רמברטוב
| |||
 | |||
| רמברטוב בתקופת הכיבוש הנאצי | |||
| מדינה |
 פולין | ||
|---|---|---|---|
| פרובינציה |
 מזוביה | ||
| מחוז |
 ורשה | ||
| שטח | 19.3 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ ברובע | 24,829 (31 במרץ 2021) | ||
| קואורדינטות | 52°15′N 21°9′E / 52.250°N 21.150°E | ||
| http://www.rembertow.waw.pl/ | |||
רֵמְבֵּרְטוּב (בפולנית: Rembertów) הוא רובע של העיר ורשה, בירת פולין, אשר עד שנת 1957 התקיים כעיירה נפרדת.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1866 הוקמה ביישוב תחנת רכבת, שהביאה לפיתוחו, ובשנת 1888 הוקמו ביישוב מחנות צבא רוסיים. בשל מיקומו של היישוב באזור מוקף יערות, שימש כמקום קיט לתושבי ורשה.
בשנת 1915 זכה היישוב למעמד עירוני. בשנת 1924, תחת שלטון הרפובליקה הפולנית השנייה, המחנה הפך לבית ספר לאימונים לצבא הפולני וכן נבנה מפעל צבאי לייצור נשק, "פאטשיסק". המחנה והמפעל שהעסיקו אלפי פועלים הביאו לשגשוג כלכלי של העיירה.[1]
יהודי רמברטוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]יהודים התיישבו ברמברטוב משנות ה-80 של המאה ה-19, ונטלו חלק מרכזי בפיתוחה הכלכלי. בתחילה היו כפופים יהודי היישוב לקהילת אוקונייב הסמוכה. למעשה רמברטוב הייתה קהילה עצמאית לכל דבר פרט לבית הקברות המשותף אשר לא ניתן לו רישיון נפרד על ידי השלטונות הצאריים.[1]
תעסוקה[2]
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשוני המתיישבים היהודים עסקו במסחר זעיר ומלאכה. היו ביניהם חייטים, סנדלרים, נגרים מסגרים ואופים. עם התפתחות העיירה כמקום קיט הם החלו לספק שירותים לנופשים. עם בניית המחנה הצבאי הם עבדו בבניית הקסרקטינים לצבא וסיפקו חומרי בניין ומצרכים שונים. קצבים ספקו בשר ליחידות הצבא ובשר כשר לוורשה.
מוסדות הקהילה[2]
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1936 נבחר ועד קהילה מאוחד לרמברטוב ואוקונייב. הקהילה הקימה מוסדות של "לינת צדק", "ביקור חולים", "הכנסת אורחים" וכן חברה לעזרת החיילים היהודיים ששירתו במקום ודאגה לאירוח חיילים בימי חג ומועד. בעיירה פעלה קופת "גמילות חסדים" שנתנה למשפחות רבות הלוואות ללא ריבית. בין שתי מלחמות העולם פעל בעיירה בנק של הג'וינט שעזר לבעלי העסקים הקטנים.
פעילות פוליטית ותרבותית[1]
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין מלחמות העולם[1] נמנו בעיירה כ-2,000 יהודים[3] והתקיימה בה פעילות של המפלגות הציוניות: התאחדות, גורדוניה, ויתקיניה, החלוץ, בית"ר ופועלי ציון; המפלגות הציוניות הדתיות: צעירי מזרחי, השומר הדתי וברוריה, אגודת ישראל; ותנועות שמאלניות כגון הבונד ופרייהייט (דרוד). במסגרת ברוריה קם בעיירה קיבוץ למטרה, הכשרה לבנות דתיות. במסגרת תורה ועבודה הוקמה ב-1935 הכשרה לגברים.
חלק מהתנועות בנו בנייני קבע בעיירה ושם התקיימה פעילות תרבותית ענפה. לתנועת תורה ועבודה היה בניין בו היו בית כנסת, ספריה ובית ספר ללימודי ערב. במקום התקיימו כינוסים ארציים של המזרחי בפולין. לתנועה גם הייתה תזמורת כלי נשיפה "הזמיר".
לאגודת ישראל היה בניין בו התקיים בית מדרש ובית ספר "בית יעקב" וכן כמה "חדרים" לילדים. ל"התאחדות" היה בניין בו התקיימה פעילות תרבותית של הרצאות וקבוצת דרמה שהפיקה הצגות. הייתה שם הכשרה של קבוץ גורדוניה.
בעיירה הייתה ספרייה על שם י"ל פרץ שמנתה אלפי ספרים ביידיש והנוער בעיירה קרא ספרים אלה. בספרייה פעלה קבוצת דרמה שהפיקה הצגות ואליה הוזמנו מרצים מפורסמים מוורשה.
מספרם של הציונים ותומכיהם הלך וגדל. בבחירות לקונגרס הציוני העולמי ה-16 שנערכו בשנת 1929 השתתפו 141 בוחרים. בבחירות של הקונגרס הציוני העולמי ה-17 ב-1931 השתתפו 217 בוחרים ובאלו של הקונגרס הציוני העולמי ה-19 ב-1935 השתתפו 427 בוחרים. בבחירות לקונגרס הציוני העולמי ה-21 נבחר לייצג את ה"מזרחי" בפולין יליד רמברטוב מנדל סוקאל.
חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוב הילדים למדו בחדרים, בתלמוד תורה ובישיבה קטנה. הבנות למדו בבית ספר בית יעקב. היו שלמדו בבית הספר הפולני במקום. הנוער היהודי למד בוורשה או בפראגה[1], כי לא היה בעיירה בית ספר פולני שבו היהודים היו פטורים מלימודים בשבת (שאבעסוסקע שולן).
חיי דת[1]
[עריכת קוד מקור | עריכה]רב העיירה הראשון היה ר' פנחס בערגהויער שהיה חסיד של הרב מאיר יחיאל הולשטוק, האדמו"ר מאוסטרובצה. הוא היה עסקן של המזרחי בפולין. הוא כיהן כרב עד פטירתו בשנים 1905–1927. ירש אותו בנו דוד שנרצח בטרבלינקה עם כל אנשי העיירה באוגוסט 1942.[1]
ב-1910 הקימו מקווה וב-1930 הקימו את בית הכנסת הגדול במרכז העיירה במקום בית המדרש.
בשנות השלושים של המאה ה-20 סבלו יהודי העיירה מהתנכלויות אנטישמיות גוברות והולכות מצד שכניהם הפולנים.
בשואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הופצצה רמברטוב בידי הגרמנים, וכמה מתושביה נהרגו. לאחר מכן, החלו להימלט מהעיירה רבים מיהודיה. עם כניסת הגרמנים ליישוב, ב-12 בספטמבר 1939, נכבשה העיירה והחלו אלו בביזת רכוש יהודיה ובחטיפתם לעבודות כפייה, תוך הטלת סכומי כופר על הקהילה.
בשנת 1940 רוכזו כ-1,380 יהודי העיירה והפליטים היהודים שהגיעו אליה בגטו מגודר שהוקם בה. עם הגעת פליטים יהודים נוספים לגטו, הגיע מספר יושביו בנובמבר 1941 לכ-1,800 איש, ואלו שולחו מעת לעת למחנות עבודה. הגרמנים מינו יודנראט שדאגו ליהודי המקום כולל הפליטים. בגטו הוקם מטבח עממי ובו חולקו יום יום כ-600 ארוחות חמות.
ב-20 באוגוסט 1942 פשטו על הגטו שבעיירה חיילים גרמנים ושוטרים פולנים ואוקראינים, וגירשו את כל יושביו לפלניצה, ממנה שולחו למחנה ההשמדה טרבלינקה.
לאחר האקציה, הוקמו בעיירה שני מחנות עבודה, אליהם הובאו למעלה מ-1,000 יהודים מהסביבה. ביוני 1943 רצחו הגרמנים כ-1,000 מיושבי מחנות אלו, ובאוגוסט 1943 רצחו את כ-50 היהודים האחרונים שנותרו בהם.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| השנה | מספר התושבים | מספר היהודים |
|---|---|---|
| 1921 | 1375 | 369 |
| 1931 | 13,200 | לא ידוע |
| 1939 | 20,000 | 2,000 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של רמברטוב- אתר Dawny Rembertów ("רמברטוב שהייתה") להיסטוריה של רמברטוב (בפולנית)
- רמברטוב באתר מרכז מורשת יהדות פולין (עברית)
- רמברטוב (Rembertów), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- "רמברטוב (כיום רובע בוורשה)", באתר השטעטל הווירטואלי
- יולנטה קריימר, רמברטוב, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק A, עמ' 425–426), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
