קמפן

קמפן
**Kampen**
סמל קמפן סמל קמפן	דגל קמפן דגל קמפן
	כנסיית קמפן
	כנסיית קמפן
מדינה	הולנד
מחוז	אוברייסל
שטח	161.84 קמ"ר
גובה	1.0 מטר
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	52,398 (2016)
‑ צפיפות	354 נפש לקמ"ר (2010)
קואורדינטות	52°33′0″N 5°54′0″E / 52.55000°N 5.90000°E
אזור זמן	UTC +1
	https://kampen.nl
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת הולנד רגילה) האג אמסטרדם מאסטריכט איינדהובן ארנהם חרונינגן אוטרכט זוולה לייוורדן אנסחדה אמן בלגיה גרמניה הים הצפוני קמפן

ערך זה עוסק בעיר בהולנד. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו קמפן (פירושונים).

קמפן (בהולנדית: ‏Kampen^ⓘ‏^Ⓘ‏) היא עיר ומועצה מקומית במזרח הולנד, חברה בברית ערי הנזה ההיסטורית וממוקמת בצפון-מערב מחוז אוברייסל, סמוך לחיבור נהר האייסל עם אייסלמיר וקרוב לעיר זוולה. בחלק משטח העיירה ממוקם הפארק הלאומי אייסלדלטה. תושבי קמפן מדברים בדיאלקט שנקרא קמפרס, והוא וריאציה של סאלנס (Sallaans), דיאלקט של סקסונית תחתית.

היסטוריה

ימי הביניים

כבר בשנת 1150 הוקמו מבני העץ הראשונים במקום שבו נמצאת קמפן, אבל השם הוזכר לראשונה בכתובים רק בשנת 1277. קמפן זכתה למעמד של עיר כבר ב-1236. מיקומה הנוח סמוך לנתיב הסחר בין הריין ואייסלמיר (בעבר הזאודרזיי) סייע לעיר להתפתח במהרה מיישוב קטן לעיר משגשגת מסחרית שתהפוך לאחת הערים הבולטות בכלכלת מערב אירופה.

השיפורים בנהר האייסל ב-1430 תרמו רבות לשגשוג של קמפן. במשך זמן רב קמפן שמרה על עצמאותה ונמנעה מוויתורים כלכליים ופוליטיים שערים אחרות נאלצו לתת. מצב זה הגיע לסיומו כאשר פרצה מלחמה בין דוכסות הולנד וברית ערי הנזה, והנהגת העיר נאלצה לבחור צד. היות שקמפן נטתה יותר לכיוון סחר עם הים הבלטי מאשר סחר לאורך הריין, החליטה בשנת 1441 להצטרף באופן רשמי לברית ההנזה. לעיר הייתה השפעה רבה בתוך ברית: למרות מחאות נמרצות מצד ערים דרומיות יותר על אייסלמיר וערי הנזה אחרות הוחלט ב-1448 לבנות גשר על פני הנהר. העבודה הסתיימה בזמן שיא של חמישה חודשים בלבד. באמצעות הקמת גשר זה קיוו פרנסי העיר לחזק את הקשר עם עורף האזור.

לאחר ימי הביניים

ב-11 באוגוסט 1572 הספרדים כבשו את קמפן מידי וילם ואן דן ברח, אחיו של וילם מאורנז'. העיר נכנעה לספרדים ב-15 בנובמבר, אחרי הטבח בזוטפן. בשנת 1578 העיר חזרה לשליטת בית אורנז' אחרי שכוח בראשות ג'ורג' דה לאלינג ערך מצור על העיר.

מלחמת הולנד, בין הרפובליקה של הולנד לצרפת בגיבוי אנגליה, הביאה באופן סופי לירידת כוחה העצום של העיר. קמפן חזרה לפעילות ברמה גבוהה רק במאה ה-19. היה קושי רב להגיע אליה מהים, כיוון שהביצות שמסביב היו רדודות למדי. במהלך המאות שקדמו לכך, נחפר נהר האייסל כמה פעמים בניסיון להעמיקו ולאפשר תנועות ספינות, אבל העלויות הגבוהות יחסית הקשו על ביצוע העבודות והנהר נסתם שנית. במאה ה-19 נבנה סכר לשליטה בגובה מי הנהר, מהירות המים וכיוונם. על ידי הגברת קצב הזרימה צומצמו כמויות המשקעים בנהר, והדבר הקל על התנועה בו. ניקולאס פלופ, אדריכל העיר קמפן היה אחראי לשיפורים רבים. בנוסף לעבודתו עבור הגדה של אייסלמיר, הוא היה פעיל גם בתחום ההנדסה, וסייע בבניית הביצורים ההנדסיים של העיר. במאה ה-19 במסגרת תהליך התיעוש ירדה חשיבותה של התחבורה בנהרות ותעלות ועלתה חשיבותם של כבישים ומסילות רכבת. משעבר המסחר להתנהל באמצעות כבישים, ולכן נסללו כבישים במקום דרכי החול והבוץ. ב-1828 שופרו הדרכים בתוך קמפן וב-1837 היה הדרך לזוולה נסללה, וב-1851 נסללה הדרך עד וזפ (Wezep), שם התחברה הדרך לכביש האזורי. גם שירותי מעבורות התרחבו, וב-1844 נפתח שירות מעברות להמבורג וב-1847 להאל שבאנגליה.

יהדות קמפן

יהודים ישבו בקמפן כבר במחצית הראשונה של המאה ה-14, ואין ספק שקמפן נמנה עם היישובים בהם היו יהודים לאורך נהר האייסל, אך היהודים נפגעו כמו יתר היהודים מהרדיפה בעקבות המוות השחור. בעיר הייתה קהילה קטנה מיוצאי פורטוגל כבר מ-1661, והם קיבלו אישור להתיישב, לפתוח בית כנסת ואף הובטח להם שאשכנזים יורשו להתגורר בעיר ללא הסכמתם.

אשכנזים התחילו להופיע בעיר במאה ה-18, וב-1764 פתחו בית קברות וב-1767 בית-כנסת. הקהילה מנתה בתחילה כ-40 איש והגיעה בשיאה, בשנת 1869 לכ-400 איש. בשנות ה-30 של המאה ה-20 כבר התגוררו עשרות בודדים בעיר. בשנת 1942, כיתר יהדות הולנד, הם נשלחו למחנות הריכוז וההשמדה. לאחר המלחמה לא שבו יהודים להתגורר בקמפן, והקהילה פורקה ב-1947 ואוחדה עם הקהילה בזוולה, לשם גם הועתקו הקברים מבית הקברות. בבית-הכנסת במקום נפתח אתר זיכרון, ונקבעה מצבה עם שמות הקורבנות מבני המקום.