רצח רוברט קנדי
 | |
| תאריך | 5 ביוני 1968 |
|---|---|
| מקום | במלון אמבסדור, לוס-אנג'לס, ארצות הברית |
| מטרה | רוברט קנדי |
| קואורדינטות | 34°03′35″N 118°17′50″W / 34.0597°N 118.2971°W |
| סוג | רצח פוליטי |
| הרוגים | 1 (רוברט קנדי) |
| פצועים | 5 |
| מבצע |
סירחאן סירחאן  |
| מספר מפגעים |
1 |
| מניע | תמיכתו של קנדי במדינת ישראל בזמן מלחמת ששת הימים. |
 | |
  | |
רצח רוברט קנדי הוא רצח פוליטי, שאירע ב־5 ביוני 1968 במלון אמבסדור בלוס-אנג'לס. הרצח בוצע בתום מסיבת עיתונאים בידי סירחאן סירחאן, שחש נבגד עקב תמיכת קנדי במדינת ישראל בזמן מלחמת ששת הימים.
הרצח
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
בחצות של ליל 5 ביוני 1968, נשא קנדי, שהיה התובע הכללי של ארצות הברית ואחיו של נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ון פיצג'רלד קנדי, דברים במסיבת עיתונאים במלון אמבסדור בלוס אנג'לס. מעט לאחר חצות סיים קנדי את נאום הניצחון שלו בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית בקליפורניה לקראת הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1968. קנדי אמר לתומכיו במלון כי "הניצחון בקליפורניה כבר מובטח לנו" ואף סימן V באצבעותיו[1]. לאחר מכן פנה קנדי עם פמלייתו לצאת מן האולם. הוא עמד לגשת לחדר הכתבים בקיצור דרך, במטבח המלון. זאת למרות התנגדות שומר ראשו. בעוברו במטבח המלון מוקף באנשיו ובתומכים, ירה בו באקדח מתנקש צעיר בשם סירחאן סירחאן, בן למשפחה פלסטינית-נוצרית שהיגרה לארצות הברית מירושלים. קנדי נפגע שלוש פעמים וחמישה אחרים נפצעו אף הם.
לאחר שנורה, תפסו תומכיו של קנדי את סירחאן (בהם האלוף האולימפי, רייפר ג'ונסון), קנדי שכב פצוע ושאל את אחד מתומכיו "הכול בסדר?". לאחר שקיבל תשובה חיובית, אמר "הכול יהיה בסדר""[2][3]. לאחר כמה דקות, הגיעו רופאים והרימו אותו לאלונקה. מילותיו האחרונות היו "אל תרימו אותי". לאחר מכן איבד את הכרתו והוא הובהל לבית החולים. באותו הזמן שקנדי היה בדרכו לבית החולים ניסו מספר אנשים בבית המלון לבצע לינץ' בסירחאן, במקום נשמעו קולות שאמרו "לתלות אותו" ואף אחרים אמרו "לינץ', לינץ'" רק לאחר ששוטרים הגיעו לזירה נעצר הניסיון וההמון שזה עתה בעט בסירחאן עזב. קנדי נפטר בשעות הבוקר המוקדמות.
המתנקש הועמד לדין ונידון תחילה למוות, אולם לאחר ביטול עונש המוות בקליפורניה הומר גזר הדין למאסר עולם[4]. בחקירתו ובמשפטו טען כי המניע למעשהו היה תמיכתו של רוברט קנדי במדינת ישראל לאחר ניצחונה במלחמת ששת הימים. (הרצח אירע ביום השנה למלחמה[5]). רוברט קנדי לא היה ידוע כתומך מובהק של ישראל, אך ההנחה היא שהמתנקש לא עמד על ההבחנה בין הדרגות השונות של התמיכה בישראל, באשר כל המתמודדים על הנשיאות, בין אם היו תומכי ישראל מובהקים ובין אם לאו, הצהירו במהלך הפריימריז על תמיכתם בישראל.
תאוריות קונספירציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך השנים צצו תאוריות קונספרציה שונות[6]. המפורסמת ביותר ביניהן היא תאוריית היורה השני[7]. על פי התאוריה, סירחאן סירחאן לא היה האדם היחיד שירה ברוברט קנדי, וחוץ ממנו היה עוד מתנקש בחדר. התאוריה מבוססת על אנשים שהעידו שראו גבר ואישה הנמלטים דרך מדרגות החירום. וצועקים: "הרגנו אותו, הרגנו אותו"[8]. חקירת המשטרה הראתה שהמתנקש היה חמוש באקדח תופי בעל מחסנית של 8 כדורים, אך בנוסף לשמונת הכדורים שנורו נמצאו עוד חורים במשקוף, שסומנו תחילה כחורי כדורים ולא יכלו להיגרם מן הכדורים שנורו על ידי סירחאן. מאוחר יותר טענה המשטרה, בניגוד לטענתה המקורית, שאלה לא היו חורי כדורים כלל. תומכי תאוריית הקשר טוענים שחקירת המשטרה נועדה להוכיח שסירחאן אשם ולא להבין באמת מה קרה, לדוגמה: המשקוף עם החורים הושמד בטענה שזה אינו פריט רלוונטי לחקירה והעדים שטענו שראו גבר ואישה רצים החוצה אולצו לחזור בהם. הוכחה נוספת לתאוריית הקשר היא הכווייה שהייתה על ראשו של קנדי בעקבות הירי. על פי חוקר המשטרה, כווייה כזאת יכלה להיגרם רק עקב ירייה מטווח של 0–7.5 ס"מ, אך בזמן שנורתה הירייה הראשונה שממנה נפגע קנדי, סירחאן היה במרחק גדול הרבה יותר מקנדי. שוללי תאוריית הקשר טוענים שאמנם חקירת המשטרה לא בוצעה כהלכה, אך אין זה מצביע על כך שהם ניסו לפגוע בחקירה. שוללי הקשר טוענים שהחורים במשקוף לא היו חורי יריות, והם סומנו על ידי שוטרים רגילים ולא על ידי מומחי בליסטיקה. שוללי התאוריה טוענים שהירייה הראשונה לא פגעה בקנדי אלא באיש שעמד לידו, ורק הירייה השנייה פגעה בקנדי, ודבר זה יכול להסביר כיצד נחרכו פניו של קנדי (קנדי נדחף על ידי הקהל לעבר סירחאן לאחר הירייה הראשונה).
הסיקור התקשורתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך הירי רשת NBC וכן ABC news סיימו את השידור של מהדורת הבחירות שלהם ואילו השידור ב-CBS הסתיים עוד לפני. עם זאת סיקור של ה-CBS החל כ-21 דקות לאחר הירי בהנחיית העיתונאי והשדר, ג'וזף בנטי (אנ'), אליו הצטרפו וולטר קרונקייט ומייק וולאס, לאחר מכן כתבים של הרשת שהיו באזור האירוע, טרי דרינקווטר ודייוויד שומאכר העבירו עדכונים לאולפן.
גם ב-NBC כאמור היה אמור להסתיים שידור של מהדורת בחירות מיוחדת אך במהרה מגיש החדשות, פרנק מקגי קיבל שיחת טלפון מול המצלמה. בשיחה ככל הנראה נודע למקגי על הירי. מקגי שהיה המום ונראה מבוהל "בילה" מספר דקות במילוי הזמן עד שיהיה מוכן להודיע לצופים על מותו של קנדי. כתב של הרשת שהיה באזור האירוע, צ'ארלס קווין אמר לצופים כי "הוא (קנדי) שוכב כאן על הרצפה, הסנאטור קנדי נורה, הוא נורה, יש דם על הרצפה". קווין והקולגה שלו, לב אליסון שידרו עדכונים ואף ערכו ראיונות מאולם האירועים והלובי של המלון בו נרצח קנדי.
גם תחנות הרדיו עצרו את השידורים על מנת להודיע למאזינים כי קנדי נרצח.
השפעת הרצח על הבחירות לנשיאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופה שלפני הירצחו, פיגר קנדי במספר הצירים הדרוש לזכות במועמדות להיות מועמד המפלגה הדמוקרטית בבחירות לנשיאות שנערכו ב-1968. על אף פיגורו בסקרים קיימים היסטוריונים הטוענים כי קנדי היה מבטיח את מועמדותו לאחר ניצחונו בפריימריז שנערכו בקליפורניה[9][10], ובעזרת הכריזמה והפופולריות שהיו לו היה קנדי משכנע מספיק אנשים בוועידה הדמוקרטית הלאומית כדי שיעניקו לו את המועמדות[11]. עם זאת, היסטוריונים אחרים טענו כי גם במידה ולא היה נרצח קנדי לא היה מצליח לסגור את הפער שתפס המועמד המוביל, יוברט האמפרי[12]. בסופו של דבר האמפרי נבחר להיות המועמד הדמקורטי לנשיאות, אך האחרון הפסיד למועמד הרפובליקני, ריצ'רד ניקסון בבחירות הכלליות לאחר שניקסון קיבל כ-301 אלקטורים והאמפרי קיבל כ-191.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ליאור יעקבי, יובל לרצח בובי קנדי, באתר ישראל היום, 5 ביוני 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ירון דרוקמן, הירושלמי שרצח את קנדי, באתר ynet, 6 ביוני 2015
- ^ "Bobby's Last, Longest Day" (PDF). Newsweek: 29–30. 17 ביוני 1968.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "The busboy who cradled a dying RFK has finally stepped out of the past". אורכב מ-המקור ב-24 באוגוסט 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Murphy, Jarrett (7 במרץ 2003). "Sirhan Sirhan Kept Behind Bars". CBS News.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Coleman, Loren (2004). The Copycat Effect: How the Media and Popular Culture Trigger the Mayhem in Tomorrow's Headlines. New York: Paraview Pocket. ISBN 978-0-7434-8223-3.
- ^ Turner, William; Christian, John (1978). The Assassination of Robert F. Kennedy. New York: Random House.
- ^ Randerson, James (22 בפברואר 2008). "New evidence challenges official picture of Kennedy shooting". The Guardian. London. ארכיון מ-18 באפריל 2008. נבדק ב-28 באפריל 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Ayton, Mel (7 במאי 2007). "The Assassination of Robert F. Kennedy and the Girl in the Polka Dot Dress". historynewsnetwork.org. History News Network. נבדק ב-15 באוקטובר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Newfield, Jack (1988). Robert Kennedy: A Memoir (reprint ed.). New York: Penguin Group. pp. 293–294. ISBN 0-452-26064-7.
- ^ Thomas, Evan (2000). Robert Kennedy: His Life. New York: Simon & Schuster. p. 24. ISBN 978-0-684-83480-1.
- ^ Schlesinger Jr., Arthur M. (1996). Robert Kennedy and His Times. Ballantine Books. ISBN 0-345-41061-0.
- ^ Beschloss, Michael (11 באוגוסט 1996). "Let's Have Conventions With Cliffhangers". The New York Times. נבדק ב-13 במאי 2008.
{{cite news}}: (עזרה)