פרס דוב הזהב
מראה
מיקום הטקס | ברלין |
---|---|
מדינה | גרמניה |
הגוף המעניק | פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין |
תקופת הפרס | 1951–הווה (כ־73 שנים) |
אתר רשמי | |
פרס דוב הזהב (בגרמנית: Goldener Bär) הוא הפרס היוקרתי ביותר המוענק בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין, עבור הסרט הטוב ביותר שהוקרן בפסטיבל.[1] פסל דוב הזהב נוצר בשנת 1932 על ידי הפסלת הגרמנייה, רנה זינטניס, בשם "הדוב הברלינאי".[2] הדוב מופיע על סמל ברלין ועל דגל ברלין. העתקים ראשונים של פסלה של זינטניס הוענקו בטקס פסטיבל ברלין של שנת 1953, שהיה השלישי מתחילת הפסטיבל.
עד שנת 1960 חלוקו פסלונים שבהם ידו הימנית של הדוב מונפת, אולם בפסטיבל הוחלט באותה שנה לשנות את עיצוב הפסלון כך שידו השמאלית של הדוב תהיה מורמת.[3]
בשנת 2019, זכה הסרט "מילים נרדפות" של נדב לפיד בפרס דוב הזהב.[4][5]
בשנת 2020, בוטל פרס דוב הכסף באופן זמני, לאחר שנחשף אלפרד באואר, שהיווה לו השראה, היה נאצי איש אס־אה בדרגה בכירה שלקח חלק במערך התעמולה של גבלס.[6]
דוב הזהב לסרט הטוב ביותר
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנה | שם הסרט | כותרת מקורית | במאי | מדינה | ||
---|---|---|---|---|---|---|
1950s | ||||||
1951 – West German Jury Vote | ||||||
1951 | ארבעה בג'יפ (דוב הזהב לדרמה) | Die Vier im Jeep | לאופולד לינדטברג | שווייץ | ||
Without Leaving an Address (דב הזהב לקומדיה) | ...Sans laisser d'adresse | Jean-Paul Le Chanois | צרפת | |||
In Beaver Valley (דוב הזהב לתיעודי) | James Algar | ארצות הברית | ||||
Justice Is Done (דוב הזהב למותחן) | Justice est faite | André Cayatte | צרפת | |||
סינדרלה (דוב הזהב למיוזיקל) | וילפרד ג'קסון | ארצות הברית | ||||
1952–1955 – Audience Vote | ||||||
1952 | One Summer of Happiness | Hon dansade en sommar | Arne Mattsson | שוודיה | ||
1953 | The Wages of Fear | Le salaire de la peur | Henri-Georges Clouzot | צרפת איטליה | ||
1954 | בחירתו של הובסון | דייוויד לין | הממלכה המאוחדת | |||
1955 | Die Ratten | Robert Siodmak | מערב גרמניה | |||
1956–present – International Jury | ||||||
1956 | Invitation to the Dance | ג'ין קלי | ארצות הברית | |||
1957 | 12 המושבעים | סידני לומט | ||||
1958 | תותי בר | Smultronstället | אינגמר ברגמן | שוודיה | ||
1959 | הדודנים | Les cousins | קלוד שברול | צרפת | ||
1960s | ||||||
1960 | El Lazarillo de Tormes | César Fernández Ardavín | ספרד | |||
1961 | הלילה | מיכלאנג'לו אנטוניוני | איטליה צרפת | |||
1962 | A Kind of Loving | ג'ון שלזינגר | ארצות הברית | |||
1963 | To Bed or Not to Bed (ex aequo) | Il diavolo | Gian Luigi Polidoro | איטליה | ||
Bushido: The Cruel Code of the Samurai (ex aequo) | 武士道残酷物語 / Bushidō zankoku monogatari | Tadashi Imai | יפן | |||
1964 | Dry Summer | Susuz yaz | Metin Erksan | טורקיה | ||
1965 | אלפאוויל (סרט) | Alphaville, une étrange aventure de Lemmy Caution | ז'אן-לוק גודאר | צרפת | ||
1966 | ללא מוצא | רומן פולנסקי | הממלכה המאוחדת | |||
1967 | The Departure | Le départ | Jerzy Skolimowski | בלגיה | ||
1968 | Who Saw Him Die? | Ole dole doff | Jan Troell | שוודיה | ||
1969 | Early Works | Rani radovi | Želimir Žilnik | יוגוסלביה | ||
1970s | ||||||
1970 | לא הוענק פרס.[7] | |||||
1971 | הגן של פינצי קונטיני | Il giardino dei Finzi Contini | ויטוריו דה סיקה | איטליה | ||
1972 | The Canterbury Tales | I racconti di Canterbury | פייר פאולו פאזוליני | |||
1973 | Distant Thunder | Ashani Sanket | סטיאג'יט ריי | הודו | ||
1974 | המרוץ לצמרת של דודי קרביץ | Ted Kotcheff | קנדה | |||
1975 | Adoption | Örökbefogadás | Márta Mészáros | הונגריה | ||
1976 | באפלו ביל והאינדיאנים | רוברט אלטמן | ארצות הברית | |||
1977 | The Ascent | Восхождение / Voskhozhdeniye | לריסה שפיטקו | ברית המועצות | ||
1978 | Las truchas (ex aequo) | José Luis García Sánchez | ספרד | |||
What Max Said (ex aequo) | Las palabras de Max | Emilio Martínez-Lázaro | ||||
Ascensor (ex aequo) | Tomás Muñoz | |||||
1979 | David | Peter Lilienthal | מערב גרמניה | |||
1980s | ||||||
1980 | Heartland (ex aequo) | Richard Pearce | ארצות הברית | |||
Palermo or Wolfsburg (ex aequo) | Palermo oder Wolfsburg | Werner Schroeter | מערב גרמניה | |||
1981 | Deprisa, deprisa | Carlos Saura | ספרד | |||
1982 | Veronika Voss | Die Sehnsucht der Veronika Voss | ריינר ורנר פאסבינדר | מערב גרמניה | ||
1983 | Ascendancy (ex aequo) | Edward Bennett | הממלכה המאוחדת | |||
La colmena (ex aequo) | Mario Camus | ספרד | ||||
1984 | Love Streams | ג'ון קסאווטס | ארצות הברית | |||
1985 | The Woman and the Stranger (ex aequo) | Die Frau und der Fremde | Rainer Simon | מזרח גרמניה | ||
Wetherby (ex aequo) | דייוויד הר | הממלכה המאוחדת | ||||
1986 | Stammheim | Stammheim – Die Baader-Meinhof-Gruppe vor Gericht | Reinhard Hauff | מערב גרמניה | ||
1987 | The Theme | Teмa / Tema | Gleb Panfilov | ברית המועצות | ||
1988 | סורגום אדום | 红高粱 / Hong gao liang | ג'אנג יי-מו | הרפובליקה העממית של סין | ||
1989 | איש הגשם | בארי לוינסון | ארצות הברית | |||
1990s | ||||||
1990 | תיבת הנגינה | קוסטה גברס | ארצות הברית | |||
Larks on a String (ex aequo) | Skřivánci na niti | יז'י מנדל | צ'כוסלובקיה | |||
1991 | The House of Smiles | La casa del sorriso | Marco Ferreri | איטליה | ||
1992 | גרנד קניון | לורנס קסדן | ארצות הברית | |||
1993 | Woman Sesame Oil Maker (ex aequo) | 香魂女 / Xiāng hún nǚ | Xie Fei | הרפובליקה העממית של סין | ||
The Wedding Banquet (ex aequo) | 喜宴 / Xi yan | אנג לי | טיוואן ארצות הברית | |||
1994 | בשם האב | ג'ים שרידן | הממלכה המאוחדת | |||
1995 | The Bait | L'appât | ברטראן טברנייה | צרפת | ||
1996 | על תבונה ורגישות | אנג לי | ארצות הברית | |||
1997 | The People vs. Larry Flynt | מילוש פורמן | ||||
1998 | Central Station | Central do Brasil | Walter Salles | ברזיל | ||
1999 | הקו האדום | טרנס מאליק | ארצות הברית | |||
2000s | ||||||
2000 | מגנוליה | פול תומאס אנדרסון | ארצות הברית | |||
2001 | Intimacy | Patrice Chéreau | הממלכה המאוחדת צרפת | |||
2002 | המסע המופלא | 千と千尋の神隠し / Sen to Chihiro no kamikakushi | הייאו מיאזאקי | יפן | ||
Bloody Sunday (ex aequo) | פול גרינגראס | הממלכה המאוחדת אירלנד | ||||
2003 | In This World | Michael Winterbottom | הממלכה המאוחדת | |||
2004 | Head-On | Gegen die Wand | פאטי אקין | גרמניה טורקיה | ||
2005 | U-Carmen eKhayelitsha | Mark Dornford-May | דרום אפריקה | |||
2006 | Grbavica | Jasmila Žbanić | בוסניה והרצגובינה | |||
2007 | Tuya's Marriage | 图雅的婚事 / Túyǎ de hūnshì | Wang Quan'an | הרפובליקה העממית של סין | ||
2008 | יחידת עילית | Tropa de Elite | José Padilha | ברזיל | ||
2009 | חלב הצער | La teta asustada | Claudia Llosa | פרו | ||
2010s | ||||||
2010 | Honey | Bal | Semih Kaplanoğlu | טורקיה | ||
2011 | פרידה | جدایی نادر از سیمین / Jodaí-e Nadér az Simín | אסגאר פרהאדי | איראן | ||
2012 | קיסר חייב למות | Cesare deve morire | האחים טביאני | איטליה | ||
2013 | Child's Pose | Poziția copilului | Călin Peter Netzer | רומניה | ||
2014 | Black Coal, Thin Ice | 白日焰火 / Bai ri yan huo | Diao Yinan | הרפובליקה העממית של סין | ||
2015 | Taxi | تاکسی / Taxi | ג'עפר פאנאהי | איראן | ||
2016 | Fire at Sea | Fuocoammare | Gianfranco Rosi | איטליה | ||
2017 | On Body and Soul | Testről és lélekről | אילדיקו אניידי | הונגריה | ||
2018 | Touch Me Not | Nu mă atinge-mă | Adina Pintilie | רומניה | ||
2019 | מילים נרדפות | Synonymes | נדב לפיד | ישראל | ||
2020s | ||||||
2020 | אין רשע בעולם | شیطان وجود ندارد / Sheytan vojud nadarad | Mohammad Rasoulof | איראן | ||
2021 | מין חסר מזל או פורנו משוגעים | Babardeală cu bucluc sau porno balamuc | ראדו ג'ודה | רומניה | ||
2022 | אלקאראס | Alcarràs | Carla Simón | ספרד, איטליה | ||
2023 | על האדמנט | Sur l'Adamant | Nicolas Philibert | צרפת, יפן | ||
2024 | Dahomey | Mati Diop | צרפת, סנגל, בנין |
זכיות מרובות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אנג לי (1993, 1996)
דוב הזהב למפעל חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]Year | Winner(s) |
---|---|
1982 | ג'יימס סטיוארט |
1988 | אלק גינס |
1989 | דסטין הופמן |
1990 | אוליבר סטון |
1993 | גרגורי פק ובילי וילדר |
1994 | סופיה לורן |
1995 | אלן דלון |
1996 | איליה קאזאן וג'ק למון |
1997 | קים נובאק |
1998 | קתרין דנב |
1999 | שירלי מקליין |
2000 | ז'אן מורו |
2001 | קירק דאגלס |
2002 | רוברט אלטמן וקלאודיה קרדינלה |
2003 | אנוק איימה |
2004 | Fernando Solanas |
2005 | Im Kwon-taek and Fernando Fernán Gómez |
2006 | איאן מקלן ואנדז'יי ויידה |
2007 | ארתור פן |
2008 | פרנצ'סקו רוזי |
2009 | מוריס ז'אר |
2010 | Wolfgang Kohlhaase וחנה שיגולה |
2011 | ארמין מילר-שטאל |
2012 | מריל סטריפ |
2013 | קלוד לנצמן[8] |
2014 | קן לואץ'[9] |
2015 | וים ונדרס[10] |
2016 | Michael Ballhaus[11] |
2017 | Milena Canonero |
2018 | וילם דפו |
2019 | שארלוט רמפלינג |
2020 | הלן מירן[12] |
2021 | לא חולק פרס בגלל הקורונה |
2022 | איזבל הופר |
2023 | סטיבן ספילברג |
2024 | מרטין סקורסזה |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס דוב הכסף – ופרסים אחרים המוענקים בפסטיבל הקולנוע בברלין
- פרס דקל הזהב – הפרס היוקרתי ביותר המוענק בפסטיבל הקולנוע בקאן
- פרס אריה הזהב – הפרס היוקרתי ביותר המוענק בפסטיבל הסרטים של ונציה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של פרס דוב הזהב
- אתר פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Prizes of the International Jury, Berlinale Festival
- ^ The woman behind the Bär, Exberliner, 2018
- ^ James F. English, The Economy of Prestige: prizes, awards, and the circulation of cultural value, Harvard University Press, 2009, עמ' 167
- ^ שמוליק דובדבני, אינה טוקר, הישג קולנועי: סרטו של נדב לפיד זכה בפרס דב הזהב, באתר ynet, 16 בפברואר 2019
- ^ 69th Berlin International Film Festival 2019, Berlin Film Festival
- ^ גרדיאן, נירית אנדרמן, בוטל פרס דוב הכסף בפסטיבל ברלין. הבמאי שהיווה לו השראה נחשף כנאצי, באתר הארץ, 1 בפברואר 2020
- ^ "Berlinale 1970: Prize Winners". berlinale.de. נבדק ב-7 במרץ 2010.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Claude Lanzmann to receive Berlin's Honorary Golden Bear". screendaily. נבדק ב-2012-12-13.
- ^ "Homage and Honorary Golden Bear for Ken Loach". berlinale.de. אורכב מ-המקור ב-2013-12-15. נבדק ב-12 בדצמבר 2013.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Homage 2015 and Honorary Golden Bear for Wim Wenders". berlinale.de. נבדק ב-5 באוקטובר 2014.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Martin Scorsese's Longtime Cinematographer Michael Ballhaus Is Set To Be Honoured With A Lifetime Achievement Award At The 2016 Berlin International Film Festival". contactmusic.com. נבדק ב-1 בדצמבר 2015.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Homage and Honorary Golden Bear 2020 for Dame Helen Mirren". Internationale Filmfestspiele Berlin. נבדק ב-19 בדצמבר 2019.
{{cite web}}
: (עזרה)