רונאלדיניו

רונאלדיניו
Ronaldinho
	רונאלדיניו ב-2019
מידע אישי
לידה	21 במרץ 1980 (בן 44); פורטו אלגרה שבברזיל
שם מלא	רונאלדו דה אסיס מוריירה
גובה	1.81 מטרים
עמדה	קשר התקפי, קיצוני שמאלי, חלוץ
מועדוני נוער
1987–1998	גרמיו
מועדונים מקצועיים כשחקן*
נבחרת לאומית כשחקן
	מאזן מדליות
מתחרה עבור ברזיל
גביע העולם
גביע הקונפדרציות
קופה אמריקה
המשחקים האולימפיים
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

רוֹנַאלְדוּ דֵה אָסִיס מוֹרֵיירָה (בפורטוגזית: Ronaldo de Assis Moreira; נולד ב-21 במרץ 1980 בפורטו אלגרה), הידוע בכינויו רונאלדיניו גאושו (Ronaldinho Gaúcho) או בקיצור רונאלדיניו (Ronaldinho; נהגה הוֹנָאוּגִ'ינְיוֹ), הוא כדורגלן עבר ברזילאי אשר שיחק בעמדות הקשר ההתקפי הקיצוני והחלוץ. היה שחקן מוביל בנבחרת ברזיל בכדורגל, אשר זכתה במונדיאל 2002. בשנים בהן שיחק בברצלונה, הוביל אותה לשתי אליפויות ספרד ואליפות אירופה. ב-2004 וב-2005 זכה בתואר כדורגלן השנה בעולם.

קריירה

בתחילת דרכו שיחק רונאלדיניו בקבוצת הנוער של גרמיו מפורטו אלגרה, ברזיל. הוא עלה לקבוצת הבוגרים של המועדון, שם שיחק מ-1998 עד 2001. ב-2001 חתם רונאלדיניו על חוזה לחמש שנים עם הקבוצה הצרפתית פריז סן-ז'רמן והחל לשחק בתחילת עונת 2001/2002 לאחר קרב משפטי בין סן ז'רמן לגרמיו על סכום ההעברה. גרמיו קיבלה לבסוף 4.6 מיליון דולר.

ב-2003, לאחר ויכוח בין רונאלדיניו ללואיס פרננדז, מאמן פריז סן-ז'רמן, ולאחר שסן ז'רמן נכשלה בנסיונותיה להעפיל לטורניר אירופאי, רונאלדיניו הביע את רצונו לעזוב את הקבוצה. ב-19 ביולי 2003 רכשה אותו ברצלונה בסכום של 27 מיליון אירו לאחר שגם מנצ'סטר יונייטד התחרתה על שירותיו. המשחק הראשון שלו במדי הקבוצה היה ב-30 באוגוסט מול אתלטיק בילבאו. ארבעה ימים לאחר מכן הבקיע את הראשון מבין 94 שעריו במדי ברצלונה. רונאלדיניו הצדיק את הרכישה והוביל את ברצלונה למקום השני בליגה הספרדית בעונת 2003/2004. באותה עונה נבחר רונאלדיניו על ידי פלה לאחד מ-125 שחקני הכדורגל החיים הטובים בעולם.

בעונה לאחר מכן, 2004/2005, הוביל רונאלדיניו את ברצלונה לזכייה באליפות ספרד יחד עם סמואל אטו, דקו והנריק לארסון כאשר הקבוצה הציגה משחק התקפי מצוין. ב-20 בדצמבר 2004 זכה רונאלדיניו בתואר כדורגלן השנה בעולם.

בעונת 2005/2006 הוביל רונאלדיניו את ברצלונה לזכייה שנייה באליפות ספרד ולזכייה באליפות אירופה עם ניצחונות על ארסנל, מילאן, בנפיקה וצ'לסי. ב-19 בנובמבר 2005 הבקיע רונאלדיניו צמד בניצחון 3–0 על ריאל מדריד בסנטיאגו ברנבאו וזכה לתשואות מהקהל המדרידאי, מחווה שרק דייגו מראדונה זכה לה לפניו. ב-28 בנובמבר 2005 נבחר כזוכה של פרס כדור הזהב. חודש מאוחר יותר נבחר, בפעם השנייה ברציפות, לשחקן השנה של פיפ"א בעולם.

עונת 2006/2007 הייתה בינונית עבור רונאלדיניו על אף שכבש עשרים שערים, הועלו טענות כלפיו, שרוב השערים שכבש היו במצבים נייחים, ושהוא איננו מהיר וחד כבעבר. למרות שהובילה את הטבלה במשך רוב העונה, הפסידה ברצלונה את האליפות ליריבתה הגדולה ריאל מדריד בזכות הפרש שערים עדיף במשחקים ביניהן.

בתחילת עונת 2007/2008 פורסם שהברזילאי הסתכסך עם מאמנו פרנק רייקארד בגלל בעיות אישיות. במספר משחקים רונאלדיניו היה מחוץ להרכב ואפילו מחוץ לסגל אך במועדון טענו שהסיבה לכך היא פציעות. ב-4 באפריל 2008 דווח כי רונאלדיניו קרע שריר באימון, וכתוצאה מפציעה זו החמיץ את יתר משחקי העונה.^[1]

במהלך עונה זו ולפניה מספר דיווחים בתקשורת טענו בעד האפשרות שרונאלדיניו יעבור עוד בטרם תום החוזה מברצלונה. הדיווחים התמקדו בעיקר באפשרות מעבר לאחת הקבוצות מהעיר האיטלקית מילאנו – אינטר מילאנו ומילאן^[2] תמורת סכומי עתק. באותו קיץ פורסמה ידיעה באתר הרשמי של ברצלונה שעל רונאלדיניו להתייצב לאימונים ב-14 ביולי. רונאלדיניו לא התייצב לאימונים, וב-16 ביולי חתם במילאן על חוזה לשלוש שנים.^[3] בכך, סיים תקופה בת 5 שנים בברצלונה – בה שיחק ב-207 משחקים רשמיים והבקיע 94 שערים.

בינואר 2011 בחלון העברות שב רונאלדיניו אל מולדתו, וחתם על חוזה לשלוש שנים וחצי בפלמנגו הברזילאית. רונאלדיניו הוביל את פלמנגו לזכייה באליפות ריו דה ז'ניירו בעונה זו. בעקבות היכולת הגבוהה שהראה בקבוצה הברזילאית, קיבל זימון לנבחרת הלאומית לראשונה מאז ה-17 בנובמבר 2010,^[4] אולם בהמשך יכולתו הדרדרה ולא הוזמן לנבחרת בשנת 2012. ב-5 ביוני 2012, לאחר שהסתכסך עם הנהלת פלמנגו עבר רונאלדיניו לאתלטיקו מיניירו, ובשנת 2013 זכה איתה בגביע ליברטדורס. בינואר 2014 שוחרר מהקבוצה, אולם עוד באותו החודש חתם על חוזה חדש בשורות הקבוצה. כמו כן, באותו חודש נבחר לכדורגלן השנה באמריקה הדרומית. ביולי 2014 שוחרר סופית מאתלטיקו.

בספטמבר 2014 חתם רונאלדיניו בקבוצת קרטרו המקסיקנית לשנתיים ובעונה זו סיים כמלך הבישולים של הליגה המקסיקנית אף על פי ששיחק מעט. ביוני 2015 עזב רונאלדיניו את הקבוצה.

ביולי חתם בקבוצת פלומיננזה, וב-28 בספטמבר החליט רונאלדיניו לעזוב את הקבוצה כשיזם שיחה עם נציגי המועדון והודיע שהוא "לא מסוגל לתרום יותר".

ב-16 בינואר 2018, בגיל 37, הודיע רונאלדיניו על פרישה רשמית ממשחק פעיל (אחרי שלא שיחק כדורגל יותר משנתיים).^[5]

בנבחרת הלאומית

רונאלדיניו נבחר במקום השלישי (זכה בכדור הארד) בפרס הכדורגלן המרשים בטורניר גביע העולם בכדורגל עד גיל 17 שנערך במצרים. הבכורה שלו בנבחרת הבוגרת הייתה ב-26 ביוני 1999, ובה הוא כבש את שערו הבינלאומי הראשון, נגד פרגוואי. בהמשך אותה שנה זכה עם נבחרתו בקופה אמריקה.

במונדיאל 2002 עזר רונאלדיניו לברזיל לזכות בגביע העולם בכדורגל. אחד מהרגעים הזכורים של הטורניר היה שערו של רונאלדיניו בכדור חופשי מ-35 מטרים לשערו של דייוויד סימן, במשחקה של ברזיל נגד אנגליה ברבע הגמר.

לקראת מונדיאל 2006 לרבים היו ציפיות גבוהות מרונאלדיניו ונבחרת ברזיל. למרות זאת, אכזב רונאלדיניו כשהציג יכולת חלשה וברזיל הודחה על ידי צרפת כבר בשלב רבע הגמר.

ב-8 ביולי דווח כי רונאלדיניו הוא אחד משלושת השחקנים מעל גיל 23 שנכללו בסגל הנבחרת האולימפית של ברזיל לאולימפיאדת בייג'ינג. באולימפיאדה שימש כקפטן הנבחרת והבקיע צמד במשחק השני בשלב הבתים.

בסך הכול הופיע רונאלדיניו במדי נבחרת ברזיל 98 פעמים, וכבש 33 שערים.

חיים אישיים

ב-2018 הביע רונאלדיניו תמיכה בקמפיין של ז'איר בולסונארו לנשיאות ברזיל.^[6] במרץ 2020 נעצרו רונאלדיניו ואחיו כשניסו להיכנס לפרגוואי בדרכונים ברזילאיים מזויפים. הם שהו כחודש במעצר ולאחר מכן שוחררו למעצר בית.^[7]

תארים

קבוצתיים

גרמיו

אליפות ריו גראנדה דו סול (1): 1999
גביע דו סול (1): 1999

ברצלונה

מילאן

אליפות איטליה (1): 2010/11

פלמנגו

אליפות ריו דה ז'ניירו בכדורגל (1): 2011

אתלטיקו מיניירו

נבחרת ברזיל

אישיים

פיפ"א 100
מלך שערי גביע הקונפדרציות 1999
השחקן המצטיין של גביע הקונפדרציות 1999
פרס דון בלון לזר המצטיין בליגה הספרדית (2): 2004, 2006
כדור הזהב (1): 2005
כדורגלן השנה בעולם (2): 2004, 2005
כדורגלן השנה באמריקה הדרומית (1): 2013

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רונאלדיניו בוויקישיתוף

רונאלדיניו, ברשת החברתית פייסבוק
רונאלדיניו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
רונאלדיניו, ברשת החברתית אינסטגרם
רונאלדיניו, ברשת החברתית טיקטוק
רונאלדיניו, באתר Transfermarkt
רונאלדיניו, באתר Soccerway
רונאלדיניו, באתר BDFutbol
רונאלדיניו, באתר WorldFootball.net
רונאלדיניו, באתר National Football Teams
רונאלדיניו, באתר FootballDatabase.eu
רונאלדיניו, באתר ESPN
נדב יעקבי, סומברריניו: רונאלדיניו משגע את מכסיקו, באתר ynet, 26 בספטמבר 2014

הערות שוליים

^ מיקי שגיא, מכה לברצלונה: רונאלדיניו נפצע וגמר את העונה, באתר ynet, 4 באפריל 2008
^ שימי ששון, סרט ספאגטי: רונאלדיניו יעבור למילאן תמורת 20 מיליון יורו?, באתר ynet, 5 באפריל 2008
^ מיקי שגיא, מילאן רכשה את רונאלדיניו ב-21 מיליון יורו, באתר ynet, 15 ביולי 2008
^ תומר יצחק‏, רונאלדיניו בעקבות פלה של 1970, באתר וואלה, 3 בספטמבר 2011
^ מערכת אתר ערוץ הספורט, ‏הקסם נגמר: רונאלדיניו פרש מכדורגל, באתר ערוץ הספורט, 16 בינואר 2018
^ נשיא ברזיל עשוי לסייע לרונאלדיניו להשתחרר מהמעצר בפרגוואי, באתר וואלה, 9 במרץ 2020
^ Hugo Olazar, Ronaldinho closing in on 70 days detention in Paraguay, Yahoo Sports, May 13 2020

נבחרת ברזיל – קופה אמריקה 1999 (מקום ראשון)
1 דידה • 2 קאפו • 3 אודבאן • 4 זאגו • 5 אמרסון • 6 רוברטו קרלוס • 7 אמורוזו • 8 ואמפטה • 9 רונאלדו • 10 ריבאלדו • 11 אלכס • 12 מרקוס • 13 אוונילסון • 14 סזאר בלי • 15 ז'ואאו קרלוס • 16 סרז'יניו • 17 מרקוס פאולו • 18 פלביו קונסייסאו • 19 בטו • 20 כריסטיאן • 21 רונאלדיניו • 22 זה רוברטו • מאמן: לושמבורגו		ברזיל

נבחרת ברזיל – מונדיאל 2002 (מקום ראשון)
1 מרקוס • 2 קאפו • 3 לוסיו • 4 רוקה ג'וניור • 5 אדמילסון • 6 רוברטו קרלוס • 7 ריקארדיניו • 8 ז'ילברטו סילבה • 9 רונאלדו • 10 ריבאלדו • 11 רונאלדיניו • 12 דידה • 13 בלטי • 14 אנדרסון פולגה • 15 קלברסון • 16 ג'וניור • 17 דנילסון • 18 ואמפטה • 19 ז'וניניו • 20 אדילסון • 21 לואיזאו • 22 רוג'ריו סני • 23 קאקה • מאמן: סקולארי		ברזיל

נבחרת ברזיל – מונדיאל 2006
1 דידה • 2 קאפו • 3 לוסיו • 4 חואן • 5 אמרסון • 6 רוברטו קרלוס • 7 אדריאנו • 8 קאקה • 9 רונאלדו • 10 רונאלדיניו • 11 זה רוברטו • 12 רוג'ריו סני • 13 סיסיניו • 14 לואיזאו • 15 כריס • 16 ז'ילברטו • 17 ז'ילברטו סילבה • 18 מיניירו • 19 ז'וניניו • 20 ריקארדיניו • 21 פרד • 22 ז'וליו סזאר • 23 רוביניו • מאמן: פריירה		ברזיל

נבחרת ברזיל – אולימפיאדת בייג'ינג 2008 (מדליית ארד)
1 דייגו אלבס • 2 ראפיניה • 3 אלכס סילבה • 4 טיאגו סילבה • 5 הרנאנס • 6 מרסלו • 7 אנדרסון • 8 לוקאס לייבה • 9 פאטו • 10 רונאלדיניו • 11 רמירס • 12 רנאן • 13 אילסיניו • 14 ברנו • 15 דייגו • 16 טיאגו נבס • 17 רפאל סוביס • 18 ז'ו • מאמן: דונגה		ברזיל

[1] מיקי שגיא, מכה לברצלונה: רונאלדיניו נפצע וגמר את העונה, באתר ynet, 4 באפריל 2008

[2] שימי ששון, סרט ספאגטי: רונאלדיניו יעבור למילאן תמורת 20 מיליון יורו?, באתר ynet, 5 באפריל 2008

[3] מיקי שגיא, מילאן רכשה את רונאלדיניו ב-21 מיליון יורו, באתר ynet, 15 ביולי 2008

[4] תומר יצחק‏, רונאלדיניו בעקבות פלה של 1970, באתר וואלה, 3 בספטמבר 2011

[5] מערכת אתר ערוץ הספורט, ‏הקסם נגמר: רונאלדיניו פרש מכדורגל, באתר ערוץ הספורט, 16 בינואר 2018

[6] נשיא ברזיל עשוי לסייע לרונאלדיניו להשתחרר מהמעצר בפרגוואי, באתר וואלה, 9 במרץ 2020

[7] Hugo Olazar, Ronaldinho closing in on 70 days detention in Paraguay, Yahoo Sports, May 13 2020

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]