוע התקפי - נגד הכטב"מים האיראנים, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 03:40)
- ^ הפתרון האוקראיני נגד השאהד 136
- ^
אי־פי, לטביה ורומניה, החברות בנאט"ו, אמרו כי כטב"מים רוסיים חדרו למרחב האווירי שלהן, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2024
