לדלג לתוכן

רוברט הראשון, מלך סקוטלנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוברט הראשון
Robert I
לידה 11 ביולי 1274
טירת טרנברי, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 ביוני 1329 (בגיל 54)
קרדרוס, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה סקוטלנד
מקום קבורה
  • מנזר מלרוז
  • מנזר דנפרמליין עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג איזבלה ממאר
שושלת בית ברוס
תואר מלך סקוטלנד
כינוי רוברט דה ברוס
אב רוברט דה ברוס עריכת הנתון בוויקינתונים
אם מרג'ורי, הרוזנת של קאריק עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים דייוויד השני, מרג'ורי
מלך סקוטלנד
17 בנובמבר 13067 ביוני 1329
(22 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רוברט הראשוןאנגלית: Robert I; ‏11 ביולי 1274 - 7 ביוני 1329), מוכר גם בכינוי רוברט דה ברוסגאלית סקוטית: Raibeart am Brusach), היה מלך סקוטלנד בין השנים 1306–1329.

רוברט היה בנם הראשון של אדון רוברט דה ברוס, האדון השישי של אננדייל ומרג'ורי רוזנת קריק.

רוברט נשא את אשתו הראשונה, איזבלה ממאר, ב-1295. ב-1296 נשבעו רוברט ואביו פידליטס לאדוארד הראשון מלך אנגליה אך שנה מאוחר יותר תמך רוברט הבן במרד סקוטי נגד האנגלים. בספטמבר 1298 העביר ויליאם וולאס את התואר "מגן סקוטלנד" לרוברט דה ברוס, שאז לא היה מלך אלא הרוזן מקריק, ולגיסו של ג'ון באליול, ג'ון קומין מבאדנוך. ברוס התפייס עם אדוארד הראשון מלך אנגליה בשנת 1302 בעוד שוולאס התנגד למגעי השלום. אדוארד הראשון מלך אנגליה מת בשנת 1307 ואת מקומו ירש בנו, אדוארד השני. בן זה הובס על ידי כוח סקוטי בראשותו של רוברט דה ברוס בקרב באנוקברן בקיץ 1314, ודה ברוס השיב על כנה את הממלכה הסקוטית העצמאית. עתה נשאו אף האירים את עיניהם אל המאבק הלאומי הסקוטי לעצמאות, והחליטו להתאחד תחת שלטונו של דה ברוס, שהיה, ככלות הכל, אף הוא ממוצא קלטי. בנו של בריאן או'ניל, דונל או'ניל, מלך טיירון, הכריז כי הוא רשאי לשאת את התואר "המלך העליון" וכי הוא נותן אותו למלך סקוטלנד, רוברט דה ברוס. דה ברוס קיבל את התואר, והחליט לשלוח את אחיו הצעיר, אדוארד ברוס על מנת למלוך באירלנד ולגרש משם את האנגלים, על מנת ליצור חזית נוספת בה יילחמו האנגלים, ולהסיט את תשומת לבם מן הנעשה בסקוטלנד. הוא חזה בעיני רוחו "חזית גאלית מאוחדת" של אירים וסקוטים כנגד ממלכת אנגליה, המבוססת על מוצא משותף, תרבות משותפת ואויב משותף.

אדוארד ברוס הכריז על עצמו כמלך אירלנד בשנת 1315, ב-25 במאי 1315 אדוארד ברוס ואלפי חיילים סקוטים נחתו באירלנד, ועד מהרה הצטרפו אליהם לוחמים גאלים מכל קצווי אירלנד. ב-1 במאי 1316 הוכתר אדוארד ברוס כמלך אירלנד בדאנדוק, ובספטמבר הגיע אחיו רוברט עם תגבורות סקוטיות על מנת לעזור לו. אדוארד נהרג באירלנד בקרב ב-1318.

רוברט דה ברוס נפטר בשנת 1329, ככל הנראה, כתוצאה ממחלת הצרעת[1][2](הקישור אינו פעיל).

לבו של דה ברוס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבו של רוברט דה ברוס נמסר עם מותו לאביר ג'יימס דאגלס "השחור" (משבט דאגלס). דאגלס לקח את הלב עמו במסעו לארץ הקודש. כאשר עגן בספרד ראה לפתע קבוצת מוסלמים מתקיפים נוצרים. הוא הטיל עצמו למערכה, כשלפניו השליך את קסדת הכסף המכילה את לבו של רוברט דה ברוס. דאגלס לא שרד את הקרב. שנים רבות לאחר מכן הוחזרו לבותיהם של דאגלס ושל רוברט דה ברוס לסקוטלנד על ידי סר ויליאם קית'. בשנת 1921 התגלה מכל קטן עליו נכתב כי הוא מכיל את לבו של רוברט דה ברוס במנזר מלרוז דרומית לאדינבורו. הלב נקבר מתחת לרצפה שוב, והוצא שוב בשנת 1996 לאחר שחפירות ארכאולוגיות נוספות התבצעו במקום. הלב טמון כיום במנזר מלרוז (Melrose Abbey), ושלט מכריז על מקומו. בראשית המאה ה-19 התגלה תא קבורתו של ברוס במנזר דנפרמליין (Dunfermline) שבחצרו נקברו כמה משליטי סקוטלנד בימי הביניים. השלד נעטף בבד מוזהב ועצם החזה הייתה מנוסרת לאורכה.

קבר הלב של רוברט דה ברוס, במנזר מלרוז

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ G. W. S. Barrow. (2005). Robert Bruce: And the Community of the Realm of Scotland, 4th ed. Edinburgh University Press. p.419, 492. ISBN 978-0748620227
  2. ^ רוברט דה ברוס באתר www.royal.gov.uk.


מלכי סקוטלנד
בית באליולבית ברוסבית סטיוארט
רוברט הראשון דייוויד השני
13061329 13291371