פשיטת גראן סאסו
פשיטת גראן סאסו הוא כינויה של פעולת הקומנדו שבה שחררו צנחנים גרמנים את רודן איטליה המודח בניטו מוסוליני ממעצרו בהרי האפנינים ב-12 בספטמבר 1943, במהלך מלחמת העולם השנייה.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-13 במאי 1943 נכנעו לבעלות הברית הכוחות הגרמנים והאיטלקים בצפון אפריקה. ב-9 ביולי פלשו כוחות בעלות הברית לאי סיציליה וב-19 ביולי הנחיתו הפצצה כבדה על רומא בירת איטליה. אירועים אלו היוו את שיאן של שנים של תבוסות שנחלו הכוחות האיטלקים בחזיתות המלחמה באפריקה ובבלקן. נוכח אלו התכנסה המועצה הפשיסטית העליונה ב-24 ביולי, ולמחרת החליטה ברוב קולות להדיח את מוסוליני מתפקידו כראש הממשלה. המלך ויטוריו אמנואלה השלישי, עמו ביקש מוסוליני להיפגש, הדיח אותו והורה לאוסרו. במקומו מונתה ממשלה בראשותו של המרשל פייטרו באדוליו.
ממשלת באדוליו קיימה משא ומתן עם בעלות הברית וב-3 בספטמבר חתמה על הסכם שביתת נשק עמן. באותו לילה החלה פלישת בעלות הברית לאיטליה. בתגובה על הסכם שביתת הנשק פקד רודן גרמניה אדולף היטלר על הצבא הגרמני לפלוש לאיטליה ולפרוק את הצבא האיטלקי מנשקו. הארץ עברה למעשה לשלטון גרמני. בהמשך פקד היטלר לשחרר את מוסוליני ממעצרו.
הפעולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מעצרו הועבר מוסוליני על ידי אנשי ממשלת באדוליו שהחזיקו בו ממקום מעצר אחד לאחר. לאחר שנתן היטלר את הוראתו, אותר מקום המעצר של מוסוליני באותה עת על ידי הגרמנים באמצעות האזנה לתשדורות רדיו. היה זה המלון באתר קמפו אימפרטורה (Campo Imperatore), אתר סקי בהר גראן סאסו שברכס הרי האפנינים, כ-100 קילומטרים מצפון-מזרח לרומא.
הפקודה לשחרר את מוסוליני הועברה לגנרל הצנחנים הגרמני קורט שטודנט. הוא הטיל את המשימה על אנשי דיוויזיית הצנחנים הגרמנית ה-2. אל כוח המשימה הצטרף איש הקומנדו של הואפן אס אס אוטו סקורצני. האתגר בפעולה היה לשחרר את מוסוליני לפני שיספיקו שומריו לפגוע בו. על כן הוחלט להנחית חיילים בקרבת המלון בהפתעה תוך שימוש בדאונים.
הכוח יצא ליעדו ב-12 בספטמבר 1943 בתשעה דאונים גרמניים מדגם DFS 230 (דגם ששימש את הגרמנים בקרב במצודת אבן אמאל ובקרב על כרתים). הדאונים ובהם כ-80 חיילים נחתו על ההר בקרבת בית המלון בשעה 14:00 לערך. שומריו האיטלקים של מוסוליני הופתעו. עם הגרמנים הגיע גם הגנרל האיטלקי פרננדו סולטי, אשר קרא לשומריו של מוסוליני להיכנע, ואכן הם נכנעו ללא קרב. סקורצני פנה אל מוסוליני בברכה: "דוצ'ה, הפיהרר שלח אותי לשחרר אותך!" ועל כך ענה מוסוליני "ידעתי כי חברי לא ינטוש אותי!".
כדי להוביל את מוסוליני מהאתר נחת בקרבת המלון מטוס קישור גרמני קל מדגם Fieseler Fi 156 Storch. מוסוליני וסקורצני הצטרפו לטייס. בגלל הצטרפות הנוסע השלישי כמעט והתרסק המטוס, אך הוא הוביל את מוסוליני בשלום אל שדה תעופה צבאי ליד רומא. שם עלה מוסוליני על סיפונו של מפציץ מדגם היינקל He 111 והוטס לווינה. הוא זכה שם לקבלת פנים כשל גיבור. למחרת הוטס לגרמניה לפגישה עם היטלר[1].
לאחר הפעולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפעולה, שצולמה מקרוב על ידי הצלם הצבאי טוני שניידרס (Toni Schneiders) היוותה הצלחה אשר מכונת התעמולה הגרמנית ניצלה היטב במשך חודשים. היא גם העלתה מאוד את המוניטין של סקורצני כאיש מבצעים מיוחדים. הוא הועלה בדרגה וזכה לעיטור.
בעקבות שחרורו היה מוסוליני לשליט הרפובליקה הסוציאלית האיטלקית (מדינת בובות, שהוקמה בחלקה הצפוני של איטליה בחסות הצבא הגרמני) ומנהיג המפלגה הפשיסטית הרפובליקנית. הוא הנהיג את המדינה והמפלגה עד מותו ב-28 באפריל 1945.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ג'ון גאלבין, "היורדים לקרב", הוצאת מערכות, 1972, עמודים 143-149.