צבים כל הדרך למטה
ערך ללא מקורות
| ||
ערך ללא מקורות | |
"צבים כל הדרך למטה" הוא ביטוי המייצג פרדוקס לא פתיר. מקור הביטוי באנקדוטה המתייחסת למודל של כדור הארץ השטוח. חלק מהאנשים שהאמינו במודל הארץ השטוחה, חשבו שמה שמחזיק את הארץ מליפול, הוא צב העולם עליו הארץ הייתה מונחת (זאת לפי מיתוס הינדי עתיק). צב העולם, בתורו נתמך על ידי טור של צבים[דרוש מקור]. אמונה זו מזמנת את השאלה הבלתי נמנעת - על מה עומד הצב האחרון בטור? על כך ניתנה התשובה הפרדוקסלית "יש צבים כל הדרך למטה". אי לכך נטבע הביטוי בסלנג פופולרי כסמל לאבסורד. בפילוסופיה, הביטוי מבטא נסיגה אינסופית בקוסמולוגיה המוצגת על ידי פרדוקס "הזז ללא הזזה" (הזה שזז בלי שיזיזו אותו).
ביטוי זה ממחיש את תפיסת האבנאסטה בפילוסופיה ההודית, ומתייחס לפגם הנסיגה האינסופי בכל ויכוח פילוסופי. בניגוד למרבית האמונה המערבית, זו לא אמונה מאוד פופולרית. למעשה זה עיקרון מקובל בפילוסופיה ההודית, המשמש בדרך כלל כדי לדחות טענות התומכות בקיום "אלוהים בורא עולם" או קיום "הזז ללא הזזה".
הביטוי נפוץ, לפחות מאז תחילת המאה ה-20. מטאפורה דומה המתארת את הנסיגה האינסופית ומעגלי הסיבה ותוצאה לאותה הבעיה היא "פרדוקס הביצה והתרנגולת".