קופר (עיר)

קופר
**Koper**
סמל קופר סמל קופר	דגל קופר דגל קופר
	נמל קופר
מדינה	סלובניה
חבל ארץ	פרימורסקה
ראש העיר	בוריס פופוביץ'
שטח	311.2 קמ"ר
גובה	11 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	25,753 (1 בינואר 2020)
קואורדינטות	45°32′52″N 13°43′49″E / 45.547644°N 13.730344°E
אזור זמן	UTC +1
	http://www.koper.si
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת סלובניה רגילה) ליובליאנה מריבור צליה קרשקו נובו; מסטו; פוסטוינה קראן נובה; גוריצה; א; י; ט; ל; י; ה; אוסטריה הונ. קרואטיה הים; האד.; קופר

קופר (בסלובנית: Koper, באיטלקית: Capodistria, בקרואטית: Kopar, בגרמנית: Gafers) היא עיר הנמל היחידה של סלובניה וממוקמת בחלקו הסלובני של חצי האי איסטריה בדרום מערב המדינה. העיר שוכנת על רצועת החוף הקצרה של סלובניה שאורכה 47 ק"מ, לחופו של מפרץ הנושא את שמה שהוא שלוחה של מפרץ טריאסטה בים האדריאטי.

היסטוריה

העיר קמה על אי סמוך לחוף ובתקופת יוון העתיקה ונקראה אגידה. שמה של העיר בלטינית היה קפריס, קפראה, קפרה, או קפריסטה (Capris, Caprea, Capre או Caprista) ומשמות אלה בא שמה הנוכחי בסלובנית. ב-568 נמלטו אל קופר תושבי טרגסטה, היא טריאסטה, מפני פלישת הלומברדים. בתקופת הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס השני, הוסב שמה של העיר ליוסטינופול, ולאחר מכן נכבשה על ידי הלומברדים והפרנקים. במאה ה-8 פנו תושבי העיר אל האפיפיור סטפנוס השני בבקשה למנות בישוף לעיר, וזה נענה לבקשתם והעיר הפכה לדיוקסיה. קיימות עדויות לסחר בין קופר לוונציה כבר בשנת 932, אך במלחמה בין ונציה לאימפריה הרומית הקדושה צידדה קופר באחרונה, ובתמורה העניק לה הקיסר קונראד השני זכויות של עיר בשנת 1035. מ-1232 הייתה העיר כפופה לאקוויליה, וב-1279 צורפה לרפובליקה של ונציה. קופר הפכה לבירת איסטריה הונציינית וזכתה לשם "קפוט היסטריה" (Caput Histriae - "ראש איסטריה"), ומשם זה נובע שמה הנוכחי באיטלקית. בשנת 1348 מרדה קופר בוונציה, אך המרד דוכא והעיר איבדה את זכויותיה. במלחמת קיוג'יה בין ונציה לג'נובה התקיפה האחרונה את קופר, שדדה והעלתה אותה באש.

שלטון ונציה בעיר הסתיים ב-1382 כשהעיר עברה לשליטת בית הבסבורג. ארבע שנים לאחר מכן התיישב בה ראשון היהודים אשר היה בנקאי. ב-1567 קמה בעיר ה"אקדמיה פלדיינה" (Accademia Palladiana) וב-1584 נוסד בה בית-משפט לערעורים (Magistrato di Capodistria). ב-1630 תקפה מגפת דבר את העיר והשמידה שני שלישים מתושביה, והיא המשיכה בשקיעתה כאשר ב-1719 זכו טריאסטה ורייקה השכנות במעמד של נמל חופשי. ב-1809 נכבשה קופר על ידי נפוליאון והייתה לחלק מהפרובינציות הצרפתיות של איליריה, וב-1814 שבה לשליטת אוסטריה. העיר נכללה ביחידה המדינית הנפרדת "החוף האדריאטי" (Litorale Adriatico) או "מחוז החוף" (Küstenland), ואיבדה את מעמדה כבירת איסטריה לטובת פזין. החל במהפכת 1848 הייתה קופר מרכז לשאיפות הבדלניות של האוכלוסייה האיטלקית באיסטריה.

לאחר מלחמת העולם הראשונה השתייכה העיר לאיטליה ובסוף מלחמת העולם השנייה נכבשה על ידי הצבא היוגוסלבי. הן איטליה והן יוגוסלביה טענו לבעלות על איסטריה, וביום 10 בפברואר 1947 נחתם חוזה פריז אשר הקים את "הטריטוריה החופשית של טריאסטה" (איטלקית" Territorio libero di Trieste", סלובנית "Svobodno tržaško ozemlje"; קרואטית "Slobodni teritorij Trsta") על שטח של 738 קמ"ר. השטח חולק ל"אזור A" בצפון בשטח של 222.5 קמ"ר, ואשר היה בשלטון צבאי של צבאות בריטים ואמריקאים; ו"אזור B" כולל את העיר קופר בדרום בשטח של 515.5 קמ"ר אשר נשלט על ידי הצבא היוגוסלבי. הטריטוריה לא תפקדה מעולם כגוף עצמאי לחלוטין, אך באופן רשמי מעמדה נשמר והיא הנפיקה כסף ובולים משלה. רוב תושבי העיר האיטלקים עזבוה בשנים שלאחר המלחמה. ב-1954 נחתם בלונדון הסכם הבנות אשר העניק את הניהול האזרחי הזמני באזור A לאיטליה ובאזור B ליוגוסלביה. המחלוקת בין הצדדים הגיעה לכלל סיומה המלא באמנת אוזימו מ-10 בנובמבר 1975 שהנציחה את המצב הקיים והעניקה לשתי המדינות ריבונות מלאה בשטח שניהלו. מאז 1991 העיר היא חלק מסלובניה העצמאית ודרך נמל העיר עזב אחרון החיילים של הצבא היוגוסלבי את סלובניה ב-25 באוקטובר באותה שנה.

אוכלוסייה ושפה

בשנת 2006 מנתה אוכלוסיית העיר 24,704 תושבים, רובם המכריע סלובנים. ב-1900 חיו בעיר 7,205 איטלקים שהיוו את רובה המכריע של האוכלוסייה, שמנתה פחות מ-8,000 תושבים סך הכל. לפי מיפקד משנת 2002 היוו הסלובנים 74.1% מתושבי העיר, 8% היו קרואטים, והיתר הגדירו עצמם כסרבים, בוסנים או סרבו-קרואטים. שיעור האיטלקים באוכלוסייה עמד על 2.2% בלבד, אך למרות זאת לשפה האיטלקית מעמד רשמי בעיר הדו לשונית, ושלושה מ-32 חברי מועצת העיר נבחרים על ידי המיעוט האיטלקי. בנוסף, אחת משלוש משרות סגני ראש העיר שמורה לבן הקהילה האיטלקית.

העיר כיום

כלכלתה של העיר נסמכת על הנמל (Luka Koper) אשר הוקם ב-1957 וזכה במעמד של אזור סחר חופשי ב-1963. ב-1967 קושר הנמל אל רשת מסילות הרכבת של סלובניה, ובמשך השנים שלאחר מכן נפתחו מסופים למכולות, פחם, דגנים, מכוניות ובעלי חיים. בשנות התשעים של המאה ה-20 גדל נפח הסחורה בנמל פי שניים, בעיקר בשל המלחמה בקרואטיה אשר פגעה בנמל רייקה הסמוכה. בשנת 2006 עברו דרך נמל קופר סחורות בהיקף של יותר מ-14 מיליון טון, גידול של מיליון טון לעומת 2005.

אוניברסיטת פרימורסקה (Univerza na primorskem, Universita' del litorale) נוסדה בקופר ב-17 במרץ 2003, ובשנת 2004 למדו בה 5,338 תלמידים.

הקהילה היהודית

תיעוד לנוכחות יהודים קיים מ-1380. היו אלו מלווים בריבית שהיגרו מפירנצה. ב-1390 היגרו לעיר מלווים בריבית מהמרחב הגרמני, כגון מויימאר וממיינץ. ב-1418 מתועדות רדיפות יהודים, במהלכן נעצרו יהודים והוחרם חלק מרכושם. ב-1516 מתועד גטו יהודי בעיר (ברחובות: צ'ווליארסקה וטריגלאווסקה Triglavska, Čevljarska בעיר העתיקה). בית הכנסת שכן באחד המבנים ברחוב צ'ווליארסקה המודרני. ב-1486 לאחר הקמת מוסד העבוט הכנסייתי מונטי די פייטה(איט'), עזבו רבים מיהודי קופר לוויצ'נצה ולטריאסטה. ב-1550 תועדה המשפחה היהודית האחרונה בעיר. בקופר פעל בית עלמין יהודי שאת שרידיו לא ניתן היה לאתר.^[1]^[2]^[3]^[4]