צ'זארה זאוואטיני
 | |
| לידה |
20 בספטמבר 1902 לוצרה, איטליה  |
|---|---|
| פטירה |
13 באוקטובר 1989 (בגיל 87) רומא, איטליה |
| מדינה |
איטליה, ממלכת איטליה |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת פארמה |
| צאצאים |
Marco Zavattini |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
צ'זארה זאוואטיני (באיטלקית: Cesare Zavattini; 20 בספטמבר 1902 – 13 באוקטובר 1989) היה תסריטאי איטלקי ואחד התאורטיקנים הראשונים והחשובים של תנועת הנאו-ריאליזם בקולנוע האיטלקי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
,_Bestanddeelnr_931-1081.jpg)
צ'זארה זאוואטיני נולד בלוזארה, ליד רג'ו אמיליה שבצפון איטליה. בתחילה למד משפטים באוניברסיטת פארמה, אך בהמשך הקדיש את עצמו לכתיבה. בשנת 1930 הוא עבר למילאנו, ועבד עבור מו"ל הספרים והמגזין אנג'לו ריזולי. הוא החל לייצר סרטים בשנת 1934, זאוואטיני קיבל את התסריט הראשון שלו ואת וקרדיט על סיפור בשנת 1936. באותו זמן הוא כתב את העלילה של הקומיקס "סטורן נגד כדור הארץ" (1936-1937) עם פדריקו פדרוצ'י והמאייר ג'ובני סקולאריו ו"טופולינו" (1937-1946).[1][2]
ב-1935 הוא פגש לראשונה את ויטוריו דה סיקה, מפגש שהוליד שותפות ארוכת שנים, בהן יצרו ביחד כעשרים סרטים, ביניהם יצירות המופת:
- מצחצחי הנעליים (1946)
- גונבי האופניים (1948)
- נס במילאנו (1951)
- אומברטו דה (1952)
- אתמול, היום ומחר (1963)
בשנת 1952, זאוואטיני נתן ריאיון למגזין הסרטים האיטלקי "Magazine 2", שפורסם בשם "כמה רעיונות בקולנוע". שלוש עשרה הנקודות שמנה זאוואטיני בראיון נחשבות למניפסט של הנאו-ריאליזם האיטלקי.
זאוואטיני הגדיר את עקרונות התנועה הנאו ריאליסטית כך:[3]
הצגת הדברים כפי שהינם, לא כפי שהם נראים לכאורה ולא כפי שהבורגנים היו רוצים שייראו; כתיבת סיפורים החושפים את הצד האנושי של מצבים חברתיים פוליטיים וכלכליים מייצגים; שימוש רב ככל האפשר בצילומי חוץ; שימוש בשחקנים בלתי מקצועיים במרבית התפקידים; מאמץ לחשוף ולשקף את המציאות ללא כחל וסרק; התמקדות באנשים פשוטים ולא בגיבורים מצועצעים ובסטריאוטיפים דמיוניים; העדפת היום-יומי על פני אירועים יוצאי דופן; וחשיפת זיקתם של הגיבורים לסביבתם החברתית הריאלית ולא לחלומותיהם הרומנטיים.
בניסיונו היחיד בהוליווד, כתב זאוואטיני את התסריט עבור ילדי סאנצ'ז (1978), המבוסס על ספרו של אוסקר לואיס באותו שם אודות משפחה מקסיקנית.
בשנת 1979 זכה בפרס לאות כבוד על תרומתו לקולנוע בפסטיבל הסרטים הבינלאומי במוסקבה ה-11,[4] ובשנת 1983 נמנה בין חבר השופטים בפסטיבל ה-13.[5]
זאוואטיני מת ברומא ב -13 באוקטובר 1989. הוא היה אתאיסט.[6]
אזכורים בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסיפור הקצר "לה סנטה" מאת חתן פרס נובל לספרות, גבריאל גארסיה מארקס, ישנה דמות הנקראת על שם זאווטיני. בסיפור, הדמות היא מורה לקולנוע.
שיתופי פעולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]זאוואטיני חתום למעלה מ80 סרטי קולנוע. בין הבמאים המפורסמים עמם שיתף פעולה נמנים:
- ויטוריו דה סיקה
- מיכלאנג'לו אנטוניוני
- האל בארלט
- אלסנדרו בלאזטי
- מאורו בולוניני
- מריו קאמריני
- רנה קלמנט
- פדריקו פליני
- פייטרו גרמי
- אלברטו לאטואדה
- מריו מוניצ'לי
- אליו פטרי
- דינו ריסי
- רוברטו רוסליני
- מריו סולדאטי
- האחים טביאני
- לוקינו ויסקונטי
פילמוגרפיה חלקית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מצחצחי הנעליים (1946)
- גונבי האופניים (1948)
- נס במילאנו (1951)
- אומברטו דה (1952)
- לה צ'וצ'ארה (1960)
- אתמול, היום ומחר (1963)
- שדה החמניות (1970)
ביבליוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "תיזות על הנאו-ריאליזם"(1954), מתוך: במאים ואנשי קולנוע על הקולנוע, עורך איתן גרין, תרגם: יהושע קנז, הוצעת עם עובד ספריית אופקים, 1987.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
צ'זארה זאוואטיני, ברשת החברתית Goodreads
צ'זארה זאוואטיני, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
צ'זארה זאוואטיני, באתר AllMovie (באנגלית)
צ'זארה זאוואטיני, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- Cesare Zavattini ב -15 באוקטובר 2006
- Cesare Zavattini - אתר רשמי <ראה Tfd>, הוצא ב -15 באוקטובר 2006
- צ'זארה זאוואטיני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Horn, Maurice (1983). The World encyclopedia of comics, Volume 5. Chelsea House. p. 599. ISBN 978-0-87754-323-7.
- ^ Barilli, Renato (1997). Le opere e i giorni di Cesare Zavattini. Dipinti (1938-1988). Bora. p. 172. ISBN 978-88-85345-57-7.
- ^ ג'רלד מאסט וברוס קאווין, קיצור תולדות הקולנוע, האוניברסיטה הפתוחה, 2003, עמוד 465
- ^ "11th Moscow International Film Festival (1979)". MIFF. אורכב מ-המקור ב-2014-04-03. נבדק ב-2013-01-20.
- ^ "13th Moscow International Film Festival (1983)". MIFF. אורכב מ-המקור ב-2013-11-07. נבדק ב-2013-01-28.
- ^ Ugo Pirro, Soltanto un nome nei titoli di testa, Einaudi, Turin, 1998, p. 30.