לדלג לתוכן

פרנקו פאצ'ו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרנקו פאצ'ו
Franco Faccio
לידה 8 במרץ 1840
ורונה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 ביולי 1891 (בגיל 51)
מונצה, ממלכת איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Francesco Antonio Faccio עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הגדול במילאנו עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ממלכת איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטוריון של מילאנו עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אופרה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת איטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרנצ'סקו (פרנקו) אנטוניו פאצ'ואיטלקית: Francesco (Franco) Antonio Faccio; ‏8 במרץ 184021 ביולי 1891) היה מלחין ומנצח איטלקי.

פאצ'ו נולד בוורונה ועשה לו שם כמנצח על המוזיקה של ורדי. הוא למד מוזיקה במילאנו ואחרי סיום לימודיו החל בקריירה של מלחין, בחיבור I Profughi Fiamminghi ("הפלמים הנמלטים", מילאנו 1863) ו"אמלטו" (ג'נובה 1865), אחת מאופרות רבות המבוססות על המלט של ויליאם שקספיר. שתי האופרות לא נחלו הצלחה בקרב מבקרי המוזיקה או הקהל הרחב. עם זאת, מארש האבל שנכתב ל"אמלטו" נחשב לדוגמה חשובה לליריות של פאצ'ו. הפופולריות של המארש באה לביטוי ברור בעיבוד שנעשה לו להרכב כלי נשיפה מעץ בשלהי המאה ה-19. את החלק הזה של האופרה אפשר עדיין לשמוע בקורפו בתקופה הפסחא, שם מבצעת אותו תזמורת כלי הנשיפה של "האגודה הפילהרמונית של קורפו" בתהלוכה לכבוד הקדוש של קורפו, סנט ספירידון. מכל מקום, בשנת 2004 ערך המנצח אנתוני בארז את הפרטיטורה של "אמלטו" להצגה, ובכך איפשר הערכה מחודשת של האופרה, שהייתה זנוחה ונשכחת עד לא מכבר.

בשנת 1867 התמנה פאצ'ו למנהל בקונסרבטוריון של מילאנו וב-1872 למנהל לה סקאלה במילאנו. פאצ'ו ניצח על הביצוע הראשון של אותלו מאת ורדי (1887) וכן על הצגת הבכורה של האופרה בלונדון. קודם לכן ניצח על הביצוע הראשון באיטליה של אאידה (1872) ועל הצגת הבכורה של הגרסה המתוקנת של "סימון בוקנגרה" (1881). פאצ'ו מת במונזה בגיל 51.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרנקו פאצ'ו בוויקישיתוף